(ראה גם: אהל מועד, חג, יום טוב, רגל)
כתוב וקרא לו אהל מועד, וכי בתחלה לא היה נקרא אהל מועד, אלא מתחילה היה נקרא אהל סתם, ועתה קרא לו אהל מועד, מה פירושו של מועד, ואומר, שרבי אלעזר מפרשו לשבח לטוב, ורבי אבא מפרשו לרע, רבי אלעזר מבאר המלה לטוב, כי מה מועד דהיינו יום טוב, שהוא שמחת הלבנה, דהיינו השכינה, כי נתווסף קדושה בשכינה, ואין שום פגם שולט בה ביום הזה, אף כאן קרא לה להשכינה בשם הזה, מועד, להראות כי האוהל, שהיא השכינה, נתרחק מהם בשעת החטא העגל, ולא נפגם, ועל כן וקרא לו אוהל מועד, כתיב. ורבי אבא מפרש המלה לרע, כי מקודם לכן היתה השכינה סתם אוהל, כפי שאתה אומר אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח, ועתה אוהל מועד, דהיינו שמאיר מזמן לזמן ואינו תמידי... (בראשית ב רצו, ועיין שם עוד)
אמונה זה סדר זרעים, עתיך זה סדר מועד. (שבת לא א)
מפני מה מועדים שבבל שמחים, מפני שהן עניים. (שם קמה ב)
...אמר ליה רב ושמואל דאמרי תרוויהו אין אומר זמן אלא בשלש רגלים, מיתיבי תן חלק לשבעה וגם לשמונה... רבי יהושע אומר שבעה אלו שבעה ימי פסח, שמונה אלו שמונה ימי החג, וכשהוא אומר וגם לרבות עצרת וראש השנה ויום הכפורים... (עירובין מ ב)
...אמר לו רבי אליעזר, עקיבא, עקרת מה שכתוב בתורה במועדו, בין בחול בין בשבת... (פסחים סו א, וראה שם עוד)
...דאמר רב דניאל בר קטינא אמר רב מנין שאין נושאין נשים במועד, שנאמר ושמחת בחגך, בחגך ולא באשתך, עולא אמר מפני הטורח... (מועד קטן ח ב,וראה שם עוד)
אמר רב פפא אין מועד בפני תלמיד חכם, וכל שכן חנוכה ופורים והני מילי בפניו... (שם כז ב)
...והתניא רבי יוסי הגליל אומר מועדי נאמרו ולא נאמרה שבת בראשית עמהן, בן עזאי אומר מועדי נאמרו ולא נאמר פרשת נדרים עמהן... (נדרים עח א)
רבי אלעזר המודעי אומר, המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות... אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא. (אבות ג יא)
רבי יוחנן פתח (תהלים ק"ד) עשה ירח למועדים, אמר רבי יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, אם כן למה נבראת לבנה, למועדים, כדי לקדש בחשבונה ראשי חדשים ושנים... (בראשית ו א)
והיו לאותות אלו שבתות, ולמועדים אלו שלש רגלים. (שם שם ב)
גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו אתם יש לכם מועדות ואנו יש לנו מועדות, בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים, ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמחים, ואימתי אנו ואתם שמחים בירידת גשמים, מאי טעמא, (תהלים ס"ה) לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו, מה כתיב אחריו, הריעו לאלקים, כהנים לוים וישראל אין כתיב, אלא הריעו לאלקים כל הארץ... (שם יג ד)
...אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה עליך להוסיף לנו מועדות, ועלינו להיות מקריבים לפניך ומכבדין אותך... (במדבר כא כב)
שאל גוי אחד את רבי עקיבא, אמר לו למה אתם עושים מועדות, לא כך אמר לכם הקב"ה (ישעיה א') חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, אמר לו רבי עקיבא אילו אמר חדשי ומועדי שנאה נפשי היית אומר, לא אמר אלא חדשיכם ומועדיכם, בשביל אותן מועדות שעשה ירבעם... (שם שם כג)
ביום השמיני עצרת תהיה לכם, מהו לכם, אמר להם הקב"ה לישראל השמחה נאה לכם המועדים נאים לכם יום טוב נאה לכם... אבל המועדים האלה אינן בטלים לעולם, ולא החדשים, למה שהם להקב"ה... ולכך אינם בטלים לעולם, ועליהם נאמר (תהלים קי"א) סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר. (פנחס יז)
מועדי - זמן סדורי מועדי. (ויקרא כג ב)
מועדות - מחתין. (ירמיה כד א)
מועדות - מוכנים. (שם)
מועדך - בית המקדש, שנאמר בו ונועדתי לך שם. (תהלים קד ג)
מועדיך - בית המקדש, שם מתחברים כל ישראל במועד. (שם)
...וכן כל המועדים זמנים... (דברים טו ב)
וכל מועדה - של שמחה שאינם יום טוב, ולרב סעדיה גאון חגה ג' רגלים, ומועדה ראש השנה ויום כפורים ושמיני עצרת. (הושע ב יג)
בחגים ובמועדים - שיש חג שאינו מועד אלא שמחה, כגון חנוכת הבית, ויש מועד שאינו חג, ככל זמן שיתן אדם לחברו. (יחזקאל מו יב)
אלה הם מועדי - על שבת, על שם שיש שבתות הרבה בשנה... (ויקרא כג ב)
והנראה בזה, כי למועד אשוב אליך פירוש ליום טוב, דאם לא כן מאי למועד אשר אמר, הלא לא פירש איזה זמן, אלא על כרחך למועד רוצה ליום טוב... היינו ליום טוב הראשון שיהיה אחר כך, ואין לפרש גם כן למועד היינו אותו מועד עצמו דהיינו חג, הוה ליה לומר, למועד הזה בשנה האחרת, אבל למועד דכתיב משמע שגם עתה יום טוב למועד הראשון שיהיה יום טוב גם כן שוב אשוב, והיינו שהיה סוכות, למועד אשוב דהיינו פסח. אבל למועד הזה אין פירושו יום טוב, אלא לזמן הזה בשנה האחרת, כי שרט לו שריטה... (חידושי אגדות ראש השנה יא א)
המבזה את המועדות - דבר זה מבואר, כי המועד הוקבע שיהיו חוגגין אל השי"ת ועובדים עבודתו, והוא נקרא מועד מלשון ונועדתי לך, כי השנים שהם מתחברים ומתועדים יחד נקרא מועד, וכן הרגל הוא שיהיה השי"ת מתוועד עם עמו ומתחבר להם, ומי שמבזה את המועדות כאלו אינו רוצה בחבור הזה ומתדבק באחר... (שם מכות כג א)
ולשון חג יורה על תנועות השמחה בנסעם למעון קדשו, ומועד על התאספם כחברים, ומקראי קדש על ההכנה הנפשית לדרכי קדש, ורגל על הכוונה להוליכם על ידי זה לאושר האמיתי, ועצרת על שנשמר בנפשנו הלמודים היקרים האלה בימות החול... (שמות כג יד)
במועד שנת השמטה - אולי מלשון העדה, הסרה, ורוצה לומר בסוף השמטה. (דברים לא י)
איש עתי - עת בא על זמן קבוע בלבד, ומועד על שקבוע באופן הסכמי, ורוצה לומר כאן שזמנו קבוע, אף בשבת ואף בטומאה. (ויקרא טז כא)
למועד קץ - עת הוא הטבעי שהוא מעצמו, ומועד העת המיועד על ידי מישהו... (דניאל ח יט)
ההבדל בין עת ובין מועד הוא, שמועד מציין נקודה זמניית נגבלת על ידי הסכמת האנשים או הגבלת הדת, ואינו מורה זמן טבעיי רק דתי או הסכמי, שהוסכם בין האנשים לקבע מועד לדבר מה, או המועדים שנקבעו בתורה, ושם מועד מצד זה כולל גם ראש השנה ויום הכפורים, אף שלא באו בהם שלמי חגיגה... (הכרמל)
במועדו - כמו המועדים הגדולים, יציאת מצרים וכו', כן גם זריחת השמש ושקיעתו הם מועדים הקוראים את האדם להכרת ה', מחוקק חוקי הטבע ומקיימם. (במדבר כח ב)
ולמועדים - שינוי תקופות, כקור וחום. (בראשית א יד)
...והנה גם לשון מועד הוא מלשון קיבוץ והתוועדות, כמו שכתוב קריאי מועד (במדבר ט"ז), היינו שנקראים להתוועד באספת העם, ואם כן מועד ומקרא קודש בני בקתא חדא נינהו, וכמו ששבת נקרא גם כן מקרא קדש, שלדברי הרמב"ן על כרחך משום שגם בשבת כולם קרואים ונאספין בבית האלקים לתפילה ולקרות בתורה, למה לא יקרא מהאי טעמא גופיה גם מועד... ונראה דהנה חז"ל פירשו מועד התועדות העליונים והתחתונים, היינו שקדושה מהעולם העליון נמשכת למטה, ועל כן גם ראש חודש איקרי מועד, כי ראש חודש ממועדי הכנעה, וכתיב אני את דכא, וזוהי מדתו של דוד המלך ע"ה, אך בשבת מחמת שהקדושה היא כל כך גבוהה, ושבת הוא מעין עולם הבא, ואין בו תפיסת יד האדם, אין בכח האדם למשוך הקדושה כל כך למטה... (בראשית מקץ תרע"ט)