(ראה גם: שתיה)
אידך, המקדש, אם טעם מלא לוגמיו יצא, ואם לאו לא יצא. (עירובין עט ב)
ויהי כעשרת הימים ויגף ה' את נבל, מאי עבידתייהו, אמר רבי יהודה אמר רב כנגד עשר לגימות שנתן נבל לעבדי דוד. (ראש השנה יח א)
והשותה מלא לוגמיו (ביום הכפורים) חייב... (יומא עג ב)
אמר רב יהודה אמר שמואל לא מלא לוגמיו ממש, אלא כל שאילו יסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו. והא אנן תנן מלא לוגמיו, אימא כמלא לוגמיו... (שם פ א, וראה שם עוד)
רב אחא מבי חוזאה אמר בה הכי, כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו ודומם, שוכן בסנה עושה לו דין. (גיטין ז א)
דאמר ריש לקיש מאי דכתיב בחנפי לעגי מעוג חרק עליו שנימו, בשביל חנופה שהחניפו לקרח על עסקי לגימה חרק עליהן שר של גיהנם שניו. (סנהדרין נב א)
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן קסמא גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות מישראל, שנאמר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, ורבי יוחנן דידיה אמר, מרחקת את הקרובים ומקרבת את הרחוקים, ומעלמת עין מן הרשעים, ומשרה שכינה על נביאי הבעל, ושגגתו עולה זדון. מרחקת את הקרובים מעמון ומואב, ומקרבת את הרחוקים מיתרו... (שם קג ב, וראה שם עוד)
תני מלא לוגמיו, מה ופליג מלא לוגמיו שהוא ניתן ללוגמא אחת, תני משם בית שמאי מלא לוגמיו ברביעית, רבי חייה בר אדא בעי קומי רבי מנא ולמה לא תניתה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, אמר ליה מפני לגומו של בן אבטיח, שהיה מחזיק יותר מרביעית. (יומא לט ב)