לשון זהורית

(ראה גם: יום כפורים-עבודה, קרבן-יום כפורים)

תלמוד בבלי:

קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והעמידו כנגד בית שילוחו, ולנשחט כנגד בית שחיטתו... (יומא מא ב)

רבי ישמעאל אומר והלא סימן אחר היה להם, לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל, וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין, שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. (שם סח ב)

...ומה היה עושה, חולק לשון של זהורית, חציו קושר בסלע וחציו קושר בין שני קרניו... תנו רבנן בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח האולם מבחוץ, הלבין היו שמחין, לא הלבין היו עצבין ומתביישין, התקינו שיהיו קושרין על פתח אולם מבפנים, ועדיין היו מציצין ורואין, הלבין היו שמחין, לא הלבין היו עצבין, התקינו שיהיו קושרין אותו בסלע וחציו בין קרניו. אמר רבי נחום בר פפא משום רבי אלעזר הקפר, בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח אולם מבפנים, וכיון שהגיע שעיר למדבר היה מלבין, וידעו שנעשית מצותו, שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. (שם סז א)

תלמוד ירושלמי:

בראשונה היו קושרין אותו בחלונותיהם, ויש מהן שהיה מלבין, ויש מהן שהיה מאדים, והיה מתביישין אלו מאלו, חזרו להיות קושרים אותו בפתחו של היכל, ויש שנים שהיה מלבין ויש שנים שהיה מאדים, חזרו וקשרו אותו בסלע... (שבת ס א)

רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן ג' לשונות הן, של שעיר בסלע, ושל מצורע בשקל, ושל פרה בב' סלעים, אמר רבי בא בר זבדא בשם רבי שמעון בן חלפתא של פרה בב' סלעים ומחצה, אית דמפקין לישנא בי' זוזין. (יומא כב א)

כרכן בשיירי הלשון והשליך לתוך שרפתה... (פרה ג יא)