(ראה גם: יהושע, משה-מיתה)
ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק, מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלקים בידי. ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק, ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה... ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. (שמות יז ט)
ויקם משה ויהושע משרתו, ויעל משה אל הר האלקים. (שם כד יג)
וישמע יהושע את קול העם ברעה, ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה. ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה, קול ענות אנכי שומע. (שם לב יז)
ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו, ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל. (שם לג יא)
ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר, אדוני משה כלאם. ויאמר לו משה המקנא אתה לי, ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם. (במדבר יא כט)
אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ, ויקרא משה להושע בן נון יהושע. (שם יג טז)
ויעש משה כאשר צוה ה' אותו, ויקח את יהושע ויעמידהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה. ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו, כאשר דבר ה' ביד משה. (שם כז כב)
ואת יהושוע צויתי בעת ההיא לאמר, עיניך הראות את כל אשר עשה ה' אלקיכם לשני המלכים האלה כן יעשה ה' לכל הממלכות אשר אתה עובר שמה. לא תיראום, כי ה' אלקיכם הוא הנלחם לכם. (דברים ג כא)
ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו, וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד. (שם לא יד)
ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם, ואנכי אהיה עמך. (שם שם כד)
ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם, הוא והושע בן נון. (שם לב מד)
ויאמר משה אל יהושע, מכאן שהיה עושהו כמותו, למדו כל אדם דרך ארץ ממשה, שלא אמר ליהושע בחר לי אנשים, אלא בחר לנו אנשים, מכאן שהיה עושה אותו כמותו, מכאן שיהא תלמיד חביב לפני רבו כמותו... רבי אליעזר המודעי אומר, אמר לו משה ליהושע, יהושע, למה אתה משמר את ראשך, לא לכתר, צא מתחת הענן והלחם בעמלק... ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו, רבי יהושע אומר ירד וחתך ראשי גבורין שעמו עומדים בשורות המלחמה, רבי אלעזר אומר בא לשון נוטריקון, ויחל וישבר את עמלק... רבי יהושע אומר לא ניוולם אלא דנם ברחמים... (בשלח-ויבא עמלק פרשה א)
...וסמכת את ידך עליו, אמר לו תן תורגמן ליהושע להיות שואל ודורש ומורה הוראות בחייך, כשתפטר מן העולם לא יהו ישראל אומרים בחיי רבו לא הורה, ועכשיו הוא מורה, מיד העמידו מן הארץ והושיבו אצלו על הספסל. רבי נתן אומר כיון שהיה יהושע נכנס לארץ היה משתיק את התורגמן עד שנכנס ויצא וישב במקומו. ונתת מהודך עליו, ולא כל הודך, נמצינו למדים פני משה כפני חמה, ופני יהושע כפני לבנה. (פנחס קמ)
ויעש משה כאשר צוה ה' אותו, הלך ועשה בשמחה, ולא הרע בעיניו בין בנו לבין בן אחיו. ויקח את יהושע, לקחו בדברים והודיעו מתן שכר פרנסי ישראל לעולם הבא, ויסמוך את ידיו עליו, ככלי מלא וגדוש, וכן הוא אומר ומשרתו יהושע בן נון נער, כיוצא בו אתה אומר, לא ימוש ספר התורה הזה, והלא דברים קל וחומר, מה יהושע שנאמר לו וימלא אותו רוח חכמה, נאמר בו לא ימוש, שאר בני אדם על אחת כמה וכמה, ויצוהו כאשר צוה ה' את משה, מה צוה הקב"ה את משה בשמחה, כך צוה משה ליהושע בשמחה... (שם קמא)
ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון, גברתן כמותך, קח לך, אין לך אלא לקיחה, לפי שאין חבר נקנה אלא בקשי קשיין... משיבו רוח הקודש למשה, תן לו מתורגמן ליהושע, והוא שואל ודורש ומורה בהוריות בחייך, כשתפטר לא יהו ישראל אומרים לו, בחיי רבך לא היית מדבר, ועכשיו אתה מדבר. ויש אומרים שהעמידו מן הארץ והושיבו בין ברכיו, והיה משה וישראל מגביהים ראשם לשמוע קול דבריו של יהושע, ומהו אומר, ברוך ה' אשר נתן תורה לישראל על ידי משה רבינו, כך דבריו של יהושע...
באותה שעה נתגבר כחו של משה, והיה מחזק את יהושע לעיני כל ישראל, שנאמר ויקרא משה ליהושע, ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ, הנה עם שאני מוסרם לך עדיין גדיים, ועדיין תינוקות הם, אל תקפיד עליהם על מה שהם עושים, שאף ריבונם לא הקפיד עליהם על מה שעשו, שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו... (נצבים שה)
אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע שאל ממני כל ספיקות שיש לך, אמר לו, רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר, לא כך כתבת בי ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, מיד תשש כחו של יהושע ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות ונולדו לו שבע מאות ספיקות... (תמורה טז א)
קרא את יהושע, אמר לפניו, רבונו של עולם יטול יהושע ארכי שלי ואהי חי, אמר הקב"ה עשה לו כדרך שהוא עושה לך, מיד השכים משה והלך לביתו של יהושע, נתיירא יהושע ואמר משה רבי בוא אצלי, יצאו להלוך, הלך משה לשמאלו של יהושע, נכנסו לאהל מועד, ירד עמוד הענן והפסיק ביניהם, משנסתלק עמוד הענן הלך משה אצל יהושע ואמר לו מה אמר לך הדבור, אמר לו יהושע כשהיה הדבור נגלה עליך יודע הייתי מה מדבר עמך, אותה שעה צעק משה ואמר, מאה מיתות ולא קנאה אחת, ושלמה מפרשה, (שיר ח') כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה, אהבה שאהב משה ליהושע ומה שקינא משה ביהושע... (דברים ט ה)
...אמר לפניו, רבוני, אם מפני יהושע אני מת, אלך ואהיה לו תלמיד, אמר לו אם אתה רוצה לעשות לך עשה, עמד משה והשכים לפתחו של יהושע, היה יהושע יושב ודורש, ועמד משה וכפף קומתו והניח ידו על פיו, ונתעלמו עיניו של יהושע ולא ראה אותו כדי שיצטער וישלים עצמו למיתה, והלכו ישראל אצל משה לפתחו ללמוד תורה, ושאלו ואמרו משה רבינו היכן הוא, אמרו להם השכים והלך לפתחו של יהושע, הלכו ומצאוהו בפתחו של יהושע, והיה יהושע יושב ומשה עומד, אמרו לו ליהושע מה עלתה על לבך שמשה רבינו עומד ואתה יושב, כיון שתלה עיניו וראהו מיד קרע בגדיו וצעק ובכה, ואמר רבי רבי, אבי אבי ואדוני, אמרו ישראל למשה, משה רבינו למדנו תורה, אמר להם אין לי רשות, אמרו לו אין אנו מניחין אותך, יצתה בת קול ואמרה להם למדו מיהושע, וקבלו עליכם לישב וללמוד מיהושע. ישב יהושע בראש ומשה בימינו ובני אהרן משמאלו, והיה יהושע יושב ודורש בפני משה. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן בשעה שאמר יהושע ברוך אשר בחר בצדיקים נטלו מסורת חכמה ממשה ונתנו ליהושע, ולא היה יודע משה מה היה יהושע דורש, אחר שעמדו ישראל מישיבה אמרו למשה סתם לנו את התורה, אמר להם איני יודע מה אשיב לכם, והיה משה רבינו נכשל ונפל, באותה שעה אמר משה, רבון העולמים עד עכשיו בקשתי חיים, ועכשיו הרי נפשי נתונה לך... (ואתחנן ו)
...קח לך, משלך, מפני מה לא אמר ילך יהושע בן נון תחתי, שהיה מתירא שלא יענש, למה הדבר דומה לתינוק שנכוה בגחלת, והיה רואה אבן טובה וסבור שהיא גחלת, רואה מרגליות וסבור שהיא גחלת, כך אמר משה אהרן אחי ילך תחתי, וענשו המקום. איש אשר רוח בו, שיהא הולך עם הקפדנים כפי דעתן, ועם המתונים כפי דעתן. וסמכת את ידך עליו, שיתברך תלמידו על ידך, והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן, שיהא מומחה מפי אלעזר הכהן ומפי כל העדה. וצוית אותו לעיניהם, ולהלן ואצונו, הא אין צווי בכל מקום אלא דברי תורה. ונתתה מהודך, מהוד שניתן עליך מהר סיני, שנאמר וראו בני ישראל את פני משה כי קרן, מלמד שקרנים היו יוצאין מפני משה כקרנים שהן יוצאין מגלגל חמה, שנאמר ונוגה כאור תהיה קרנים מידו לו. דבר אחר מהודך ולא כל הודך, למה משה דומה, לאבוקה שהיא דולקת, נדלקו ממנה כמה נרות, אבל אורה של אבוקה לא חסרה כלום, כן חכמתו של משה לא חסרה כלום.
למען ישמעו כל עדת בני ישראל, שיהו נוהגין בו בכבוד וביראה כדרך שנוהגין בך, לפי שהיה משה סבור שבניו יורשין מקומו ונוטלין שררותו, התחיל מבקש מאת הקב"ה יפקוד ה', אמר לו הקב"ה, משה, לא כמו שאתה סבור, אין בניך יורשין את מקומך, אתה יודע שהרבה שרתך יהושע והרבה חלק לך כבוד, והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך לסדר הספסלין ופורס את המחצלאות, הוא יטול שררות, לקיים מה שנאמר נוצר תאנה יאכל פריה... (במדבר פרק כז, תשעו)
וצו את יהושע, צוהו על דברי תלמוד, רבי יהודה אומר צוהו על הגבעונים, דבר אחר צוהו על המשאות ועל הטרחות ועל הריבות... (דברים פרק ג, תתכג)
...כיון שראה שאין כל בריה יכולה להציל את נפשה מיום המיתה, מיד קרא ליהושע, אמר לו בפני כל ישראל, יהושע בני, ראה העם הזה שאני מוסר לך עדיין תנוקות הם עדיין לא הגיעו לחכמה, עדיין לא הגיעו למצות, לא תכעס בהם, הזהר בהם שלא תאמר להם דבר שאינו הגון, מפני שהם בנו בכורו של הב"ה, ואוהבו מכל אומות... באותה שעה אמר הב"ה ליהושע, יהושע משה רבך הניחך במקומו, טול מקל הך על קדקדם, שנאמר אל תמנע מנער מוסר... (משלי כ"ג יג)
ויאמר לו משה - המן בגלל דאתנבו עלי דאנא מתכניש מן עלמא ואנת משמש מן בתריי אנת מקני לי... (במדבר יא כט)
קח לך - קחנו בדברים, אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום. לך - את שבדוק לך, את זה אתה מכיר. אשר רוח בו - כאשר שאלת, שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד. וסמכת את ידך עליו - תן לו מתורגמן שידרוש בחייך, שלא יאמרו עליו לא היה לו להרים ראש בימי משה. (במדבר כז יח)
ויסמוך את ידיו - בעין יפה, יותר ויותר ממה שנצטוה, שהקב"ה אמר לו וסמכת את ידך, והוא עשה בשתי ידיו, ועשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה. כאשר דבר ה' - אף לענין ההוד נתן מהודו עליו. (שם שם כג)
וחזקהו ואמצהו - בדבריך, שלא ירך לבו לומר, כשם שנענש רבי עליהם כך סופי ליענש עליהם, מבטיחו אני כי הוא יעבור והוא ינחיל... (דברים ג כה)
וצויתה אתו לעיניהם - ...אבל וצוית אותו שיצונו במצות הנגיד והשופט, כי בעבור היותו לראש יפקידם בידו ויזהירנו להשתדל מאד בענינם, ולהיות נלחם מלחמות ה' ויהיה הוא המוציא והמביא אותם, ולהזהר בדבר המשפט, וזה ראוי להיות לעיניהם, כדי שיבטחו בו וישמעו אליו, כי ידעו כי ילך בענינם בדרכי האמת, כי כן צוה אותו רבו, וכן עשה משה... (במדבר כז יט)
אתה תבא את העם - לפי שכאן דבר אתו לעיני כל העם, חלק להם כבוד ואמר "תבא את העם". (דברים לא ה)
איש אשר רוח בו - שגם נפש יהושע תשפיע על ידי למודך, וכאילו מרוחך בו, וסמיכת ידך עוד תועיל להפליג יותר מרוחך בו, ועוד יכוון בסמיכה זו להשפיע בו הוד מלכות, כך שישמעו לו גם הגדולים, ומשה סמך ב' ידיו, ימין למען תחול בחינת הקדושה, ושמאל למלכות, כי חכמה בימין ומלוכה בשמאל, ומאז היה נביא, ואינו זקוק עוד לעמוד לפני אלעזר לאורים ותומים. (במדבר כז יח)
וסמכת - להעיר לרוח מהות הנשמה שבמשה, והוא אומרו בסוף, "למען ישמעו כל עדת בני ישראל", סמוכה למאמר ונתת מהודך - שבזה יהיה כלול משורש הנשמות, ובזה ישמעו - יקבלו מאמריו, כל עדת - תהיה גם כן תכונת השלמים מרוצה ממנו. (שם שם יט)
ויעש משה כאשר - סמוך למצות המלך, הגם שלא ציוה לו לעשות מיד. ויצוהו - לשון צוותא, שהאיר בו הוד הנשמה כדפירשנו. ועוד ירמוז אל המלכות, כברז"ל, אין צו אלא מלכות, וידויק אומרו כאשר דבר ה' ביד משה, שהמלכות דבר ה' שתהיה ביד משה במקום שמן המשחה. (שם שם כג)
ויעש משה - שינה מדברי ה' בשני דברים, א', ה' אמר שתחלה יסמוך ידו ואחר כך יעמיד אותו לפני אלעזר והעדה, ומשה העמיד אותו תחלה ואחר כך סמך ידו. ב', ה' אמר שיסמוך ידו אחת, והוא סמך שתי ידיו. וזה יבואר על פי מה שאמרו חז"ל שמשה אמר ליהושע כי אתה תביא את העם, היינו על פי דעתם ועצתם, וה' אמר לו "כי אתה תביא את העם", טול מקל והך על קדקדם, וכן ה' אמר למשה שלא יחוש על העם וזקניהם לשאלם אם מסכימים על יהושע, רק יסמוך ידיו עליו תחלה בלי עצתם, ואחר כך יעמידהו לפניהם, ומשה לשטתו, שהיה דרכו שלא לעשות דבר בלי עצת העם וזקניהם, העמידהו תחלה לשאול בעצתם, ואחר כך סמך ידו, שבזה מינה אותו שיהיה המנהיג את העם... ומשה טוב עין הוא יבורך, וסמכו בשתי ידיו, ובזה השפיע עליו רוח יתירא, עד שלא נצטרך עוד לשאול דבר מאלעזר, כי בא דבר ה' אליו בכל פעם, ובכל זאת אמר "ויעש משה כאשר צוה ה' אותו", כי הסכים לזה ולא חשב לשנוי בדבר ה'. (שם)
ויקח את יהושע - משום ששינה מסדר שאמר ה', תחלה סמיכה ואחר כך העמדה, משום הכי כתיב "כאשר צוה", דהיינו בקבלה, והקב"ה הקדים סמיכה, כדי לסמך ל"איש אשר רוח בו", שאף על גב שהוא ראוי לכך נצרך לסמיכה, להשיג סייעתא דשמיא, אלא דלא מהני סמיכה אלא למי שראוי לקבל ברכה זו. ויצוהו - אמר לו דברי מוסר הנוגע לענין. (שם)
...ומעתה יתפרש לנו ענין הסמיכה ביד אחת או בשתי ידים, דהנה אמרו ז"ל (סנהדרין ק"ז) לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, וכיבוש הארץ מסתברא דמתייחס לשמאל דוחה, לדחות הכנענים מתוכה, והלימוד ומסורת התורה מתייחס לימין מקרבת... והנה בש"ס מנחות ל"ו יד סתם זו שמאל... ועל כן הוא דנאמר למשה "וסמכת את ידך עליו", הכוונה ליד שמאל, ויובן על פי הנ"ל שמחמת פיוס למשה היתה הכוונה שיהושע יהיה הפרנס רק בענין כיבוש הארץ, שמתייחס לשמאל דוחה, אבל לימוד ומסורת התורה שמתייחס לימין יירש אלעזר... אבל משה בטובת עין שבו מחל על הפיוס, ונתרצה שיהיה יהושע הפרנס גם בענין לימוד ומסורת התורה שמתייחס לימין, על כן סמך עליו בשתי ידיו, ומכל מקום הכוונה שיהיה לימוד ומסורת התורה ביד אלעזר לא שבה ריקם, ונשאר לדורות להיות הכהנים מורי התורה... (במדבר פנחס תרע"ז)