מורידין

(ראה גם: אפיקורוס, מוסר, מין)

תלמוד בבלי:

...והתניא כותי ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין... (סנהדרין נז א)

אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אין מינין באומות עובדי כוכבים, למאי... אלא למורידין, השתא דישראל מורידין, דעובדי כוכבים מיבעיא... (חולין יג ב)

משנה תורה:

אין כורתין ברית לשבעה עממין כדי שנעשה עמהן שלום ונניח אותם לעבוד עכו"ם, שנאמר לא תכרות להם ברית, אלא יחזרו מעבודתם או יהרגו, ואסור לרחם עליהם, שנאמר ולא תחנם, לפיכך אם ראה מהם אובד או טובע בנהר לא יעלנו, ראהו נטוי למות לא יצילנו, אבל לאבדו בידו או לדחפו לבור וכיוצא בזה אסור, מפני שאינו עושה עמנו מלחמה. במה דברים אמורים בשבעה עממין, אבל המוסרים והאפיקורסין מישראל היה דין לאבדן ביד ולהורידן עד באר שחת, מפני שהיו מצירין לישראל ומסירין את העם מאחרי ה'. (עכו"ם י א)

ספר חסידים:

עם הארץ מותר לקורעו כדג, ומגבו, כגון רשע שרדף אחרי חבירו להרגו ביום הכפורים שחל להיות בשבת, אל יאמר אדם איך אחלל שבת ויום הכפורים, או עם הארץ שבא להלשין למלך לאבד שונאי ישראל, כמעשה דקמצא ובר קמצא. (תרפו)