לשון בני אדם

תלמוד בבלי:

איתמר כינויין, רבי יוחנן אמר לשון אומות הן, רבי שמעון בן לקיש אמר לשון שבדו להם חכמים להיות נודר בו... (דברים י א)

בית שמאי סברי לה כרבי מאיר, דאמרי תפוס לשון ראשון, ובית הלל סברי לה כרבי יוסי, דאמר בגמר דבריו אדם נתפס... (שם כו א)

...אלא משמע הכי ומשמע הכי, ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם. (שם ל ב)

לימא בהא קמיפלגי, דרבי יאשיה סבר הלך אחר לשון תורה, ותנא דילן סבר בנדרים הלך אחר לשון בני אדם. לא, דכולי עלמא בנדרים הלך אחר לשון בני אדם... (שם מט א)

רבי מאיר היה דורש לשון הדיוט, דתניא רבי מאיר אומר אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא... (בבא מציעא קד א, וראה שם עוד)

אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי בן ננס, אבל חכמים אומרים הלך אחר פחות שבלשונות... (בבא בתרא קה א)

משנה תורה:

בנדרים הלך אחר לשון בני אדם באותו מקום ובאותו לשון, ובאותו זמן שנדר או נשבע בו. כיצד נדר או נשבע מן המבושל, אם דרך אותו מקום באותו לשון באותו זמן שקורין מבושל אפילו לצלי ולשלוק, הרי זה אסור בכל... (נדרים ט א, וראה שם עוד)

וזה עיקר גדול בכל דברי משא ומתן הולכין אחר לשון בני אדם באותו מקום ואחר המנהג, אבל מקום שאין ידוע בו מנהג ולא שמות מיוחדין, אלא יש קורין כך ויש קורין כך, עושים כמו שפירשו חכמים בפרקים אלו. (מכירה כו ח)