מזיד

(ראה גם: חטא, עוון,עונש, רוצח, רשע, שוגג)

מורה נבוכים:

דע שגודל העונש וחוזק צערו וקטנותו וקלות סבלו יהיה בארבע הדברים... והשלישי רוב ההסתה בדבר, שהענין שהאדם ניסת בו יותר, להיות התאוה מביאה אליו מאד, או לרוב ההרגל או שיש בהנחתו צער גדול, בידוע שלא ימנע ממנו אלא על יראת דבר גדול... ודע שמעשה העבירות יחלק לד' חלקים, האחד מהם האנוס, השני השוגג, והג' המזיד, הרביעי העושה ביד רמה... ואמנם השוגג יש בו חטא, כי אילו הפליג להתישב ולהזהר לא באה שגגה לידו, אלא שלא יענש כלל, ואמנם צריך כפרה, ומפני זה מביא קרבן... ומפני זה אמרו רז"ל שגגת תלמוד עולה זדון, רוצה לומר כי המקצר בחכמה ויורה ויעשה כפי קצורו אמנם הוא כמזיד, שאין דין מי שאכל חתיכת חלב הכליות, והוא חושב שהוא חלב האליה, כמי שאכל חלב הכליות, והוא יודע שחלב הכליות הוא, אלא שאינו יודע שחלב הכליות הוא מן החלב האסור, שזה אף על פי שמקריב קרבן הוא קרוב למזיד. זה אם הוא עושה מעשה לבד, אבל המורה הלכה לפי השתכלותו, הוא מזיד בלי ספק, שלא נצל הכתוב בחטא ההוראה בטענת שגגה אלא לבית דין הגדול בלבד, אבל המזיד יתחייב הדין הכתוב, או מיתת בית דין, או מלקות, או מכת מרדות על לאוין שאין לוקין עליהם, או חיוב ממון. אבל העבירות ההם שהשוה בהן בין שוגג למזיד, הוא לרוב המצאותם בקלות, להיותן דברים בעלמא שאין בהן מעשה, רצוני לומר שבועת העדות ושבועת הפקדון, וכן שפחה חרופה יקל ענינה לרוב מציאותה, מפני שהוא משולחת בהפקר... אבל העושה ביד רמה, הוא המזיד שיעיז פניו לעבור בפרהסיא, שזה אינו עובר לתאבון לבד, ולא לעשות מה שמנעה התורה לעשותו לרוע מדותיו לבד, אבל לחלוק על התורה ולעמוד כנגדה, מפני זה אמר את ה' הוא מגדף, והוא יהרג בלא ספק, ולא יעשה זה אלא מי שעלה בלבו דעת אחרת לחלוק בו על התורה, ומפני זה בא הפירוש: בעבודה זרה הכתוב מדבר...

וכן הוא הדין אצלי בכל עבירה שיראה ממנה סתירת התורה או המחלוקת כנגדה, ואפילו אכל אדם מישראל בשר בחלב או לבש שעטנז או הקיף פאת הראש לבזיון התורה, מפני דעת שיתבאר ממנו שאינו מאמין שזאת התורה אמת, הוא אצלי הנאמר עליו את ה' הוא מגדף, ויהרג מיתת כפירה לא מיתת עונש... (חלק ג פרק מא)

הגר"א

זדון - שאינו רוצה ללמד לדעת האמת, כי אם לקנטר. (משלי יא ב)

מלבי"ם:

בזדון - המזיד לחלוק על חוקי החכמה ועל האמת בפרהסיא, ולא יכנע לדברי חכמים. (שם יג ט)

שם זד הוא על החוטא בזדון ומשתתף עם שם נזיד, מענין בישול, על בישול הרעיונות והמחשבות על זולתו. כי יזיד איש על רעהו, שהמציא ובשל תחבולות להרע לו, והאיש אשר יעשה בזדון, החולק על ה' ועל דרכי החכמה ועל האמת בטענות והיקשים לעבור עליה בפרסום ובשאט נפש. ואם נלוה עמו הגאוה היתירה הוא זד יהיר, שמתיהר להתלוצץ על החכמים ודרכי החכמה. (הכרמל)

העמק דבר:

וכי יזיד איש - שהוא בכעס עליו כקדרה רותחת, לשון ויזד, שאינו שורף כרגע אלא מבשל מעט, כך לא הרגיע כעסו להרגו בגלוי. (שמות כא יד)