מבטח

רש"י:

לחסות - לשון חסיון צל ודבר מועט, מבטח - הוא בדבר בריא וחזק... (תהלים קיח ח)

מלבי"ם:

הבוטח באדם הוא רק בטחון בלב, ולא חסיון בפועל, כי אף שבלבו בטח עדיין בחברו, לא ימצא בו מחסה, אבל הבטחון בה' כבר ימצא בו מחסה ועוז, ולזה טוב לחסות בה' מבטוח באדם, וגם מבטוח בנדיבים, כי בם ימצא רק בטחון ולא מחסה בפועל. והנה הבוטח בה' שיושיעהו על ידי אמצעים טבעיים ועל ידם מצפה להשיג עזרתו, הוא נושא לבו אל ה', ועיניו אל האמצעים, ועל זה אמרו חז"ל המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה... (הכרמל)

רש"ר הירש:

לחסות - משורש חזה, להביט בבטחון על ישועת ה' שעוד לא באה. מבטח - על ישועת אדם הנמצאת כבר. (שם)