(ראה גם: אומות העולם-ד' מלכיות, פרס)
תניא אמר רבי עקיבא בשלשה דברים אני אוהב את המדיים, כשחותכין את הבשר אין חותכין אלא על גבי השולחן, כשנושקין אין נושקין אלא על גב היד, וכשיועצין אין יועצין אלא בשדה... (ברכות ח ב)
עשרה קבין כנים ירדו לעולם, תשעה נטלה מדי ואחד כל העולם כולו... (קדושין מט ב)
רבי נתן אומר... ואין לך עושר כעושר של מדי... (כח א)
...בנימין כנגד מלכות מדי, זה נמשל כזאב וזו נמשלה כזאב, זה נמשל כזאב, בנימין זאב יטרף וגו', וזו נמשלה כזאב, (דניאל ז') וארו היו חיותה אחרי תנינה דמיה לדב, רבי חנינא אמר לדב כתיב, דב היה שמה, היא דעתיה דרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן (ירמיה ה') על כן הכם אריה מיער זו בבל, זאב ערבות ישדם זו מדי, ביד מי מלכות מדי נופלת, ביד מרדכי שהוא בא משל בנימין... (בראשית צט ב)
הנני מעיר עליכם את מדי... אלא כך אמר הקב"ה אתם להוטין אחר הערוה, חייכם שאני מביא עליכם אומה שאינה מבקשת מכם לא כסף ולא זהב, הדא הוא דכתיב הנני מעיר עליכם את מדי אשר כסף לא יחשובו וזהב לא יחפצו בו, ומה היא מבקשת מכם וכו'. (ישעיה יג)
מדי - הם היותר אכזריים. (ישעיה יג יז)
ופרסין - ולא זכר מדי בכתב, כי מלכותם נמשכה זמן מועט, והיה מהם רק דריוש בן אחשורוש... (דניאל ה כז)
כסף לא יחשובו - שלא ילחמו לשלל, כי אם לנקם מבבל שהכניעה אותם, ומדי היו ראש הנלחמים. וקשתות - לא יפסיקו המלחמה כדי לשלול או מרחמים, אלא ישימו נערים על הקשת במקום חץ ומורים אל הקרקע והקיר. (ישעיה יג יז)
עשרה קבים כנים ירדו לעולם, פירוש כי יש אומה שדבק בה המיאוס יותר, וזהו מדי. (חידושי אגדות קידושין מט ב)
אמר שמואל קידשה בתמרה אפילו עומד כור תמרים בדינר מקודשת, חיישינן שמא שוה פרוטה במדי. ויש לומר דאיתא בבבא קמא הגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי, ויש לדקדק בלשון אפילו למדי, מפני מה אמרו דוקא מדי... אבל נראה על פי מה שכתוב בישעיה הנני מעיר עליכם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו... דאף שבמדי לא נחשב פרוטה למאומה, מחמת שיש להם כסף וזהב הרבה, אף על פי כן צריך להוליך אחריו הפרוטה אפילו למדי, וזהו גם כן מה שאמר חיישינן שמא שוה פרוטה במדי, רצונו לומר מחמת שהמטבע לא חשוב שם כלל, אם כן יכול להיות שהתמרה שוה פרוטה במדי. (קול אליהו קדושין)
והיינו דהנה במדרש זהב הוא בבל, כסף הוא מדי, והנה ידוע כי התהוות הזהב היא מפאת נצוצי השמש, וכסף מנצוצי הלבנה וקררותא דילה... ועל כן כל ענין מלכות בבל שהוא פחד וכעס ואימה שורשו מיסוד האש, ובמדרש (בראשית רבה מ"ד) אימה זו בבל, שנאמר באדין נבוכדנצר התמלי חמה, אך מלכות מדי ענינה בפתוי והסתה בקרירות, כמו ענין המשתה שעשה אחשורוש, שהכוונה היתה להמשיך את לבם של ישראל לעבירות, ושורשה מיסוד המים, וכן כתב הרב חיים ויטאל בשער הקדושה, ששורש התענוגים מיסוד המים, ובאמת שקליפה זו היא קשה מהראשונה... (שמות פקודי תרע"ג)