לגלג

(ראה גם: התל, לץ)

תלמוד בבלי:

דהנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דבר קפרא הביאו לפניו כרוב ודורמסקין ופרגיות, נתן בר קפרא רשות לאחד מהן לברך, קפץ וברך על הפרגיות, לגלג עליו חבירו... (ברכות לט א)

כי הא דיתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה אשה שתלד בכל יום, שנאמר הרה ויולדת יחדיו, ליגלג עליו אותו תלמיד, אמר אין כל חדש תחת השמש... (שבת ל ב, וראה שם עוד)

מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים, ומצאו חסיד אחד, אמר לו, ריקה, מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך, לגלג עליו... (בבא קמא נ ב)

כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש, עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים, לגלג עליו אותו תלמיד... אמר לו, ריקא, אלמלא ראית לא האמנת, מלגלג על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות. (בבא בתרא עה א)

מדרש רבה:

...אמר ליה (אריה לקורא מיצראה) זיל תהא מלגלג ואומר, דעלית לפומא דאריה בשלם ונפקת בשלם... (בראשית סד ח)

אמר רבן שמעון בן גמליאל אל תהוי מלגלג בדין, שהוא אחד מג' רגלי העולם... (דברים ה א)

אמר רבי יששכר תינוק שקורא למשה משה לאהרן אהרן לעפרן עפרן אמר הקב"ה ולגלוגו עלי אהבה. (שיר ב יג)