(ראה גם: גאולה, גוג ומגוג, משיח)
ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלים רוח חן ותחנונים והביטו אל אשר דקרו, וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור. ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון... (זכריה יב י)
זרוע השמאל (שהוא גבורה, נאמר בו שמאל דוחה וימין מקרבת, שאף על פי שהקדים (זמן הגאולה) לחדש תשרי, שהעמידו בו בעלי המשנה, בתשרי עתידים להגאל, (אמנם כיון שתשרי הוא שמאל לחדשים), תהיה דוחה (את הגאולה), כדי שלא ימות משיח בן אפרים (בדינים של השמאל), כי משיח בן אפרים הוא גלגול של ירבעם, שיש קטרוגים עליו (מחמת שחטא והחטיא את הרבים), ועל כן דוחה מתשרי שהוא שמאל, עד דיקרב הימין (שהוא) פסח, זרוע ימין (דהיינו חסד), לקיים בהם כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, וזה הוא בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל, לקיים בהם ובחסד עליון רחמתיך אמר גאלך ה'...
ואחר כך נוטלים כולם מגבורה שממנו הוא משיח בן אפרים, שבא לקבל נקמה משונאיו, כי כך צריכים תחלה לנקות התבואה, שהוא ישראל, בימין, ואחר כך לשרוף הקש שהוא בשמאל, זה שאמר והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, ודלקו בהם ואכלום, ואסיפת התבואה היא בעמוד האמצעי, שבו (נאמר) ויאסף, לאיזה מקום, לבית, שהוא השכינה. אבל במדרגת משיח בן יוסף הוא שרומז, עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה, (דהיינו משיח בן יוסף שנקרא שור), שעליהם נאמר בפרח רשעים כמו עשב וגו', מפסח עד תשרי תהיה הגאולה, (שנקראת) עד, ומשם ואילך תהיה השמדה שלהם, כמו שכתוב להשמדם עדי עד...
משיח בן דוד שהוא אריה (חסד), יהיה מימינו של משה, משיח בן יוסף, שהוא שור (גבורה) משמאלו, (דהיינו בסוד ג' קוין), שמימין אברהם ומשמאל יצחק, ומשה עצמו שהוא נשר (תפארת) באמצע, שלשלת שלם, (דהיינו ג' הקוין המכונים שלשלת) הוא מצד יעקב... ויתקיים במשיח וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ, וכך בב' משיחים, וכך בישראל, והכל בזכות מ"ה דמשה, (שהוא פני אדם), ויבואו דגל של משיח בן דוד מיהודה, שאריה רשום עליו, והדגל של משיח בן יוסף אשר שור רשום עליו, והדגל של שילה, (שהוא משה, שהוא גימטריא שילה) הוא אריה לימין, שור לשמאל, נשר באמצע... ואדם על כולם, (שבכל אחד מג' פנים כלול בו אדם), שד' פנים לכל אחד מג' חיות, שהוא סוד ד' שבטים... שבזמן ההוא יתקיים במשה, ואעשך לגוי גדול ועצום ממנו, בזמן ההוא, מ"ה שהיה הוא שיהיה, (דהיינו שמשה, שהיה גואל במצרים, הוא שיהיה גואל לעתיד), ואשר להיות כבר היה, (דהיינו ב' משיחים בן יוסף ובן דוד כבר היו, כי כבר היה יוסף וכבר היה דוד). והאלקים יבקש את נרדף היינו ישראל, שנאמר בהם ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם, שהיו נרדפים לפני הערב רב, זאבים הרעים, הרי בנימין זאב יטרף לנגדם, עד שטורף אותם, ויתקיים בעת ההוא בבקר יאכל עד, דהיינו עד כי יבא שילה (שהוא משה), ובקר זה הוא בקר דאברהם, (שהוא החסד, כלומר בבקר בעת שיתגלה החסד הגדול, יתגלה עד, שהוא משה). ולערב יחלק שלל, זהו ערב של יצחק, (שהוא המלכות הנבנית מקו השמאל), ששם ב' המשיחים, (בימינה משיח בן דוד, ובשמאלה משיח בן יוסף). באחד יאכל וישחית הממונים של אומות העולם, (משיח בן יוסף), ובאחד יחלק אותם לישראל, (שהוא משיח בן דוד)... (משפטים תעד, ועיין שם עוד)
אמר רבי שמעון, בזמן ההוא שיתעוררו מתי עולם ויזדמנו בארץ הקדושה, יקומו מחנות מחנות, כולם על ארץ הגליל, משום ששם עתיד מלך המשיח להתגלות, משום שהוא חלקו של יוסף, ושם נשברו תחלה, שמשם הגלו תחילה מכל מקומותיהם ולהתפזר בין העמים, כמו שאמר ולא נחלו על שבר יוסף... (ויקהל תצג, וראה עוד תחיית המתים)
...ומשום שהנביא ראה אותך מתקשר בג' מדרגות (כתר, ת"ת יסוד) שבאמצע, פתח עליך מקרא הזה, הנה ישכיל עבדי (הוא סוד יסוד), ירום ונשא (הוא סוד ת"ת), וגבה מאד) הוא סוד כתר. ומשום שאתה תהיה אחוז בב' משיחין, אמר דוד על ג' ימינים (חכמה חסד נצח) דמשיח בן דוד ימין ה' ג' פעמים, (כנ"ל בדבור הסמוך), וכנגד ג' שמאלים (גבורה בינה הוד), שאחוז בהם משיח בן אפרים אמר מצד שמאל אחד, שהוא גבורה, לא אמות, (ואמר) כי אחיה, מצד שמאל הב' שהוא הוד שלך, שנאמר בו ונתן ההוד למשה, וניתן בך מצד הבינה... משום שבו (בגבורה) היית יבש חרב ויבש בכל, משום משיח בן אפרים (יבש) בתורה שלך, ובנבואה שלך, ובגופך, שסבלת כמה מיני יסורים כדי שלא ימות הוא (משיח בן אפרים, ובקשת עליו רחמים, נאמר בו, כי אחיה מצד הבינה, ומשום זה לא אמות מצד הגבורה, (שנמשכה ממנה דין קשה כנ"ל), כי אחיה מצד הבינה (דהיינו אחר שנגלה ממנה מוחין שהוא סוד) עץ החיים, (שהוא קו האמצעי), שנתגבר עליו (על קו השמאל גבוה, על ידי) קריאת שמע של שחרית, (שהוא סוד חסד), וקשר אותו בקשר התפילין בימין דאברהם, שהוא שחרית, (דהיינו חסד)... (בהעלותך צא, ועיין שם עוד)
כשמגיע זמן תפלת המנחה, (שהוא סוד) בערב היא באה, (דהיינו היחוד לפנות ערב), זה שאמר ותבא אליו היונה לעת ערב, (כי היונה היא המלכות), משום שמנחה שלוחה לאדוני בגלות עשו, (כי ערב הוא סוד גלות), והנה גם הוא אחרינו, (דהיינו שזה בא אחרינו לגאול אותה מן הגלות), ועוד לאדונה, זהו אדון כל הארץ, שזה צדיק, (דהיינו יסוד), כי משם, (מבחינת הזווג המנחה שלעת ערב, נאמר) על יוסף הצדיק בכור שורו הדר לו, כי יחוד המנחה הוא משליטת השמאל שנקרא ערב, וכיון שמנחה היא שלוחה לאדוני, ליסוד, שהוא יוסף, על כן נעשה גם יוסף בחינת בכור שור, שהוא קו שמאל), שעתיד לצאת ממנו משיח בן אפרים. (כי משיח בן דוד הוא בחינת ימין, ומשיח בן אפרים הוא בחינת שמאל), ובשבילו, (בשביל משיח בן אפרים), נאמר והנה קמה אלומתי וגם נצבה, והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוינה לאלומתי, (כי משיח בן אפרים נקרא אלם בגלות), ובצדיק אמר, כי הכורע כורע בברוך, (על כן נאמר מצדו ותשתחוינה לאלומתי, שהיא משיח)... (פנחס תקסה, ועיין שם עוד)
...ומשום שהם גרמו לך, ועשו לך טובות, אתה סבלת בשבילם כמה צרות, כדי שלא יהרג משיח בן יוסף, שנאמר בו ופני שור מהשמאל, הוא מזרע יוסף, שנאמר בו בכור שורו הדר לו, וכדי שלא יתחלל הוא וזרעו בין העכו"ם, שמחמת חטאו של ירבעם שעבד ע"ז היה לו להתחלל בעכו"ם הוא וזרעו, משום שירבעם בן נבט מזרעו של יוסף הוא, ובשבילו נאמר בך, והוא מחולל מפשעינו וגו', ובחבורתו נרפא לנו. (תצא כא)
ובזמן שהנקב פתוח, כל מי שנופל שמה אינו עולה, ומשיח בן דוד נפל שם, עם משיח בן יוסף, שאחד הוא עני ורוכב על החמור, ואחד הוא בכור שורו, שזהו משיח בן יוסף וזה הוא כי יכרה איש בור ולא יכסנו, ונפל שמה שור או חמור, ומשום זה נקרא משיח בר נפלי, והיא (דהיינו השכינה) נפלה עמהם, ונאמר עליה נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל ואתה (רעיא מהימנא), הוא בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו, והמת יהיה לו, זהו משיח בן יוסף שעתיד ליהרג... (שם עב)
...בהתעוררות השופר הזה, שנתעורר בתרועה תקיעה ותרועה, ויתעוררו האבות מתוך המערה, ויעלו ברוח, ויבואו אליה, ומהקול ההוא כמה רשעים בארץ הקדושה ימותו, ויסתלקו מן העולם. ביום ההוא, יעלו תפלות ישראל בכל מקום שהם לפני המלך הקדוש, והאבות יבואו יחד ויהיו באותו ההר, ומשה יעלה עמהם, ושם הוא יסתכל באבות, והאבות יסתכלו בו, וכולם יעלו למערתו של משה, ומשיח יתעורר עליהם, וכלם יתחברו ביום הזה. וביום ההוא יתעוררו עשרת השבטים לעשות מלחמה לד' רוחות העולם, עם המשיח שנמשח עליהם, ויקבל המשיח, (דהיינו שיהיה נמשח) על ידי כהן צדק אחד, ושבעה רועים נאמנים עמו. ומשיח זה הוא משבט אפרים, וזרע ירבעם בן נבט, הוא בנו של אביה, שמת בנעוריו, ובאותו יום שמת נולד לו בן, ונלקח מבית ירבעם אל המדבר, ושם לקחוהו מאה ושבעים גדורים שכולם היו צדיקים משבט אפרים, שלא נמצאו בחטאו של ירבעם. ומבן זה יצא המשיח הזה, ועל זה כתוב וספדו לו כל בית ישראל וקברו אותו, (מקרא זה סתום, כי הוא נבואה לשעתה ונבואה לעתיד לבא), כי כן יהיה לעתיד, שכל ישראל יספדו על משיח בן אפרים יוצא חלציו, כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר, יען נמצא בו דבר טוב אל ה' אלקי ישראל בבית ירבעם, זהו על המשיח, שהוא דבר טוב אל ה'...
כיון שידעו האבות שהקב"ה פקד לאילה שלו, (שהיא השכינה), ולעמו, כמה שמחה על שמחה היה ביום ההוא, בארץ הצפון במלכות תימן, כמה צרות על צרות יתעוררו ביום הזה על עם ישראל, ותתקבל תפלתם ברצון, ובערב יום הזה תחזור השכינה אל הבית, והמשיח למקומו, והאבות לתוך המערה שלהם.
השכינה תלך ותחזור למשה שבעים יום, לסוף שבעים יום תעלה צעקת ישראל לפני המלך הקדוש שיהיו מצירים להם בכל רוחות העולם, ובית כנסת אחד לצד דרום יאבד ויחרב, וחמשה צדיקי אמת יהרגו ביניהם, אז לסוף ל"ב ימים, אחר שיהרגו לאנשי בית הכנסת ההוא, ילבש הקב"ה קנאה לשופר קטן הזה, (שהוא המלכות), ואותו משיח בן אפרים יפשוט פרשות, כשור אחד שקרניו עולות כקרני ראם.
ואותו שופר הקטן (שהוא המלכות), יתקע תרועה תקיעה ותרועה ג' פעמים בראש ההר כבתחילה, אז יסעו הדגלים של משיח ההוא, ויפול רעש על העולם על ידי קולות השופר, וכל בני העולם יראו וישמעו, כמו שאמר כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו, וכתקוע שופר תשמעו. ואז יתבערו הגלולים מן ארץ הקדושה, וג' מלחמות יעשו בני ישמעאל עם המשיח, והם יבואו וישתחוו לרבון העולם בהר הקדש בירושלים, ואלו המלחמות תהיינה באלף השישי... (זהר חדש בלק קכג, וראה עוד משיח-חבלי-ימות)
ראה עוד משיח-כללי, זהר חדש רות תרכב.
...הא הספידא מאי עבידתיה, פליגי בה רבי דוסא ורבנן, חד אמר על משיח בן יוסף שנהרג, וחד אמר על יצר הרע שנהרג, בשלמא למאן דאמר על משיח בן יוסף שנהרג, היינו דכתיב והביטו אלי את אשר דקרו, וספדו עליו כמספד על היחיד, אלא למאן דאמר על יצר הרע שנהרג, האי הספידא בעי למיעבד... תנו רבנן, משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו, אומר לו הקב"ה שאל ממני דבר ואתן לך, שנאמר אספרה אל חוק וגו', אני היום ילדתיך, שאל ממני ואתנה גוים נחלתך, וכיון שראה משיח בן יוסף שנהרג, אומר לפניו, רבונו של עולם, איני מבקש ממך אלא חיים, אומר לו חיים עד דלא אמרת כבר התנבא עליך דוד אביך, שנאמר חיים שאל ממך נתתה לו וגו'. (סוכה נב א)
ראה עוד משיח-כללי סוכה נב ב.
דבר אחר, לי גלעד ולי מנשה, לפי שיש מחלוקת הרבה על המשוחים, יש אומרים ז', שנאמר (מיכה ה') והקמנו עליו שבעה רועים, ויש אומרים ח', שנאמר (שם) ושמנה נסיכי אדם, ואינו אלא מה שמפורש ד', שנאמר (זכריה ב') ויראני ה' ארבעה חרשים ואומר מה אלה באים לעשות, ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו וגו', ואלו הן ד' חרשים דוד בא ומפרש, לי גלעד, זה אליהו שהיה מתושבי גלעד, לי מנשה, זה משיח שעומד מבניו של מנשה, שנאמר (תהלים פ') לפני אפרים ובנימין ומנשה וגו', ואפרים מעוז ראשי זה משוח מלחמה שבא מאפרים, שנאמר בכור שורו הדר לו, יהודה מחוקקי זה הגואל הגדול שהוא מבני בניו של דוד, מואב סיר רחצי, מהו מואב סיר רחצי, אמר האלקים אף כשיבואו הגואלים הללו אני בא ומסייען, עד שיבואו המואביות עמהם... (במדבר יד ב)
...אף לעתיד לבא משוח מלחמה עתיד לעמוד מיוסף, ומשוח העומד מיהודה קשה ממנו, שנאמר (זכריה י') וגברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע. (ויגש ג)
ותרם כראם קרני, מה ראם זה קרנותיו גבוהות והוא מנגח לארבע רוחות העולם, כך מנחם בן עמיאל בן יוסף מנגח לארבע רוחות העולם, ועליו אמר משה (דברים ל"ג) בכור שורו הדר לו וגו' וקרני ראם קרניו, בהם עמים ינגח וגו' והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה, עמו רבבות אפרים והם אלפי מנשה, ועליו יתיצבו מלכים להורגו, שנאמר (תהלים ב') יתיצבו מלכי ארץ, וישראל שבארץ בצרה גדולה, אבל בצרתם הם כזית רענן, שנאמר בלותי בשמן רענן, ותבט עיני בשורי בקמים עלי, וישראל רואין במפלתן, שנאמר ותבט עיני בשורי. (מזמור צב)
פעם אחת נחלקו רבותינו, אלו אומרים משל גד, ואלו אומרים משל בנימין, בא ועמד עליהם, אמר להם רבותי, למה אתם חולקים עלי, אני מבני בניה של רחל, אמרו לו ולא כהן אתה, ולא כן אמרת לאשה אלמנה מצרפת אך עשה לי משם עוגה קטנה, אמר להם אותו התינוק משיח בן יוסף היה, ורמז רמזתי לעולם, שאני יורד תחלה לבבל, ואחר כך יבא משיח. (מ"א פרק יז, רח)
ויאמרו עבדי פרעה עד מתי וגו', ע"ד מת"י יהי"ה ז"ה בגימטריא מרכב"ה שלימ"ה, שהוא ארבע מחנות שכינה, ע"ד מת"י יהי"ה ז"ה בגימטריא משי"ח ב"ן יוס"ף, ז"ה לנ"ו למוק"ש בגימטריא יונ"ה ב"ן אמית"י. (שמות בא)
ואמרו עוד, כי סבת הדבר תהיה עמידת איש מזרע יוסף בהר הגליל, ויתקבצו אליו שרידי אנשים מן האומה, ויהיו פניו אל הבית המקודש אחר שכבר החזיקו בו הרום, וישב בו זמן מסוים, ואחר כך ילחם בו איש שמו ארמליוס, וילחם בהם ויכבוש את העיר ויהרוג וישבה וישמיד, ויהיה האיש אשר מזרע יוסף בכלל ההרוגים, ותבא על האומה צרה גדולה באותו הזמן, והקשה שבכולן קלקול היחסים בינם ובין כל הממלכות, עד שיגרשום אל המדברות... ואז יתגלה אליהם אליהו הנביא ותבא הישועה.
ואחר ששמעתי הדברים האלו התבוננתי בכתוב ומצאתי בו מקום לכל נקודה מהם, ותחלה שהרום יקחו את הבית המקודש בזמן הישועה, שנאמר "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו", ושהמלחמה עמהם יתמנה עליה אחד מבני רחל, שנאמר "לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו, אשר חשב אל יושבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן" (ירמיה מ"ט), ושאחדים מן האומה יתקבצו אליו, לא רבים, כאמרו, "ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון" (שם ג'), ושהכובש יתגבר עליהם וישבם וישמידם, כאמרו, "הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך", ואמר "ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה" וגו', (זכריה י"ד), ושהאיש העומד בראש יהיה בין ההרוגים ויבכו עליו ויספדו, ובו נאמר "והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד" (שם י"ב) ושאר הפרשה... (מאמר ח פרק ה)
ואומר עוד על שני המצבים יחד, כלומר אם לא נשוב ויארעו מאורעות משיח בן יוסף, ואם נשוב ונפטר מהם, יתגלה לנו משיח בן דוד פתאום, אם כבר קדם לו משיח בן יוסף יהיה כשליח לפניו, ומדריך לאומה ומפנה את הדרך, כאמרו "הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני" (מלאכי ג') וכמצרף באש את בעלי העבירות החמורות ממנה, וכמכבס בבורית לבעלי העבירות הקלות ממנה, כאמרו אחריו "כי הוא כאש מצרף וכבורית מכבסים", ואם לא יבא, יבואנו משיח בן דוד פתאום... (שם פרק ו, וראה עוד משיח-כללי)
וכאשר יתקבצו מן המאמינים החיים עם החיים כמו שתיארתי, תהיה אז תחיית המתים, כמו שבארתי במאמר שלפני זה, ויהיה בן יוסף בראשם ולפניהם, מפני שהוא עבד צדיק שסבל את הנסיון, ויגמלהו ה' הרבה, ואז יחדש ה' יתרומם ויתהדר את מקדשו כמו שתיארנו... (שם)
ותרבי ית כיורא וית בסיסיה ותקדש יתיה, מטול יהושע משומשנך רבא דסנהדרין דעמיה דעל ידוי עתידא ארעא דישראל לאיתפלגא ומשיחא בר אפרים דנפיק מניה, דעל ידוי עתידין בית ישראל למנצחא לגוג ולסיעתיה בסוף יומיא. (שמות מ יא)
...והנה כל אשר עשו משה ויהושע עמהם בראשונה, יעשו אליהו ומשיח בן יוסף עם זרעם, על כן התאמץ משה בדבר. (שמות יז ט)
ואמר כי מעת הוסר התמיד בחרבן הבית עד תתי השקוץ שהסיר אותו שמם וכלה מן העולם, שנים אלף מאתים ותשעים, כי אז יתגלה משיח בן אפרים אשר אנחנו מקובלים בענינו, ויתן השקוץ שמם, ונאמר עליו בקבלה בפרקי היכלות, כי ארבעים שנה ילך ויקבץ מן הנדחים וילחם מלחמות וימות במלחמת גוג, עד שיתגלה משיח בן דוד, וינצח אותם ויאספנו אוסף שלם ויטהר אותנו... (ספר הגאולה)
...וימשחו להם בית ישראל משיח, ויכבוש ארצות ומלכים ויבא לירושלים, ויבנה אותה, כדכתיב בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס, וימות במלחמה, ועליו נאמר "ביום ההוא יגדל המספד בירושלים" (זכריה י"ב), ואומר "והביטו אלי את אשר דקרו" (שם), ואחר כן יבואו הנפוצות המפוזרים בין העמים, ושמו להם ראש אחד הוא משיח בן דוד שהיה עמהם בגלות, וברשיון האומות ובעזרתם ילכו לארץ ישראל... (שיר השירים ח יג, וראה עוד גאולה)
הנכשל בהם - נראה שזה על משיח בן יוסף שיהרג, אף על פי שהוא שלם וצדיק כדוד, וגם בני יהודה היוצאים עמו כמלאכי עליון. הריגת משיח בן יוסף לא תהיה מקרית, כי אם על שלקח המלוכה בהיותו משבט אפרים, ואולי אין ההספד על הנהרג, כי אם על צרתם בראותם האויבים באים. (זכריה יב ח ויג)
משם רועה אבן ישראל - משיח בן יוסף שיפיל את עמלק, נזיר אחיו - משיח בן יוסף שמצטער וסובל יסוריהם ועולה לגדולה. (בראשית מט כד וכו)
...וערבי נחל - זה יוסף שמת לפני אחיו, והוא רמז למשיח בן יוסף, שיפול במלחמה ומשיח בן דוד יחיהו. (ויקרא כג מ)
דרך כוכב - לפני שיאכל צריו יכנע ישראל תחילה, ויפל משיח בן יוסף שהוא כוכב מיעקב, ואחר כך יקום משיח בן דוד שהוא שבט מישראל, כי נפילת בן אפרים הוא לסבול עונות הנקראים יעקב, וקימת בן דוד הוא על זכות ישראל, ואז יפלו כל הגוים, ולא רק מואב. וירד מיעקב - ומשיח בן יוסף יקום אחר נפלו, והאביד שריד מעיר - מעשו... (במדבר כד יז)
הנצנים נראו בארץ - משיח בן יוסף היה הנער שהחיה אליהו, והוא יונה, ומשיח בן דוד נראה בעת החורבן, אך שניהם נתכסו שוב. (שיר השירים ב יב)
רמ"ע מפאנו:
וגם אמנה כה משפטם של מחשבי קצין שהם מעכבים בפועל הגאולה לעצמם כמו שאירע לבני אפרים בצאת ישראל ממצרים, ואין גאולה שלמה אם יהיה נדח בקצה השמים. אם כן יפה אמרו חכמים שהם מעכבים את הגאולה בכלל. לפיכך כשם שבן דוד מחולל מפשעינו כך בן אפרים ידקר על זאת, ועוד אחרת ומשיגיע עד שערי מות ויהרהר תשובה בלבו, אז בן דוד וכל קדושים עמו יבקשו עליו רחמים ויחיוהו, כדכתיב "ושפכתי על בית דוד ועל יושבי ירושלים רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו", על דרך צורם מכרם. וכן אברהם יצחק ויעקב אמרו ימחו עונותיהם על קדושת שמך, כמבואר במדרש איכה מהזוהר ופירושו בהמסרם על קדושת שמך מיד ימחו עונותיהם. אף כאן בית דוד ויושב ירושלים זה בית דין הגדול נטורי קרתא העוסקים בישובה עילא ותתא דקרוהו לבן אפרים שהסכימו בדינו, ועכשיו בתפלתם יזכה עד דכא לתשובה שלמה, כדכתיב והביטו אלי מן ההפעיל, שהעומד ממנו ונבט לארץ... ואף בהספדו של בן יוסף שימסר ביד גוג ומגוג על חטאת ירבעם יזכירו מיתת שאול ויהונתן שהיו צדיקים גמורים, ויהונתן היה בוחר לבן ישי, פירוש בוחר את המלוכה למסור אותה לדוד דאתי מלאה לבושת שני בניה של רחל... (מאמר חקור דין חלק ד פרק טז, וראה שם עוד)
ופירוש זה, כי אומה ישראלית הם דומים לאדם אחד שיש בו שנים עשר אברים, והם מנויים וידועים, והם כנגד י"ב מזלות וכנגד י"ב חדשי השנה, ויש באדם שני אברים והם מלכים על כל האברים, והם הראש והלב, כי מלכות יהודה נגד הראש, וכדכתיב יהודה יעלה בראש, ויוסף תמיד הוא באמצע, כנגד הלב, שכן כנגד הלב תמצא בנשיאים נשיא אפרים באמצע, וידוע כי הנשמה הנבדלת היא במוח, והנשמה היא אלקית יותר מן הלב, וכן הוא מלכות יהודה, כאשר המלכות הוא בראוי, אז מקבלים כבוד ה', ואין כאן רק מלכות בית דוד, ולפיכך ראוי כי יהיה מלך אחד לכל י"ב שבטים, שהם י"ב אברי האדם, אבל כאשר אינם זוכים אינם מקבלים לגמרי כבוד השם, ואין להם מעלה זאת כאשר ראוי, ואז נחלקת המלכות, ורוב האברים נמשכים אחר הלב, שהוא עיקר, ומעוט אל הראש כאשר הוא בחסרון... ומזה הטעם ראוי לישראל, שיהיה להם משיח בן יוסף גם כן, שכיון שראוי שבט אפרים למלוכה מצד שהשבט הזה דומה ללב, לכך יהיה להם בסוף המושל הזה, שהוא משיח בן יוסף, ומכל מקום גוברים עליו העובדי גלולים, כי ממשלה ומעלה זאת יש לה הפסק ובטול, ולפיכך גוג ומגוג שהוא מתנגד לישראל כמו שהתבאר, יהיה גובר על משיח בן יוסף, ויהיה נהרג ומסתלק מעלה זאת מן ישראל... אבל משיח שאל שלא יהיה הפסק למדרגתו, ולא יהיו גוברים עליו העובדי גלולים, וזהו החיים אשר שאל, דהיינו כי אל כח מציאותו לא יהיה לו הפסק... אבל לכח משיח בן דוד לא יהיה לו הפסק, ואז יהיו גוים נחלתו ואחוזתו אפסי ארץ, כי יתגבר משיח בן דוד על העובדי גלולים, ועמהם מסתלק היצר הרע... (נצח ישראל פרק לז)
...ולא יתוקן עד לעתיד, ואז יחזור ויקדום מלכות בית יוסף למלכות בית דוד, כי מתחילה יבא משיח בן יוסף, ואחר כך משיח בן דוד, ואז יתקן בית יוסף מה שקלקלו בהתחלקות מלכות בית דוד, כי לא יבא משיח בן יוסף לצורך עצמו, רק יבא בשביל משיח בן דוד, כי הוא ימסור נפשו והערה נפשו למות, ודמו יכפר על עם ה', באופן שיהיה אחר כך מלכות בית דוד בעם ישראל נצחיית, ואז יהיו מקוימים שני החלומות של יוסף, דהיינו הקדמת המלוכה שלו במצרים, ואחר כך לעתיד הקדמת מלכות שלו למשיח בן דוד, ובשני המלכיות אלו כוונתו בשביל מלכות יהודה, ושניהן שווין לטובה, ואז יוגמר דת התיקון להיות כראשית הבריאה... (תורה שבכתב וישב, וראה שם עוד)
...והנשמות תצאנה בראשונה, עד שבהתימן לצאת באה הגאולה, וחלקי המאורות יצאו על ידי משיח בן יוסף, שאם לא היתה זכות בדור היה צריך למות, ובמותו היה מעלה אותם, ובהיות זכות בדור יעלם גם בלא מות, אבל ביום הקרב אשר את ארמילוס הרשע, כי צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו, ובכח תיקוניו יעלו הנופלים האלה...
ועתה הנני מפרש לך סוד אחד חתום מאד, והוא מה שכתוב (ישעיה ס"ג) "מי זה בא מאדום", וכל זה הוא הצדיק, והוא משיח בן יוסף. ותדע כי אחרי התיישב השכינה במקומה יחזור משיח בן יוסף, ושרשו יהיה מתחזק עליו, ואז אל בצרה ילך ושם ידרוך הפורה, להוציא משם מה שראוי להוציא, וכבר נתבאר הסוד הזה היטב במקום אחר, בפסוק וירד מיעקב...
ואמנם סוד גדול הוא מאד ומושרש בעמקי החכמה, על כן צריך שתהיה מבין היטב, כי הנה כתוב (ישעיה ס"ג) "פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי, ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי". ועתה אפרש לך הענין היטב. והוא מה שאמר כאן הנביא ישעיה (ל"ד), "חרב לה' מלאה דם", והבן היטב, כי תוקף הדין הקשה הוא דם, והנה זמן המלחמה הגדולה הוא שתילחם הקדושה עם הטומאה, ובהתעורר אלה כנגד אלה, יעפילו שרי הטומאה להתחזק, ובהתחזקם נמצאת הטומאה קשה מאד, והיא דם טמא, ועל כן הכינה הקדושה לזאת בראשונה, ועל כן נמלאת החרב דם, והוא דם טהור נגד הדם הטמא, להכניעו מאד. ותדע מי הוא זה החרב, כי הוא משיח בן יוסף, ושרשו עליו, שעליו כתוב (ישעיה ס"ג) "מי זה בא מאדום", כמו שזכרתי למעלה, והשכינה ממקומה רואה בנקמה אשר ינקם המלך מאויביה. והנה אז ידרוך המלך את הפורה הזאת, והנה מפני כי הטומאה מגברת עצמה להתחזק, הנה ממנה תזיד להתגבר, ותחשוב לידבק בבגדים שהם הלבושים החיצוניים של הקדושה... ובחרב ההיא יפולו גם שרי האומות, גם סמאל ולילית מוסר כלימתם, ולכן אמר (ישעיה ל"ד) וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים, והם סמאל ולילית בראשונה, ואחריהם שני השרים הגדולים בשרי המשחית, שר עשו ושר ישמעאל, כי כבר ברדת אלה ירדו אחריהם מעצמם כל שאר השרים אשר תחתיהם לימין ולשמאל, וזה נתבאר במקומות אחרים רבים.
וצריך שתדע, כי על זה הענין כתוב (תהלים ק"י) "ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה", והוא סוד הפורפירא ששם נרשמים הרוגי המלכיות, כי חילם יתעורר בזמן הוא לעשות המעשה הזה עם המשיח בן יוסף, וגם להעלות הטוב ההוא שאמרתי לך, ואז ימחץ ראש, שהוא סמאל, ועל זה הענין נאמר (ש"א ב') "ה' יחתו מריביו", והם שנים, סמאל למעלה, וגוג תחתיו למטה... ונמצא באמת שעליו בשמים ירעם, הוא הפלת סמאל מלמעלה, והידין אפסי ארץ למטה, ואז יתן עוז למלכו, הוא משיח בן יוסף, יתן עוז, כי לא יחלש תחת ארמילוס הרשע, וירם קרן משיחו, הוא משיח בן דוד, בהיות התיקון על שלימותו. ובאמת כי שני המשיחים נקראים במשל שתי קרנים, כי מן הנצח וההוד הם, שהם שתי קרנים, אך משיח בן דוד הוא הראשון במלכות, ועל כן אמר "וירם קרן משיחו", כי קרנו רמה מקרן משיח בן יוסף, בסוד "מי בראש, בן ישי בראש" (סנהדרין ק"ב)... כי בהכיר כל אחד את מקומו לפי המדריגה, הנה יהיה זה למעלה וזה למטה, ואף גם זאת אין קנאה ואין שנאה, כי כך הסדר לפי המדרגות, וכחשיבות זה העליון חשיבות זה התחתון, בהיות כל אחד מרכבה למאורות העליונים, איש על מקומו, ואין יוצא מגבולו כמאורות העליונים, ונמצא משיח בן דוד הראשון במלכות, בסוד המלכות ממש, ומשיח בן יוסף בסוד "ויוסף הוא השליט על הארץ" (בראשית מ"ב), ואין בן דוד עושה רק מאמר בן אפרים, ובן אפרים רצון בן דוד הוא עושה, ולכן אמר (יחזקאל ל"ז) "והיו לאחדים בידך", והוא ענין עמוק וארוך מאד, ודי בזה למי שיש לו לב לדעת ועינים לראות, והבן היטב...
כי מפני האור הגדול המתגלה בראשונה ולא יאסף עוד כל זמן החשכה, על כן נתקשו בלבבם יותר השונאים הרשעים, כי בעבורו נתקנאו, ולא נמצא כח בישראל עדיין לעמוד נגד פניהם, ולכן בגאות רשע ידלק עני, כי הנה על אותו הזמן נאמר (משלי ט"ז) "לפני שבר גאון", והוא גאות הסמאל למרוד על אדוניו, ואז נאמר "ידלק עני", ובמלה הזאת כלל דוד השכינה ושני המשיחים, כי כולם נקראים כך, השכינה נאמר בה (תהלים מ') "ואני עני ואביון", משיח בן דוד (זכריה ט') "עני ורוכב על החמור", משיח בן יוסף (קהלת ט') "איש מסכן חכם", והסמאל דולק אחרי כל מי שנקרא בשם הזה, אך סוף דבר, יתפשו במזמות זו חשבו, כי כן תיעשה בהם הנקמה לעתיד, ואתה כבר שמעת סוד "ויז נצחם על בגדי" (ישעיה ס"ג), כי בחשבם להתעלות ניטל מהם טובם...
ועל המשיחים כתוב, (דניאל י"ב), והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, והם שני המשיחים בסוד הנצח וההוד, ומצדיקי הרבים ככוכבים, הם שאר השרים אשר יקומו לרעות את ישראל תחת המשיחים, והם יהיו ככוכבים המקבלים אורם מן השמש, ונודע שהשכינה עצמה תהיה סובבת על המשיחים, ומקפת סביבותיהם, וסוד זה נתבאר בפסוק (ישעיה כ"ד) "ונגד זקניו כבוד"... והנה בכל שאר הפעמים היתה השכינה מתלבשת בתוך חכמי הדורות, ומשם מאירה לישראל, ואפילו משה כך היה, אלא שבכח גדול היה האור בוקע ויוצא, אבל במשיחים כתוב (ישעיה ל') "ולא יכנף עוד מוריך", כי השכינה מלבד שכנה בתוכם עוד תסובבם, ויהנו ישראל מזיווה בגלוי. והנה האמת, שגם משה תהיה לו המעלה הזאת עם המשיחיים וגם יותר... (מאמר הגאולה, וראה עוד ערך משיח לכאן)
דרך כוכב - אם הגאולה בזכות ישראל, יתגלה הגואל מהשמים במופת, כבזוהר, וקם שבט - אם לא זכו שבט יקום כדרך הטבע, שיבא עני ורוכב על החמור וימלוך, ויבא מפאת כת הצדיקים ולא מפאת שהבינונים הטיבו מעשיהם. ועוד רומז ב"וקם שבט" על משיח בן אפרים, שיהרגנו רומילוס, ואם ישראל יהיו צדיקים תהיה לו תקומה ולא יהרגנו, על כן ציוו גדולי ישראל שנכוון לבקש רחמים עליו. (במדבר כד יז)
והביטו - מות משיח בן יוסף יעוררם לתשובה, ויעיינו בעוונות הדור, כהמיר על הבכור - וכשיהיה משיח בן דוד עוד יספדו עליו, כי הוא היה הראשון לגאלם. (זכריה יב י, וראה גם משיח-כללי, בראשית לח א)
אך יובן בהקדם ענין שני המשיחים, שיהיו לישראל במהרה בימינו, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, כי משיח בן יוסף על ידו ימחה זרעו של עמלק, והמלחמה עם זרע עשו, כי אין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, כדאיתא במדרש רבה, וכמו בחיצוניות כן ברוחניות, שיסיר את המסך המבדיל בעד לב בני ישראל, ויקרע את סגור לבם וירכך את לב האבן עד שאחר כך יבא משיח בן דוד, וימצא לב בשר מוכן וראוי לקבל את האור כי טוב שימשוך מלמעלה. ובזוהר הקדוש על משיח בן דוד, לאהדרא לצדיקיא בתיובתא. ולכאורה יותר יצדק לומר לאהדרא רשיעיא, אך נראה שזה יעשה על ידי משיח בן יוסף, שיתבער הרע על ידו... וידוע ששורש היצר הרע הוא הנחש הקדמוני, שרו של עשו, וכאשר משיח בן יוסף יכלה זרעו של עשו למטה, בהכרח שנפל כבר שרו למעלה, כמאמר הכתוב (ישעיה כ"ד) יפקוד ה' על צבא המרום במרום, ואחר כך על מלכי האדמה באדמה, ואם כן כל הרשעים יעשו תשובה, אך אחר ביעור החמץ ימשוך משיח בן דוד אורות גדולים מאד, ויאמץ את עיני ישראל ויטה בלבם אהבה יתרה להדבק בשם ה', עד שאשר אפילו הצדיקים ימצאו עצמם אשמים על קוצר עבודה.. ולפי זה יהיה ענין משיח בן יוסף כדמיון חורש לרפויי ארעא, כדי לקבל הזריעה שעל ידי משיח בן דוד, וכענין שאמר הכתוב (מלאכי ג') "הנני שולח לכם מלאכי ופנה דרך לפני" וגו'. (בראשית וישלח תרע"ב)
ונראה דלעומת שני פגמים אלה שנשתאבו בדורות הבאים, יבואו שני המשיחים לגאולת ישראל, משיח בן יוסף יבא לתקן פגם השכל שהוא במוח, ומלבד מה שידוע שפגם הברית פוגם במוח, ויוסף הצדיק שומר הברית הוא תיקון המוח, עוד ימתקו הדברים לפי דרכנו, שפגם המוח הוא היצר הרע שכתלמיד חכם נדמה לו, והנה זה הענין ממש היה בנסיונו של יוסף הצדיק עם אותה הרשעה, שראתה באצטגנינות שלה... והיצר הרע הסיתו שזו מצוה, אבל יוסף הצדיק הבחין לידע מה קודש ומה חול, ומזה שנקרא שור, כדכתיב בכור שורו הדר לו, שזה שור בקדושה, שידע קונהו... וכמו כן משיח בן יוסף יבא להיישיר את ישראל מפגם המוח ולהאיר את עיניהם לדחות את היצר הרע דכתלמיד חכם נדמה לו, ומשיח בן דוד יבא לתקן פגם הלב, שלא יתאוה כלל לדבר שאינו ראוי, שזה נגד היצר הרע שכגוי נדמה לו, וזהו חמור שבקדושה, להיות נכנע וסובל עליו מלכות שמים, ולא יתאוה וישתוקק אלא לקדושה, שזה היה ענין דוד המלך ע"ה... וזה יהיה משיח בן דוד, שיכניס אהבה זו בלב כל ישראל, כמו שכתוב (דברים ל') "ומל ה' אלקיך וגו' לאהבה" וגו'.
ובזה יש ליתן טעם אהא דאיתא שבכל דור ודור עומדים המשיחים מוכנים לגאולת ישראל, אם יהיו זכאים, וכן משמע בש"ס סנהדרין (צ"ח), לאימת אתי מר, אמר ליה היום... ולהנ"ל יש לומר, שבאמצעותם מתחזקים ישראל לדחות מעליהם שני מיני יצר הרע הנ"ל, ובלעדיהם מי יודע מה היה חס ושלום בשונאיהם של ישראל, כי ידוע שכל פעולות האבות לא עבור עצמם לבד עשו, אלא גם עבור זרעם אחריהם... ואם כן כוחם של יוסף הצדיק ודוד המלך נוקב והולך ומשתלשל בכל הדורות באמצעות משיח שבכל דור ודור, והוא נותן עוז ותעצומות בלב ישראל נגד שני מיני יצר הרע אלה שבמוח ושבלב כנ"ל.
ולפי האמור יובן מה ששלח יעקב לעשו "ויהי לי שור וחמור", דהוא רומז על שני משיחין, דמשוח מלחמה כוונתו על משיח בן יוסף, והראיה שהביא המקרא בכור שורו הנאמר על יוסף, וטעם שנקרא משיח בן יוסף משוח מלחמה, כבר כתבנו משום שהוא גומר מלחמת ישראל... (שם תרע"ג)
...ונראה דהנה ענין שני המשיחים לעתיד, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, נראה דמשיח בן יוסף תעודתו לכלות זרעו של עמלק, ומלחמת גוג ומגוג, וכל המלחמות תהיינה נגמרות על ידו, כאמרם ז"ל (ב"ר ע"ג) אין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל... ועל כן תעודת משיח בן יוסף לסלק את העננים החשוכים המסתירים וסותמים בפני האור האלקי... ואחר סילוק ההסתר והחושך יאיר אור של מלך המשיח בן דוד, וכמו שכתוב (תהלים פ"ט) "וכסאו כשמש נגדי", וכתיב "והיו עיניך רואות את מוריך", ומשיח בן דוד לא יהיו לו שום מלחמות עם הגוים, וכל תעודתו תהיה רק להמשיך דעת אלקים בארץ, וכמו שכתוב (ישעיה י"א) כל הפרשה עד "והיה ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גוים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד".
ונראה דכענין זה היתה מלוכת שאול קודם מלוכת דוד, והכוונה ששאול יגמור כל המלחמות באשר הוא היה מבניה של רחל, וכמו תעודת משיח בן יוסף, ואחר כך תופיע מלכות דוד המלך, דוגמת משיח בן דוד לעתיד, שהיה ענינו רק להמשיך גילוי האור האלקי ולבנות בית המקדש, וכמו שכתוב בשאול (ש"א י"ד מ"ז) "ושאול לכד את המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל אויביו במואב" וגו'... ואלמלי שמע לקול ה' במלחמת עמלק, היתה נשלמת בו הכוונה, ולא היה דוד נצרך לשום מלחמה, ויהונתן בן שאול היה לו למשנה, כמו משיח בן יוסף למשיח בן דוד... אך באשר נתקלקל ענין שאול במלחמת עמלק ונמאס ממלוך עוד על ישראל, נמסר הכל לדוד, והיה נצרך ללחום מלחמות ה', ונתאחר בנין הבית עד ימי שלמה כדבר ה' לדוד... (שם וישב תרע"ז)
ולפי מה שאמרנו מענין יהודה ויוסף, שמדתו של יוסף היא לדחות את כחות הרע, ומדתו של יהודה להמשיך חסד ורחמים לישראל, ולעתיד יהיו כולם כאחד, יובן ענין שני המשיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, ומשיח בן יוסף יהרג, ומשיח בן דוד יחיה אותו. היינו דכמו מדתו של יוסף לדחות כחות החיצוניים, כן נמי בתחילה יהיה משיח בן יוסף, שעל ידו יהיו כל המלחמות ויכרית זרע עמלק, היא דחיית כחות הרע מן העולם, ואז רק אז אחר שיתבערו כחות הרע, יאיר אורו של משיח בן דוד, ואז ששוב לא יהיה צורך עוד למשיח בן יוסף, אף שעדיין ישארו מפליטי האומות, והיה צורך למדת הדין שלא יתפשט יותר מדי, מכל מקום אחר ביאת משיח בן דוד, אז יהיו כל ישראל לאחדים כנ"ל, ונמצא שבמשיח בן דוד תהיה גם מעלה זו, ולא יצטרך שוב למשיח בן יוסף, כי באם היה עוד צורך בו לא יתכן שיהרג בשביל החטא הקדום, כדאיתא בספרים הקדושים, אלא ודאי שאז לא יהיה צורך בו, וכנ"ל, אלא שמשיח בן דוד שבו תהיה התכללות הכחות כולם יחיה אותו, ואז ישוב גם משיח בן יוסף כלל, אבל מכל מקום לא יקרא עוד משיח בן יוסף, שאיננו משום מעלת יוסף, כמו שלא יקרא משיח בן דוד משיח בן יהודה... (שם ויגש תרע"ה, וראה עוד משיח-כללי)
...וכן לעתיד הנצוח בעכו"ם יהיה על ידי משיח בן יוסף לבער הרע מישראל, ואחר כך יהיה משיח בן דוד להכניס קדושה וטוב בישראל... (פרי צדיק בראשית ויצא ח)
...ומה גם השבטים עצמם שבודאי התמרמרו מאד שהמה היו בעלי מעשה שמכרו את יוסף שהיה מרכבה למדת צדיק יסוד עולם למצרים, והיה נדמה להם שחס ושלום אפס תקוה, ועל ידי מעשה זו דייקא היה הקב"ה בורא אורו של משיח, והיינו שלימות התיקון של חיי עולם שהוא בחינת משיח בן דוד... והיינו כי בחינת מדת משיח בן יוסף הוא בחינת צדיק להיות נזהר בכל מעשיו, בלא שגיאה ומכשול, ובאמת אין בזה קיום להכלל ישראל, ולכן יהיה נהרג, וזה שנאמר והביטו אלי אשר דקרו וגו', שזה נאמר על משיח בן יוסף שנהרג, והיינו אשר דקרו הם בעצם בסבת הכלל שאין יכולים לעמוד על פי בחינתו, ויש לומר שזה היה טעות השבטים מחמת שראו זאת שלא יהיה קיום על פי בחינתו, רק דייקא על ידי אורו של משיח בן דוד, והוא בחינת חיי עולם שכל המעשים נתקנים, וזה נתגלה בגמר המעשה על ידי תולדות פרץ וזרח שהוא בחינת אורו של משיח... (שם וישב י, וראה עוד משיח-כללי וישלח ה)
...ומיוסף הצדיק שהוא מרכבה למדת צדיק יסוד עולם יצאו ב' נפשות מזרעו, א' יהושע בן נון, שהנחיל התורה שבעל פה לישראל... אבל מכל מקום יוכל היצר הרע עוד להתגבר עליו חס ושלום, כמו שאמרו (סוכה נ"ב) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ועל זה יצא עוד מזרע יוסף משיח בן יוסף, שהוא יתקן כל ישראל, שיוכלו לתקן כל העבר על ידי דברי תורה, ואז יתבטל היצר הרע מכל וכל, ואף שעוד יהיה גוג ומגוג שיבא לקטרג על ישראל, ויהיה פחד שיסברו שיוכלו להתקלקל, ורק על ידי משיח בן דוד תהיה התשועה מהיצר הרע, שישחוט הקב"ה להיצר הרע... וזהו שחשבו כאן ונטול הלב, שבאמת על ידי קדושת בחינת צדיק שהוא משיח בן יוסף, יהיה נטול הלב מכל וכל, שיתבטל היצר הרע באמת... אך כיון שלא ידעו אז שהוא משיח בן יוסף, אחר שיראו שיבא גוג ומגוג ויהיה פחד שיוכל להתקלקל, על כן לא נכר עוד השמחה, עד שיבא משיח בן דוד וישחוט הקב"ה ליצר הרע, וחשבו נגד זה ונטול הלב, כמו שיהיה באמת אז, אך התגלות השמחה לישראל יהיה על ידי משיח בן דוד כאמור... (שמות לראש חדש שבט ה)
...ועל ידי סעודה זו ניצולים ממלחמת גוג ומגוג על ידי משיח בן יוסף, כידוע, שמשיח בן יוסף יכניע את כל האומות לעתיד לבא, בעת שנזכה לברר את כל הניצוצות קדושות, מה שנפלו בין הקליפות מסיבת תאות עולם הזה, ואחר כל זה יהיה עוד מלחמת גוג ומגוג על משיח בן יוסף, כי גוג ומגוג הוא מזרע עמלק, ועמלק הוא מנגד תמיד על קדושת ישראל, בעומק גם על חסרון כל שהוא, וביותר על מדת יוסף הצדיק כידוע, ויהיה לו גם על המשיח בן יוסף טענה ואחיזה מפני שלא נתבררו עוד בשלימות מכל תאות העולם הזה, גם מבחינת עטיו של נחש, שהוא ענין הרגשת עצמו... וכשיסתלק זה אז יבולע המות לנצח וזה יהיה על ידי משיח בן דוד, כמו שאמרו רז"ל על הפסוק "חיים שאל ממך נתת לו", דכשיראה משיח בן יוסף שנהרג שעדיין לא תקן לגמרי שיבוטל המות, יבקש הוא על זה וינתן לו. ובספר דברי אמת מהרבי מלובלין זצ"ל כתב, שמשיח בן יוסף לא יהרג, שכבר נתקיים ברבי שמשון אסטראפאליער, ודבר זה הוא מה שרצה הוא לפעול זה בדיבורו... (במדבר נשא טו)
וכמו כן בחינת דוד המלך ע"ה שהוא שורש תורה שבעל פה, היה מסולק מכל עניני העולם הזה, וכנגד זה היה שלמה בנו דייקא להמשיך קדושה בכל הדברים גשמיים ובתענוגי עולם הזה, ובחינת דוד ושלמה היה המנגד, בחינת משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, כמו שנאמר לדוד, "רק אתה לא תבנה הבית כי איש מלחמות אתה ודמים רבים שפכת", והיינו בחינת משיח בן יוסף שיהיה לו גם כן מלחמה עם אומות העולם, והיינו מדת יוסף הצדיק, איזהו גבור הכובש את יצרו, כי שאור שבעיסה ושעבוד מלכות המה ענין אחד, כי כמו שנמצא בלב התגברות היצר הרע, כמו כן נמצא לעולם הזה אומות העולם בפועל שיש להם כח הזה בקליפה שעומדים על האדם ונצרך להלחם עמהם, לכן היה לדוד המלך ע"ה מלחמות רבות עד שכבשם תחת ידו, בעת שכבש את יצרו מכל וכל. וכמו כן הוא ענין משיח בן יוסף, שיהיה לו מלחמה מבחינת גבור הכובש את יצרו, אמנם החילוק הוא שבחינת יוסף הוא מלחמת היצר קודם החטא, שלא יהיה ניסת לעצתו, ובחינת דוד המלך ע"ה הוא המלחמה גם אחר הקלקול שאירע לו, לבל יפול לבו מזה רק להתגבר עליו... אמנם בחינת שלמה המלך ע"ה הוא נקרא איש מנוחה, שאין לו שום מלחמה מצד היצר הרע, שכבר הוא כבוש תחתיו, ולכן אין לו גם כן שום מלחמה עם אומות העולם, וזה יהיה בחינת משיח בן דוד, שנאמר בו וישתחו לו כל מלכים וגו'. (הושענא רבה כז)
...וטענת עמלק כי גם ישראל אין נקיים לגמרי, דאפילו חסיד שבחסידים וכו', ומשיח בן יוסף המוחה זכר עמלק שיהיה נקי לגמרי סוף נהרג על ידי גוג ומגוג, ונאמר עליו "והביטו אשר דקרו" כמשז"ל בסוכה (נ"ב א'), משמע פשטיה כאילו ישראל דקרוהו, והיינו דמצד עצמו ודאי היה משפטו שלא למות כלל, רק לפי שלא נהפך למלאך כאליהו ויש לו חיבור עם שאר בני אדם מישראל להיות יחד קומה שלימה דכנסת ישראל שבאותו דור, ואם לא ניקו לגמרי, על כן הוכרח ליהרג לכפר על בני ישראל כידוע מהריגת הצדיקים וסוד י' הרוגי מלוכה, ובהריגתו יפעל זביחת היצר מכל לבבות בני ישראל, והיינו מה דאמר בסוכה שם על הריגת יצר הרע, ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, דהיא היא והא בהא תליא, דבהריגתו שהוא שליטת האדם בליעל באדם דקדושה הוא לרע לו לאדם בליעל כנודע, כי על ידי זה יוציא בלעו מפיו וגו' ונשאר גם הוא לאלקינו, שהיא סעודת לויתן דלא יכלה לגמרי רק ישחטהו ויהיה ממנו סעודה לצדיקים שישיגו על ידו חמידו דאורייתא והנאה דזיו השכינה... ועל ידי זה יתקדש הגיהנם שהכל יורדין בו על עסקי חינם כמ"ש בעירובין י"ט ב', בקדושת גן עדן ונוסף על הגן עדן כמשז"ל.
והראשון מנשמת משיח בן יוסף שנתגלה בעולם הזה כמדומה לי שהיה יהונתן בן שאול, ועל כן נהרג ולא נמצא בו שום חטא בכתוב שבשבילו נהרג. וזה ענין אהבתו לדוד שאמר "מאהבת נשים", כי הם סוד היחוד. וכן משיח בן יוסף ומשיח בן דוד יהיו תרין ריעין דלא מתפרשין, שעל זה רמז הנביא בשימת ב' העצים עץ יוסף ועץ יהודא זה על זה...
ויש בזה ב' מיני ניצוחים, או לאתכפיא דוגמת אליה ומשיח בן יוסף, או לאתהפכא דוגמת משיח בן דוד דעל ידו יתלבן אחר ההריגה ושחיטה על ידי משיח בן יוסף כנ"ל. ושאול שהיה לו המלכות שאולה כי אין זה מדריגתו בעצם רק מדריגת דוד חשב גם בזה להשתמש בכלים שאולים כי מדתו שהיה צדיק גמור בלא חטא כלל הוא לאכפייא, ורק מדת דוד המע"ה שהקים עולה של תשובה הוא לאהפכא, וכן משיח בן דוד שיביא לתקן גם רשעי כל הדורות ודהחטאים שכשנים כשלג ילבינו על ידי דיתלבן היצר רע כשישחוט שיוציא דמו והאדמומית וישאר חסדים טובים לעמו ישראל... (רבי צדוק חלק א פוקד עקרים עמוד לב, וראה עוד דוד ושאול)
...ואף על פי שזרע יעקב י"ב שבטים בכלל חלוקים לב', יהודה ויוסף, שכל ישראל נקראים על שמם ומהם תרין משיחין, משיח בן יוסף הוא הנלחם עם האומות ומוחה זרע עמלק כי כל כחו בהשתדלות המעשים בקדושה נגד כח האומות, ומברר הקדושה דעלמא דאתגליא בהתגלות המעשים דבני ישראל, ומשיח בן דוד הוא המגלה כל רזי התורה הנעלמים והקדושה שבפנימיות זרע ישראל, כי צור לבבם וחלקם אלקים לעולם, ואז ה' בדד ינחנו כי יבולע המות ושורש הרע מן העולם... (חלק ב ישראל קדושים עמוד עא)
...וזהו דרגא דדוד שהוא סוף כל דרגין המברר הכל בסוד דדוד מלך ישראל חי וקיים (ר"ה כ"ה) שאין בו מיתה כלל, דחיים ששאל ממך נתת לו עולם ועד, וכן לעתיד משיח בן יוסף ירד למלחמה עם הגוליירין המתגרין, וניצוחו יהיה רק לשעה ושינגח עמים ואפסי ארץ על ידי חוזק שבקרניו לבד לא בגבורת הגוף רק כשור הנוגח בקרניו שהם לו לכלי זיין ככלי שהוא חוץ מהגוף, שעל זה אנו מבקשים הרם קרן משיחך הוא משיח בן יוסף, דתרוממנה קרנות צדיק שהוא הכובש יצרו שצריך להרמת קרן שיוכל לבא בהתגרות במלחמה. וגמר הניצוח לגבורים הם הגבורים אשר לדוד דנשתבח בגבורה עצמית כגבורת אריה, והוא מזרע יהודה דנקרא גור אריה, והוא יגמור הניצוח עד שלא יצטרכו עוד למלחמה וכל זיין וקרן וכמו שנאמר וכתתו חרבותם וגו', והוא בזביחת היצר לעתיד בקניגיון דלויתן ושור הבר שהם הב' יצרים דתאוה וכעס... (חלק ד ליקוטי מאמרים עמוד רכד)
...דניצוח כל אומה הוא על ידי שהנפשות ישראל מזדככים בדבר זה שבו כח אותה אומה מצד הרע המקיף לטוב, ובזה הם נוצחים לבטל אותו הרע המקיפם כאשר יצא כנוגה צדקם באותו פרט נקי מכל סיג ופסולת ותערובת רע, וכך הם הולכים ומתבררים עד עת קץ שיגיע הבירור להתחלת הרע בשורשו, ואז יתעורר גוג, שעדיין לא נתבררו ישראל בזה עד אז דיתבררו על ידי משיח גם בזה. ומשיח בן יוסף יהרג (סוכה נ"ב ב') כי ביוסף היה קצת שורש מזה מה שאמרו לו אחיו המלוך תמלוך וגו', ומזה בא יצרא דע"ז בזרעו ירבעם ואחאב דאז"ל (ב"ר פ"ד) על פסוק הנה בעל החלומות, זרעו של זרעו עתיד להשיא לבעלים... ומצד הזה גם כן יהיה שליטה לגוג על משיח בן יוסף. אבל משיח בן דוד ינצחנו כי דוד הוא הקטן שאין בו שום התנשאות כלל גם במלכותו, ואז יהיה שלימות הבירור והתיקון לחטא אדם הראשון, ועל ידי זה חיים שאל ממך נתת לו, ויבולע המות לנצח, ויחיה גם משיח בן יוסף, כי יבורר דגם בו לא היה התנשאות וגיאות דרע כלל ולא נתגאה אלא נגד אומות העולם ומי שצריך להתגאות נגדם, וכמו דמלכות יוסף היה על מצרים ואומות העולם ונגדם מותר שיתגאה, והם חשבו שרוצה למלוך ולהתנשאות גם עליהם... (שם מחשבות חרוץ עמוד ע)
וכן הוא ענין משיח בן יוסף, שיצליח באתערותא דלעילא, ויעלו ישראל למדרגה גבוהה מאד, מגדרת גילוי משיח, אבל גילוי זה ינטל מהם, ואז יגיעום הנסיונות הגדולים שפחדו מהם האמוראים, באמרם "יתי ולא אחמיניה", ופירש המהר"ל שמא לא יוכלו לעמוד בנסיון הזמן ההוא, ויהרהרו אחר מדותיו יתברך... (חלק ב עמוד לד, גדר הנסיונות שאחר הגילויים)
וכך הוא סדר הגאולה העתידה, תחלה משיח בן יוסף שהוא בחינת ההתעוררות והרגש כנ"ל, ואין לזה קיום, כידוע שהתעוררות גרידא אין לה קיום, וכמשגיע המצב אל "אחישנה" תבוא התעוררות חזקה מלעילא, "מלך קשה כהמן" (סנהדרין צ"ז), שתביא לתשובה כמעט מוכרחת... ואחר כל זה יבוא משיח בן דוד, בבחינת השכל והשפוע מלעילא, וההכנה לזה התגלות אליהו, כאמרם ז"ל ואין עושין תשובה עד שיבוא אליהו, שנאמר "הנני שולח לכם וגו' והשיב לב אבות" וגו' (ילקוט סוף מלאכי), וגדרו הבירור הגמור של האמת... וזהו גדר הסיוע דנשמתא בבחינת השפעה דמוחין, ומקבלים סייעתא דשמיא להשיב כל הידיעות, כל הנשמה אל הלב, וזוהי בחינת גילוי אורו של משיח הגאולה השלימה האמיתית. (חלק ד עמוד קמג)