שם מזור משתתף עם זרה, על אבק סמנים שזורים על המכה, ומצד זה הושאל שם מזור על המכה החיצונה בגוף, על שם זריית האבק המרפא אותה. גם יש לומר שנקרא מזור מענין זור, מנחי ע"ו, מלשון ויזר את הגזה, על שסוחטים אותה להוציא ממנה הליחה... מזור הוא על מכה שהיא מבחוץ, וחולי היא מבפנים על השחתת המזג וחולשתו, וכנגדה התרופה. (הכרמל)