ותהינה מורת רוח - מגחנן בפולחנא נוכראה ומתכוונין לאמרדא בעובדיהון בישיא... (בראשית כו לה)
מורת רוח - מסרבן ומרגזן על מימר... (שם)
מורת רוח - לשון המראות רוח, כמו ממרים הייתם, כל מעשיהן היו להכעיס לעצבון. (שם)
מורת רוח - ...ועל דעתי שהוא מגזרת מרה כלענה, כטעם מרירות נפש... (שם)
מורת רוח - מכעיסות וממררות רוחו במעשיהן הרעים, וגם בעסק הבית עושות היפך רצונם להכעיסם, ובא להודיע פחזותו של עשו שלא כיהה בהן... (שם)
מורת רוח - מסרבות רצון, שהרצון יקרא רוח, ובמדרש: מרימות רוח, מסלקות רוח הקדש מיצחק ומרבקה, הבא מתוך כעס או עצב, או מפני חברת הרע. (שם)