(ראה גם: בגד, בגדי כהונה, כסות)
אמר רבא... הני מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו (של מזיקין)... (ברכות ו א)
...כי הא דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא, סבר דבת ישראל היא, קם קרעיה מינה... (שם כ א)
אמר רבי ישמעאל בן אלישע שלש דברים סח לי סוריאל שר הפנים, אל תטול חלוקך בשחרית מיד השמש ותלבש... ומסמרטוטי כלמי (כנים)... (שם נא א וב)
שלשה מרחיבים דעתו של אדם, אלו הן, דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים. (שם נז ב)
אמר רבי יוסי ברבי חנינא כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם, שנאמר והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו. (שם סב ב)
תניא חנניא אומר חייב אדם למשמש בבגדו ערב שבת עם חשכה, אמר רב יוסף הלכתא רבתי לשבת. (שבת יב א)
דתני דבי רבי ישמעאל, הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם, ופרט לך הכתוב באחד מהן צמר ופשתים, אף כל צמר ופשתים... (שם כו ב, וראה שם עוד לענין טומאה)
לא תצא אשה במחט הנקובה ולא בטבעת שיש עליה חותם... מתיב רבי יוסף הרועים יוצאים בשקין, ולא הרועים בלבד אמרו אלא כל אדם, אלא דרכן של הרועים לצאת בשקים... (שם סב א, וראה שם עוד)
...לבושה - לא בושה, גלימא - שנעשה בו כגולם... (שם עז ב)
מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים... אמר רב הונא אם יש לו להחליף יחליף, ואם אין לו להחליף ישלשל בבגדיו. מתקיף לה רב ספרא והא מיתחזי כרמות רוחא, כיון דכל יומא לא קעביד והאידנא הוא דקא עביד, לא מיתחזי כרמות רוחא. וכבדתו מעשות דרכיך, וכבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול, וכי הא דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי... (שם קיג א)
אמר רבי אחא בר אבא אמר רבי יוחנן מניין לשנוי בגדים מן התורה, שנאמר ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים, ותנא דבי רבי ישמעאל לימדך תורה דרך ארץ, בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים לשוק, והא רבי אחא בר חנינא נפיק אמר רבי אחא בריה דרב נחמן בטלאי על גב טלאי. ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה, שנאמר כל משנאי אהבו מות, אלא תקרי משנאי אלא משניאי, רבינא אמר רבד איתמר, ולא פליגי, הא בגלימא הא בלבושא... ואמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שמחזירין לו אבידה בטביעות עין, זה המקפיד על חלוקו להופכו, (שלא יראה התפירות המגונות)... רבי שמעון בן לקיש אומר אלו כלים האוליירין הבאין ממדינת הים, למימרא דחיורי נינהו, והאמר להו רבי ינאי לבניו בני אל תקברוני לא בכלים לבנים ולא בכלים שחורים, לבנים שמא לא אזכה ואהיה כחתן בין האבלים, שחורים שמא אזכה ואהיה כאבל בין חתנים, אלא בכלים האוליירין הבאין ממדינת הים, אלמה סומקי נינהו, לא קשיא, הא בגלימי הא בלבושי. (שם קיד א)
...רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר באו ונצא לקראת שבת המלכה, רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת... (שם קיט א)
...ובביתי אין לחם ואין שמלה, שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא גמרא... מצילין סל מלא ככרות (מפני השריפה)... ולובש כל מה שיכול ללבוש ועוטף כל מה שיכול לעטוף, רבי יוסי אומר י"ח כלים... ואלו הם שמנה עשר כלים, מקטורן אונקלי ופונדא קלבוס של פשתן וחלוק ואפיליות ומעפורת ושני ספרקין ושני מנעלים ושני אנפילאות וב' פרגד וחגור שבמתניו וכובע שבראשו וסודר שבצוארו. (שם קכ א)
...דתניא הרי שהיו נושין בו אלף מנה ולבוש איצטלא בת ק' מנה, מפשיטין אותו ומלבישין אותו איצטלא הראויה לו. תנא משום רבי ישמעאל ותנא משום רבי עקיבא כל ישראל ראוין לאותה איצטלא. (שם קכח א)
אלא אמר רב פפא משמחו בכסות נקיה ויין ישן... (פסחים ע א)
תנו רבנן חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר ושמחת בחגך, במה משמחם... ונשים במאי, תני רב יוסף בבבל בבגדי צבעונין, בארץ ישראל בבגדי פשתן מגוהצין... (שם קט א)
תנו רבנן ג' חייהן אינם חיים, ואלו הן... ויש אומרים אף מי שאין לו אלא חלוק אחד, ותנא קמא אפשר דמעיין במניה (מפלה אותם מכנים). (ביצה לב ב)
תנו רבנן שנים ששאלו חלוק אחד בשותפות, זה לילך בו שחרית לבית המדרש וזה ליכנס בו ערבית לבית המשתה, זה עירב עליו לצפון, וזה עירב עליו לדרום... (שם לז ב)
...אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום שעשתה לו אמו כתונת משתי ריבוא ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה, מפני שנראה כערום... אמרו עליו על יוסף הצדיק בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים, בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית... (יומא לה ב)
לתת לכם אחרית ותקוה, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אלו דקלים וכלי פשתן... דאמר רב אסי אמר רבי יוחנן מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד... (תענית כט ב, וראה שם עוד)
רב הינא הוה אסר ריתא (מין גמי) וקאי קמיה דרב, אמר ליה מאי האי, אמר ליה לא הוה לי קידושא ומשכנתיה להמינאי ואתאי ביה קידושא, אמר ליה יהא רעוא דתיטום בשיראי... (מגילה כז ב)
תנו רבנן כל שלשים יום לגיהוץ אחד כלים חדשים ואחד כלים ישנים יוצאין מתוך המכבש, רבי אומר לא אסרו אלא כלים חדשים בלבד, רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לא אסרו אלא כלים חדשים לבנים בלבד... (מועד קטן כג א, וראה שם עוד)
...כתב רחמנא לא תלבש שעטנז דומיא דלבישה דאית ביה הנאה, ואי כתב רחמנא לא תלבש, הוה אמינא דוקא לבישה דנפיש הנייתה, אבל העלאה לא, כתב רחמנא לא יעלה עליך... (יבמות ד ב, וראה שם עוד)
...כסותה, שלא יתן לה לא של ילדה לזקינה ולא של זקינה לילדה, כסותה ועונתה, לפום עונתה תן כסותה, שלא יתן חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים... (כתובות מח א)
איתמר, אלמנה, רב אמר שמין מה שעליה, ושמואל אמר אין שמין מה שעליה, אמר רב חייא בר אבין וחילופה בלקיט (שכיר שלקח לו בעל הבית בגדים)... אמר רב נחמן אף על גב דתנן במתניתין כוותיה דשמואל, הלכתא כוותיה דרב, דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד מעריך את עצמו אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו ולא בצבע שצבע לשמן ולא בסנדלים חדשים שלקח לשמן... (שם נד א, וראה שם עוד)
...ונותן לה כפה, אמר ליה רב פפא לאביי האי תנא שליח ערטלאי ורמי מסנאי, (מופשט ערום ויש לו נעלים), אמר ליה תנא במקום הרים קאי, דלא סגיא בלא תלתא זוגי מסאני. ואגב אורחיה קא משמע לן דניתבונהו ניהלה במועד, כי היכי דניהוי לה שמחה בגווייהו. וכלים של חמשים זוז, אמר אביי חמשים זוזי פשיטי... (שם סה א, וראה שם עוד)
...פסק להכניסה ערומה, לא יאמר הבעל כשאכניסנה בביתי אכסנה בכסותי, אלא מכסה ועודה בבית אביה... (שם סז א)
...ואמר רבי חייא עתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן, קל וחומר מחטה, מה חטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושין, צדיקים שנקברו בלבושיהן על אחת כמה וכמה. (שם קיא ב)
דביתהו דרבי יהודה נפקת נקטת עמרא, עבדה גלימא דהוטבי (סרבל טוב), כד נפקת לשוקא מיכסיא בה, וכד נפיק רבי יהודה לצלויי הוה מיכסי ומצלי, וכד מיכסי ביה הוה מברך ברוך שעטני מעיל. (נדרים מט ב)
הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה, אמר קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות בגיזי צמר, פשתן עולה עלי, מותר להתכסות באניצי פשתן... תניא הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה, ואסור בפונדא ובפסקיא ובסקורטיא ובקטבליא ואנפליא ופליניא ומכנסים וכובע, מאי איסקורטי, אמר רבה בר בר חנה כיתונא דצלא. תניא יוצאין בשק עבה ובסגוס עבה וביריעה ובחמילה מפני הגשמים, אבל לא בתיבה ולא בקופה ולא במחצלת מפני הגשמים. הרועים יוצאים בשקים, ולא רועים בלבד אמרו, אלא כל אדם, אלא שדברו חכמים בהווה. (שם נה ב)
ואמר רבי אילעא בר יברכיה אלמלא תפלתו של חבקוק היו ב' תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ועוסקין בתורה, שנאמר ה' שמעתי שמעך יראתי, ה' פעלך בקרב שנים חייהו, אל תקרא בקרב שנים אלא בקרוב שנים. (סוטה מט א)
תנו רבנן לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל, אבל לא יינות ושמנים וסלתות... אבא שאול אומר מוכרת אשה בארבעה וחמשה דינר כדי לעשות כפה לראשה, וכולן שאמרו להטמין אסור... תנו רבנן לוקחין מוכין מן הכובס מפני שהן שלו, הכובס נוטל שני חוטין העליונים והן שלו, ולא יטיל בו יותר משלשה חוטין, ולא יסרוק הבגד לשתיו אלא לערבו, ומשויהו לארכו אבל לא לרחבו, ואם בא להשוותו עד טפח רשאי... (שם קיט א, וראה שם עוד)
מצא כסות מנערה אחת לשלשים יום, ושוטחה לצורכה אבל לא לכבודו... למימרא דניעור מעלי לה, והאמר רבי יוחנן מי שיש לו גרדי אומן בתוך ביתו ינער כסותו בכל יום, אמרי בכל יום קשי לה, אחד לשלשים יום מעלי לה... איבעית אימא לא קשיא, הא בידא והא בחוטרא, איבעית אימא לא קשיא, הא בדעמרא הא בדכיתנא... ואמר רבי יוחנן מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן... בכתנא רומיתא... (בבא מציעא כט ב)
...אביי אמר טלית עד שתות מחיל איניש, דאמרי אינשי עשיק לגביך ושוי לכרסך (הצריך לכסות גופך קנה ביוקר, ולמאכלך לא תקנה אלא בשוויון)... (שם נב א)
אמר רב הונא בודקין (עניים) למזונות ואין בודקין לכסות, אי בעית אימא קרא ואי בעית אימא סברא... ורב יהודה אמר בודקין לכסות ואין בודקין למזונות, אי בעית אימא סברא ואי בעית אימא קרא... (בבא בתרא ט א)
בעא מיניה רבי יוחנן מרבי בנאה חלוק של תלמיד חכם כיצד, כל שאין בשרו נראה מתחתיו, טלית של תלמיד חכם כיצד, כל שאין חלוקו נראה מתחתיו טפח... (שם נז א)
אמר רבי יהודה אמר רב כל המתגאה בטלית של תלמיד חכם ואינו תלמיד חכם, אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה... (שם צח א)
אמר לו אלקיהם של אלו שונא זמה, והם מתאוים לכלי פשתן... (סנהדרין קו א)
...והאשה קודמת לאיש לכסות... (הוריות יג א)
...בגד שרייתו זהו כיבוסו... (זבחים צד ב)
מיתיבי, חסידים הראשונים כיון שארגו בה ג' היו מטילין לה תכלת, אימא כיון שפצעו בה ג' היו מטילין בה תכלת... (מנחות מ ב, וראה שם עוד)
דרש רב עוירא, זימנין אמר לה משמיה דרבי אמי וזימנין אמר לה משמיה דרבי אסי, מאי דכתיב טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט, לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה במה שיש לו... (חולין פד ב)
הבגד והשק, השק והעור, העור והמפץ כולן מצטרפין זה עם זה, אמר רבי שמעון מה טעם, מפני שהן ראויין ליטמא מושב... (מעילה יח א)
בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה... אמר רבי חייא בר בא לא סוף דבר חדשים, אלא אפילו שחקים כאילו הם חדשים לו... לבש בגדים אומר ברוך מלביש ערומים. (ברכות סה ב, וראה שם עוד)
רבי בא בר זבדי אמר איתפלגין רב ורבי יוחנן חד אמר מדקדקים בחיי נפשות, וחרנא אמר אף בכסות אין מדקדקין מפני בריתו של אברהם אבינו, מתניתין פליגי על מאן דאמר אף בכסות אין מדקדקין, פתר ליה לפי כבודו, ותני כן במה דברים אמורים בזמן שאינן מכירים אותו, אבל בזמן שמכירין אותו אף מכסין אותו והכל לפי כבודו, והתני למזונות שלשים יום לכסות ששה חדשים, פתר לה ליתן... (פאה לו ב)
...רבי יוסי אומר שמונה עשר כלים, ואלו הן מקטורן נוקלי ופונדא ופיליון ומעפורת וקולבין של פשתן וחלוק של צמר ושתי אמפליות שני סבריקין ושני אבריקין שני מנעלין וכובע שבראשו וחגור שבמתניו וסודרין שעל זרועותיו, ואומר לאחרים בואו והצילו עמי, שכן דרכן להשאיל כלים בשבת. (שבת פא א)
ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור, בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב כתנות אור, אלו בגדין אדם הראשון שהם דומים לפנס, רחבים מלמטה וצרים מלמעלה. יצחק רביא אומר חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות, אמר רבי יצחק ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן, כתנות עור, שהן דבוקים לעור... (בראשית כ כט)
אמר רבי לוי למדתך תורה דרך ארץ, לפום חילך אוכל, ופרא מן מה דאת לביש, ויתיר ממה דאת שרי (יותר מיכולתך לדירתך), לפום הילך אוכל, מכל עץ הגן אכול תאכל, ופרא (פחות) מן מה דאת לביש, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו וגו', ויתיר ממה דאת שרי, שהרי שנים היו שרויין בכל העולם. (שם שם ל)
איש מצרי הצילנו, וכי מצרי היה משה, אלא לבושיו מצרי והוא עברי... (שמות א לט)
ושאלה אשה משכנתה וגו', מלמד שהשמלות חביבות עליהם ביותר, שבזמן שאדם יוצא לדרך אם אין לו שמלה הוא מכסיף... (שם ג יד)
...מהו ותחת כבודו, ששרף גופן מבפנים והניח בגדיהם מבחוץ, שכבודו של אדם בגדו, ולמה הניח בגדיהם, אלא שהיו בניו של שם, שנאמר בני שם עילם ואשור, אמר הקב"ה חייב אני לשם אביהם, שנטלו הוא ויפת בגדיהם וכסו ערות אביהם... (שם יח ה)
ושמת שמלותיך עליך, וכי ערומה היתה, אלא אלו בגדי שבתא מכאן אמר רבי חנינא צריך אדם להיות לו ב' עטפים, א' לחול וא' לשבת, וכך דרשה רבי שמלאי בצבורא, בכון חבריא אמרו, כעטיפתנו בחול כך עטיפתנו בשבתא, אמר להון צריכין אנו לשנות. (רות ה יב)
...אמר לו וכי קלה היא בעיניך, דבר שבקש בו אבינו יעקב מתחלה, שנאמר (בראשית כ"ח) ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. (קהלת ז כ)
...והיה לאדם גם כן מעלת הלבוש, כדכתיב ויעש אלקים כתנות עור וילבישם, וכשם שירש יעקב מעלת הצלם שהוא אלקי, כדכתיב כי בצלם אלקים וגו', כך ירש עשו מעלת הלבוש, כי מעלת הצלם הוא מעלה אלקית, ומעלת המלבוש אינה אלקית, רק כבוד ויקר נראה לעינים, שמראה עצמו בלבוש הדר, ודבר זה ירש עשו, ולפיכך כתיב ותלבש את יעקב בגדי עשו בנה הגדול החמודות, ופירשו ז"ל שירש עשו מן אדם הראשון, ודבר זה הוא הכבוד שנתן לעשו... (נצח ישראל פרק טז)
לבוש - המיוחד לו, כסות - באופן כללי, מה שמתכסה בו. (בראשית מט יא)
שם לבוש נגזר מפעל לבש, והוא תפור למדת המתלבש וכולל גם מלבוש העליון, ולפעמים רק פעולת הלבישה, ויורה על כל דבר שראוי ללבשו, כמו ערום הלכו בלי לבוש, ולפעמים מציין ההלבשה המצויינת, ואז הלבוש מיוחד לדבר פרטי או לאות גדולה, כמו לבוש שק, לבוש מלכות, ובזה נבדל מיתר נרדפיו, יחלקו בגדי להם, בגדי הרבים והפשוטים יחלקו ביניהם, ועל לבושי, לבוש מלכות המיוחד... והלבוש מחליפים אותו בכל עת, כמו כלבוש תחליפם... (הכרמל)