לזות

מאירי:

לזות דבור הנוטה מן האמת, או שלא ידברו עליך דברי בזיון. (משלי ד כד)

מצודת דוד:

לזות - נטיית השפתים ועקימתם כהמרננים ברמז. (שם)

הגר"א:

לזות - שפתי חלקות, אחת בפה ואחת בלב. (שם)

מלבי"ם:

לזות - גם עקימת שפתים קלה הזהר ממנה. (שם)