מהר

תלמוד בבלי:

אמר רב אחא בר יעקב שמע מינה מהרה דמרי עלמא תמני מאה וחמשין ותרתי הוא. (גיטין פח ב)

מלבי"ם:

ההבדל בין מהר ובין יתר לשונות הוא, שמהר מציין מהירות בבחינת הזמן ולא בבחינת האדם, למשל כשקוראים לאדם והלך תיכף ומיד, אבל הולך בנחת ולא במרוצה, הוא ממהר ובלתי חש, ימהר יחישה מעשהו, ימהר בבחינת הזמן. (הכרמל)