לקח   ויקח

מכילתא:

ולקחתם אגודת אזוב, מכאן אתה למד כל לקיחות שבתורה שאינן אלא אגודות, הואיל ונאמרו כל הלקיחות שבתורה סתם, ופרט לך הכתוב באחת מהן שאינה אלא אגודת אזוב, פורט אני כל לקיחות שבתורה שאינם אלא אגודות אזוב... (בא פרשה יא)

ספרא:

דבר אחר קח את אהרן ואת בניו אתו, מה תלמוד לומר, והלא בכמה מקומות נאמרו בו במשה לקיחה בבני אדם, שנאמר ולקחת את הלוים לי אני ה'... וכי מפשיל היה משה בני אדם לאחריו, אלא אמר לו הקב"ה קחם בדברים, שלא יהיה לבם לדבר אחר. (צו מלואים, ב)

ויקחו שני בני אהרן, אף הם בשמחתם, כיון שראו אש חדשה עמדו להוסיף אהבה על אהבה, ויקחו, אין קיחה אלא שמחה... (שמיני הקדמה)

מדרש רבה:

ויקח קרח, אין ויקח אלא לשון פליגא, שלבו לקחו, וכענין שנאמר (איוב ט"ו) מה יקחך לבך... (במדבר יח ב)

תרגום יונתן:

מה יקחך - ילפינך. (איוב טו יב)

רש"י:

קח את הלוים - קחם בדברים, אשריכם שתזכו להיות שמשים למקום. (במדבר ח ו)

אבן עזרא:

קחו - הפך תנו, רק בהיות מ"ם אחר גזרת לקיחה הנה היא כמו נתינה, קחי נא לי מעט מים, פירש כי הלקיחה היא בעבורי... (שמות לה ה)

מה יקחך - מה ראיה תקח, כמו ויקחו האנשים מצידם, ולשון לקחי. (איוב טו יב)

רמב"ן:

ויקח קרח - רש"י, ודעת המדרש אינו כפירוש הרב, אבל אמרו שם אין ויקח אלא לשון פליגה, שלבו לקחו, כענין שנאמר מה יקחך לבך, ואינו רוצה לומר שלקח עצמו לצד אחד... אבל כוונת המדרש בויקח קרח שלקח עצה בלבו לעשות מה שיספר, כי הלקיחה תאמר על העצה והמחשבה, וכן מה יקחך לבך, מה מחשבה יקח לך לבך, שתחשוב בסתר לית דין ולית דיין... וכן לשון לקיחה במחשבה, קחו מוסרי לבלתי קחת במוסר, ואמרו עוד במדרש ויחלוק וידבר ויצו קרח אינו נאמר, אלא ויקח, מה לקח, לא לקח כלום, אלא לבו נטלו... אבל לקיחה הוא לשון התעוררות במעשה, וכן ואבשלום לקח ויצב לו בחייו את מצבת, ואם תחפוץ תפרש כי הלקיחה על הדבר אשר יזכיר אחרי כן... ויקח קרח את האנשים מבני ישראל... (במדבר טז א)

הכתב והקבלה:

כי יקח איש - לקיחה בא על קנין ועל קישור, כמו פקח קוח (ישעיה ס"א), וכאן שהאשה נקשרת אליו. (דברים כב א)

מלבי"ם:

ויקחו לי - לקח מאת הוא ברצון טוב, ולקח מ או ממנו הוא בעל כרחו. (שמות כה ב)

לקחתי מאת בני ישראל - לקח מאת הוא שלוקח דבר בחזקה, וכן אל תקח מאתו וכו', ואם הלקיחה על הנותן יציין שנותן מרצונו הטוב, כמו קחו מאתכם תרומה, וכאן רוצה לומר שהיו ראויים לבני ישראל. (ויקרא ז לד)

כי יקח איש - השליטה מבוטאת בד' לשונות, לקיחה - כשהשיג הדבר בידיו במעשה... (דברים כד א)

לקיחה שאחריו מ"ם מציין או המקום שלקח משם, יהיה המקום אדם בעל רצון או מקום סתם, גם בלתי בעל רצון, או שלוקח החלק מהכל, כמו אשר לקח מן האדם... קחו מזמרת הארץ, מציין לקיחת חלק מהכל... אבל אם לוקח כל הדבר יבא אחריו מלת את, ויקח את שמן המשחה. ולקיחה שבא אחריו מלת מאת, מאתו, מציין שלקח מבעל רצון, וזה יהיה בשני פנים, או שלקח מאתו בחזקה, או שלקח מהנותן ברצון דרך מתנה. בלקיחה בחזקה מציין במלת מאת שלוקח דבר שהוא ברשות חברו, כמו לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם, ובלקיחה מן הנותן מציין במלת מאתם שנותן ברצון טוב, שלא על ידי שום הכרח, כמו קחו מאתכם תרומה... ולשון לקיחה יהיה בכל מקום לפי ענינו, שלרוב יהיה בלי אמצעי, ודברים הנלקחים ביד יש פלוגתא אם לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה. ולשון לקיחה אצל בני אדם נאמר על לקיחה הגיונית, שלוקח לבו וממשיכו בדברים אחר ציויו ודעתו, כמו קח את אהרן. (הכרמל)

רש"ר הירש:

קחם נא אלי - לשון זה נאמר במקום בו מרויח הנותן מהנתינה, כמו ויקחו לי תרומה. (בראשית מח ט)