מזל

(ראה גם: הנהגה, השגחה, ישראל-מזל, כוכב)

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים, כל צבא השמים, ונדחת והשתחוית להם ועבדתם, אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים תחת כל השמים. (דברים ד יט)

כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגוים מהמה. (ירמיה י ב)

זהר:

תא חזי, כוכבים ומזלות בברית הם עומדים, שהוא השמש שאמרנו (דהיינו ז"א), וזהו רקיע השמים, שבו רשומים וחקוקים הכוכבים והמזלות, ובו הם תלוים להאיר על הארץ, ונמצא שרבי אלעזר חולק על רבי יצחק, שפירש השם רקיע על הנוקבא... (בראשית שצו, ועיין שם עוד)

...אלא יעקב בוחן שעת המזל היה, כי מותר לו לאדם לבחון שעתו טרם שחזר לארצו, שאם מזלו עומד לו במה שעושה טוב, ואם לא, לא ירים רגלו ללכת עד שישחק לו המזל. (פירוש כי מזוני לאו בזכותא תליא, שפירושו כלים זכרים, אלא במזלא, שהוא סוד עוביות המלכות). (ויצא רצז, ועיין שם עוד)

וכל זה הוא בשביל מזל ההוא, (שהוא יסוד), הנמשך ויוצא ומתחבר במדרגה ההיא (הנוקבא) להשתלם בו, ולהתברך ממנו, ועל כן הכל תלוי במזל, ועל כן למדנו בנים חיים ומזונות אין הדבר תלוי בזכות אלא במזל תלוי הדבר, כי אין הוא בזכות, אלא עד (שהנוקבא) מתמלא ומאירה מן המזל. ומשום זה כל אלו שנשברו בעולם הזה והם צדיקי אמת, כולם נשברו בעולם הזה ונדונים בדין, ומטעם שנפש ההיא (שקבלו מנוקבא בהיותה בגרעון) גרמה להם, ועל כן חס עליהם הקב"ה לעולם הבא. (וישב לד ולה, ועיין שם עוד)

כי קשים מזונותיו של אדם לפני הקב"ה כקריעת ים סוף, מה הטעם, משום שמזונות העולם מלמעלה הם (מז"א), כי למדנו בנים חיים ומזונות אין הדבר תלוי בזכות אלא הדבר תלוי במזל, ומשום זה קשים לפניו מזונות העולם, משום שהדבר תלוי במזל, שממנו יוצאים בנים חיים ומזונות, ועל כן קשה לפניו מזונות העולם, כי אינם ברשותו מטרם שהוא מתברך (מן המזל). כעין זה קשים לפניו הזווגים שבעולם, והכל הוא משום שהרקיע וילון אינו משמש כלום, וכל שכן אלו הדברים (בנים חיים ומזונות) הנמצאים למעלה במקום אחר, ועל כן נצרכה להתברך.

תא חזי, כל הזווגים שבעולם קשים לפני מדרגה הזו, (דהיינו נוקבא), משום כשנעשה הזווג הזה, (להוליד נשמות), יוצאות כל הנשמות מן מזל הזה שלמעלה, שהוא נהר הנמשך ויוצא (מעדן, דהיינו יסוד דז"א), וכשההשתוקקות נמצא (להמשיך) ממטה למעלה, אז פורחות הנשמות (אל הנוקבא), ונעשות כולן באותה המדרגה כלולות זכר ונקבה יחד, ואחר כך הוא מפריד אותם כל אחד ואחד למקומו כראוי לו, ואחר כך קשה לפני מדרגה הזו לחזור ולחבר אותם זכר ונקבה כבתחילה... (ויגש נה, ועיין שם עוד)

ועל כן ישראל זורעים על כל מים זרע קדוש, ומולידים על כל מים הם, שאין זרע שלהם נכון אלא למעלה (בבינה), ועל כן ביארו חכמי המשנה, בנים חיים ומזון אינם תלוים (בהיכל) הזכות, אלא הדבר תלוי במזל הקדוש, (שהיא דיוקנא קדישא דא"א, שהיא בחינת) בינה... (שמות עב, ועיין שם עוד)

ברקיע הזה שלמעלה הסוכך על כל, נרשמו בו רשימות להראות ולדעת באלו הרשימות שנקבעו בו דברים וסודות סתומים, והם הרשימות של כוכבים ומזלות שנרשמו ונקבעו ברקיע הזה הסוכך מבחוץ. אף כן העור שהוא סוכך מבחוץ באדם, שהוא כמו הרקיע הסוכך על כל, יש בו רשימות וקוים, והם כוכבים ומזלות של עור הזה, להראות בהם, ולדעת בהם דברים וסודות סתומים בכוכבים ומזלות, וזה סוד הוברי השמים החוזים בכוכבים. (יתרו קל, ועיין שם עוד)

ואוריאל הזה, הממונה הגדול, וכל אלו המחנות (שעמו) לוקחים את אור הזה, ומשום שכולו משנים נקרא תאומים, ועל כן שולט בו (בחדש הזה) מזל ההוא הנקרא בסוד שלו תאומים, ובו ניתנה תורה, ומכאן נמשכות המדרגות למטה עד שעולות משם להאיר את העולם. כל שאר המזלות אין להם פה ולשון, ומזל הזה יש לו פה ולשון כללים יחד, ועל כן בתורה והגית בו יומם ולילה כתוב, יומם כנגד לשון (שהוא ז"א), לילה כנגד פה, (שהוא מלכות), והכל כלול יחד, ובהכל עולה (סוד) התאומים... (שם רלח, ועיין שם עוד)

תא חזי, כתוב המוציא במספר צבאם, שכל הצבאות והמחנות והכוכבים הקב"ה הוציאם כל אחד ואחד בשם, איש מהם לא נעדר, בכל הכוכבים והמזלות של כל הרקיעים נתמנו נגידים ופקידים לשמש העולם, כל אחד ואחד כראוי לו, ואין לך עשב קטן בכל העולם, שאינו שולט עליו כוכב ומזל ברקיע, וכל כוכב ההוא יש ממונה אחד שמה לפני הקב"ה, כל אחד ואחד כראוי לו...

רוב מחנות הכוכבים ומזלות יוצאים כולם בתחילת הלילה עד שלש שעות חסר רבע, משם ולהלאה אינם יוצאים רק כוכבים קטנים. ואלו הכוכבים כולם אינם משמשים לבטלה, ואינם נראים לבטלה, ויש כוכבים המשמשים כל הלילה, כדי להצמיח ולגדל כל אלו הדברים שנתנו עליהם... (תרומה תתלה, ועיין שם עוד וערך כוכב)

קם רבי אלעזר ואמר הכל תלוי במזל, ואפילו ספר תורה בהיכל, כבר העמדנו בספרא דצניעותא, כי כאן יש להסתכל, כי הכל תלוי במזל, והרי למדנו ספר תורה הוא קדש ונרתיקו קדש וההיכל קדש, וכתוב וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש, הרי הם ג' קדושות, וספר התורה הוא כנגדם שנרתיקו קדש וההיכל קדש הוא קדש... והכל תלוי בספר תורה, ואתה אומר שספר התורה תלוי במזל, והרי כתוב ומאותות השמים אל תחתו, מי שהוא בקדושות הללו יהיה תלוי במזל.

אלא כך העמדתי בספרא דצניעותא, חוט הזה היקר והקדוש שכל השערות תלויות בו, הוא נקרא מזל, מה טעם, משום שכל קדשי קדשים של הקדשים תלוים במזל הזה, וספר תורה אף על פי שהוא קדוש, לא חל עליו עשר קדושות עד שנכנס להיכל, כיון שנכנס להיכל נקרא קדוש בעשר קדושות... למה נקרא מזל, משום שממנו תלויות ההצלחות, וממנו משתלשלים העליונים והתחתונים, ומשום זה הוא תלוי, ובו תלוים כל דברי העולם העליונים והתחתונים... (אדרא רבא קמט, ועיין שם עוד)

...ואלו שאינם יודעים סוד הזה, אומרים בני חיי מזוני לא בזכות תלוי הדבר, אלא במזל תלוי הדבר, והרי אנו רואים שאברהם שראה במזלו שאינו עתיד שיהיה לו בן, והקב"ה הוציאו לחוץ, כמו שכתוב, ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט וגו', והעמידוהו, שאמר לו צא מאצטגנינות שלך, והעלהו למעלה מכוכבים, ואמר לו הבט השמימה וספור את הכוכבים, עד כאן דברי חכמים, וצריך לפרשם בדרך נסתר.

תא חזי, כל בריות העולם קודם שניתנה תורה לישראל, היו תלוים במזל, ואפילו בנים חיים ומזון. אבל אחר שניתנה תורה לישראל הוציאם מן החיוב של כוכבים ומזלות, זה למדנו מאברהם, משום שבניו היו עתידים לקבל ה' מאברהם, שהיא חמשה חומשי תורה, שנאמר בה אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, אמר לאברהם, משום אותה הה' שנתוסף בשמך, השמים תחתיך וכל הכוכבים והמזלות המאירים בה', ולא עוד אלא שנאמר בה הא לכם זרע וזרעתם בה', והיינו כי ביצחק יקרא לך זרע.

ומשום זה כל העוסק בתורה בטל ממנו החיוב של כוכבים ומזלות, אם לומד התורה כדי לקיים מצותיה, ואם לא, הרי הוא כמי שלא עסק בתורה, ואינו מתבטל ממנו החיוב של כוכבים ומזלות, וכל שכן עמי הארץ, שהם נמשלים לבהמות, שהעמידו עליהם ארור שוכב עם כל בהמה, ודאי שלא בטל מהם החיוב מכוכבים ומזלות. (פנחס סב)

ועל שם השדים הבאים מזה (משד הנהפך למלאך), העמידו בעלי המשנה, שיש מהם כמלאכי השרת, שהם תלמידי חכמים היודעים מה שהיה ומה שעתיד להיות, והם בצורתם בארץ, שהם בעלי הפילוסופיא אצטגניני ישראל, היודעים מה שהיה ומה שעתיד להיות (על פי) האותות של החמה והלבנה והליקוי שלהם, וכל כוכב ומזל, יודעים מה שמראה בעולם... (תצא לב)

וכמו שיש י"ב מזלות מצד הטוב, כך יש י"ב מזלות מצד הרע, זה שאמר שנים עשר נשיאים לאומותם, כי זה לעומת זה עשה האלקים, והרשעים הם אבי אבות הטומאה, שהם טמא מת ושרץ, המטמא את האדם מאחוריו מתוכו ומגבו, ואפילו תוך תוכו, שהכהן נטמא בהם... (שם קכד, ועיין שם עוד)

בדיקנא קדישא (שהוא א"א) תלוי כל היקר של הכל, ונקרא מזל הכל. מדיקנא (הזה שנקרא) מזל, שהוא יקר מכל יקר, נעשו מוצלחים העליונים והתחתונים, כולם משגיחים לקבל שפעם ממזל ההוא. במזל הזה תלוים חיי הכל, מזון הכל, במזל הזה תלוים שמים וארץ (שהם ז"א ומלכות), וגשמי רצון, במזל הזה שהוא יקר מכל יקר נעשו הצבאות העליונים והתחתונים. מזלא פירושו לשון הצלחה, כי על הכתוב הון מוסיף, מתרגם מזלא מוסיף. י"ג מבועים של שמן חשוב וטוב, (דהיינו י"ג מדות הרחמים) תלוים בדיקנא, שהוא מזל היקר הזה, וכולם יוצאים לזעיר אנפין, ואל תאמר כולם, אלא ט' מהם נמצאים בז"א, (שהם ט' מדות המוזכרות בפרשת שלח), להכניע הדינים.

מזל הזה תלוי במשקל שוה עד הטבור, כל קדושות קדשי הקדשים תלויים במזל הזה, במזל הזה התיר התרת הסבך של קשר העליון מאותו הראש של כל הראשים שלא נודע ואינו מושג ואין יודעים בו עליונים ותחתונים, משום זה הכל תלוי במזל הזה... (האזינו אדרא זוטא נח, ועיין שם עוד)

...ואריה הוא מיכאל, (שהוא חסד), שור הוא גבריאל, (שהוא גבורה), ומי שנולד בתחילת השעה של השור (שליטתו, דהיינו בתחילת שעה הראשונה ביום השני), יהיה עשיר בזהב ובכל מיני אדום. בעינים לבנות מאיר השם הוי"ה, שהוא רחמים, ודאי, ואמרו בו, הרוצה להחכים ידרים (שיכוון בתפילתו לקו ימין שהוא נקרא דרום, שהוא חסד). בעינים אדומות מאיר השם אדנ"י, ואמרו בו הרוצה להעשיר יצפין, (שיכוון בתפילתו לקו שמאל הנקרא צפון, שהוא גבורה)

מי שנולד בחצות שעה הראשונה של יום השני, (שהוא גבורה), יהיה בינוני בעושר, מי שנולד בסוף השעה הראשונה (של יום ב'), זה הוא מזנב השור, ויהיה עני, והימים של כל אחד מתחלקים לג' צדדים, כעין נשמה רוח נפש, הנשמה היא מכסא הכבוד, (שהוא עולם הבריאה), והיא מרכבה בראש בלי כוכב ומזל, הרוח הוא מן המלאכים, (מעולם היצירה ששם המלאכים), והוא מרכבה באמצע כל כוכב ומזל, והנפש היא שותפות הבהמה והעופות (בעולם העשיה, וכל התאוות של העולם השפל, והיא מרכבה בסוף כל שעה ובסוף כל כוכב ומזל.

 ומצד נפש הבהמי ימיו של אדם קצרים, והם מעט ורעים, כי כל ימיו של אדם שהם בעניות וצער ודחק אין הם חיים, וכל שכן אם הימים הם בלי תורה ומצות שאין הם חיים. אם חזר בתשובה, אף על פי שהוא בזנב טלה או שור, שבכל מזל ומזל (דהיינו מבחינת נפש הבהמית), מוסיף בו הקב"ה רוח יתרה מן המלאכים, ועולה מזנב (המזלות) להיות בינוני (דהיינו באמצע כל כוכב ומזל, כבחינת הרוח), זכה יותר לחזור בתשובה במחשבתו, הקב"ה נותן לו נשמה מכסא, ועולה להיות ראש בתחילה כל כוכב ומזל (כבחינת הנשמה).

ומשום זה אין מזל לישראל, ואף על פי שנולד בראש השעה (הוא בראש כל כוכב ומזל) וקלקל את מעשיו, הקב"ה מורידו מראש לגוף שיהיה בינוני (באמצע כל כוכב ומזל), ואם מקלקל מעשיו יותר, מורידו לסוף של כל מזל ומזל. (זהו שהוא תלוי בסוף כל מזל), הוא תלוי במזל, והמזל רוכב עליו, ושולט עליו, אבל בזמן שנשמתו שולטת ורוכבת על המזל, המזל הוא טפל אל הרוכב עליו. ואם המזל שהוא טפל לרוכב שולט עליו, נאמר בו, הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה, הוא ילוך ואתה לא תלונו, הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב, ונאמר על נשמתו רוחו והיו חייך תלואים לך מנגד.

ואם חזר בתשובה, יחזרו אליו רוחו ונשמתו, ונתקיים בו המקרא שכתוב, ונתנך ה' לראש ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה, כי תשמע אל מצוות ה' אלקיך. במצוות הוא זוכה לרוח, בתורה הוא זוכה לנשמה. (זהר חדש יתרו ע, ועיין שם עוד)

תלמוד בבלי:

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, מאי דכתיב פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, כנגד מי אמר שלמה מקרא זה, לא אמרו אלא כנגד דוד אביו שדר בחמשה עולמים ואמר שירה, שנאמר ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו, יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה, שנאמר ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמע בקול דברו, ברכו ה' כל צבאיו וגו'... (ברכות י א)

ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני, היינו עזובה היינו שכוחה, אמר ריש לקיש אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבונו של עולם, אדם נושא אשה על אשתו ראשונה, זוכר מעשה הראשונה, אתה עזבתני ושכחתני, אמר לה הקב"ה, בתי, י"ב מזלות בראתי ברקיע, ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל, ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון, ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון, ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון, ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא, ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה, וכולן לא בראתי אלא בשבילך, ואת אמרת עזבתני ושכחתני... (שם לב ב)

שמואל רמי, כתיב עושה עש כסיל וכימה, וכתיב עושה כימה וכסיל, הא כיצד, אלמלא חמה של כסיל, לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה, ואלמלא צינה של כימה, לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל, וגמירי אי לאו עוקצא דעקרבא דמנח בנהר דינור, כל מאן דהוה טריקא ליה עקרבא לא הוה חיי, והיינו דקאמר ליה רחמנא לאיוב התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח. מאי כימה, אמר שמואל כמאה ככבי, אמרי לה דמכנפי, אמרי לה דמבדרן. מאי עש, אמר רבי יהודה יותא, מאי יותא, אמרי לה זנב טלה, ואמרי לה רישא דעגלא, ומסתברא כמאן דאמר זנב טלה, דכתיב ועיש על בניה תנחם. אלמלא חסרה ומתחזיא כטרפא דטריף, והיא דאזלא בתרה דאמרה לה הב לי בני, שבשעה שהקב"ה בקש להביא מבול לעולם, נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, וכשבקש לסתמה, נטל שני כוכבים מעיש וסתמה. וליהדר לה, אין הבור מתמלא מחוליתו, אי נמי אין קטיגור נעשה סניגור, וליברא לה תרי כוכבי אחריני, אין כל חדש תחת השמש. אמר רבי נחמן עתיד הקב"ה להחזירן לה, שנאמר ועיש על בניה תנחם. (שם נח ב)

תנו רבנן, הרואה חמה בתקופתה, לבנה בגבורתה, וכוכבים במסילותם, ומזלות כסדרן, אומר ברוך עושה מעשה בראשית... (שם נט ב)

...ומי איכא (קמיע) מומחה לאדם ואינו מומחה לבהמה, אין, אדם דאית ליה מזלא מסייע ליה, בהמה דלית לה מזלא לא מסייע לה. (שבת נג ב)

האומר גד גדי (התמזל מזלי), וסנוק לא אשכי (עיף אל תהי), אשכי ובושכי יש בו משום דרכי האמורי, רבי יהודה אומר גד אינו אלא לשון עבודה זרה, שנאמר העורכים לגד שולחן. (שם סז ב)

...והיודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב, אסור לספר הימנו... אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא, כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות, שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים, הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות. (שם עה א)

...דאמר מר מי שיש לו זכות אבות יקיז דם בשני ובחמישי, שבית דין של מעלה ושל מטה שוין כאחד, בתלתא בשבתא מאי טעמא לא, משום דקיימא ליה מאדים בזווי, מעלי שבתא נמי קיימא בזווי, כיון דדשו ביה רבים, שומר פתאים ה'... (שם קכט ב)

ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן... אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי גרים מאי, אמר ליה אף על גב דאינהו לא הוו (בהר סיני), מזלייהו הוו, דכתיב את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלקינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום. (שם קמו א)

כתיב אפנקסיה דרבי יהושע בן לוי, האי מאן דבחד בשבא, יהי גבר ולא חדא ביה. מאי ולא חדא ביה, אילימא ולא חד לטיבו, והאמר רב אשי אנא בחד בשבא הואי (נולדתי), אלא לאו חדא לבישו, והאמר רב אשי אנא ודימי בר קקוזתא הוויין בחד בשבא, אנא מלך והוא הוה ריש גנבי, אלא אי כולי לטיבו אי כולי לבישו, (מאי טעמא, דאיברו ביה אור וחושך). האי מאן דבתרי בשבא יהי גבר רגזן, מאי טעמא משום דאיפליגו ביה מיא, האי מאן בתלתא בשבא יהי גבר עתיר וזנאי יהא, מאי טעמא משום דאיברו ביה עשבים. האי מאן דבארבעה בשבא יהי גבר חכים ונהיר, מאי טעמא, משום דאיתלו ביה מאורות. האי מאן דבחמשה בשבא יהי גבר גומל חסדים, מאי טעמא, משום דאיברו ביה דגים ועופות, האי מאן דבמעלי שבתא יהיה גבר חזרן, אמר רב נחמן בר יצחק חזרן במצוות, האי מאן דבשבתא יהי בשבתא ימות, על דאחילו עלוהי יומא רבא דשבתא, אמר רב בר רב שילא וקדישא רבא יתקרי. אמר להו רבי חנינא פוקו אמרו ליה לבר ליואי, לא מזל יום גורם, אלא מזל שעה גורם.

האי מאן דבחמה יהי גבר זיותן, יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה ורזוהי גליין, אם גניב לא מצלח. האי מאן דבכוכב נוגה יהי גבר עתיר וזנאי יהי, מאי טעמא משום דאיתיליד ביה נורא. האי מאן דבכוכב נוגה יהיה גבר נהיר וחכים, משום דספרא דחמה הוא. האי מאן דבלבנה יהי גבר סביל מרעין בנאי וסתיר, סתיר ובנאי, אכיל דלא דיליה ושתי דלא דיליה, ורזוהי כסיין, אם גנב מצלח. האי מאן דבשבתאי יהי גבר מחשבתיה בטלין, ואית דאמרי כל דמחשבין עליה בטלין. האי מאן דבצדק יהי גבר צדקן, אמר רב נחמן בר יצחק וצדקן במצוות, האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא (שופך דמים), אמר רב אשי אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא, אמר רבה אנא במאדים הואי, אמר אביי מר נמי עניש וקטיל.

איתמר רבי חנינא אומר מזל מחכים מזל מעשיר, ויש מזל לישראל, רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן מניין שאין מזל לישראל, שנאמר כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגוים מהמה, הם יחתו ולא ישראל. ואף רב סבר אין מזל לישראל, דאמר רב יהודה אמר רב, מניין שאין מזל לישראל, שנאמר ויוצא אותו החוצה, אמר אברהם לפני הקב"ה, רבונו של עולם, בן ביתי יורש אותי, אמר לו לאו, כי אם אשר יצא ממעיך. אמר לפניו, רבונו של עולם, נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן, אמר לו צא מאצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל, מאי דעתך דקאי צדק במערב, מהדרנא ומוקמינא ליה במזרח, והיינו דכתיב מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו.

ומדשמואל נמי אין מזל לישראל, דשמואל ואבלט הוו יתבי והוו קאזלי הנך אינשי לאגמא, אמר ליה אבלט לשמואל, האי גברא אזיל ולא אתי, טריק ליה חיויא ומיית, אמר ליה שמואל אי בר ישראל הוא אזיל ואתי, אדיתבי אזיל ואתי, קם אבלט שדי לטוניה (הוריד משאו), אשכח ביה חיויא דפסיק ושדי בתרתי גובי, (נחש בשתי חתיכות, שקצצו עם הקנים בלא יודעים). אמר ליה שמואל מאי עבדת... אמר ליה מצוה עבדת, נפק שמואל ודרש וצדקה תציל ממות, ולא ממיתה משונה, אלא ממיתה עצמה. ומדרבי עקיבא נמי אין מזל לישראל, דרבי עקיבא הויא ליה ברתא, אמרי ליה כלדאי, ההוא יומא דעיילה לבי גננא (שתכנס לחופה) טריק לה חיויא ומיתא. הוה דאיגא אמילתא טובא, ההוא יומא שקלתה למכבנתא דצתא בגודא (תחבה טס של זהב תכשיט שלה בחור), לצפרא כי קא שקלה לה הוה קא סריך חיויא (נחש) בתרה, אמר לה אבוה מאי עבדת, אמרה ליה, בפניא אתא עניא קרא אבבא, והוו טרידי כולי עלמא בסעודתא וליכא דשמעיה, קאימנא שקלתי לדיסתנאי (לקחתי סעודתי) יהבתיה ניהליה, אמר לה מצוה עבדת. נפק רבי עקיבא ודרש וצדקה תציל ממות... ומדרבי נחמן בר יצחק נמי אין מזל לישראל, דאימיה דרב נחמן בר יצחק אמרי לה כלדאי בריך גנבא הוה, לא שבקתיה (לא הניחה אותו) גלויי רישיה, אמרה ליה כסי רישיך כי היכי דתיהוו עלך אימתא דשמיא, ובעי רחמי. לא הוה ידע אמאי קאמרה ליה, יומא חד יתיב קא גריס תותי דיקלא, נפל גלימא מעילויה רישיה, דלי עיניה חזא לדיקלא, אלמיה יצריה (התגבר יצרו), סליק פסקיה לקיבורא (תמרים) בשיניה. (שם קנו א וב)

...ואמר שמואל אין לך תקופת ניסן שנופלת בצדק שאינה משברת את האילנות, ואין לך תקופת טבת שנופלת בצדק שאינה מייבשת את הזרעים, והוא דאיתיליד או בלבנה או בצדק. (עירובין נו א)

תנו רבנן, חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין, וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין. אמר רבי תשובה לדבריהם, מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון, מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודילמא כבוצינא דריחיא (כברזל התחוב בנקב רחב שבריחים, שהברזל חוזר והשוכב עומד במקומו), אי נמי כצינורא דדשא (הדלת סובבת והמפתן עומד במקומו)... (פסחים צד ב)

דתניא בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש, רבי יהושע אומר אותו היום י"ז באייר היה, יום שמזל כימה שוקע ביום ומעינות מתמעטין, ומתוך ששינו מעשיהן שינה הקב"ה עליהם מעשה בראשית, והעלה מזל כימה ביום, ונטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם. רבי אליעזר אומר אותו היום י"ז במרחשון היה, יום שמזל כימה עולה ביום ומעינות מתגברים, ומתוך ששינו מעשיהם, שינה הקב"ה עליהם מעשה בראשית, והעלה מזל כימה ביום, ונטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם. (ראש השנה יא ב)

אמר רב פפא הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיש מיניה באב, דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה. (תענית כט ב)

וכי מאחר דלא חזו, מאי טעמא איבעיתו (נבהלו), אף על גב דאינהו לא חזו, מזלייהו חזו, אמר רבינא שמע מינה האי מאן דמיבעית, אף על גב דאיהו לא חזי, מזליה חזי... (מגילה ג א)

אמר רבא חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא תליא מילתא... (מועד קטן כח א)

...קדחה (נשרפה) ואיתרע מזלא ואייתיתה... (חגיגה ה א)

...רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועים, שנאמר ויתן אותן אלקים ברקיע השמים... (שם יב ב)

...והתניא ניסת לראשון ומת, לשני ומת, לשלישי לא תנשא דברי רבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר לשלישי תנשא לרביעי לא תנשא... ורב אשי אמר מזל גורם... (יבמות סד ב)

מאי שנא גבי אדם דכתיב כי יגח, ומאי שנא גבי בהמה דכתיב כי יגוף, אדם דאית ליה מזלא כתיב כי יגח, בהמה דלית לה מזלא כתיב כי יגוף... (בבא קמא ב ב)

מזלא דבי תרי עדיף. (בבא מציעא קה א)

...ודילמא תרווייהו בני חד מזלא נינהו... אמר רב אשי ומאי קושיא, דלמא להא מילתא (שאמרו שניהם), בר מזליה הוא... (בבא בתרא יב א)

דאמר רב חייא בר יוסף חמרא מזלא דמריה גרים, שנאמר ואף כי היין בוגד גבר יהיר וגו'. (שם צח א)

אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כרכושתא ושונרא (חולדה וחתול) עבוד הלולא מתרבא דביש גדא (מחלב של ביש המזל). (סנהדרין קה א)

אמר רבי אמי האי מאן דבעי לידע אי מסיק שתיה (שנתו) אי לא, ניתלי שרגא (נר) בעשרה יומי דבין ראש השנה ליום הכפורים בביתא דלא נשיב זיקא, אי משיך נהוריה נידע דמסיק שתיה. ומאן דבעי למיעבד בעיסקא ובעי למידע אי מצלח אי לא מצלח, לירבי תרנגולא, אי שמין ושפר מצלח. האי מאן דבעי למיפק לאורחא ובעי למידע אי חזר ואתי לביתא אי לא, ניקום בביתא דחברא אי חזי בבואה דבבואה לידע דהדר ואתי לביתא, ולאו מילתא היא, דלמא חלשא דעתיה ומיתרע מזליה... (הוריות יב א)

פרקי דרבי אליעזר:

...כל הכוכבים משרתים לשבעה כוכבים של שעות... וכולם משרתים לי"ב מזלות שהן כנגד י"ב חדשים, ואלו הן, טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים. ואלו שנבראו במעשה בראשית להנהיג את העולם, וכן חקיהן. וז' שמשים אלו נבראו והסדירן ברקיע השמים. כל המזלות משרתים את ימות חודש החמה, וימות חודש החמה שלשים יום עשר שעות ומחצה. וכל מזל ומזל משרת את ימות חודש החמה שני ימים ומחצה, שני מזלות לחמשה ימים. השר המתחיל בראש חודש חמה הוא השר המשלים בסוף חודש החמה, הוא הפותח והוא הסוגר... (פרק ו)

כל הכוכבים והמזלות ושני המאורות נבראו בתחלת ליל רביעי, ולא קדם זה לזה אלא שתי ידות שעות... וכל מזל ומזל משרת את ימי חודש הלבנה, וימי חודש הלבנה כ"ט ימים ומחצה ושני ידות שעה וע"ג חלקים, וכל מזל ומזל משרת את ימות חודש הלבנה שני ימים וח' שעות וג' מזלות לז' ימים, השר המתחיל בראש חודש הלבנה הוא השר המשלים בסוף חודש הלבנה... החמה מהלכת לפניה בתקופתה, וטלה מתחיל לשרת לפניו ביום, וכל המזלות משרתים אחריו כדרכן, וכן עד שנת מחזור הקטן, עד שנת העיבור... (פרק ז)

מדרש רבה:

...אלא את השמים, לרבות חמה ולבנה ומזלות... (בראשית א יט)

אמר רבי הושעיא דרש רבי אפס באנטוכיא... כך עד שלא חטא אדם הראשון היו המזלות מהלכין דרך קצרה ובמהירות, משחטא סיבבן דרך ארוכה ובמתינות, יש מזל שגומר הלוכו לי"ב חדש, כגון כוכב חמה, ויש מזל שהוא גומר הלוכו לשלשים יום, והיא לבנה, ויש מזל שגומר הלוכו לי"ב שנה, הוא צדק, ויש מזל שהוא גומר הלוכו לשלשים שנה, והוא שבתי, חוץ מן כוכב נוגה ומאדים שאין גומרין הלוכן אלא לד' מאות ופ' שנה... (שם י ד)

אמר רבי סימון אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל, הדא הוא דכתיב (איוב ל"ח) הידעת חוקות שמים אם תשים משטרו בארץ וגו', לשון שוטר, התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח (שם), רבי חנינה בר פפא ורבי סימון אמרי כימה מעדנת את הפירות, וכסיל מושך בין קשר לקשר, הדא הוא דכתיב (שם) תוציא מזרות בעתו, ועיש על בניה תנחם. רבי תנחום בר חייא ורבי סימון אמרי מזל הוא שהוא ממזר את הפירות. (שם שם ז)

אמר רבי יוחנן לא שמשו מזלות כל י"ב חודש (של מבול), אמר לו רבי יונתן שמשו, אלא שלא היה רשומן ניכר, רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אומר לא ישבותו, לא שבתו, רבי יהושע אומר לא ישבותו, מכלל דשבתו. (שם לד טו)

צדק יקראהו לרגלו... אמר רבי ברכיה מזל צדק היה מאיר לו (לאברהם)... (שם מג ד)

ויאמר אברם הן לי לא נתת זרע, אמר רבי שמואל ברבי יצחק המזל דוחקני, ואומר לי אברם אין את מוליד, אמר לו הקב"ה הן כדבריך, אברם לא מוליד, אברהם מוליד. שרי אשתך לא תקרא שמה שרי, שרי לא תלד, שרה תלד. (שם מד יב)

ויוצא אותו החוצה... אמר רבי יהודה בשם רבי יוחנן, העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע, הוא דאמר ליה הבט נא השמימה, אין הבטה אלא מלמעלה למטה. רבנן אמרי, נביא את ואין את אסטרולוגוס, שנאמר (בראשית כ') כי נביא הוא. בימי ירמיה בקשו ישראל לבא לידי מדה זו, ולא הניח להם הקב"ה, הדא הוא דכתיב (ירמיה י') כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו וגו', כבר אברהם בקש לבא לידי מדה זו, ולא הנחתי אותו... (שם שם יד)

ותאמר לאה בגד, אתא גדא דביתא, אתא גדא דעלמא, בא מי שעתיד לגדד משתיתן של עכו"ם, ומנו אליהו... (שם עא יב)

מהו איומה כנדגלות, אתה מוצא י"ב מזלות שיש ברקיע, כשם שאין השמים יכולין לעמוד חוץ מי"ב מזלות, כך אין העולם יכול לעמוד חוץ מי"ב שבטים... (שמות טו ז)

...אמר לו הקב"ה לאברהם, כבר אתה יודע שאין אתה מוליד, אמר לפניו, רבונו של עולם כך אני רואה במזל שלי שאיני מוליד, אמר לו מן המזל אתה מתיירא, חייך כשם שאי אפשר לאדם למנות הכוכבים, כך אי אפשר למנות את בניך... (שם לח ז)

...היין והדעת נמשלו ככימה ועקרב, כל שעה שכימה נראית ברקיע, אין עקרב נראה ברקיע, ומשעקרב נראה אין כימה נראית. כך היין משול בעקרב, והדעת משולה בכימה, מה עקרב מכה בעוקצו, כך היין מכה בסופו, שנאמר (משלי כ"ג) אחריתו כנחש ישך... (במדבר י כא)

אמר רבי יוחנן לית מזל חמי במה דקדים ליה, ולית מזל חמי במה דלעיל מיניה, אלא במה דלרע מיניה, כהדין בר נשא דהוא נחית בסולמא הפיך לאחורוי... (שם יב י)

אמר רבי לוי אין אחד מן המזלות הללו שהן מהלכין ברקיע רואה מה שלפניו אלא של אחוריו, כאדם היורד מעל הסולם ופניו לאחוריו, כדי שיהא כל מזל ומזל אומר אני הוא הראשון, הוי עושה שלום במרומיו. (דברים ה יב)

חזר (המן) ובדק מזלות, טלה זכות פסח... בא לו מזל דגים שהוא משמש בחדש אדר ולא נמצא לו זכות, ושמח מיד, ואמר אדר אין לו זכות, ולמזלו אין לו זכות... (אסתר ז)

מדרש תנחומא:

מעשה היה ברבי ינאי ורבי יוחנן שהיו יושבין על פיילי של טבריה, והיו שם שני אסטרולוגין, ראו שם שני יהודין יוצאין למלאכתן, אמרו אותן שני אסטרולוגין, אותן שני האנשים יוצאין ואינן נכנסין אלא הנחש שורפן, שמעו רבי ינאי ורבי יוחנן, מה עשו, ישבו על פתח המדינה לידע אם נכנסין הן אותן שני האנשים למלאכתן, ונכנסו, וראו אותן רבי ינאי ורבי יוחנן, אמרו לאיסטרולוגין, לא אמרתם ששני האנשים הללו יוצאין ואינן נכנסין, שהנחש שורפן, אמרו להן הן, אמרו להן הרי יצאו בשלום ונכנסו בשלום, היו האיסטרולוגין מביטין בהם, אמרו לנו מה עשיתן ביום הזה, אמרו להם לא עשינו דבר, אלא כשם שהיינו למודין לעשות, קרינו את שמע והתפללנו, אמר להם יהודים אתם, אין דברי האיסטרולוגין מתקיימים בכם, שאתם יהודים, הוי ואתה לא כן נתן לך ה' אלקיך. (שופטים י)

פסיקתא:

...כך הקב"ה לא נתן התורה לא בניסן ולא באייר, מפני שמזל ניסן טלה ומזל אייר שור, אין נאה להם לקלס ולשבח, לכך נתן הקב"ה התורה בסיון, מפני שמזל סיון תאומים, ותאומים אדם הוא, ואדם יש לו פה לדבר וידים לספוק ורגלים לרקוד... 

מפני מה ברא הקב"ה את עולמו בניסן ולא באייר, לפי שבשעה שברא הקב"ה את עולמו, אמר לו לשר החושך סור מלפני, מפני שאני מבקש את העולם לבראות באורה, ושר של חושך דומה לשור... ואחר החושך מה אתה בורא, תאומים, ומפני מה אתה בורא תאומים, שעתיד לראות אדם באור ובחשך, מפני שמזל תאומים אדם, ואחריו מה אתה בורא, סרטן, מפני שאדם מקמץ מן החורים ומן הסדקים כסרטן. ואחריו מה אתה בורא, ארי, כשאדם מקמץ מן החורים ומן הסדקים חוזר ומתגבר כארי, ואחריו מה אתה בורא, בתולה, שעתיד אדם לשמח בבתולה, ואחריו מה אתה בורא, מאזנים, שמעשיו שקולין במאזנים, ואחריו מה אתה בורא, קשת, שמא תאמר כיון שירד לגיהנם אין לו תעלה, כיון שמבקשים עליו רחמים זורק אותו מגיהנם כחץ מן הקשת, ואחריו מה אתה בורא, גדי, שמא תאמר כיון שעלה מגיהנם פניו משחירים, הוא מרקד ועולה כגדי. ואחריו מה אתה בורא, דלי, שאני זורק עליו מים טהורים לטהרו מעוונו, ואחריו מה אתה בורא, גדים, כיון שישראל על העולם, אין כל עין שולטת בהם ולא מזל ולא שעה גורמת... ואחריו מה אתה בורא, כוכב הנוגה, לפי שצפה הקב"ה שעתיד דור המבול לזנות, כיון שצפה בהם הבדילו בפני עצמו, ועמד ועירבן זה בזה, כוכב זה איש, הנוגה זה האשה... (פרשת מתן תורה, וראה שם עוד וערך כוכב)

(נוסחא שניה להנ"ל בהוספה)...אמר לפניו, מפני מה מזל תאומים, מפני שתאומים הוא אדם, ואדם שאני עתיד לבראת להתנהג באור ובחושך. אמר לפניו רבונו של עולם מזל של שור מה שמו, טלה, ומזלי מה שמו, אמר ליה שור, ולמה, אמר לו דרכן של טלאים לבנים ודרכן של טלאים שחורים, ועוד טלה אלו ישראל, שנאמר שה פזורה ישראל, והם עתידים ללמד התורה שהיא אור, ועתידין לראות אור בעבורה, שנאמר כי עמך מקור חיים באורך נראה אור... אמר לו סרטן, ומפני מה, אמר לו מפני שעתיד אדם לקמץ מן החורין ומן הסדקין כסרטן, ואחריו מה אתה בורא, אמר ליה מזל אריה, מפני שאדם אחר שהוא מקמץ מן החורין והסדקין מתעשר ומתגבר כארי, ואחריו מה אתה בורא, אמר לו מזל בתולה, מפני שאחר שאדם מתעשר ומתגבר כארי, עתיד להיות שמן כבתולה, ואחריו מה אתה בורא, אמר לו מזל מאזנים, מפני שכיון שאדם שמן כבתולה שוקלים אותו במאזנים. ואחריו מה אתה בורא, אמר לו עקרב, מפני שכיון ששוקלים אותו במאזנים ומצא בו עונות, מורידין אותו לגיהנם ודנים אותו במקום שיש נחשים ועקרבים... ואחריו מה אתה בורא, אמר לו מזל דגים, מפני שכיון שנטהר יורש העולם הבא, שאין העוון שולט בו כדגים. אין מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם... 

מדרש תדשא:

...עומד על שני עשר בקר, אלו י"ב מזלות שהעולם מתנהג בהם, שלשה פנים צפונה, למה צפונה תחלה, שהיא פתוחה, שרוח צפון פתוחה לעולם... טלה אריה קשת פונים צפונה, שור בתולה גדי פונים למערב, תאומים מאזנים דלי פונים לדרום, סרטן עקרב ודגים פונים למזרח, והים עליהם מלמעלה, שהעולם מתנהג על ימים, וכל אחריהם ביתה, שלא נבראו לבטלה אלא לצורך העולם...

(פרק ב, וראה שם עוד)

מדרשים:

שנים עשר מזלות ברא הקב"ה והסדירן ברקיע, הן וצבאותיהן וגדודיהן וחילותיהן. ואלו הן, טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי דגים... וזהו סדר עלייתן, טלה ומאזנים, בזמן שהטלה עלה מן המזרח מאזנים שקע במערב...

וזה הוא סדר תשמישן, חצי מאזנים עקרב וחצי קשת אלו שמשין בימות הזרע ששים ואחד יום הן וצבאותיהן גדודיהן וחילותיהן. חצי קשת גדי וחצי דלי אלו משמשין בימות החורף ששים ואחד יום הן וצבאותיהן גדודיהן וחילותיהן, ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר הוא והמלך ישב בבית החרף וגו'...

אילו שנים עשר מזלות ברא המלך קב"ה והסדירן ברקיע להודיע כוחו לבאי העולם ולהודיע כח גבורותיו, לקיים מה שנאמר השמים מספרים וגו', ואומר כי אראה שמיך וגו'...

שבעה שמשים ברא הקב"ה והסדירן ברקיע שיהא רצין בי"ב מזלות אלו. ואלו הן, חמה, ונוגה, וכוכב חמה, לבנה, שבתי, צדק מאדים, וסימנם חנ"ך לשצ"ם. ואלו שבעה שמשין שני מאורות חמה ולבנה וחמשה כוכבים הסובבים את הרקיע ומשמשין לשנים עשה מזלות כל אחד ואחד כחשבון סידורן... לא כהילוכו של זה הילוכו של זה, חמה מהלך את המזל לשלשים יום וחמש שעות ורביע, נמצא גומר לשנים עשר מזלות לשלש מאות ששים וחמשה ורביע יום שהם שנים עשר חדשי חמה. לבנה מהלכת את המזל לשני ימים ושלש שעות ושליש חסר מה שהוא, נמצאת גומרת לשנים עשר מזלות לשבעה ועשרים יום וארבע שעות חסר שתות ושתים עשרה ליום. שבתי מהלך את המזל לשתי שנים ומחצה, נמצא גומר לשנים עשר מזלות לשלשים שנה... ואף על פי שחמה ולבנה הילוכן קבוע, לא כשבילי חמה שבילי לבנה, שבילי חמה קבועין ושבילי לבנה אינן קבועין, אלא פעמים שהיא מהלכת את המזל בקצרה ופעמים שהיא מהלכת אותו בארוכה. הא כאיזצד, פעמים שהיא מצפנת את הילוכה הרי בארוכה, ופעמים שהיא מדרמת את הילוכה הרי בקצרה, ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו...

כאיצד סדר בריאתן, חכמי הגוים אומרים תחלת בריאת המאורות חמה נברא בארי חמשה עשר חלק, ולבנה בסרטן חמשה עשר חלק, לדבריהן בחמשה עשר באב נבראו המאורות, נמצא חדשה של לבנה של תחילת בריאת המאורות שני ימים ורביע, ומהלכה של חמה שנים חלק ורביע, שבתי בגדי חמשה עשר חלק, נמצא רחוק מן החמה מאה וחמשים חלק...

אבל חכמים הסכימו על דברי הכלדיים ואמרו תחילת בריאת המאורות חמה ולבנה שניהם נבראו בתחלת טלה בחלק הראשון תחלת לילי יום הרביעי, והחלק האמור כאן אחד משלשים במזל.

נמצא אתה אומר לא ביתו של זה ביתו של זה, חוץ מן הכלדיים שהם אומרים חמה ומאדים שניהם שותפין בטלה והוא נקרא ביתו של מאדים וביתו של חמה...

וכיצד סדר מעונתן של שני מאורות חמה ולבנה וחמשה כוכבים, חכמי הגוים אומרים הרקיע הוא החלוק לשבע מעלות זו למעלה מזו למעלה והן שבעה מעונות של שבעה כוכבים אלו, וזהו סדרן:

מעלה ראשונה הסמוכה לארץ היא התחתונה שבכולן, היא מעונה של לבנה, ובה סובבת את הרקיע, גבוהה מן הארץ שבע מאות ושלשים חבלים בחבל השמים, כל חבל יש לו מאה וחמישים חבלים בחבל הארץ, נמצאו כולן אחד עשר ריבוא ושלשת אלפים שמונה מאות ושמונים בחבל הארץ.

מעלה שניה היא מעונה של כוכב חמה גבוהה מן מעונה של הלבנה שלש מאות חמישים ושלשה בחבל השמים... נמצאו כולן חמש רבוא וששת אלפים שמונה מאות שלשים ושלשה בחבל הארץ...

מעלה השביעית היא העליונה שבכולן, והיא מעונה של שבתי ובה שבתי מהלך וסבב את הרקיע לשלשים שנה, גבוהה מן מעונה של צדק חמש מאות ועשר חבל בחבל השמים, כל חבל ישנו מאתים ושלשים חבל בחבל הארץ, נמצאו כולן אחד עשר ריבוא ושבעת אלפים ושלש מאות חבל בחבל הארץ...

וכל יגיעה הזאת למה, אלא ללמד שכשם שהן שמחים בבתיהן כך הן שמחים בגבולן, וליתן סימן לשני חייו של אדם, שבכל כוכב שימצא בעל המזל שהוא בית חייו של אדם והוא מוטב לנוח, כמספר גבוליו של כוכב כך מספר שני חייו של אדם.

כאיצד, בשעה שהולד יוצא לאויר העולם מזל הצומח העולה מן המזרח הוא בית חייו, אם היה ביתו של שבתי מזל הצומח מספר שני חייו שבעים ושבע, ואם היה ביתו של צדק מזל הצומח מספר שני חייו שבעים ותשע... ובלבד שיהיו מטיבים לנוח, ואיכן הן מטיבים לנוח, כל אחד ואחד בביתו בכל מזל, ואם יחולו על אחד מארבעת פרקים אלו שהן מזל הצומח ומזל הרום ומזל הטובל ומזל התחום בבית חלק היפה או בבית גורל היפה. ולא גבהו של זה גבהו של זה. וזה הוא סדר גובהן ושפילתן, חמה גבהו טלה ושפילתו מאזנים, שבתי גבהו מאזנים ושפילתו טלה...

שבתי ממונה על העניות ועל המסכנות ועל הדוויה ועל החריבה ועל חולי ומכה הטמונה בגוף ועל המיתה.

צדק ממונה על החיים ועל השלום ועל הטובה ועל השלוה ועל ההשקט ועל התורה ועל השמחה ועל העליזה ועל העושר ועל הכבוד ועל השררה.

מאדים ממונה על הדם ועל החרב ועל הרשע ועל הקטטה ועל המריבות ועל החבורות ועל הפצעים ועל המלחמות ועל השנאה וקנאה ואיבה ותחרות ועל המכות ועל הברזל ועל האש ועל המים ועל המפולת.

נוגה ממונה על החן והחסד והאהבה ועל התאוה ועל החמדה ועל פרייה ועל וולדי אדם ועל וולדי בהמה ועל פירות הארץ ועל פירות האילן.

כוכב חמה ממונה על החכמה ועל ההשכל ועל הבינה ועל הדעת ועל המדע לפתוח כל פיתוח ולחשוב כל מחשבות בכל מלאכת אומנות ועל הכתב ועל הלשון.

חמה ממונה על המאור ועל החשך להבדיל בין היום ובין הלילה למנות בו ימים וחדשים ולעשות בו כל מלאכה לפעול בו כל פעולה ולהלך בו כל הילוך וליגלות בו כל גלות מעיר לעיר וממדינה למדינה.

לבנה ממונה על מפתחי שמים וארץ, וערב הוא לעולם לרעה ולטובה ואף על פי שהן ממונים על הרעה ועל הטובה אין להן רשות לא להטיב ולא להרע מדעת עצמן אלא הכל בקריאה הכל בצווי הכל במאמר יוצר הכל, וכן הוא אומר אל תראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם... (ברייתא דמזלות, וראה שם עוד)

ילקוט ראובני:

באלו ז' מעונות ידע האדם בכוכבים שני חיי האדם אשר יולד במזל כוכב, כיצד, שעה שהולד יוצא לאויר העולם מזל הצומח עולה מן המזרח הוא בית חייו, אם היה שבתי מזל הצומח שנותיו נ"ג שנה, אם היה בית צד"ק שנותיו ע"ט, אם היה בית מאדי"ם שניו ס"ד, אם היה בית נוגה שניו פ"ד, אם בית חמה שניו ע"ד...

רקיע הראשון הוא מזל שבתאי, והוא כח וגבורה לעורר מלחמות לעקור מלכיות, רקיע השני הוא צדק, מרבה שובע בעולם ושלום, ושכל הבריות נראות יפות, משבית מלחמה. רקיע הג' מאדים, להשמיד להרוג ולאבד בני אדם לגרשם מארצם ולהוליכם לארץ אחרת, ולהביא בצורת רעב ושדפון שריפות אש ורעמים ואבני אלגביש,רקיע ה' מזל חמה מחדש בעולם שמחת אהבת זיווגים חופת חתנים מגדל צמחים, רקיע ו' כוכב חרב פיפיות בידו, וריב לשונות לשלוח מדנים בין אחים ולחרחר ריב בין איש ובין רעהו, רקיע לבנה להוליד אדמה ולהצמיחה, ובכל חדש עובר על כל המזלות הוא מעורר כל חדושי עולם... (בראשית)

מן אדם הראשון עד התחייה אין בזכות לשדד המזל, אם לא בזכות גדול וביד חזקה, וזה כח של אברהם, דצדק הוי קאי במערב ואהדרינו למזרח, מה שאמרו חז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא, זכות הוא בית דין של שבעים הנקראים אלהים במזלא תליא מילתא, הוא ספירת הכת"ר אהי"ה, והוא רוצה להוליד בנים על ידי נס או להשיג חיים או מזונות יותר מהראוי לו עד מקום אהי"ה צריך להעלותה, וכן תפלת חנה על ה' ולא אמרה אל ה', כי יש שם ה' אקרא הוא למעלה מן שמו ה', וכן במזונות השלך על ה' יהבך, ולא אמר אל ה', והטעם כי כל הרוצה להשיג דברים הללו אינו יכול להשיג בעולם הזה על פי הדין במקום שנקרא זכות, שהוא בית דין הגדול, שהוא מכוון נגד האמצעי... (לך לך)

כמים פנים אל פנים כן לב אדם, אמר לו אד"ם עולה מז"ל, אם נגזר על האדם טובה וחיים פני המזל מאיר ופניו משחקות, וכמו כן האדם למטה, לפי שהממונים עליו עולים ורואים פני מזלו, וכתיב כראות פני אלקים... (וישלח)

שומע תפלה וגו', זו תפלה של מלאך מזלו של אדם, שהוא מתפלל על האדם ושמע הקב"ה תפלתו, שכל ענין שאדם עושה, מלאך מזלו מראה באותו ענין למעלה, כמו שיכונו למטה, וזהו שנאמר וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל, וגם לרבות מלאך מזלו. (שמות וארא)

רבים שאלו, בכאן הבטיחה התורה בבני חיי ומזוני בשכר מצוות, דכתיב פרי בטנך ופרי אדמתך, והסיר ה' ממך כל חולי וגו', והיאך אמר רבא בני חיי מזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא? ויש מפרשים כאן ביחיד כאן בצבור, כמו שכתוב כה' אלקינו בכל קראנו אליו. ואם תאמר הא חזקיה יחיד הוא, וכתיב והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה, שאני מלך כצבור דמי, ויש מפרשים כאן בארץ ישראל, וכאן בחוצה לארץ, וכן דעת הרמב"ם ז"ל. ועל דרך הקבלה יש סוד במאמר הזה, באומרו במזלא תליא מלתא, כי הוא מלשון יזל מים מדליו, ולכן כתיב בחזקיה הענין הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה, ולא אמר מוסיף אוסיף, וכתיב בחנה ותתפלל חנה על ה', וכתיב השלך על ה' יהבך. (דברים ואתחנן)

אמונות ודעות:

והסבו אותו (את האהבה) אל פעולות הכוכבים, ואמרו אם היה הצומח של שני בני אדם שוין, שהם מביטים זה על זה במבט שלישי או ששי, ושלט על מזל אהבתם כוכב אחד, הכרחי שתהא ביניהם אהבה ורעות... (מאמר י פרק ז)

יש צדיק - על עיסק מזליא דאתבריאו בהון בני אנשא, דאית גבר זכאי אבד בצדקותיה, וזכותיה מנטרא לעלמא דאתי. (קהלת ז טו)

שומר רוח - דנטיר חרשין וקוסמין, בעבים - מזליא מתילין לענני דשמיא דאזלו ולא תיבין. (שם יא ד)

תרגום יונתן:

אשר הוכיח ה' - היא אנתתא דזמין ה' במזלא לבר רבוני. (בראשית כד מד)

אבן עזרא:

ולמועדים - ...ודלוג דמות הכוכבים, כי הכוכבים סבת דמות הנראה, כמו מאותות השמים... אמר חכם גדול ספרדי, כי הרקיע נחלק לז' הכוכבים וגלגל המזלות, וזה לא יתכן, כי אין גוף למעלה מגלגל המזלות, והנה הכתוב אומר ברקיע השמים, שיורה שיש שמים למעלה ממנו... (בראשית א יד)

בגד - ...ויש אומרים שפירוש גד מזל טוב, כאשר הוא בלשון ישמעאל, וכמו העורכים לגד שולחן, והוא כוכב צדק, והנכון להיותו כמו גדודי השמים. (שם ל יא)

וארא - ...ידענו כי השם ברא ג' עולמות, שהזכרתי, והעולם השפל יקבל כח מעולם התיכון, כל אחד מהפרטים כפי מערכת העליונה, ובעבור כי נשמת האדם גבוהה מן העולם האמצעי, אם היתה הנפש חכמה והכירה מעשה השם שהם בלא אמצעי ועל ידי אמצעי, והניחה תאות העולם השפל והתבודדה לדבקה בשם הנכבד, אם יש במערכת הכוכבים בעת ההריון רעה שתבא עליו ביום ידוע, השם שדבק בו יסבב סבות להצילו מרעתו, וככה אם יש במערכה שיהיה עקר, השם יתקן לו כח תולדתו ויוליד, על כן אמרו חז"ל שהשם אמר לאברהם צא מאצטגנינות שלך. וקרוב לזה הטעם אין מזל לישראל. ועוד אבאר זה בפרשת כי תשא, על כן אמר השם לאברהם קודם וארבה את זרעך אני א-ל ש-די, שפירושו מנצח המערכות העליונות, לא שהמערכה תשחת, רק שידע הדבק בשמו שמחדש לו טובה שלא תהיה במערכתו, על כן אמר יעקב המלאך הגואל אותי מכל רע, שהיה מוכן לבא עליו, וזה הוא סוד כל התורה כאשר אפרש עוד... (שמות ו ג)

פעלת ה' - שאתה כוננתו מקדם מכון לך. כי המקום הנזכר הוא כנגד המקום הנכבד מהעליון, כי מקומות הארץ משתנים כנגד הכוכב העומד על ראשם, וחכמי המזלות יבינו זה. (שם טו יז)

לא יהיה לך - ...ואין תמונות בשמים, רק שמונה וארבעים צורות, וחכמי הצורות עושים דברים אשר לא כן, ומעשיהם קרובים לעבודה זרה. (שם כ ג)

...אמר אחד מחכמי הדור, ידענו כי תשעה גלגלים הם כנגד תשעה מספרים שהם עיקרי כל מספר, וככה אלה התשעה דברים... והדבור השלישי הוא כנגד גלגל המזלות ששם כל צבא השמים, חוץ מהמשרתים השבעה, והנה הגוף הנכבד מקיף כל הגופות וצורתם, שהם שמונה וארבעים, ונראה כח השם לעין, ויש מקומות בגלגל הזה שיש שם כוכבים רבים ומקומות אין כוכב בהם, ואין יכולת באדם לדעת זה הסוד, ורבים מחסרי חכמה חשבו, כי לשוא נבראו אלה הצורות על זאת המתכונות. והדבור הרביעי דבור כנגד גלגל שבתי, כי חכמי הנסיון אומרים כי לכל אחד מהמשרתים יש יום ידוע בשבוע שבו יראה כחו, והוא בעל השעה הראשונה ביום, וכן מי שהוא בעל השעה הראשונה בלילה, ואומרים כי שבתי ומאדים הם כוכבים מזיקים, ומי שיחל מלאכה או ללכת בדרך באחד משניהם כשהם מושלים, יבא לידי נזק, על כן אמרו קדמונינו שניתנה רשות לחבל בלילי רביעיות ובלילי שבתות... והדבור החמישי שהוא כבד, כנגד גלגל צדק שהוא יורה על שלום וצדק וחסד ולשלם שכר ולכבד מי שהוא חייב. והדבור השישי לא תרצח כנגד גלגל מאדים שהוא יורה על שפיכות דמים ועל החבורות. ויש מחלוקת בין חכמי המזלות אם נוגה הוא למעלה מהשמש או למטה ממנה... (שם כ יד, וראה שם עוד)

...ויש תחלואים באים מחוץ לגוף בעבור שנוי האויר כפי השתנות מערכת המשרתים, ועל זה כתוב והסירותי מחלה מקרבך... דע כי כל הנולד יקרוהו מקרים כדרך מה שיורה מערכת המשרתים ברגע הוולדו, וערך אלה אל אלה, והדבר עמוק מאד. והנה יהיה כפי מולד האשה שתהיה משכלה, כי תולדת הרחם להשכיל הילודים, או שתהיה עקרה ולא תלד, והנה אם היה הדבק בשם במולדו וכפי תולדתו שלא יוליד בנים, השם שנכבד אם היה דבק בו יאמץ כח תולדת הכליות ויתקן עלילות הזרע עד שיוליד בנים, על כן אמר השם לאברהם "התהלך לפני והיה תמים", וזהו שאמרו קדמונינו ז"ל צא מאצטגנינות שלך, כי אנצח התולדות, ואין זה נצוח במערכת הכוכבים, כי לא נבראו להטיב או להרע לעולם השפל, רק הולכים תמיד לעבודת השם לדרכם, ובמרוצתם יקבלו בני העולם השפל דבר והפכו על ידם... (שם כג כה)

ועתה - כבר פירשתי בספר דניאל וספרין פתיחין, כי כל הגזרות על הכללים ועל הפרטים הם במערכות השמים, וככה הודו חכמים בני חיי ומזוני, רק השם יוסיף בעבור יראתו כאשר פירשתי. (שם לב לב)

...ודע כי כל הצמחים והחיים בארץ והעוף והבהמה והחיה והרמש וכל אדם קשורים בעליונים, כי הכללים קשורים בארבעים ושמונה צורות הגלגל, וזהו אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים, והמוסיפים להאיר עיניהם מטעם הענין אולי ידעו זה, ולא רצו לגלות הסודות לתלמידים, והעד הנאמר "ולא חלק להם". וידוע כי המחברות הם מאה ועשרים מחברות השבעה, והמחברת הגדולה במספר כלם היא אחת, והמחברת השניה היא אחת ועשרים, וכנגדה מחברת החמשה ככה, וזה המספר יצא משבעה, ומחברת השלשה חמשה ושלשים, שגם זה המספר יוצא משבע מחברות, וככה מחברת הארבעה. והנה מחברות הששה שבעה, והמחברת שהיא כוללת המשפחות לכל האדמה כפי מזל כל גבול מהשבעה גבולות שהם כל הישוב, ועליהם כתוב "אתה הצבת גבולות ארץ קיץ וחורף", שהמשתנה בכל הגבולות אתה יצרתה. ואין השנוי בא מהשמש רק בעבור נטותה לפאת צפון ודרום. והנה המחברת השניים העליונים במזל טלה היא בכל תשע מאות וששים שנה, ושניהם סובבים ממזל התחברותם אל מזל תשיעי בכל עשרים שנה, ככה יתגלגלו שתים עשרה פעמים עד מאתים וארבעים שנה, ומשם יתגלגלו כמספר הזה ובדרך הזה במזלות העפר, גם במזלות הרוח, גם במזלות המים. ואל יעלה על לבך כי הארבעה תולדות הם בשמים, ויש חום בשמש וקור בלבנה ובשבתי, חלילה חלילה, כי הבריות העליונות נכבדות הן, ועליהן כתב כי הוא ציוה ונבראו, ויעמידם לעד לעולם חוק נתן ולא יעבור, רק נקראו ככה בעבור המקבלים. והנה לא יכולו המשרתים לשנות דרכם ושיעבור אחד מהם החק שנתן לו השם, כן גם כל צבא השמים והשפלים יקבלו מהם כפי מתכונתם, על כן לא ייטיבו ולא ירעו. והנה המשתחוה למלאכת השמים לא יועילו לו, כי אם מה שנגזר עליו כפי מערכת כוכבי מולדתו כן יקרנו, חוץ אם ישמרהו כח העליון יותר מכח הכוכבים שיהיה דבק בו, אז ינצל מהגזרות.

ואתן לך משל, חשוב שתהיה מערכת הכוכבים שיגדל נהר על עיר אחת וישטוף אנשיה או ימותו, ובא נביא והזהירם שישובו אל השם בטרם בא יום רעתם, ושבו אליו בכל לבם, ובעבור שדבקו בו נתן בלבם שיצאו אנשי העיר לחוץ להתפלל אל השם, והנה עשו כן, וביום ההוא גדל הנהר פתאום כמנהגו כאשר ראינו בעינינו פעמים רבות, ושטף כל העיר, והנה לא סרה גזירת השם, והוא הצילם. וחשוב כי המשרתים ירוצו כסוסים עוברים במסלה ולא ירוצו להרע או להיטיב, רק ככה דרכם, וחשוב כי במסלה איש עיוור לא ידע מנהג הסוסים מתי הולכין אל ימין או לשמאל, והוא נשען על פקח שידע סורם, והנה הוא ישמרנו, כי ברוצם בצד זה, יוליך העיוור לצד האחר, ומרוצת הסוס לא תשתנה, והעיוור ימלט... וזהו שאמרו חז"ל אין מזל לישראל כל זמן שהם שומרי התורה, ואם לא ישמרוה ישלוט בהם המזל כאשר הוא מנוסה, כי כל מחברת ומזל דלי במערכת רעה, הנה יבא רעה לשונאי ישראל, והיודעים חכמת המזלות יודו כן, והנה היתה במערכת השמים במחברת שיעמדו בגלות מצרים עוד שנים רבות, ובעבור שצעקו אל השם ושבו אליו הושיעם השם, וכאשר יקרה לכלל כן יקרה ליחיד, על כן שומר תורה אשרהו... (שם לג כא)

אשר חלק - דבר מנוסה הוא, כי יש לכל עם ועם כוכב ידוע ומזל, וכן יש מזל לכל עיר ועיר, והשם שם לישראל מעלה גדולה להיות השם יועצם, ולא כוכב להם, והנה ישראל נחלת השם... (דברים ד יט)

לאלף דור - טעה האומר כי בשלשים אלף וששת אלפים ישוב גלגל המזלות, כי הנה נמצאת המעלה בשבעים שנה... (שם ז ט)

ואישנה - ...ויש אומרים שבנפול מזלו האדם כישן, ולהיפך. (תהלים ג ו)

כי אראה שמיך - ידוע שיש ז' מעונות למאורות ולכוכבי לכת, והח' לצבא גדול, והט' לגלגל המזלות, והי' כסא הכבוד, ונגד הו' אמר מעשה אצבעותיך, ולא הזכיר השמש, כי אי אפשר להסתכל בה. (שם ח ד)

השמים מספרים - המזמור יבין רק מי שלמד חכמת המזלות, תנועת הגלגלים בשורה לעצמם, ואינה ישרה במראה יושבי הארץ, ותנועתם לא תוסף ותגרע, אף על פי שנראה כך ליושבי הארץ, והיודע דרכי העגולות (המסלולים) יודע דרכי עליון... יום ליום - יש ראיות גמורות מחכמת החשבון, כי מערכת הז' משתנה בכל חלקיה, ולעולם לא תמצא ב' מתכונות שוות, (מצבים שוים בכל ז' כוכבי לכת זה לזה), ומה שיתחדש ביום הזה יודיענו ליום הבא, ומה שאמר שלמה אין כל חדש וגו' על הכלל ידבר. (שם יט ב וג)

לכסף מוצא - הכל תלוי במזל, בני אדם והמקומות. (איוב כח א)

ראה את מעשה - והחכם בלי נחלה לא יכעס על עניו, שכבר נגזר עליו מו' ימי בראשית, והוא פירוש אשר ברא אלקים לעשות, שהאלקים שם בכל מלאכתו כח על הדמות הראשונה, ומי שהיתה מערכתו מעוותת אין לו תקנה. (קהלת ז יג)

שבתי וראיתי - אחר ששבחתי השמחה ושיבקש התענוג, ראיתי שלא יוכל תמיד להתענג, אלא כפי שיש במתכונת המערכת העליונה עת ופגע - פגיעת אחד מהמערכת באחד מז' שהוא החצי, וחציו לפניו ולאחריו, ושלישיתו וחציו לפניו ולאחריו. (שם ט יא)

יום ליום יביע - יש ראיות גמורות מחכמת החשבון כי מערכת הז' משתנה בכל חלקיה, ולעולם לא תמצא ב' מתכונות שוות (מצבים שוים בכל ז' כוכבי לכת זה לזה), ומה שיתחדש ביום זה יודיענו ליום הבא. ומה שאמר שלמה אין כל חדש וגו' על הכלל ידבר. (תהלים יט ג)

רמב"ן:

והיו לאותות - השנוי שיולידו ויעשו ממנו אותות ומופתים בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן, כלשון ומאותות השמים אל תחתו. ולמועדים - זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף... (בראשית א יד)

...כי לא תבא על האדם טובה בשכר מצוה או רעה בעונש עבירה רק במעשה הנס, ואם האדם לטבעו או למזלו לא יוסיפו בו במעשיו דבר ולא יגרעו ממנו, אבל שכר כל התורה וענשה בעולם הזה הכל נסים, והם נסתרים... (שמות ו ג)

...והמין השני בעבודה זרה שחזרו לעבוד לצבא השמים הנראה, מהם עובדי השמש או הירח, ומהם למזל מן המזלות, כי כל אחת מן האומות ידעה כח המזל כפי משטרו על הארץ שלהם, וחשבו כי בעבודתם יגבר המזל ויועיל להם, כענין שכתוב ולשמש או לירח או לכל צבא השמים וגו', וכתוב ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם, ואשר דרשום ואשר השתחוו להם, וכמו שנאמר בתורה באיסור של עבודה זרה, "ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם, אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים תחת כל השמים", יאמר כי בעבור שחלק השם אותם לכל העמים ונתן לכל עם כוכב ומזל, לא תהיה נדח אחריהם לעבדם, ואלה האנשים הם שהחלו לעשות הצורות הרבות בפסילים והאשרים והחמנים, כי היו הם עושים צורות מזלם בשעות אשר להם הכח כפי מעלתם, והיו נוהגים בהם כפי מחשבותם כח והצלחה. וקרוב לעיני שהוחל זה בדור ההפלגה, כאשר הפיצם השם אל הארצות ומשלו בהם הכוכבים והמזלות למחלקותיהם, כי הבונים היו רוצים לעשות להם שם ולא יתחלקו, כאשר רמזתי במקומו, והיו לכל אלה הכתות נביאי שקר מגידים להם מן העתידות, ומודיעים קצת הבאות עליהם בחכמת הקסם והניחוש, כי יש גם למזלות שדים שוכנים באויר כמלאכים בשמים יודעים בעתידות. וממין העבודה הזאת היו מהם עובדים לאנשים, כי בראותם לאחד מבני האדם ממשלה גדולה ומזלו עולה מאד, כנבוכדנצר, היו אנשי ארצו חושבים, כי בקבלם עליהם עבודתו וכוונתם אליו, יעלה מזלם עם מזלו, והוא גם כן יחשוב כי בהדבק מחשבותם בו, תוסיף לו הצלחה בכח נפשותיהם המכוונות אליו, וזה היה דעת פרעה כדעת רז"ל... (שם כ ג)

ותקיא הארץ - ...אבל סוף הדבר בכתוב שאמר "בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, יצב גבולות עמים וגו', כי חלק ה' עמו וגו'", והענין כי השם הנכבד ברא הכל ושם כח התחתונים בעליונים, ונתן על כל עם ועם בארצותם לגויהם כוכב ומזל ידוע כאשר נדע באצטגנינות, וזהו שאמר אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים, כי חלק לכולם מזלות בשמים וגבוהים עליהם מלאכי עליון, נתנם להיותם שרים עליהם, כענין שכתוב ושר מלכות פרס עומד לנגדי... והנה ה' הנכבד הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים לכל העולם, אבל ארץ ישראל אמצעות הישוב, היא נחלת ה' מיוחדת לשמו, לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיחד שמו זרע אוהביו...

והנה בחוצה לארץ אף על פי שהכל לשם הנכבד, אין טהרה בה שלמה בעבור המשרתים המושלים עליה, והעמים תועים אחרי שריהם לעבוד גם אותם, ולכך יאמר הכתוב "אלקי כל הארץ יקרא", הוא אלקי האלקים המושל על הכל, והוא יפקוד בסוף על צבא המרום במרום להסיר ממשלת העליונים ולהרוס מערכת המשרתים, ואחרי כן יפקוד על כל מלכי האדמה באדמה, וזהו ענין הכתוב שאמר בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא, יאמר כי הדבר ההוא הנגזר על נבובכדנצר היא גזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא, שגזרו על הכוחות הנאצלין מהן לעשות כך, ויקראו עירין, כי מאצילות יתעוררו הכחות בכל הפעולות... (ויקרא יח כה)

שבעים איש מזקני ישראל - כבר הזכירו רבותינו כי שבעים אומות הן בשבעים לשון, ויש לכל אחת מזל ברקיע ושר למעלה, כענין שנאמר בדניאל "ושר מלכות פרס", וכתב אצל מלכי יון והוא שנאמר "יפקוד ה' על צבא המרום במרום", ואמרו כי פרי החג ירמזו בהם... (במדבר יא טז)

ונשמרתם - ...ואחרי כן חזר אל צבא השמים, וכבר פירשתי "אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים", כי לכולם כוכב ומזל וגבוהים עליהם מלאכי עליון, כגון הנאמר בדניאל שר מלכי העמים, שר מלכי פרס ושר מלכות יון, ובעבור כן יעשו להם אלהים מהם ויעבדום, ואמר "ואתכם לקח ה'", כי אתם חלק השם לא תקימו עליכם שר או עוזר זולתו, כי הוא הוציא אתכם מכור הברזל... (דברים ד יט)

ועתה אפרש כוונת הספר בכללו, בראות איוב הצרות הרבות והרעות הבאות עליו, והוא יודע בעצמו צדקות נפשו, חשב כי אולי אין דעת וחשבון אצל האלקים במעשה בני אדם, וכי ההשגחה מסולקת מהם, ופתח דבריו לאמר, כי ממשלת הכוכבים והמזלות בימי הלידה ורגעי הנולד נותנים לנולד הרעות והטובות, נטה לדעת הוברי השמים המהבילים, ולכן פתח יאבד יום אולד בו, וקלל היום והלילה וכוכבי נשפו ועפעפיו, כי הם גרמו רעתו, ויטעון מצד גריעת האדם ומעלות האלקים לא ישים אליו לבו, והנה הוא תחת ממשלת המקרה כפי מערכת הכוכבים ומשטרם בארץ, יאמין באדם כמו שנאמין אנחנו בשאר בריות הארץ, כי אין השמירה העליונה בהם רק לקיום המין, אין ליחיד מהם עונש או שכר... (איוב ג א)

התקשר מעדנות כימה - האתה תקשר מעדנות פירות כימה, כי רצונו לקשור הפירות שהם מעדנים, או תפתח מושכות מזל כימה, שהוא המושך והמפתח הנצנים. זה דעת החכם. ועל דעת רבים כי כימה וכסיל כוכבים נקשרים זה עם זה, כי הם מזל אחד לא יתפרדו, ומעדנות כלשון חז"ל ענין קשרים, כאמרם תתיר ראשי מעדנים שלהם... או מושכות כסיל תפתח - כי יתפרדו כוכבי מזל כימה כאילו נפתחו אסוריו המושכים והקושרים אותם זה עם זה... התוציא מזרות בעתו - שיספר צאת המזלות ולא מעשיהם בארץ, ובבראשית רבה אמרו, רבי חנינא בר פפא ורבי סימון אמרו כימה מעדנת את הפירות, וכסיל מושך בין קשר לקשר... (שם לח לא)

הידעת חקות שמים - וצבאם, אם תשים - לכל אחד מן החוקים משטרו וממשלה על הארץ, לשון שוטר ומושל, שגזרת המזלות מתקיימת בארץ להביא קור וחום ובאילנות וצמח האדמה. (שם שם לג)

ולמה בטל כח המזל של שרה באות ה', לפי שכל המזלות נמסרו להם בששת ימי בראשית עם בריאת העולם, אלא שכל אחד פועל בזמנו הקצוב לו, כמו שנאמר לכל זמן ועת לכל חפץ, ומפני שנברא העולם בה"א, בטל כח המזל שהוא בכלל בריאת עולם בה', ודומה לענין זה מה שנאמר בסדום המכסה אני מאברהם, אמר הקב"ה מה שאני עושה בסדום לא יפה לי לעשות שלא מדעתו, אני נתתי לו את הארץ וכו'. אף כאן בה' ברא את העולם, ובטל בה' כח המזל, כדי שלא יאמרו הוא גזר ואחר מבטל, אלא הגוזר הוא המבטל, ואין אחר יכול לבטל... (האמונה והבטחון פרק יג)

רד"ק:

לחדשים - שיסתכלו על הקורות רק בעת התחברות המאורות, כי הם עקר אמונתם, מאשר - לחז"ל מודיעים רק מקצת העתידות, רוצה לומר איך לא הודיעו הרעה... (ישעיה מז יג)

ומאותות השמים - שתאמרו כי יש להם ממשלה בארץ, כגון השמש בתבואות, ואם נעבדהו ירבו הפירות, כי אם תעבדו האדון לא תצטרכו להעבד, כי יחתו - אף על פי שיחתו הגוים, כי אם תעבדוני, אין להם רשות להרע לכם, וגם לעכו"ם לא תועיל עבודתם, ויבא להם היזק אם הוא בדרך הנהגתם. כי חוקות - ראו אל מה הביאתם עבודת הכוכבים, באו לעבוד צלמים. (ירמיה י א)

כוזרי:

אמר החבר - כן הוא, אבל יש ליסודות ולשמש ולירח ולכוכבים פעלים על דרך החמום והקרור, וההרטבה והיובש והתלוים בהם, מבלי שנייחס להם חכמה רק עבודה, אבל הציור והשעור וההזרעה וכל אשר יש בו חכמה לכוונה, לא יתייחס כי אם לחכם היכול המשער... (א עז)

...הנה יצייר ב"יוצר המאורות" סדר עולם העליון וגודל האישים ההם וגודל תועלתם, ושהם אצל בוראם כקטן שברמשים, ואם הם גדולים בעינינו לגודל תועלתינו בהם... יחשוב בזה כדי שלא יגדלו בעיניו המאורות, ויסיתהו השטן בקצת דעות אנשי הרוחניות, ויעלה בלבו שהם מועילים ומזיקים בעצמם, ואינו כן, אבל באיכותם כרוח וכאש, ויהיה כמו שאמר (איוב ל"א כ"ו) אם אראה אור כי יהל ויפת בסתר לבי... (ג יז)

אמר החבר, אלקים תואר למושל בדבר מן הדברים ולדיין שלו, ויש שיהיה בכל כשהוא רוצה בו מושל בעולם כלו, ויש שיהיה בחלק כשהוא רוצה בו, כח מכחות הגלגל או טבע מן הטבעים... כאילו שאל השואל, איזה אלוה ראוי לעבוד, השמש או הירח או השמים או המזלות או אחד הכוכבים או האש או הרוח או המלאכים הרוחניים או זולתם, כי לכל אחד מהם מעשה וממשלה, וכל אחד מהם סבה בהויה ובהפסד. ותהיה התשובה: ה'... (ד א)

אמר החבר, וכי אנו דוחים שיש לעליונות מעשה בארציות? אך נודה כי חמרי ההויה וההפסד מחמת הגלגל, אבל הצורות מאת מנהיגם ומוליכם והשם אותם כלים להקמת כל אשר יחפוץ מן ההויות, מבלתי שנדע לחלק אותם. והחוזה טוען שהוא יודע לחלק ולהבין, ואנחנו מכחישים אותו בזה, ונגזור שאין בשר ודם משיג לזה, ואם נמצא מן החכמה ההיא דבר סמוך אל חכמה אלקית תוריית נקבלהו, ובזה תנוח דעתנו על מה שנזכר מחכמת הכוכבים בדברי רבותינו, מפני שאנחנו סבורים שהוא מקובל מכח אלקי והוא אמת... (שם ט)

...כי אין החכמה בגלגלים גדולה מהחכמה שבקטן שבחיים, אך גדולת מעלתם בעבור שהם מחומר זך וקיים, לא יכלם כי אם בוראם, והחיים מחומר מקבל רושם מתפעל, רושמים בו ההפסדים הבאים עליו תמיד מקור וחום וזולתם, ומכלה אותם הזמן, לולא החכמה אשר התחכמה להם בזכר ובנקבה להשאיר המין בהאבד האישים, וזה בסבובי הגלגל והזריחה והשקיעה אשר העיד עליו הספר הזה... (שם כה, וראה שם עוד)

...ונשאר עדיין מן החכמה המיוחדת בענין הזה ספר הנקרא פרקי רבי אליעזר בן הורקנוס, בו מדת הארץ, וכל אחד מהגלגלים וטבעי הכוכבים והמזלות, והצורות ובתיהם, וטובתם ורעתם, ועלייתם וירידתם, ונשיאותם ושפלותם ומשך תנועתם... (שם כט)

משנה תורה:

העיקרים שצריך אדם לידע תחלה לכל חשבונות האצטגנינות, בין לדרכי חשבון הראיה, בין לשאר דברים, אלו הן, הגלגל מחולק בש"ס מעלות, כל מזל ומזל שלשים מעלות, ומתחיל מתחילת מזל טלה, וכל מעלה ומעלה ס' חלקים, וכל חלק וחלק ס' שניות, וכל שניה ושניה ששים שלישיות... לפיכך אם יצא לך בחשבון שכוכב פלוני מקומו בגלגל בע' מעלות ול' חלקים ומ' שניות, תדע שכוכב זה הוא מזל תאומים בחצי מעלה אחת ישרה ממזל זה, לפי שמזל טלה ל' מעלות ומזל שור ל' מעלות, נשאר עשר מעלות ומחצה ממזל תאומים, ומ' שניות מחצי המעלה האחרון... (קדוש החודש פרק יא ז)

שמונה פרקים לרמב"ם:

אי אפשר שיולד האדם מתחלת ענינו בטבע בעל מעלה ולא בעל חסרון, כמו שאי אפשר שיולד האדם בטבע בעל מלאכה מן המלאכות, אבל אפשר שיולד בטבע מוכן למעלה או לחסרון, בהיות פעולות האחד מהן יותר קלות עליו מפעולות האחר... ואמנם ביארתי לך זה, שלא תחשבו השגעונות אשר ישקרו בהם חכמי הכוכבים אמיתיות, כי יחשבו שמולד האדם ישימהו בעל מעלה או בעל חסרון, ושהאיש מוכרח על המעשים ההם בהכרח... (פרק שמיני)

מורה נבוכים:

אמנם שהגלגלים חיים משכילים, רוצה לומר משיגים, זה אמת נכון גם כן מצד התורה, ושאינם גשמים מתים כאש וכארץ כמו שחשבו הסכלים, אבל הם כמו שאמרו הפילוסופים בעלי חיים עובדים את אדוניהם, ישבחוהו ויהללוהו שבח גדול ומהללים עצומים, אמר השמים מספרים כבוד א-ל וגו', ומה רחוק מציור האמת מי שיחשוב שזה לשון הענין, וזה כי לשון הגדה וספור לא יפילום העברים יחד אלא על בעל שכל... ומה שנכפל בתפלות ותורף המדרשות באמרו "וצבא השמים לך משתחוים", ובאמרו "ברן יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלהים", וזה בדבריהם הרבה... הנה כבר התבאר לך, כי מה שאמר אריסט"ו גם כן בהיות הגלגל משיג מצייר, מסכים לדברי נביאינו וחכמי תורתינו, והם החכמים ז"ל. ודע כי כל הפילוסופים מסכימים על היות הנהגת זה העולם התחתון נשלמת בכחות שופעת עליו מן הגלגל כמו שזכרנו, ושהגלגלים משיגים למה שינהיגוהו יודעים בו, וזה גם כן נכתב בתורה, ונאמר "אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים", רוצה לומר שהוא שמם אמצעיים להנהגת הברואים, לא שיעבדו, ואמר בפירוש ולמשול ביום ובלילה, ולהבדיל וגו', וענין הממשלה השלטון בהנהגה, והוא ענין מוסף על האור והחושך אשר הוא עלת ההויה וההפסד הקרובה, כי ענין האור והחושך הוא הנאמר עליו ולהבדיל בין האור ובין החושך. ומן השקר שיהיה המנהיג דבר אחד לא ידע הדבר ההוא אשר ינהיגהו, כשתודע אמיתת ההנהגה על מה זה תפול... (חלק ב פרק ה)

....אמנם הוא לכל הפחות שאי אפשר כלל שיהיה בין מרכז הארץ ובין סבוב גלגל הכוכבים הקיימים פחות מזה השיעור, ואפשר שיהיה יותר מזה כפלים רבים, כי עובי גרמי גלגלים לא התאר במופת, אלא על הפחות שאי אפשר, כמו שיתבאר מאגרת הרחוקים. וכן הגרמים אשר בין כל גלגל וגלגל כמו שיחייב ההקש, כאשר זכר תאבי"ת, אי אפשר להשיג עוביים בדקדוק, אחר שאין בהם כוכבים שנלמוד מהם. אמנם עובי גלגל הכוכבים הקיימים המעט שיהיה עביו מהלך ארבע שנים, יודע זה משיעור רוחק כוכביו, אשר גרם כל כוכב מהם כשיעור כדור הארץ תשעים פעם ועוד, ואפשר שיהיה עובי גרמו יותר. ואמנם הגלגל התשיעי המקיף בכל התנועה היומית לא יוודע לו שיעור כלל, אחר שאין בו כוכב אין תחבולה לנו לדעת גדלו. והשתכל אלו הנמצאות הגשמיות מה עצום שיעורם ומה רב מספרם... ויש לשאול לפי דעת הפילוסופים בזה הענין ולאמר, אין ספק שאילו אמרנו שתכלית אלו הגלגלים הנהגת איש מבני אדם או אנשים רבים על דרך משל, היה זה שקר לפי העיון הפילוסופי, אבל בהיותנו חושבים שתכליתם הנהגת מין האדם, אין הרחקה בהיות תכלית אלו הגרמים העצומים האישיים מציאות אישי מינים, אשר לפי דעתם אין תכלית למספרם לעולם. ואין המשל בזה, אלא משל אומן שעשה כלים שמשקלם ככר ברזל, לעשות מחט קטן שמשקלו גרגיר, ואילו היה בעבור מחט אחת, היה זה מהפסד ההנהגה לפי עיוננו גם כן, ולא היה הפסד ההנהגה לגמרי, אבל אחר שהוא עושה באלו הכלים הנכבדים מחט אחר מחט, וכן ככרים רבים ממחטים, יהיה מעשה הכלים ההם חכמה ותיקון הנהגה גם כן... (חלק ג פרק יד)

ספר חסידים:

...הרי אמרו בני חיי ומזוני לא בזכות תליא מילתא, ואם יקשה בעיניך, הלא כתיב את מספר ימיך אמלא (שמות כ"ג כ"ו), למען יאריכון ימיך (שם כ' י"ב), ועוד, ואמרו זכות תולה במים המרים, הרי חיים בזכות, וכן מזוני בזכות, שאל רב חייא באיזה זכות נתעשרת, שיש לך טבלא של זהב, אמר טבח הייתי וכו' (שבת קי"ט), הרי מזוני בזכות, וכן יכול להיות שבזכות יהיו לו בנים. ושינוי השם ושינוי מקום גומרים מזל אחר טוב, אף על פי שאין המזל נותן, אלא אין מזל לישראל, וצריך לכתוב בספר הכבוד לישראל. (שכא)

יש חלום שאדם רואה בחלום ראובן מת, יהיה שמעון או בן ראובן או אדם ששמו כשמו, או יחלה וקול יוצא שהוא מסוכן... לכך מועיל לו התענית, כי יהפך לקל שבהם, כי אי אפשר שלא יתקיים, אלא שיכול להתהפך דוגמת המזלות, כמו שנאמר (שמות י' י') "ראו כי רעה נגד פניכם", שנהפך לדם מילה, וכתיב (יהושע ה' ט') "היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם..." (תמד)

אין לאדם לומר אני בן גדולים ואעניש את חברי, אלא יש אפילו עם הארץ שנולד בכוכב מאדים, שמעניש ונענשים על ידו, ויש שהשעה משחקת לו, והוא עושה רעות לטובים ורואה בשונאיו מה שחפץ... (תנז)

...ומנהיגי שמש וירח וכוכבים ומזלות אין להם מנוחה כמנהיגי ספינות, ובמלאכים כתיב (איוב ד' י"ח) ובמלאכיו ישים תהלה, בדברים הנשלחים לעשות... ואל יאמר ירא שמים אני, צדיק אני, ופלוני רשע, אני יורד והוא עולה, הוא עשיר ואני עני, למה אשתמרה מעווני והוא עושה מה שלבו חפץ וכל דרכיו מצליחים, לפי שהקב"ה חפץ לטרדו מן העולם הבא אינו ממהר להפרע ממנו... ועוד שמא הרשע נולד במזל שהוא עשיר, וצדיק נולד במזל שהוא עני, ועתה הוא לא יאבד ממונו בדבר קל, והצדיק אם נברא במזל עני, כמה זכיות צריך עד שיבטל המזל. אברהם נולד במזל שלא יהיה לו בן, אם לא שגרמו לו זכיות גדולות לא היה לו בן. לכך צדיק ישמור עצמו מעבירה קלה, ואל יקנא בעושי עולה, כי אם יעשה זכיות מרובים... (תקל)

פעמים בני אדם שונאים זה את זה בחנם, ולמה יהיה זה, לפי שלאחר הימים יהיה ריב ומצה בין זרעם, ולכך למפרע מזלו של זה בשנאה עם זה, וקצת שנאה דבוק בלב האבות... ופעמים אוהבים זה את זה, כי אחר ימים זרעם יתחתנו זה עם זה, ומזלם ידע, ורוח האהבה דבוקה בלב האבות. (תתרכג)

שומע תפלה וגו' (תהלים ס"ה ג'), שומע תפלות אינו אומר, אלא שומע תפלה, זו תפלה של מלאך מזלו של אדם, שהוא מתפלל על האדם שישמע הקב"ה תפלתו של אדם, וזהו "עדיך כל בשר יבואו". לכך אין רשאין למעלה לומר שירות עד שיאמרו ישראל, שכל ענין שאדם עושה, מלאך מזלו מראה באותו ענין למעלה כמו שכוונו למטה, וזהו "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל" (שמות ו' ה'), וגם לרבות מלאכי מזלם. (תתשנז)

וכל מאמצי איוב (איוב ל"ו י"ט) אם יש עליו מלאך מליץ, שמלאך מזלו של אדם מתפלל עליו קודם שיתפלל האדם, זהו "והיה טרם יקראו ואני אענה" (ישעיה ס"ה כ"ד), כלומר אני אענה למלאך מזלו, ואחר כך כשיתפלל האדם על עצמו שומעין לו בעבור המזל שהתפלל עליו. (תתשנח)

הנפש יש לה מזל ברקיע, נפש מהללת את השכינה אף לאחר מיתה. מזל המלאך מהלל למעלה בקול שהצדיק רגיל בו, כדי שיזכור הקב"ה לדורו ולזרעו. ומזלו למעלה מששת ימי בראשית, כדי לתת למקיימי מצוות כאלו מששת ימי בראשית עוסקין בתורה עד תחיית המתים. לכל אדם יש מזל ברקיע, תדע כשמתקן על הכותל צורה אחת בדמות הגנב, ומכה בעין הצורה, וכואב עין הגנב במקום אותו עין, לפי שעניני האדם ביד מלאך מזלו, ובעוד מלאך מזלו אצלו, אין מזיק יכול להתקרב אליו, וכשמזל המכה אומר למזל הגנב, מיד סר מעליו והמזיק מוכן, כי נגזר על מזל השומר את האדם, ושולח לו מלאך אחד שלקתה הצורה מיד מסתלק, והמזיק מזיקו, לכך קול אומר על כל בריה בשעת הזמן, כבר הגיע זמן של פלוני לגדולה לעלות וליפול ולהכשל או להמלט, כמו שרואה בצורות. (תתשסא תתשסב)

חזקוני:

בחר לנו אנשים - שנולדו באדר שני, ואין להם לירא ממכשפות, כי אין בו מזל, ואין כשוף מצליח. (שמות יז ט)

רבינו בחיי:

ויוצא אותו החוצה - מכאן הוכיחו שאין מזל לישראל, רוצה לומר לכלל ישראל, אבל בפרטים יש מזל לכל אחד ואחד, שהיא חכמה גדולה ומפוארה. 06(בראשית טו ה)

האדום האדום הזה - שכל אדום מושך כוחו מכוכב מאדים, והוא כוכב עשו, ועל כן היה שופך דמים, וניתנה לו ברכת החרב. (שם כה ל)

ותהר ותלד - ...והטעם שהנולד לז' חדשים יחיה ולח' ימות, כי כל אחד מכוכבי לכת משמש חודש, וסדורים לחודשי העיבור שצ"ם חנכ"ל, אם כן הנולד לז' נולד בלבנה הממונה על החיים, ולח' שבתאי שהוא קר ויבש וטבעו המיתה, וצדק בט' הוא החיים והטוב. ודע שצדק ונוגה מועילים מאד, ושבתאי ומאדים מזיקים, וכוכב אמצעי... (שם כט לב)

כחצות - ...או בליל חמישי תחלת שעה שביעית למאדים, ושעה ו' לצדק, וכדי שלא יחשבו שהמכה באה ממאדים, אמר סמוך לחצות, שהיא ממשלת צדק, כוכב החיים, ובאמת אין כח במאדים להרג כי אם אחד ושנים כשהוא בבית שפלותו, ולא רבוי עם ברגע אחד, שזה אי אפשר מכח המזלות, אבל לא רצה לתת פתחון פה אפילו לאחד. (שמות יא ד)

מספרך אשר כתבת - על דרך השכל קרא מערכת הכוכבים ספרו של הקב"ה, שהם חקיקה וציור כחות בעניני האדם וימי חייהם, ואמר לו שימחה כוחו ממערכת הכוכבים, רוצה לומר שיהרגהו... (שם לד לב)

עזאזל - ...ועל דרך שגלה הרב מסתריו, מלת עזאזל כח חזק, כי הכוחות העליונים חתומים בשם א-ל, ומה שכתב מציל עני מחזק ממנו, דרשוהו על יצר הטוב ויצר הרע הנקרא חזק ומלך, ומספר אותיות המלך כמספר מאדים, וזה מופת שמולך על כל בעלי חיים תחת השמש, והוא נפש הגלגל ההוא, ויש בשמו התעוררות שהוא סם המות לכל מי שאינו נזהר ממנו, ושהוא לשמאלו של אדם, וכולל לשון סמיות, כי מקבל שוחד, וכתיב השוחד יעור וגו'. ומזה יתגלה לנו למי משתלח השעיר וכו', כי מקומות ממשלתו השממון, כי כל המלחמות והמהומות ישתרגו ממנו וימשכו כוחם ממנו, ומהבהמות העיזים והשעירים חלקו, ומהעמים זרעו של עשו, ובחלקו השדים המשטינים ומזיקים הנקראים שעירים, ואמרו במדרש שהשי"ת הפילו ולכת שלו משמים, ואחז בכנפי מיכאל להורידו עמו, ופלטו הקב"ה, ואם כן הוא למטה מהספירות, והוא מחיצה מפסקת בין הספירות והקרבנות, כאשר ישליך לו זביחה היא כפרוסה לכלב שלא ישכנו, ואז יעלה קרבנו לשם המיוחד. (ויקרא טז ח)

מזרק אחד כסף שבעים - כי מהמזלות נזרקים המקרים והגזירות על ע' אומות... (במדבר ז פד)

מראש צורים - ועל דרך החכמה הצורים ז' כוכבי לכת והגבעות המזלות, והקוסם הזה לא היה לו חלק באלקי ישראל, כי אם בכוכבים ובמזלות, וראה בהם מעלת ישראל. (שם כג ט)

הנותן לך כח - מסר בידך כח המזלות והשליטך עליהם, ואינם שולטים עליך, וזה שאמרו אין מזל לישראל, או אין מזל הוא על הכלל, אבל ליחיד אמרו בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא, דע שאותו כח עליון הוא נותנו לך, כי אלמלא כחו לא היה כח למזל. (דברים ח יח)

קרבו ימיך - כי חיי האדם נגזרים לימים קצובים, וה' מקצרם או מאריכם לפי הזכות, כי הקב"ה נתן כח בכוכבים ומזלות לפעול בעולם השפל, ומועילים ומזיקים, אך ה' משדד המערכה לפי שכר ועונש, והאדם יכול לבטל הוראות המערכה על ידי זכותו במשאלות לבו מבלי תפלה וצעקה, כמו שנאמר "רצון יראיו יעשה" (תהלים קמ"ה), ורק בבני חיי ומזוני אמר שצריך תפלה וצעקה. (שם לא יד)

ומכלל הכתובים בספר קהלת, שמתוכם נראה שהם היפך האמונה הוא זה, כי יאמר שאין המרוצה לקלים ולא המלחמה לגבורים, וכן השאר, כי אם על פי מערכת הכוכבים, והוא שאמר כי עת ופגע יקרה את כולם, כלומר, על פי העת והשעה יקרה לכולם פגע, והוא כלשון "לכל זמן ועת לכל חפץ". והוא אמונה ממש, יאמר שאין המרוצה לקלים ולא המלחמה לגבורים, וכן השאר, כי אם על פי הזכות הנמצא בהם, כי אין הקל ניצל במרוצתו ולא הגבור בגבורתו, אם לא שקדם להם זכות שהם ראויים לכך, וניתנו להם סבות שיביאו להם התועלת ההיא, הרי לך שכל הפעולות בעניני השלוה וטובה הוות בעולם לפי הזכות באדם. וגם הפעולות שהם בהיפך מזה לפי העונש. ומדרך התורה שיתלה האדם השלוה והטובה הבאה לאחרים לזכות מהם או מאבותיהם, והשלוה והטובה הבאה לעצמו לחסד השי"ת, לא למערכת הכוכבים, ולא לזכותו... והתולה אותם למקרה מן השמים מוסיפין לו מאותו מקרה, ועל זה הזהירה תורה "ואם תלכו עמי קרי, והלכתי אף אני עמכם בחמת קרי". ומלת "שבתי" תורה כי תחלה היה חושב שלמה ע"ה כי המרוץ לקלים והמלחמה לגבורים, כי כן הוא הענין בדרך הטבע ומנהגו של עולם, וכאשר חזר לחשוב בענין הזה ראה בעין השכל כי לא כן הדבר... ומזה דרשו חז"ל מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, תחת השמש הוא דאין לו יתרון, הא על השמש יש לו יתרון, וזהו הזכות המגיע לו בקיום התורה והמצוות... שבהם הוא למעלה מן השמש... (כד הקמח אבל ב')

וצריך שתתבונן, כי יש במזוזה השם המיוחד מבפנים, ושם ש-די מבחוץ, והיה זה מפני שאומות העולם חושבין שאין ההצלחה מצויה בבתים כי אם מקרה כפי מערכת הכוכבים המנהיגים את העולם השפל הזה, כגון אלו שאומרין מיום שקנה פלוני בית זה או נשא אשה זו, מאותה שעה נתעשר ונתעלה מזלו, כפי המזל והשעה שהיה בתקפו ובמעלתו. וידוע כי אין ראוי להסתכל בזה, כי אין הרגעים ועתות היום אלא להקב"ה, והוא שאמר דוד "בידך עתותי"... וכל המסתכל בענין הנשואין ובהצלחת הבתים לדבר אחר זולתי לסימן, הרי זה מדרכי האמורי, והוא מנהג האומות, שחושבין שהצלחת הבתים תלויה במערכת הכוכבים, ועל כן באה המצוה הזאת הנתונה במזוזות הבתים, להורות שאין הצלחת הבתים תלויה כי אם באחד שהוציאנו ממצרים... (שם מזוזה)

אל תיגע להעשיר מבינתך חדל, התעיף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים וגו'. מדת העושר אין מעלתה כמדת הגבורה, ואין צריך לומר כמדת החכמה, כי מדת החכמה היא מצד הנפש, ומדת הגבורה מצד הגוף, אבל מדת העושר אינה לא מצד הנפש ולא מצד הגוף, אלא שהוא מדה חוץ לגוף, מתקרבת ובאת אל האדם לפעמים בלא יגיעה ובסבת סבוב הגלגל, והכל על פי השגחת המשגיח יתברך, שהוא עליון על הכל ועושה הכל, והוא שאמר שלמה "עשיר ורש נפגשו עושה כלם ה'" (משלי כ"ב ב'), ביאור הכתוב, כי העשיר והרש יש להם פגישה בגלגל, ומצד הפגישה ההיא בתנועת הגלגל יהיה זה עשיר וזה עני, ואף על פי כן עושה כולם ה', כלומר אל תחשבו שיהיה ענין העושר והעוני נמסר למרוצת הגלגלים ובסבובם, כי הכל נעשה על פי העונש והשכר ועל פי השגחת הבורא שהוא עליון על כלם ומנהיג אותם... (שם עושר)

...ומה שאמרו רז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא, אין להבין שיהיה הענין תלוי במזל, וכפי משפטי המערכה, ושלא תועיל התפלה בהם, שכבר מצינו שבאו שלשתן בזכות התפלה, אבל המאמר הזה בא להודיענו כמה גדול כח התפלה, כי כל מה שנגזר במערכת הכוכבים יכול הקב"ה לבטלו, כי גם חכמי הכוכבים מודים בכך, בטענת שהקב"ה הוא הכלל ומערכת הכוכבים הוא הפרט, והכלל גדול מן הפרט ויכול הוא לבטל בכחו. ובכל מה שנגזר ממקרי האדם מכח המערכה אפשר לו לאדם לבטלו בזכותו בלא תפלה וצעקה כלל, אלא שידאג ויצטער בלבו, וכענין שכתוב "רצון יראיו יעשה", כלומר ברצון בלבד, אבל בשלשה ענינים אלה צריך לתפלה, כי שלשתן תלוין במזל, והתפלה על המזל, וכן מצינו שניתנו שלשתן בכח התפילה שהיא על המזל, בנים ניתנו לרחל... חיי לחזקיה... ומזוני לאליהו ולאלישע... (שם פרנסה)

ועל דרך השכל ענין המגלה הזאת וכל המאורעות שבה, הכל רמזים לעתיד, כי העולם השפל הזה הוא בעל תמורה והגלגל מתהפך, והאומה העולה תרד, והיורדת למטה לארץ תעלה, לפי שהעולם מתנהג על ידי שבעה כוכבי לכת, והם המנהיגים הפועלים בשפלים, ואף על פי שהם המנהיגים, אין ההנהגה מסורה להם מעצמם, כי כח העליון עליהם, ואינם רק כשליח שעושה שליחותו, ודבר ידוע כי שבעה כוכבי לכת המנהיגים העולם הזה, השנים מהם הם רעים ומזיקין לכל דבר, והם שבתאי ומאדים, והשנים מהם טובים ומועילים לכל דבר, והם נגה וצדק, והשנים מהם בעלי אורה, והם חמה ולבנה, והשביעי כוכב והוא בינוני עם הטובים ורע עם הרעים, וכאשר יהיו שנים האלה שבתאי ומאדים הסכמה אחת (במבט אחד), במערכה על איש אחד או אומה אחת, הנה הם סבת ההשחתה והביטול, וצדק ונגה הפכם, כי הם סבה לקיום האיש או האומה, אחשורוש והמן רמז לשבתאי ומאדים... (שם פורים, וראה שם עוד)

וכבר השגנו מתוך סדור שמות שנים עשה מזלות מופת ועדות על ההשגחה ועל עונש ושכר, והוא שמזל טלה הראשון הוא מזל האור, ומזל שור השני הוא מזל החושך, ודרשו רז"ל דרכן של טלאים לבנים דרכן של שוורים שחורים. ישראל נמשלו לטלה... וסמך להם תאומים, לפי שהתאומים הוא אדם, והיה אדם עתיד להתנהג באור ובחושך, וזהו סדר שמות שנים עשר מזלות, טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד. והאדם הזה שהוא תאומים נברא חלש כסרטן הזה שהוא שרץ חלוש, וכשהוא גדל יצר הרע מתגבר עליו כאריה, לכך סמך לו אריה, והוא בטבעו חזק בתאוות הגשמיות ונמשך אל החומר, שהמשילו הכתוב לנקבה בהרבה מקומות, וידוע כי הבתולה מעודנת במיני התענוגים יותר משאר הנשים, ולפיכך המשיל עדוני העולם הזה לעדוני הבתולה, ולכך סמך לו בתולה, ובא ולימד שאם ימשך אחר החומר הזה ויגבר עליו תאות העולם שהמשיל לבתולה, הנה כל מעשיו נשקלים במאזנים, לכך סמך לו מאזנים, ואם ימצאוהו חייב יורידוהו לגיהנם, לכך סמך לו עקרב, לשון נחשים ועקרבים, שהם משלים גופניים לרמוז על יסורי גיהנם, ואחר שיקבל דינו בגיהנם יזרקוהו משם כקשת הזורק את החץ, לכך סמך לו קשת... ובעלותו משם ירקד כגדי, המשילו לבהמה טהורה ראויה לקרבן, ולזה אמר גדי ולא צבי, וסמך לו דלי, כי השי"ת יזרוק עליו מים טהורים וימחול כל עונותיו, ואז יירש העולם הבא, שאין העין שולטת בו, כדגים שבים...

ופקח עיניך וראה כי בא הרמז הזה בשמות המזלות, ללמדך כי אף על פי שכח המזלות גדול מאד, ושהם פועלים פעולותיהם מששת ימי בראשית, והעולם השפל מתנהג בהם, הנה יש עליהם כח עליון, הוא כח השי"ת, כמאמר הכתוב "כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם", והוא משפיע הכח ומבטל הכח כרצונו, ובא ולימד כי הוא יתעלה מעניש את האדם וגומלו לפי המעשים הנשקלים במאזנים, לא לפי המזלות... (שם ראש השנה ב')

כדי שיבטל רצון אחרים... ויש לדקדק בלשון אחרים, שהוא כולל גם הכחות העליונים, כגון הכוכבים והמזלות, ואפילו המלאכים המשרתים שכולם נקראים אחרים, ממה שכתוב לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, ואם כי תבטל רצונך מפני רצונו, גם הוא יתברך יבטל רצון הכחות, שאם היה נגזר בכח המערכה לבא לך שום מקרה ונזק, ואף אם היה נגזר למעלה מן המערכה בגזרת עירין ומאמר קדישין, הרי הוא יתברך מבטל רצונם וגזרתם מפני רצונך, ולא יוכלו להזיק לך... (אבות ב ד)

שאין לך אדם - קל בעולם שלא תהיה לו שעה, כלומר מזל שיוכל להועיל או להזיק לך לפי שעה, ולכך אל תהי מפליג בו... (שם ד ג)

רלב"ג:

עלה שמים - תהיה התיחסות בין שמים וארץ, שיושפעו כחות משמים להשלים מה שבארץ, שברור כי אין לגרמים השמימיים, דבר מהאיכיות שבם יושפעו הנמצאות השפלות, כגון קור וחום, ולהפך לא יחויב שהתחלות הדברים המשתנים תהיה גם כן משתנה, כי התחלת הדברים הנפסדים תחויב שלא תהיה נפסדת, ואם כן אין השמים התחלה למה שבארץ... (משלי ל ד)

אין אחד מתחזק - כי כל השרים שמצד מערכת הכוכבים הם נגדכם, וזה כי מצד מערכת הכוכבים הם כנגדכם, שמצד ההשגחה הכוללת היה ראוי שיקרה הרע לישראל, ולכן לא היה גבריאל יכול לשמרם מהרע בימי מלכי יון, כי אז לא היו ראוים שתדבק בהם ההשגחה. (דניאל י כא)

הרקאנטי:

וזהו מה שאמרו רז"ל כי הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה בהיכל, כי ספר תורה עצמו משם שואב ומקבל, וזהו מאמרם עוד, בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא, כי אריכות ימי חזקיהו ולידת האמהות וחנה, ואסוך שמן דאלישע יכחיש היות זה הדבר כפשוטו, רק הפירוש בו, לאו בזכותא תליא מילתא במדת הפחד והגבורה, אשר שם הוא בית דין של מעלה, אשר הזוכה שם יזכה בדינו, כי שם מצרף הבקשות רק בשם אהי"ה, ולפיכך הרוצה להוליד בנים על ידי נס, או הרוצה להשיג חיים או מזונות יותר על הנגזר לו, ראוי לעלות עד שם, הרמז כי באלה השלשה דברים צריך לעלות עד שם, חיי דכתיב בחזקיהו "הנני יוסיף על ימיך", ולא אמר אוסיף או מוסיף... והטעם כי כל הרוצה להשיג דברים הללו לא יוכל להשיגם על פי הדין... (תולדות דף כז, ועיין שם עוד)

...ואף על פי שערך ומינה כוכבו ומזלו של אדם טרם בריאת העולם לפי מעשיו העתיד לעשות, לא ניתן רשות לכוכבים ולמזלות להרע או להטיב, על שראה כי האדם לא יהיה נכון בלא יצר, שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו וגו' על כן תיקן השם התשובה ארך אפים ורב חסד וגו', שאם ישוב, ה' מתנחם עליו ומהפך מזלו לטובה... (וילך דף צב)

עקדה:

...כי שלמות האדם ופחיתותו תלויה במזלו בעת לדתו, כמו שכתב החכם מאמר ב' פרק י"ד, ואמרו חז"ל בסוטה ב', מ' יום קודם יצירת הוולד בת קול מכרזת בת פלוני לפלוני, ואמרו האי דבמאדים יהא גבר אשד דמא, ואמרו מזל מחכים ומעשיר (שבת קנ"ו) ועוד, ואחר שאמרו אין הנבואה שורה אלא על חכם ועשיר, (שבת צ"ב), וידוע שהעושר והגבורה כתריס לפני כמה מונעים ומעיקים שלאדם, אם כן הגוזר באלו גוזר בכל, ואיך יאמר הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים? וגזר החכם את הדין, כי ודאי אם יש לדמיון האדם נטיה לפעולות מצד הגרם השמימי או מפאת המזל, לא יחוייב שיהיה כן על כל פנים, כי הגרם השמימי ישלים פעולותיו רק כפי שיכינו בני אדם הסבות לכך, והביא משל מזרע אשר יזרע. ואמר אריסטו שהמזל לא יכריח האדם במעשיו, אלא יצרו מסור בידו, להשלים המזל או להלחם נגדו ולהדבירו, והם דברי אלקים חיים, שיד האדם על העליונה להנהיג על פי שכלו ובחירתו, ולשבר הוראת המזל או להפוך הוראתה לצדדים, כרב אשי על מה שאמרו דבמאדים יהא אשד דמא, או אומנא או טבחא או מוהלא. ואם יש די זכות תורה ומצוה ביד אדם ודאי ישלוט על מזלו, ולכן יקרה גם כן שיבאו לאדם מפאת מזלו טובות עודפות על זכותו, אם לא תעכב חובתו, וזה שאמרו בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא, רוצה לומר יגיעוהו גם אם אין לו זכות, ובלבד שלא יעכב עוון, תדע שכן, שהרי אמרו ז"ל שאלו ג' דברים עצמם לא נמסרו מפתחותיהם לשליח... ואיך יאמרו דלאו בזכותא תליא? אלא שאם כי יד המזל בהם ראשונה, הנה זכות האיש ישנה המזל, צא ולמד מאברהם שהיה עקר לפי מזלו, ועוד... אלא שהחכמים לא רצו ליהנות מזכותם ולשנות על ידו מזלם... (בראשית כג א)

המספרים הבאים בתורה מכוונים, כמו שכתב הרב אבן עזרא, והנה אין מספר מפורסם מהי', הכולל מאמר העצם וט' מאמרי המקרים ואת י' הגלגלים, לכן אמרו חכמים שי' הדברות נאמרו נגדם... לא יהיה לך - אחר כך החלו לרדת בעיונם והשכילו בהשתלשלות הנמצאות ונותנים עיונם בגלגל הא' החלק, והוא הנקרא שמי השמים, ואמר שלא יטעו בו מצד עוצם תנועתו שבה יכריח כל הגופים וכו', והשכילם שסבת הסבות אין לו שום שיעור תמונה ותנועה... לא תעשה לך - כאשר ירדו מחשבותיהם עוד אל גלגל המזלות שרבים מהקדמונים חשבום סבות לצורות שבארץ, והשתדלו לעשות צורות וטלסמאות כמותם להוריד שפע מהם, והשיגו במעמד זה שהוא הבל... (שמות כ ב, וראה שם עוד)

אחר כך ירדו לגלגל מאדים המעורר קטטות וכו', והשכילו כי לא באלה חלקם, כי הנפש המשכלת תמשול על הוראות המערכה ותטה אותם אל היושר, כבגמרא שבת קנ"ו, האי דבמאדים... טבחא או אומנא או מוהלא וכו', אם כן השמר שלא תרצח, כי מזלך לא יסלק העונש... (שם שם יג)

כל סמל - אחשוב שרמז לאותות שהניחו הוברי השמים בכוכבים ובמזלות, והוסיף ופן תשא עיניך וראית, כאילו יש שם באמת צורות כאלו בשמים, ונדחת - חלילה לך, כי הם רק כלים ומשרתים להנהגת כל העמים שענינם להיות תחת השמים - מערכותיהם, ואתכם לקח ה' - להנהגתו העליונה... (דברים ד טז)

לכל זמן - לכל הדברים שיתנועעו אליהם בני אדם יש נטיה והכרעה טבעית מצד הזמן התלוי במזל האיש או הדבר, וזה גם בדברים הפרטיים הקורים לכל איש, וגם הדברים הקטנים המקריים כעצב ושמחה. (קהלת ג א)

את הכל נתן - ואם שהכל מסודר בזמן, בכל זאת נתן האלקים את העולם ומעשהו בלב האדם ובחירתו, ויכול לעשות מה שחפץ, כי אם כי נודע שיש למערכה נטיה גדולה לאיזה דבר, לא נודע שיש לה הכרח. (שם שם יא)

והפיל פור - ואף על פי שלפי המערכה מצא מקום להשמידם, עמדה לנו ההשגחה לבטל הוראת המערכת, ואת השתדלות המן ביטלה השתדלות אסתר. (אסתר ט כד)

מהר"י יעבץ:

...ודע כי לאלה המשרתים אין להם כח ואילות כלל מעצמם, אבל הם כגרזן ביד החוצב בו, ביד ה' הנקרא רוכב שמים, ולמאמרו כסופה ירדופו לכל אשר יצום על פני תבל ארצה (איוב ל"ז), ובהאמנת חלוף זה נמשכו כל מיני עבודה זרה שבעולם, וכבר הכה דוד על קדקוד סברתם במופת מוחלט במזמור (תהלים כ"ד) לה' הארץ ומלואה... (תהלים כט א, וראה שם עוד)

קול ה' בכח - כנגד מאדים וחבירו שבתאי, ואף על פי שצדק בינתים, לומר כי יציל הא-ל ית' ליריאיו מכח שתיהם, כי כל הענינים התחתונים נקשרים בעליונים, ואף אם יסכימו הרשעים להרוג את הצדיקים למטה, לא יעזבם אשר בידו נפש כל חי למעלה... (שם שם ד)

מנורת המאור:

ולפי שנתנה בו תורה קראוהו גם כן יום מתן תורה, ויש לנו לחקור למה לא נכתב כי ביום הזה נתתי לכם את התורה, כמו שנתן טעם לחג המצות וחג הסוכות, צריך תחלה לידע שהקדמונים היו מיחסים כחות כל הנמצאות לשבעה כוכבי לכת, והיו מיחסים שבעה חלקי הישוב אליהם, כל חלק לכל כוכב מהם, וקצתם היו מיחסים אותם לימי השבוע, ובראותם אור השמש שהיא גדולה מכולם, ואחריו הירח ואחריו שאר הכוכבים, היתה אמונתם בשמש שהוא האלוה הגדול... והאומות האחרות בחרו כל אחד כפי רצונו, וכלל החכמים שבהם, בראותם שבתנועות שבעה גלגלים מתחדשים פעולות בעולם, היתה תפלתם ועבודתם אליהם, ולזה היתה כוונת בלעם הקוסם בבנותו שבעה מזבחות והקריב עליהם שבעה פרים ושבעה אילים, ובכל זאת רואים ואינם יודעים מה רואים, כי מדמים בלבם שפועלים תנועת הגלגלים בחפץ, וכי יש בידם לשנות שום דבר, ואינו כן, כי הם פועלים בטבע כפי מתכונתם וכפי מצות בוראם, ואין להם כח לחדש ולשנות אלא לרצון פועל המניעם, אם כן כל העובד אותם יגע לריק ומכעיס לאדון הכל. ולפי שנשאר מקום גם כן לקצת חכמי ישראל לטעות בענין זה, בראותם שמספר שבעה סובב בתורה בימים ובשנים עד מספר ימות העולם, וגם בחגים, וכן מצינו בהיקף יריחו שבעה כהנים ושבעה שופרות בשבעת הימים... הוצרכה תורתינו התמימה לבטל מעלינו אמונה כוזבת ולהעיר אותנו על הדרך האמיתית, וללמדנו שכל הממשלות הן תחת הממשלה הגדולה הקדומה יתברך שמו... ועל כן הזהירה תורה לבל יטעו בני ישראל ויחשבו כי כמו שנתן הקב"ה כל האומות תחת ממשלת צבא השמים, שכן עשה לישראל, אמרה תורה בפירוש "אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים" (דברים ד' י"ט) ואמר הנביא "כה אמר ה' וגו' ומאותות השמים אל תחתו וגו'", ללמדנו כי כשישראל עושין רצונו של מקום אינם נמסרין ביד מזל וכוכב, וגם כל תנועתם אינה מזקת להם ואינם נעזבים למקרים, ואין כל אומה ולשון שלטת בהם... (נר ג חלק ה כלל ד פרק א)

אור ה':

ואמנם לפי שהתבאר בטבעיות שהגרמים השמימיים מניעים היסודות ומרכיבים אותם, ומשפיעים במורכבים כח והכנה אל שיקבלו צורותם הטבעיות, ואין ספק שימשכו מזה מדות ורשמים לפי המזגת המורכבים ההם מהאיכויות הד', כאילו תאמר היות האדם עני או עשיר מצליח בקנינים ומוצא מטמונות או ההפך, בעל נשים רבות או אחת, וכל שכן צדיק או רשע, הנה נפל הספק בכיוצא בזה, אם יש הנהגה ומבוא לגרמים השמימיים בו, והנה הצד המחייב נתפרסם לבעלי משפטי הכוכבים שנתאמת להם עם השנות רב, שלפי מערכות הכוכבים בבתיהם ומבטם קצתם אל קצתם, והדבוקים. והנה התנאים זכרום יתחייבו הדברים ההם, ואם היה שאין מבוא לאיכות הדברים. ואולם צד השולל יש לו גם כן פנים מההראות מהן, שלפי שהתבאר שלכל דבר טבעי היה או מלאכות ד' סבות, והם הפועל והחומר והצורה והתכלית, הוא מבואר, שאם היה לגרמים השמימיים כח והנהגה באלו הענינים, הנה היה זה הפעל לבד בתנאי שיהיה החומר נכון ומזומן, ולזה יראה שלא יתחייב מהנהגתם לבד מציאות הדברים ההם, שאם היה מתחייב לא היה החומר בעל אפשרות, ומהם שהוא ידוע שסבות הדברים מהם טבעיות ומהם חיצוניות ומהם מקריות, ואלו היו הדברים מוגבלים ומתחייבים מהנהגת הגרמים השמימיים, לא היה המקרה מקרה, ולא הרצון רצון.

ומהם שהיה ידוע שהעצומים הנבדלים מחומר גדולי הערך מהעצמים החמריים, עד שלפי האמת הנפרדים הם הפועלים והחמרים הם המתפעלים, ולפי שהיתה נפש האדם אצולה מן העליונים, איך יתכן לגרמים החמריים לפעול בהם, ומהם שאם היו עניני האדם בחיוב, הנה מצות התורה ואזהרותיה לריק, והיה הגמול והעונש בלתי ראוי.

ומהם שאם היה לחלק הזה אמות מה, הנה יחשב שלא היה ראוי להרחיק החלק הזה, כמו העוננות והניחוש, שכבר יראה שהחלק הזה לבד הוא שאסרה התורה, רצוני לומר החלק שאין לו התלות במזג ובטבע האיכיות כמו שפירשו עונות שעה זו יפה לצאת מלשון עונות... ואולם לפי שהצד המחייב יתבאר מן החוש, עם השנות רב, וביחוד מהטלסמאות והלוחות, הניחו בעלי המשפט שאינם דברים נמשכים לאיכיות הד', הנה אלו היו פנים מהראותם לצד השולל ספקות לצד המחייב, וראוי שנשתדל בהתרם.

ונאמר שהטענה הראשונה, אשר יסודה אפשרות הנמצא בדברים לא תבטל הנהגת הגרמים השמימיים לב' סבות, הא' שעם היותם פועלים במורכבים בעלי אפשרות, הנה האפשרות להם מצד עצמם והחיוב מצד סבותם, כאילו תאמר שחומר הכסף לו אפשרות שיהיה גביע או טבעת, וכשהאומן פועל בו צורת הטבעת, הנה מחוייב שיהיה טבעת מצד הפועל, אבל נשאר האפשרות מצד עצמו. ב' שעם היותם פעולים ומכינים החומר אינם פעולים בהכרח, ובלבד באדם שהוא בעל שכל ובחירה, כאשר הארכנו בכלל הח' מהמאמר הב'. ובזה הדרך עצמו יסולק הספק הב' הנתלה בדברים המקריים והרצוניים. 

ואולם הג' הנתלה במעלת הנפש המשכלת, הנה כבר אמרנו שהבחירה למעלה מן המערכת, ואפשר לאדם להיות מושגח השגחה פרטית, ינצח בו המערכת, כמו שנתבאר זה במה שאין ספק בו... ואולם הה' הנתלה בהרחקת התורה החלק הזה, הוא ממה שיקל התרו, וזה כי העוננות והניחוש ממה שיביא המון העם לסלק מעליהם הבטחון בשי"ת ולבטל ההשתדלות, וזה לסכלותם בסוד אפשרות הדברים וחיובם, אבל יחשבו שהדברים כולם מחוייבים במוחלט, ושהחריצות בדברים שקר, והוא שקר מבואר... ונתבאר הצד המחייב, והוא מה שהסכימו חז"ל במקומות הרבה מהתלמוד, עם שחייבו שהמושגח האמיתי הוא למעלה מהמערכת, כמו שהוא האמת בעצמו. (מאמר ד דרוש ד)

דרשות הר"ן:

ואמנם שיהיה זה אפשר שיצא מכח הנפש, כבר ביארו רז"ל במסכת שבת (דף קנ"ו), אמרו שם האי דבמאדים יהא גבר אשיד דמא וכו', הנה בארו כאן שאפשר שתהיה איזו הכנה מיוחדת לנפש בהתפעל בגופות אחרים. אבל יש בכאן ספק שהוא צריך להתבאר, שיראה מזה שהאדם כפי מזלו יהיה ממרה בעבירות או רודף במצות, שהרי אמרו שם האי מאן דבצדק יהא גבר צדקן, יהא מאן דבמאדים יהא גבר אשיד דמא, וזה בלי ספק דבר מתמיה, שאם ימשך מעשה המצוות או העבירות כפי המזל, אין כאן מקום לשכר ועונש.

ויש בזה שתי תשובות, כי המזל בענין המצוות והעבירות נותן הכנה לבד לא מכריח, כי הנולד בצדק אינו מוכרח להיות צדקן, כי אם מוכן לכך, וכן הנולד במאדים אינו מוכרח להיות שופך דמים אבל מוכן לכך, והסבה בזה, כי המזל פועל בגופות עד שיעשה רושם בהם, ועם כל זה איננו פועל בנפש שהוא למעלה ממנו, ומתחייב מזה שכל מה שהוא נמשך לדברים הטבעיים יהיה כפי המזל, אבל מעשה המצות והעבירות שאינו פועל טבעי, ימשך כפי הנהגת הנפש, וזה על ב' פנים, האחד מהם שהנפש מצד הנהגתה לגוף אפשר לה שתשתנה התכונה הרעה שבגוף הנמשכת אחר המזל, כמו שנאמר שהנולד במאדים אף על פי שמתחייב לפי מזלו שיהיה דם לבו חם רותח מוכן אל הרציחה, עם כל זה הנפש בכחה מצד הנהגתה לגוף תשקיט הרתיחה ההיא, זהו הצד הראשון. והשני שעם היות שלא תשקוט הרתיחה ההיא, הנפש תשתמש בה במה שהוא פעל טוב רצוי, ולא תשתמש בה במה שהוא מגונה. כי המזל אינו מחייב פעל פרטי, אבל מחייב תכונה, ויש בכח הנפש שתשתמש בתכונה אחת בעצמה בפעל טוב או בפעל מגונה...

ומפני זה אמרו (נדה ט"ז) המלאך הממונה על ההריון לילה שמו, נוטל את הטפה ומניחה לפני הקב"ה ואומר, טפה זו מה תהא עליה, חכם או טפש, עשיר או עני, אבל צדיק ורשע לא קאמר, הנה בארו שהחכמה והעושר תלוים במזל כפי רגע ההריון והלידה, לא הצדק והרשע... ואפילו ר' יוחנן מודה בזה, שאף על פי שאומר אין מזל לישראל, אין כונתו לומר שלא יהיה המזל פועל בדברים האלה, אבל הכוונה שעל ידי תפלה וצדקה ישתנה מזלו לטובה, כן פירש רש"י ז"ל שם... ור' חנינא סובר שאין תפלה וצדקה משנה המזל בדברים האלה שהם החכמה והעושר, אבל במעשה המצוות והעבירות אין שום חכם חולק שאין למזל יכולת עליהם. וזהו מה שאמרו רז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא וכו'. הנה יחסו למזל הדברים הגופיים לא הנפשיים.

אבל מכל מקום יש בכאן ספק קשה, והוא כי מדברי ר' חנינא נראה שהמזל פועל בדברים האלה פועל הכרחי, אי אפשר שתשתנה בשום פנים על ידי תפלה וצדקה, וכן פירש רש"י ז"ל, וכן הסוגיא מוכחת, שאי אפשר שכוונת ר' חנינא היה לומר שהמזל נותן הכנה באלו הדברים, ושאפשר שתשתנה ההכנה ההיא בזכות המצוה, שהרי אמר שם מדשמואל נמי אין מזל לישראל... וכל המעשים ההם היו מורים שאפשר למזל שישתנה בזכות המצוות, כמו שהוא מבואר שם. ואם כן אפילו ר' יוחנן שהוא אומר אין מזל לישראל, הוא מודה שמערכת הכוכבים פועלת, אלא שהפעל ישתנה כפי עשיית המצוות. והנה אם כן לר' חנינא שחולק עליו ואומר יש מזל לישראל, יצטרך לומר שפעל המערכת בדברים האלה אי אפשר שישתנה, ואם כן יקשה מאד ענין יעודי התורה בדברים הגשמיים, כאריכות ימים והבריאות והעושר וזולתם, שלדברי ר' חנינא הכל נמשך כפי המערכת, ואין למצות ועבירות רושם בהם כלל, ולפי זה לא יועילו תפלותינו בדברים האלה מאומה.

והתשובה אצלי, שהאדם אפשר שינצל מהפגע שיחייבהו המזל על אחד משני פנים, האחד מהם שלא יהיה במקום שיראה בו רושם המזל ההוא, או שיהיה שם אבל יכין עצמו בענין שלא יוכל המזל לו. והשני שעם היות שיהיה במקום אשר מדרך המזל שירשום בו, שינצח האיש כח המזל עד שלא ירשום בו כלל, כאשר נאמר על דרך משל שהאדם יכול להנצל משרפת האש על אחד משני פנים, האחד כשיתרחק ממנו ויעמוד במקום לא תוכל האש לעשות רושם בו, או שיסוך מדם הסלמנדרא כדי שלא תזיקהו האש, אם היותה שורפת בכחה. והשני שיעמוד במקום תהיה רושמת בו אלו תשאר על כחה, אבל הוא יבטל כחה כשיכבנה. כן יוכל האדם להנצל מהיזק המזל באלו השני פנים, אם שניהם אפשריים בו, האחד מהם שלא יהיה במקום ההוא שהמזל רושם בו, או שאם עומד במקום ההוא שיעשה איזה פועל, אשר בסבת אותו הפועל לא ירשום בו המזל רושם רע... זה הצד הראשון אשר אפשר בו לינצל מרעת המזל והמערכת. ובזה הצד מסכים ר' חנינא ור' יוחנן ואין מחלוקת ביניהם כלל.... והוא שהשי"ת ישים בלב עושי רצונו לעשות פעלים אשר מצדם ינצלו מהיזק המערכת, עם היות שהמערכת לא תשחת.

ובזה הצד יהיו נתלים כל יעודי התורה וכל תפילותינו היום לדעת רבי חנינא. אבל אם אפשר שיחליש האדם מצד זכותו כח המזל בעצמו מבלי שיעשה שום פועל מגין בעדו, אבל שיחליש כחו שלא יוכל לרשום בו, כאשר היה ענין חנניה מישאל ועזריה בכבשן האש, בזה הוא שנחלקו ר' חנינא ור' יוחנן, שר' חנינא סבר שאי אפשר שיהיה כן בשום פנים, ור' יוחנן סובר שגם זה אפשר, שהמצוה בעצמה תמנע המזל מעשות רושם רע באיש ההוא שומר המצוה. והסוגיא שם בשבת מוכחת כן. אמר שם ואף רב סובר אין מזל לישראל... אמר ליה צא מאצטגנינות שלך שאין מזל לישראל, מאי דעתיך דקאי צדק במערב, אנא מהדרנא ומוקמיה ליה במזרח... הנה לא אמר שיזמין אליו סבות יגינוהו ימנעוהו מרושם המזל, אבל ישנה המזל בעצמו, עד שלא יכול המזל בעצמו לרשום בו. וכן שאר המעשים האמורים שאמר... שהמצוה היתה מבטלת כח המזל מבלתי אמצעי אחר.

ומכל מקום מוסכם בין חכמי ישראל שהעולם הזה התחתון נמסר ונוהג כפי מערכת הכוכבים, אם לא שעבודת השי"ת תבטל הרושם המתחייב ממנה. ונמשך מזה, שאם לא יחזק זכות האדם כל כך שתשתנה המערכת בשבילו, או שיהיה מושגח בהשגחה פרטית דבקה עד שישים השי"ת בלבו לעשות איזה פעל יגן בעדו מרעת המערכת, כל עוד שלא יהיה אחד מאלו הצדדים יתחייב שיענש האדם ההוא גם כשלא יתחייב אליו כפי מעשיו העונש ההוא, ומפני זה אמרו רז"ל (מועד קטן כ"ח) בני חיי ומזוני וכו', ועל זה הדרך גם כן הוא שאמר ואתם לא תצאו וגו' כיון שנתן רשות למשחית אינו מבחין וכו'... (דרוש ח, וראה עוד ערך ישראל-מזל)

אברבנאל:

...וגם רצה להראות לו (לבלעם) שהמערכה לא תוכל להתנגד להשגחה... (במדבר כב לג)

ונשמרתם מאד - שלא יעשו תמונה ממעמד הר סיני, פן יבואו על ידי זה לגשמות... ויש על זה ספקות גדולים, כי א' נראה מהחוש שגם לישראל יודיעו החוזים בכוכבים כמה ימים יחיה ויוליד, ובמה יצלח ועוד. ב' מהסברא, כי אחר שהגרמים פועלים בהרכבת והתמזגות היסודות, ויכינו בני אדם בתכונותיהם, הרי יפעלו בכל אחד. ג' שכתב עליהם "ולמשל ביום ובלילה", והוא כולל לכל הנמצאים. ד' נראה מהנביאים שהכוכבים פועלים, כגון בדבורה "מן שמים נלחמו וגו'", ובישעיה מ"ו "ויושיעוך הוברי השמים וגו'", ובאיוב ג' "יאבד יום איולד בו", ועוד. וכן בחז"ל בסוף סדר תענית ובמועד קטן כ"ח: בני חיי ומזוני במזלא, שהם השלמיות הגופניות, ורבים כאלו.

ונגד זה ספקות גדולות, א' נראה מהחוש שהצלחת האומה בהשגחה ולא במערכה, כגון ביציאת מצרים. ב' על פי התורה, אם האדם מוכרח במעשיו על פי המזל, אין מקום לשכר ועונש ולכל היעודים. ג' מה שכתוב בתורה "אשר חלק ה' אלקים אותם לכל העמים", ולא לישראל. ומי יתן אדע מה ישיבו על זה רבא ורבי חנינא.

ד' מהנביאים, כירמיה י' "ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגוים מהמה", ובתהלים נ"ה, "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך"... ו' מחז"ל בתענית על ג' מפתחות שלא נמסרו לשליח, ובאבות: הכל צפוי, ועוד וכיוצא בזה.

ואמרו על זה בראש השנה י"ז כאן ביחיד כאן בצבור, ולדעתי אין חלוק, וגם האבות היחידים היו מושגחים, ולדעתם אין הקב"ה משגיח בפרטים חס ושלום. לאחרים בשלהי פרק ד' דראש השנה, כאן בארץ וכאן בחוצה לארץ, ולא נזכר כזה בחז"ל, ואמרו שגם בחוץ לארץ ישראל מושגחים. לאחרים בראש השנה י"ג כאן כשעושין רצונו של מקום, וכאן כשאין עושין רצונו של מקום, אף שהעובדא במועד קטן מרבא ורב חסדא, שאחד מוצלח בכל ואחד לא, יסתור הדעה, כי שניהם צדיקים גמורים, אך אם כן מה תועלת האומה הישראלית על פני האחרות?

ומהמקובלים אמרו שהמזל הוא ספירה, שבאמצעותה ישפיע ה'. ומה יאמרו בעובדא דרבא ורב חסדא, ואיך יפרשו מזל יום ושעה גורם ועוד דבמסכת שבת. על כן אמרתי אין לי עסק בנסתרות, ובדרכי הקבלה לא הלכתי.

ונראה לי שבהוראות השמימיות נשער ב', א' הוראת המערכה באישים כפי מולדתו או הריונו, אם יהיה אז במעלה הצומחת, ומצב שאר המזלות ומבטיהם אלו עם אלו, ולכן נקראו "מערכה", שהוא לפי ערך ויחס המזלות אלו עם אלו, ומזל מלשון תנועה, כמו יזל מים, ולא אאריך, כי איני מאנשי אותה מלאכה.

מין שני, מזל הממונה על אומה ועיר, חכמי התכונה אמרו שעקרב מזל ישמעאל, ובתולה או מאזנים מזל אדום וכו', ולאבן עזרא בדניאל נקראת זאת המערכה הגדולה, ואלו השרים של דניאל. ויותר נראה לי, שמתכוון לשכלים הנבדלים המניעים אותם, והמערכה הזאת על כלל האומה, וכפי מה שיקבל יחיד מהראשונה יושפע עליו משר האומה שלו, והראשונה תתבטל מפני השניה הכוללת, וזה שאמרו שמשניתן רשות למשחית אינו מבחין, ולישראל אין מזל ממונה, כי אם הסבה הראשונה. 

והזהיר כאן מפני עבודת המערכה השניה, כי הראשונה כבר היתה בשעת הלידה, ואי אפשר לשנותה עוד. לכן נקרא ה' ביחס לישראל אלקים ולא אלקי האלהים, ונקרא אלקי הארץ, וה' אלקיכם, ומה שאמר מיכאל שרכם בדניאל י' כפירוש הרמב"ן: שר מבקש רחמים, ולא שר מושל, והוא שר צבא ה' שבא אל יהושע.

אמנם המזל הראשון שעל כל יחיד חל גם על ישראלי, ועל זה באו כל המאמרים דחז"ל בענין לידה בשעת מזל. וצריך עיון, אם הוראת המזל לישראל הכרחית ואינה משתנה, א' המערכה לא תורה על מעשה המצוות ועבירות כלל, כי הם בבחירת האדם, ותלה במזל רק בני חיי ומזוני, וזכר אבן עזרא בספר המולדות, הבוטח בה' יסבב לו סבות להצילו מנזק שבמולידו, ב' גם במקום שהמערכה פועלת, אינה מחייבת בהכרח, כי אם נותנת הכנה לקבל הדברים אם ישתדל בה, וכן באריסטו במדות ג' פרק י',ואינה מבטלת הבחירה, וכן בחז"ל, מאן דמתיילד במאדים להוי טבחא וכו'.

ג' ההוראה הכללית של ההשגחה על האומה תבטל המערכה הפרטית, וזה שאמר רבי חנינא בר פפא בנדה, שהמלאך לילה מעמיד הטפה לפני הקב"ה, ואומר מה תהא עליה, ואינו שואל צדיק או רשע, כי זה מפועל הנפש, אלא השאר, שההשגחה היא מעל המערכה.

ד' הוראת המזל הפרטית תתבטל גם על ידי תפלה וזכות מאדם פרטי, כמו שאמר: "בי חשק ואפלטהו" וגו'. אמנם רש"י מפרש אחרת, וחוץ מכבודו אין נראה לי... ומה שאמר רב חסדא יש מזל לישראל, אינו רוצה לומר שלא ישתנה, כי אם שטובות ישראל כפולות, מצד ההשגחה וגם מצד המזל, וכן ברלב"ג, וכמו כן ימצאו באדם טובות מצד מזגו וגם מצד פעולותיו, ולרב ור"י אין מזל לישראל, שהם תחת ההשגחה, או מפני שהם תחת תורה ומצוות לא יקבלו רושם המזל... (דברים ד כא)

מדי חודש - ...או מפני שמדבר על המחברת הגדולה העצומה של שבתאי וצדק המורה על הגאולה, אמר שלא יפחדו מהתחברויות אחרות, כי כל חדוש במחברת אינו עושה רושם בהשגחתי, וכולם יכירו בה וישתחוו לפני... (ישעיה סו כד)

למה נכללו כל גויי הארץ בגזרה, כי הגרמים השמימיים משגיחים על הגופים התחתונים, א' בהוראה, נתינת כח והכנה לדבר על עתיד. ב' השפעה תחת פועל ההשלמה והמציאות לאותו כח והכנה. ואלו שוים לאומות ולישראל, כי החומר התחלת כל כח וגוף, ובהיות כל גוף אדם מסובב בטבעי מזגו והרכבתו מהפועלים השמימיים, יחולו הוראותיהם בו, אכן ישראל לא יושפע פועל הכנותיהם מהשמים ומשרי מעלה אלא מה' יתברך, שלא כנפשות וגופות העמים המושפעים מגרמי השמים, כי החלק הנפשי שבישראל מיוחד להנהגה האלקית בעבור התורה שקבלו, ולכן רק הם נתחייבו במעשי המצוות, ונאסרה להם העבודה לשרי מעלה... וזה ענין יפתח ה' לך את אוצרו הטוב וכו', כלומר אף על פי שדלתי השמים סגורים כפי הטבע, יפתחם הקב"ה בהשגחתו. והנה התרה בהם שהמערכות יורו הצלחה לנבוכדנצר וחורבן ליהודה, ורק אם ישובו יצילם ה' מהמערכה, אולי היתה ההוראה ע' שנה כז' כוכבי לכת... (ירמיה כה י)

וכרתי להם - חזר פתאום ללשון רבים, כי מדבר על המזלות, שמעתה לא תהיה להם עוד ממשלה כי אם על חית השדה. (הושע ב כ)

ראה עוד ערך ישראל-מזל לדניאל יב יג.

ספורנו:

והייתי להם לאלקים - מנהיג ענינם בלתי אמצעי, ומאותות השמים לא יחתו, להיותם נכבדים לפני יותר מן השמים, שהנהגתם על ידי מניעיהם, ומזה יתחייב נצחיותם. (שמות כט מה)

...אמנם הנרדמים אשר לא ידעו כלל, ולא התעוררו כלל לדעת דבר מזה, והם כל בני עכו"ם ורוב האומה הישראלית זולתי יחידי סגולה, הם בלי ספק תחת הנהגת הטבע והגרמים השמימיים, הנכבדים מאותם בני אדם, כשאר מיני בעלי חיים אשר לא תפול השגחה אלקית באישיהם אבל במיניהם בלבד, כי בהם תשלם כונת הממציא יתברך... (ויקרא יג מז)

ואתה לא כן נתן לך ה' אלקיך - שלא יתאמתו בך דברי המעוננים והקוסמים, כאמרם אין מזל לישראל. (דברים יח יד)

אלשיך:

עולה תמנתה - כי לאדם זמן בו יורד או עולה, ועד עתה ירד יהודה י"א שנים מאחיו, ומעתה התחיל לעלות, ותמר לא ידעה זאת, ושהעת שיצאו ממנו מלכים הגיעה... (בראשית לח יג)

וברך את לחמך - ...ועוד אל תחשוב שצריך לעבוד את המזל, כי מזוני בני וחיי במזלא תליא, כי ה' יברך לחמך ויסיר משכלה ועקרה, גם אם המזל מורה עליהם, וימלא מספר ימיך. (שמות כג כה)

...או יאמר שאל נא - ישאל בחכמת האצטגנינים אם דבר זה אפשרי בכח המזל, ואם כן בל יפחדו מהמזל לעתיד לבא כשיהיה נגדם. (דברים ד לו)

על האדמה - אף שאלו לאו בזכותא תליא אלא במזלא, בארץ ישראל אין המזל שולט. (שם ז יג)

שמלתך - ובל תחשוב שעינויי המדבר היו מצד מזל, כמו שאמר פרעה כי רעה וגו', הנה בהיפך העינוי שמלתך לא בלתה וגו', אם כן מה' הוא, כי המזל אינו פועל הפכים. (שם ח ד)

מקימי - ...והראיה שמרים האביון שבתכלית השפלות בבת אחת, ואם היה הכוכב מעלהו, היה עולה לאט כמהלך הכוכב. (תהלים קיג ז)

התקשר - בתפלה מעדנות כימה - שיעצרו הגשמים, כמו באליהו, או תפתח מושכות כסיל - ועל ידי זה הגשמים מתרבים. הידעת חוקות - חוקי סיבובם, ובכל זאת לא תדע איך ומי מהם שולט בארץ, שאם מזל מכה עשב שיגדל, ואחר כך אינו כנגדו ברקיע, איך יגדל, אלא הכל מאתו בהשגחה גמורה. (איוב לח לא ולג)

לכל זמן - סידר את המזל ולידת כל איש שיהיה יפה בעתו, ולא ינגד הבחירה, ואם יראה צדיק ורע לו, הוא לפי מעשיו הקודמים. (קהלת ג א)

ואין משלחת במלחמה - נגד טענת המזל, אם הכל במזל למה ימותו רבים במלחמה או במגפה, ולא ימלט מזלם את חלקם, אלא גבוה מעל גבוה שומר. (שם ח ח)

רמ"ע מפאנו:

...ואף על גב דרבנן פליגי עליה והם אמרו זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו, וכבר הרגישו נגדם בתוספות דחיי מהני תלת מלי דלא תלו בזכותא נינהו, פירוש להוסיף עליהם, אלא במזלא תלו, ונמצא המזל דידיה עביד ונלוה אליו דין ראש השנה לפחות מן הנגזר למי שבהשפטו יצא רשע, ולהשלים לצדיקים הוראת המזל בשובה ונחת ולבינוניים כראוי להם, אבל שכר מצות בהאי עלמא ליכא להוסיף בשבילם בני חיי ומזוני, דקרן נינהו והיא קיימת לעולם הבא כמו שיבא. אלא ודאי פירות אדם אוכל בעולם הזה דהיינו מזונות קצובין מראש השנה לראש השנה להמציאן בהרוחה, ועוד מה שמוסיפין למכבד שבתות וימים טובים ולמגדלי בניהם לתורה, כי פרי מעלליהם יאכלו. ומזוני דאמרינן במזלא תלו היינו מזוני סתם שנגזר עלינו די הספוק דבר יום ביומו... (מאמר חקור דין חלק ב פרק כט)

עוד דקדקו בתוספות סוף קדושין בברייתא דהכל לפי זכותו של אדם, דהא מזוני לאו בזכותא תלו, ופירשו לפי מזלו, אף אנו נאמר דתנא ודאי דוקא קתני, שכן מזל שעתו מגרר אחר זכות קדם, ואפילו מששת ימי בראשית כטעם האיפה הידועה לאדם הראשון בשמות רבה, וכמו שרמזנו בפרק הקודם, והוא הזכות המאכיל לבעליו בכל דור ודור פירות לשעתו ושומר את הקרן לעצמו, ואתו זכות הוא הויה להם לבנים למזל לעתיד. והמזל הזה צדיק יבחן כי יולידהו פעמים רבות תחת מבט שמימיי מטה את טבעו לתכונות שונות אשר לא כתורתנו, כדי שיתגבר על יצרו וינצחהו, וזה סוד הנסיונות, דכתיב בהו "להיטיבך באחריתך". 

ואפשר גם כן שזכה האדם כבר לעמוד בנסיון אחד וישוב לימי עלומיו להבחן בנסיון שני כפי הוראת מזל שעתו, והיינו דברא מזכה אבא כשיעמוד בזה המבחן החדש, אך לא בהפך...

ואולם בזכות האחרון תהיה הקרן קיימת למזל עליון שאין בו מבחן כלל אלא מזומן לתכלית הטובה וממנו בני למודי ה' עדי עד ישבו לכסא לו וחיים באור פני מלך ונזונים מזיו שכינה. ולמדנו לדורות שבינתים שאין כח בזכות דהשתא לשדד את המזל אם לא ביד חזקה, וזו כחו של אברהם דצדק הוה קאי ליה במערב ואוקמוהו במזרח. ואף על זה יתבונן המשכיל כי עדיין יש תנאי מוקדם מששת ימי בראשית להשיב כל שנויי הטבע לתנאם הראשון, אלא שאולי צדק במערב היה שנוי הטבע מהכרח המבחן, וכשהחזירוהו למזרח הוא תנאו הראשון. ואפשר גם כן שלא היה התנאי אלא על הבריות הכוללות כגון הים שיקרע וישוב לאיתנו, והחמה שתעמוד ליהושע ותשוב לסבובה... (שם שם פרק ל, וראה שם עוד)

..והוא טעם יש מזל לישראל ואין מזל לישראל, דמר אמר חדא ומר אמר חדא, יש מזל לבעלי תשובה, אין מזל לצדיקים גמורים... (מאמר אם כל חי חלק א סימן ו)

ויצדק הויכוח הזה בחכמה ומוסר לירח אם שיהיו הגרמים השמימיים חיים משכילים אם שמניעיהם הם המדברים ומשתדלים בתקנתם ונקראים על שמם. וכשיונח היותם בעלי שכל הוא הדבר אשר אמתוהו חכמי ישראל בפרק מי שהיה טמא באמרם שהגלגל קבוע והמזל חוזר, וזה כי המזל הוא חלק שכלי מיוחד בגלגל כמוח באדם שהוא מנהיג את הגוף בהשכל וחושק ומתדבק ונעשה כסא כבוד לנשמה, כן הדבר במזל שהוא המשכיל ומנהיג בחכמתו את הגלגל וחושק ומתדבק ונעשה בסיס למלאך. אם כן הגלגל הוא בעל נפש חיונית קבוע בשלמותו הקיים באיש ושכלו הוא המזל החוזר להתבונן ברצון קונו ומתעורר אל התנועה המסודרת בגלגל שלו, והנפש המשכלת אליו הוא המלאך...

והאומר מזל קבוע וגלגל חוזר דובר אמת, שהרגלים הן הנה מוליכות את הראש, והוא וחומרו שוים בזה המוחש... 

ולאומרים שאין לגרמים הללו חיות מעצמם ותנועתם אינה אלא טבעית בסבוב כעליית היסודות הקלים וירידת הכבדים, אף אנו נאמר שמניעיהם מתחילים במזל ומשלימים הגלגל הנגרר אחריו לא ידומה ההפך מזה בשום פנים לעומדים בסוד הבריאה ואמות סדורה. (שם שם סימן יב)

והאמת שכל העולם כלו תלוי במזל לבני חיי ומזוני כאמור, והשפעתו אותם נמשכת לכלל המקבלים על ידי אמצעיים רבים, וכפי מעלת המושפע, וכן אמר קהלת כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם ירצה שהסבות המתפשטות לפעול בתחתונים הן זו למעלה מזו, וצריכות אהדדי, כי מלת שומר אין לו הכרע אלא כל אחד שומר וממתין את חברו...

וכאן העיד הכתוב שהיתה הפקידה לשרה על ידי המזל העליון הכולל בעצמו ובכבודו ג' התחלות אלה בשווי גמור קראו בשמותם ביושר קדמון צח ומצוחצח, ואיכא דמתני להו למפרע קדמון מצוחצח צח עד סדר דעה בינה והשכל. והוא סדרן של ג' אותיות אלה שבמלת אשר לרגיל ברמיזותיהן, והיו אלה הצחצחות עומדות ברומו של עולם הגבה למעלה יותר מן הטבע הרבה מאד עד אין חקר, ופקד את שרה כאשר אמר בלי שום אמצעי כי הוא אמר ויהי. (מאמר אם כל חי חלק ג סימן ג)

מהר"ל:

...כי כבר ביארו ז"ל במדרש רבות בפרשת לך לך, הן לי לא נתת זרע, אמר רב שמואל בר יצחק המזל דוחקני, אברם אינו מוליד, אמר לו הקב"ה, הן כדברך, אברם אינו מוליד... הרי ביארו בזה, כי היה יודע במזלות שלא יהיה לו זרע, ומי שיודע בענין המזלות דבר שהוא ברור מאד, הנה שינוי המזל נס גדול, כי אין ספק ששינוי המזל הוא יותר קשה משינוי הטבע, כי הטבע הוא כח טבעי יותר בקל להשתנות ממה שישתנה מעשה שמים, כי השינוי מתיייחס יותר אל הדברים הטבעיים לשפלותם, וכמו שיש בהם שינוי טבע כך, אפשר להיות נמצא בהם שינוי בלתי טבעי, כי הם תחת שינוי וקרובים אל שינוי, אך השמים הדבר הבא מהם יותר קשה להשתנות מפני חוזק הפעולה והגזירה אשר יש לשמים, והקב"ה הוציאו חוץ לשמים, כלומר שיהיה דבק במעלה הנבדלת לא במעלה הגשמית, כי השמים הם גשמיים, ובזה היה משנה המזל, ולפיכך אמר הקב"ה אליו נביא אתה ולא אצטרלוגין, כלומר שאין אתה דבק רק במעלה הנבדלת הבלתי גשמית, ומפני כך אין אתה דבק במזלות מי שיש לו מעלה הבלתי גשמית. ומה שהוצרך לשינוי השם, כי אף שהוציא אותו חוצה להיות לו מעלה נבדלת הבלתי גשמית, כדי שלא יהיה לו מתנגד מן שמו, שאם היה מתנגד לו מן שמו שהיה מורה המזל שאין אברהם מוליד, קשה לשנות המזל, אף כי היה מוציאו חוצה, כי היה מתנגד לו מן שמו הטבעי, ולפיכך קרא לו שם אחר בשם אברהם, ולכך מה שהבטיח הקב"ה את אברהם על הבנים היה מעלה גדולה לשנות המזל, אשר היה ברור אל אברהם שלפי המזל אין לו בנים, ומכל שכן שהיה אומר הבט השמימה וספור הכוכבים, שעם אשר היה רואה את עצמו מבלי זרע, יהיה לו רבוי זרע, שדבר זה פלא גדול, והיה מאמין.

ולפיכך מה שהקשה הרמב"ן אשר עשה עמו נסים ונפלאות והוציאו מכבשן האש, ועמד לו במלכים, לא יהיה מאמין בדבר הזה. כבר השבנו מה שיש להשיב, דשינוי הטבע מצד כי הטבע בעל שינוי ותמורה בעצמו, אין הנס כל כך כמו שהיה דבר זה לשנות המזל, ואף כי דעת האדם כי הצלתו מכבשן האש יותר נראה נס, זה מפני כי שינוי הטבע הוא פלא לאדם הבלתי יודע בגזירת השמים. אמנם החכם כאשר יבין בענין זה אין הדבר כך, כי מעלה הזאת מצד שהיא מעלה אלקית לשנות המזל ולהיות מעלתו על המזלות אין דבר למעלה מזה, ולא יקשה כלל, ואפילו אם נאמר כדברי הרמב"ן שאין זה פלא, כבר בארנו, שמפני שראה אברהם כי לפי המזל אין לו בנים, רק הבטחת הקב"ה עשה כן, לכן בקלות אם יעשה חטא קל ישתנה הבטחה זאת שהובטח לשנות המזל, מאחר שמצד הטבע אין לו בנים כלל, והכל הוא בשביל זכותו, ובקלות החטא מביא שינוי... (גבורות ה' פרק ז)

וביאור זה, כאשר היו רוצים להכין עצמם אל הדרך לצאת והתחילו לעסוק בבצק, לא הספיק בצקם להחמיץ, שגאולתם היתה בלא זמן, להודיע כי הגאולה שלהם מדריגה נבדלת, לא מצד המזל שהוא גשמי פועל בזמן, לכך היה גואל אותם הקב"ה בלי המשך זמן כלל, כאשר אמרנו, לפי שיצאו לא על ידי מזל ולא על ידי שאר כח שהם נופלים תחת הזמן, רק על ידי הקב"ה שאינו נופל תחת הזמן... (שם פרק לו)

...וקרה לשואלים אלו כאשר קרה לאחד מן החוזים בכוכבי השמים, שמצא על פי חכמה זאת, כי אחד מן היהודים שמזלו מורה מלכות גדול מאד מאד, והיה עומד ומצפה לאותה שעה, וכאשר ראה שלא היה אמת, גזר שהחוזים בכוכבים חכמתם שוא ושקר, שהרי מצאתי לזה האיש כוכב מורה מלכות, ולא היה זה. ואחד מן החוזים השיב לו טעות הוא בשתים, האחד שמלכות ישראל אינו תולה במזל, רק ברצון הקב"ה כשירצה, והשנית, כי אולי ראית המזל שיש לאותו פלוני מצד עצמו, וכאשר תכיר המזל מצד הכלל, תמצא, כי מצד הכלל אין מלכות לישראל, שהכלל מנצח הפרט, ולפיכך לא יהיה לו מלכות, רק שיהיה אדם חשוב מה שאפשר ליהודים, וכך יש בזה... (באר הגולה באר ה, ד"ה פרק אלו מגלחין)

בפרק מי שהיה טמא, תנו רבנן, חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרים, וחכמי אומות אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועים. אמר רבי תשובה לדבריהם, לעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון... ומפני שהם מפרשים דברי חכמים גלגל קבוע ומזלות חוזרים שהמזל סובב ברקיע בלא גלגל, ואין ספק כי דבר זה אי אפשר שיקבל השכל, וכמו שיתבאר בסמוך, שדבר זה אי אפשר בשום צד, שיהיה הכוכב חוזר בעצמו, וכל שכן שאם כן יהיו דבריהם סותרים, כי יקשה לאותן האנשים מהא דאיתא בפרק הספינה, אצל תא ואחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיע, דאמר שם גלגלא דרקיע הוא דהדר, הרי כי הם עצמם אומרים שהגלגל חוזר ולא הכוכב, ואני תמיה למה פרשו כך דברי חכמים, שכשם שמה שאמרו חכמי האומות גלגל חוזר ומזלות קבועים, אי אפשר לפרש שיהיה הכוכב בעל מנוחה לגמרי, אבל בודאי פירושו שאין התנועה מן הכוכב, רק התנועה מן הגלגל, והכוכב נח שקט בגלגל, והגלגל מסבב את הכוכב עמו, וכך מה שאמרו חכמי ישראל גלגל קבוע, אין הגלגל קבוע לגמרי, רק שהתנועה היא על ידי הכוכב, והגלגל סובב על ידי הכוכב, וההפרש שביניהם, כי לחכמי אומות הכוכב בגלגל כמו מסמר בספינה מתנועע עמו, ולדעת חכמי ישראל היפך הדבר, שהלגלגל דומה אל הקרון, שהקרון הולך על ידי תנועת הסוס המושך הקרון אחריו, כך יאמרו שהכוכב מתנועע והגלגל נמשך אחריו... 

ועתה נשוב לבאר דברי חכמים, כי דבריהם נמשכים אחר השכל מאד, שיותר ראוי לומר שגורם התנועה הוא המזל, שהוא פועל יותר מן הגלגל, ולפיכך ברור מאד, כי לפי הדעת והחכמה יותר ראוי שיהיה התנועה מן המזל, ממה שנאמר שתהיה התנועה מצד הגלגל, ואין הכוונה בדבריהם שיהיה הגלגל קבוע לגמרי, רק שגורם התנועה הוא המזל והגלגל נמשך אחריו, כמו שהתבאר, ואין כאן קשיא. ועוד טענו, כי אנו רואים הכוכב אשר הוא עומד בעגולה הגדולה הוא מהיר התנועה, לפי שהוא הסובב העגולה הגדולה, ואשר הוא רחוק מן העגולה מאוחר התנועה, ודבר זה לא קשיא, אם נאמר שהגלגל חוזר והכוכב קבוע, שאין ספק שהעגולה הגדולה מן הגלגל יותר מהירה התנועה, ולפיכך הכוכב אשר עומד שם מהיר התנועה, והכוכב אשר הוא רחוק מן העגולה הוא מאוחר התנועה, לפי שהעגולה ההיא מאוחרת התנועה, אבל אם נאמר שהתנועה מן הכוכב, למה הכוכב אשר הוא עומד בעגולה הגדולה מן הגלגל מהיר התנועה יותר... (שם באר ו, וראה שם עוד)

...שאין לך אדם שאין לו שעה, כלומר, שיש לכל אדם שעה מיוחדת, אף על גב שמצאנו בן גילו, דהיינו שהם קרובים במזל, אבל בודאי יש לכל אחד ואחד מזל בפני עצמו, כי אי אפשר שיהיה לשני בני אדם מזל אחד לגמרי, שאף שתי שערות אינם יונקים מגומא אחת, ומאחר שיש לכל אחד ואחד מזל בפני עצמו, מה שאין לאחר, הרי הוא ממציאות העולם, שהרי העולם הוא מסודר תחת המזל, ובמה שיש לכל אדם מזל בפני עצמו, הרי כל אחד ואחד נחשב ממציאות העולם, ומשלים את העולם, עד שמצד כל בני אדם שהם בעולם העולם שלם... ומפני כי האדם בפרט יש לו מזל, וכדאיתא בפרק קמא דבבא קמא, "אדם דאית ליה מזלא", ולכך אמר אין לך אדם שאין לו שעה, היינו מזל, ושאר הדברים שהם בעולם כולו יש להם מקום שהם מסודרים מן השי"ת כל אחד על מקומו... (דרך חיים פרק ד ג)

ואם נראה מי שהוא אינו צדיק גמור, והוא תלמיד חכם עני, יש לזה גם כן סבה, שגורם זה רוע מזלו, דחיי בני ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא, ואפילו אצל צדיק גמור יש לומר כך כי רוע מזלו גורם, וכדאשכחן גבי רבי אלעזר בן פדת במסכת תענית, שהיה מזלו רע כל כך מאד, עד שלא היה לו מזונות לגמרי, ומה שאמר כאן כל המקיים תורה מעוני סופו לקיימה מעושר, היינו כאשר הוא בינוני במזל שלו, ועל זה אמרו כל המקיים תורה מעוני סופו לקיימה מעושר... (שם שם ט)

...וזה אמרם בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא, ורוצה לומר כי אלו השלשה בפרט הם השפעה שמשפיע השי"ת אל האדם, הן החיים הן הבנים הן העושר, ואין אלו ג' תלוים בזכותא אלא במזל, כי כן מלת מזל, שהוא מלשון שפע בלבד מן המשפיע, ולכך אין זה תולה בזכותא, כי המשפיע משפיע מצד עצמו לכל, ומי שהוא מוכן לקבל השפע הזה מן המזל שעל ידו ההשפעה הוא מקבל, ולכך בני חיי ומזוני שהם השפעה, לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא, ויש להבין את זה מאד... (נתיב יראת השם פרק ג)

ויש לך לדעת, כי האדם אשר הוא מוכן לדבר שאינו טוב, הוא בעל דאגה מבקש תמיד רחמים, ומפני כי היתה לאה ראויה לעשו היתה בעלת דאגה, ואף כי לאה לא ידעה דבר זה, מכל מקום המזל שלה ידע, ומזלה היה בוכה, ולכך היה עיני לאה גם כן רכות, והיתה מבקשת רחמים שיתן השי"ת לה זיווג הגון... (נתיב הצניעות פרק א)

...שהיה עוג דבק במזל מן המזלות, שהם כח גשמי, ומשם מקבל כחו, וישראל אין כחם גשמי, לפי שהם מקבלין מהשי"ת כח קדוש, ורק מי שיש לו כח גשמי יש לו מזל, וישראל אין להם מזל, לכך אמר מחנה ישראל ג' פרסה, שהג' יורה שמובדלים מהגשם... (גור אריה במדבר כא לה)

ומה שאמר דאמרי ליה כלדאי כלהו נכסי ליוסף מוקיר שבתא, רוצה לומר כי המזל מגיד לאדם מה שיגיע לו, וכמו שאמרו ז"ל (מגילה ג' א') אף על גב דאיהו לא ידע מזליה ידע, ומפני כי המזל ידע מה שיגיע לו (והאדם עצמו רוצה להיות נשמר, כי כל דבר יש בו שמירה מצד עצמו), שלא יגיע לו מה שמזלו מגיד לו, ואדרבא בשביל כך נעשה לו מה שנגזר עליו, כי אם היה האדם נוהג על פי מנהגו וטבעו, הנה הטבע רחוק ביותר מן גזירת השי"ת, אבל מעשה האדם יותר קרובים אל גזירת השי"ת, ולכך מעשה האדם קרובים שהשי"ת יגמור גזירתו על ידי מעשה האדם, ולפיכך כאשר המזל מגיד לו גזירתו, והנה האדם רוצה לשמור מן הגזירה, כי כל דבר יש לו כח מצד עצמו להיות שומר עצמו, והשי"ת שהוא עליון על הכל גומר גזירתו על ידי זה שתצא הגזירה לפועל. כמו שאמר כי כלדאי היו אומרים כי כל נכסיו יהיו ליוסף מוקיר שבתא, רוצה לומר כי מזלו היה מגיד לו, לכך רצה להיות נשמר, ועשה דבר שעל ידי זה לא תצא הגזירה לפעל... (חידושי אגדות שבת קיח ב)

ואין מזל לישראל, פירוש שאפשר להכריע את המזל על ידי מצות, אף שאינו מתפלל כלל, רק מעצמו נהפך על ידי מצות, דעל ידי תפילה דבר פשוט דמועיל שהוא יתברך יעשה מה שירצה בשמים ובארץ, אבל כך אמר שאין מזל לישראל, דהיינו לכלל ישראל אין מזל שישלוט המזל עליהם, ואף ליחיד אם עושה מצוה דבר זה שקול... כאשר עושה מצוה אלקית נבדלת, דבר זה הוא על המזל. ואין הפירוש שלא ישלוט המזל עליהם כלל, כי הכל לפי מה שהוא, כי אם המזל כנגד ישראל מאד, צריכים ישראל זכות גדול להכריע את המזל, כמו במצרים, שהיה מורה המזל רעה, כמו שאמר "ראו כי רעה נגד פניכם", והשי"ת הפך אותו לטוב בשביל זכות אבות. מכל מקום אין מזל לישראל שיהיה שולט לגמרי עליהם, דבר זה אינו, וזה משמעות אין מזל לישראל, שיהיו לגמרי תחת המזל כמו שהם שאר האומות... (שם שם קנה ב, וראה עוד ישראל-מזל)

...כי ראוי האדם בפרט שיהיה הנהגתו לא כמו בהמה, שאין מזל לבהמה, רק הנהגת הבהמה היא טבעית, והנהגת האדם היא רוחנית, כי יש לו מזל. וכיון שיש לו מזל, המזל נראה על ידי סימן, וכן מועיל סימן שעושה למטה שיהיה האדם בטוב למעלה, שאין הנהגת האדם כמו הבהמה, שאין לה כח ומזל למעלה... לכך יסתם פיהם של דוברי שקר המדברים על צדיקים עתק, שחושבים דבר זה כמו ניחוש, ואין הדבר כן, רק שהוא סימן טוב בשעה שראוי אל זה, וכמו שאמרו ז"ל סימנא מילתא היא... (שם הוריות יב א)

של"ה:

...ולפעמים בסוד הרחמים הכל לפי מעשה התחתונים, וכן יתהפך האור שעליהם, רמזו ז"ל גדולים מעשה צדיקים שמהפכין מדת הדין למדת הרחמים, וכן הרשעים להיפך חס ושלום. והנה לא יקשה עלינו אם מזל יום גורם או מזל שעה גורם, דבפרק מי שהחשיך במסכת שבת אם מזל שנה גורם או מזל חודש גורם או מזל שמיטה או מזל יובל גורם, כי באמת לא זה וזה גורם, רק הכל לפי מעשה התחתונים, כך הם במעשיהם גורמים להתהפך השם באותיותיו ב"ה לפעול בהן אם טוב אם רע, אשר על זה רמזו בזוהר באיתערותא דלתתא אתער כובדא לעילא... והנה התבאר לנו ממה שפירשנו השעות הם צינורות וענפים של אור מושפעים מהימים, והימים הם צינורות של אור נשפעים מהשנים, והשנים הם צינורות של אור נשפעים מן השמיטות, והשמיטות הם צינורות של אור נשפעים מהיובל הגדול והקדוש ב"ה, שהיא בינה ב"ה כוללת בכחה בכח שורשי נטיעתה הכל, וכך יצאו מכחה... (מסכת חולין)

...וחטא אדם היה דומה לחטא העגל, כי הם כאדם עברו ברית, שבאותה שעה מין היה ודו"ק. מדרש אבכי"ר בילקוט מענין תורה תפילין מילה ציצית מדבר העג"ל העשיה ד' רוחות העולם, אשר הם בתוך גלגלים ומזלות, ויש ג' בחינות כעין מזל לישראל,ולפעמים אין מזל לישראל, רק מצד החטא נשתנה הטוב או מצד הזכות נשתנה הרע, ולפעמים יש מזל לישראל הזוכים לשתי שולחנות, כאמרם רז"ל מי סני לצדיקים דאכלי שני עולמות, והמזל מורה על הטוב נשאר בענין כי רבה, ולפעמים השי"ת מהפך המזל הרע לטוב, וזה הוא בחינה שלישית, לא זו שמבטלין הרע, רק מהפכה לטובה, לזה ענין ראו כי רעה נגד פניכם, והפך השי"ת לדם מילה. וזה ענין המאמר המובא בילקוט יהושע, אנשי צורה נינהו זיל דלברכונך, אמרו ליה יהא רעוא דתזרע ולא תחצד וכו', ואביו אמר כלהו ברכתא נינהו וכו', וקשה מאי טעמא לא אמרו בלשון ברכה... והענין הוא כי היה מזל שמם מורה רע, על כן אמר אנשי צורה נינהו, רוצה לומר היודעים צורות הכוכבים והמזלות וצורת שרטוטי הפנים, ויודעים המערכת, והם אמרו מה שמורה המערכת, כדי שיהפך אביו בתפילתו לטובה... ונגד בחינה זו אמר מלפנים מילה, כמו שאמרו נהפך לדם מילה, ולפנים הוא מזרח, כי כן אירע לאברהם, כדאיתא בפרק מי שהחשיך אמר אברהם רבונו של עולם הסתכלתי באצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד, אמר לו הקב"ה צא וכו'... ובעת שנצטוה במילה נתהפך אברם אינו מוליד, וכתיב ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד, תורה בימין מזל מחכים, הרוצה להחכים ידרים, תפילין בשמאל, הרוצה להעשיר יצפין... (מסכת פסחים, ועיין שם עוד)

רמח"ל:

הנה ביארנו בחלק ראשון, שכל עניני הגשמים שרשם הוא בכחות הנבדלים, ואמנם שם משתרשים הענינים האלה בכל הדרכים שצריכים להשתרש, ואחר כך צריכים ליעתק ולימשך אל הגשמיות, בצורה שצריכים לימצא בו. והנה לצורך זה הוכנו הגלגלים וכוכבים שבהם, ובסיבוביהם נמשכים ונעתקים כל אותם הענינם שנשתרשו ונזמנו למעלה ברוחניות אל הגשמיות פה למטה, ועומדים פה בצורה הראויה. ואמנם מנין הכוכבים ומדרגותיהם לכל מחלקותיהם היו כפי מה שראתה החכמה העליונה היותו צריך ונאות על ההעתק הזה שזכרנו.

והנה נשפע מן הכוכבים כח הקיום אל העצמים הגשמיים שתחתיהם, שעל ידיהם נעתק ענינם מבחינתו למעלה בשרשים אל בחינתו למטה. ואולם עוד ענין אחד חקק הבורא ית"ש בכוכבים האלה, והוא, שגם כן עניני מקרי הגשמים ומשיגיהם, או אחרי שהוכנו למעלה ימשכו על ידיהם למטה באותה הצורה שצריכים לקרות להם. דרך משל, החיים העושר החכמה הזרע וכיוצא בזה, כל אלה הענינים מוכנים למעלה בשרשים, ונעתקים למטה בענינים בצורה הראויה על ידי הכוכב, וזה במחלקות ידועות ובקיבוצים מיוחדים שהוחקו להם, וסיבובים ידועים.

והתפלגו ביניהם כל המקרים הקורים את הגשמים למיניהם, ונקשרו הגשמים כולם תחת שליטתם כפי סדריהם, להתחדש בהם כפי מה שיושפע מן המערכה, לפי הקשור שיתקשר בה כל איש ואיש.

 והנה נשתעבדו לזה הסדר כל בני אדם גם כן, להתחדש בהם כפי מה שימשך להם מן המערכה, אמנם, כבר אפשר שתבוטל תולדת הכוכבים מכח חזק עליון מהם, ועל יסוד זה אמרו, "אין מזל לישראל", (שבת קנ"ו), כי כח גזירתו ית"ש והשפעתו גוברת על הכח הטובע בהשפעת המערכה, ותהיה התולדה לפי ההשפעה העליונה, ולא לפי השפעת המערכת.

ואמנם משפטי ההשפעה הזאת של הכוכבים גם הם מוגבלים, כפי מה שגזרה החכמה העליונה היותו נאות, וקצת מדרכיה נודעים לפי סדרי המבטים, והוא מה שמשיגים הוברי השמים, אכן לא כל אמיתת סדריה מתגלית בזה, על כן לא ישיגו החוזים הכוכבים אלא קצת מהענינים העתידים, ולא בשלמות, וכל שכן שכבר יש בטול לתולדותם, כמו שאמרנו, ועל זה אמרו חז"ל "מאשר" ולא כל אשר, (רבה בראשית ה' ב'). (דרך ה' חלק ב פרק ז א וב)

צריך שתדעי, שכל המתהוה או המתקיים בנמצאות אינו לא מתהוה ולא מתקיים אלא בהשפעה נשפעת ממנו יתברך, וכפי מציאות ההשפעה כך הוא מציאות הנולד ממנה, וענין זה בארו היטב הרב הגדול הרמב"ם ז"ל לחיי העולם הבא בספר המורה שלו בחלק ב' בפרקים רבים, ואחד מהם בפרק י' ממנו. והנה דוגמה לזה הוא השפעת הכוכבים, ידענו שהולידה כל עניני העולם התחתון הזה, וכמאמרם ז"ל, "אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע שמכה בו ואומר לו גדל"... ואמנם אלה משפיעים לפי החק שהטביע בם הא-ל ית"ש, הוא מקור כל השפע הנשפע, פירש הוא ז"ל בפרק י"ב על זה מקור מים חיים את ה' שהזכיר הנביא ירמיה, וכן כי עמך מקור חיים, שאמר דוד המלך ע"ה, רצונם לומר, שפע המציאות, וכלל ענין יאמר ז"ל, כאשר התבאר לנו שהוא בלתי גוף והתקיים שהכל פעלו, נאמר שהעולם משפע הבורא נתחדש, ושהוא משפיע עליו כל מה שיתחדש בו, וכן יאמר שהוא משפיע מחכמתו וכו', ואמנם שמעת כבר שכל הפעולות שהאדון ב"ה פועל עמנו, לא אחת בהם שיהיה דבר מענינו יתברך לפי מהותו הפשוט... (דעת תבונות ק)

...ואמנם לכלל ההנהגה הזאת, שאינה פונה אל הזכות והחובה, אלא פניתה למה שמצטרך להשלמת הבריאה לפי מהותה, קראוה חכמים ז"ל מזל, יען אין ענינה אלא גזירה, ואינה תלויה בבחירת האדם ובזכותו. אמנם כבר אמרתי אין דבר זה נוהג אלא בעולם הזה, אך בעולם הבא אין שם אלא שכר המעשים מכל מקום, אפילו שכר דבור. (שם קסח)

אמנם אם כן נגזר אומר שאין שכר ועונש בעולם הזה כלל, אלא בעולם הבא? איננו כן, אבל צריך שתדעי הקדמה עיקרית, והיא, כי הנה אמרו חז"ל ויהי רעב בימי דוד, לא היה ראוי לבא אלא בימי שאול, אלא שהיה שאול גרופית של שקמה וכו'... הרי לפנינו שלא תמיד ישתמש האדון ב"ה מן הנהגת המזל, אלא בזמן שהוא יודע שטוב להשתמש בה. כי הנה האדון ב"ה הכין סדרים עמוקים בהשלמת הבריאה, כמו שזכרנו, ושם לו שני דרכים, דרך השכר ועונש, ודרך המזל, והוא הבוחר ומשתמש פעם מן הדרך האחד מן הדרך האחר, מה שהוא יודע היותו טוב לעולמו. אמנם, בהשתמשו מן הדרך השכר ועונש, יהיו כל הענינים הנולדים לפי סדרי השכר ועונש וחוקותיהם, ובהשתמשו מדרך המזל יהיו הענינים הנולדים לפי סדר הנהגת המזל ותכונת הבריאה, כמו שזכרנו... אמנם רצה הקב"ה שיהיה מקום נסיון יותר גדול, שלא יוכלו בני האדם להבין בבירור מה שהקב"ה עושה בעולם עם כל איש ואיש, אבל מה שיראה לכאורה, הוא היות מקרה אחד לכל, לצדיק ולרשע... כי אי אפשר לשום אדם לעמוד על בוריים של הדברים שהקב"ה עושה עמו, כי הוא יתברך מתנהג פעם בדרך השכר ועונש, ופעם בדרך המזל, כמו שזכרנו, וכל דבר שיתרחש על האדם, הנה אין שם מי שישפוט, אם מן השכר ועונש הוא, וכפי מעשיו, אם מן המזל הגוזר עליו. ויש בכל דבר ודבר פנים לכאן ולכאן, עד שהלב סוער מאד ברוב מחשבותיו ושרעפיו בקרבו...

ובמדרשו של רבי שמעון בר יוחאי נמצא מאמר אחד, שאף על פי שענינו עמוק בסתרי הסודות, אבל שטחיותן נראה זר מאד למי שלא ידע הקדמות אלה שהודעתיך, וזה לשון המאמר: ובזמנא דאיסתלק הוי"ה מכרסיא דדין ומכרסיא דרחמי לית תמן לא אגרא ולא עונשא. כי נראה כאילו, חס וחלילה אין שכר ועונש. אמנם הכוונה האמיתית היא להודיענו, שיש זמן שאין האדון ב"ה מנהיג העולם בהנהגת השכר ועונש, אלא בהנהגת המזל, וכמו שזכרנו, שהטוב והרע נמשך ובא לפי עניני ההנהגה לצורך התיקון הכללי, אך ודאי שהשכר והעונש יהיה לעולם הבא. אמנם הודיענו, שבזמן תוקף עקבות משיחא לא יקשה עלינו אם הצדיקים נשפלים השפלה גדולה, ואם בני האדם צועקים ולא נענים, וכל שאר הדברים הרעים שאמרו רז"ל בעקבתא דמשיחא, כי כל זה נולד לפי שאין הצדיקים יכולים אפילו בזכותם לתקן הקלקולים ההם, כי השעה גורמת כך, וכדי להוליך מזה התיקון השלם שיהיה אחר כך בגילוי יחודו יתברך.

ואמנם צריך שתדעי הקדמה צריכה לנו הרבה לישוב ספיקות רבים, והוא, כי אפילו בזמן שהאדון ב"ה רוצה לנהג את עולמו בהנהגת המזל שזכרנו, היה הוא מחזיר ומסבב הדברים, שאפילו מה שצריך לבא לפי המזל, יגיע מתוך דרכי הנהגת השכר ועונש, וכענין זה מצאנו יסורין של רבי, שאמרו ז"ל על ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו, ובאמת לא היו היסורים ההם אלא מיסורי הצדיקים, אבל כך היא המדה שהקב"ה מרכיב שתי ההנהגות האלה ביחד... (שם קע)

ראי הכוכבים והמזלות הם משפיעים כל אחד ואחד על דבר מיוחד ופרטי בעולם השפל הזה, ומי שהוא מושפע מכוכב אחד אינו מושפע מחברו, וכל המקבלים מקבלים ממשפיעים תמיד, בכל מקום שהם. אמנם מלבד הפקודה הזאת אשר להם, הנה יש להם ממשלה ושליטה בסיבוב הזמן, שכל אחד שולט בשעה ועת אשר הוחק לו, וזה ידוע, ואמנם יש הפרש גדול בין שתי השליטות האלה, כי השליטה שיש להם כל אחד על הדברים המיוחדים לו, היא שליטה מגעת בעצם המקבלים, שכל ענינם תלוי בהם ומתפעלים מתוכיות עצמותם מן ההשפעה שהם משפיעים להם, אך השליטה של ההיקף היא שליטה כללית, שכל השולט שולט על כל העולם, בין על הבריות המיוחדות לו, בין על הבריות שאינן מיוחדות. אך מצד אחר אין השליטה ההיא שליטה גמורה על שום אחד מהם, ואין מקבלים ממנה אלא איזה רושם והתפעלות, ורושם הניכר יעשה בבריות מצד השליטה ההיא ודאי, כי אין שום מעשה במעשה הא-ל ית' שיהיה לבטלה. אך אין זאת הפעולה העצמית אשר לכוכבים האלו, אך עצם פעולתם אינה אלא מה שהם פועלים ביחוד בבריות המיוחדות להן. ואמנם זאת היא דוגמה עשויה להראות ענינים יותר גבוהים ונעלמים, והיינו כי הנה מיני השפעות רבות חידש האדון ב"ה להשפיע על בריותיו, השפעות מיוחדות לכל בריה כראוי לה, ומלבד זה גזר היקף סיבובי לכל מיני ההשפעות האלה, להיות שולטים בסיבוב על העולם, שיהיה סדר שליטתם ופעולתם בסדר סיבוב הזמן, ובכל יום שולט בהנהגה מין ממיני ההשפעות, והיא שליטה כללית על כל הבריאה. אך אין פעולתו בשליטה זאת פעולתו העיקרית שהוא עושה בנמצאות המקבלים ממנו ביחוד, אבל עם כל זה יחודשו ענינים בכל הבריאה לפי ענין ההשפעה ההיא, תולדת שליטתה זאת. ובזה גם כן תלויה קדושת ימי המועדות מימים ימימה, וכל שאר הדברים התלויים בזמן. אמנם צריך להבחין ההבחנה שאמרתי, שיש הפרש בין הפעולה המיוחדת מכל השפעה בכל זמן, ובין הפעולה הסבובית שאינה כל כך עיקרית להגיע בתוכיות עצם המקבלים. ועל פי זה ענין יצירת האדם וכל זמניו, שכבר שמעת היותם מקבילים אל סדרי ההשפעה העליונה, כי ודאי הוא שבכל זמן מזמניו שכבר ישתנה על פי סדרי ההשפעות שהזמן ההוא מקביל להם, אך לא על צד התולדות הנולדות ביחוד מן ההשפעות ההם, אלא על צד הכנות גופו ואיבריו על סדר ההוא. (שם קעד)

ואמנם לא תמיד ישתמש האדון ב"ה מהנהגה אחת, אלא לפעמים ישתמש מן השכר ועונש, ולפעמים מן ההנהגה שזכרנו, והיא נקראת מזל, שהיא בדרך גזירה, לא לפי המעשים, וכדלקמן. והוא כשיודע שהם בני אדם גבורים, שיכולים לעמוד בה, משתמש ממנה, והוא ענין "ה' צדיק יבחן". ובאחרית הגלות הקב"ה משתמש מהרוב מזאת, כי הכוונה אז לתת תיקון כללי לכל העולם, ועל כן צריך שיתנהג בהנהגת היחוד, שמן ההעלם הגדול יולד הגילוי הגדול, ויהיה שלימות ניתן לעולם... והנה זאת ההנהגה היא הנודעת בסוד הכ"ח עתים, כי על כל פנים שורש הנהגת התחתונים היא מלכות, ובבחינת השכר ועונש המוטבע שתחתונים יש להם הכ"ח עתים, והמקרים תלוים בעת, לא במעשי התחתונים, וזה ענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו, אך לדעת איזה צדיק צריך שיהיה טוב לו ואיזה רע לו, זה לא ידעו אפילו משה, כי היה צריך לדעת טעמי התחלקות התיקונים בין הנשמות שאינם נודעים... (כללים ראשונים סימן לד, ועיין שם עוד)

כל ההשפעות הבאות מן העליונים לצורך התחתונים עוברים דרך הכוכבים, ונמצאו הכוכבים המשפיעים היותר קרובים לתחתונים, ואולם השפעתם אינה אלא כפי מה שנמשך בהם מלמעלה, לכל אלה הרוחניים נתן האדון ב"ה רשות לפעול בתחתונים פעולות שלא כדרך הטבעי, כשיעוררו אותם התחתונים על ידי אמצעים ידועים שהוכנו ונתיחדו לזה, אמנם אין בכח אחד מהם לעשות כל מה שירצה, אלא לכל אחד יש גבול מה שהוגבל לו... (מאמר העקרים)

כלי יקר:

כי רעה - מן המערכת נגד פניכם, אך ה' הופכו ליראי שמו, כמו שאמרו חז"ל האי מאן דנולד במאדים להוי אומנא או טבחא, וכן במצרים הפך הדם לדם פסח ומילה, וכן במועד קטן פ"א שברכוהו תזרע ולא תחצד וכו', כי ראו שמצד המזל אינו ראוי לברכה, על כן ברכוהו בלשון הזה. ואמר פרעה שאם כן ילכו רק הגברים היכולים לתקן המזל על ידי מילה וזביחה. (שמות י יא)

...וי"ב לחם הפנים נגד י"ב המזלות, שעל ידם בא השפע. (שם כה כט)

אחל תת פחדך - לרז"ל שתעמוד לו השמש, שהאומות בטחו בכח המזלות, ורובם עבדו לשמש, ותחלת נפילת אומות העולם מפיל שר האומה, וזה שאמרו רז"ל שכפה שר של אמוריים למעלה והפילו לפני משה. (דברים ב כד)

אור החיים:

ויקח תרח - כחז"ל דשינוי מקום משנה מזל, ובראותו שלא ילדו יצא עבורם, להודיע חשיבותם. (בראשית יא לא)

בחקותי תלכו - ...או שהמזל מורה שיעשה התורה, מצותי תשמרו, ועל ידי זה ועשיתם - תתקנו הוראות המזל, או שיעשה הוראות המזל במצוות, כגון הנולד במאדים יהיה טבח או מוהל... (ויקרא כו ג)

ופניתי אליכם - ... עוד יתבאר על דרך אומרם אין מזל לישראל, ועל דרך אומרם צדק יקראהו לרגלו, שעקר ה' מזל זה ממקום אחד ונתנו במקום אחר, והוא מאמר ה' ופניתי וגו' כנגד בני חיי ומזוני, הגם ששלשתם תלוים במזל ולא בזכות, אני אפנה המזל ממקום למקום המורה עליכם לפרות זה כנגד הבנים, והרביתי כנגד חיי, והקימותי כנגד מזוני, וייחס לה שם ברית, אל דרך אומרו ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף וגו', ואמרו ז"ל היא שבועה... (שם שם ט)

והיה אם שמע - ...אם יאהבו בכל לבבם יזכו גם בעולם הזה, וזה שאמר ונתתי בוא"ו, שהוא תוספת על העיקר, שהוא שכר הנצחי, והגם שמזונות אינם תלויים בזכות, כשיעבדו ה' אין המזל שולט בהם. (דברים יא יג)

רק אם שמע תשמע - אמר מאמר זה סמוך ללא יהיה בך אביון, לפי שהעושר והעוני לדברי חז"ל אינם תלוים בזכות, לזה אמר סמוך להבטחת מניעת האביון רק אם שמע תשמע, פירוש אם ישראל ישמרו האמור בפסוק שמע תשמע, זה תלמוד תורה... אז ישנם בהבטחה שלא יהיה בהם אביון, הגם שאמרו שאינו תלוי בזכות, אם זכויותיו מרובים, כל שיש לו אפילו חטא אחד לא ישלוט על המזל המראה עליו עונו, אבל כשיגיע לשלימות התורה ומצוות ישלוט גם על המזל, וישיג עושר ובנים וחיים. (שם טו ה)

תמים תהיה - טעם ידיעת העתידות הוא כדי לתקן החסרון, ואם תהיה עם ה' תהיה תמים, לא יחסר לך דבר, ואין הוראת המזל לרעה מתקיימת, כמו אברהם שהתהפך המזל וילד. (שם יח יג)

לא כן נתן לך - כי נתן המזלות תחת ממשלתך, כאמרו כל שתה תחת רגליו וגו'... (שם שם יד)

הגר"א:

יפיק רצון - המצות רצון ה', ועוד כההוא טעיא דרבה בר בר חנה, אמר לו תא ואחוי לך היכי דנשקא ארעא ורקיעא אהדדי, רוצה לומר שינחל ב' עולמים על ידי שיעסוק גם בפרנסה, וגדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים, ואמר לו שיניח סלו עד שיתפלל, רוצה לומר שהפרנסה משמים ויתפלל בעדה, ומה שנלקח ממנו הסל על ידי הגלגל דרקיע דהדר, כי בני חיי ומזוני במזלא תליא, אך אם האדם טוב מאד, יכול להפך המזל, ומקבל מה' בעצמו ולא מהמזל. (משלי יב ב)

רש - עני מהוולדו בגזירת ה' שיוולד במזל עני, והוא מחרף עושהו... (שם יז ה)

נפש החיים:

...וכולי עלמא מודים, שכחות המזלות העליונים מתעוררים ליתן חלק באדם, כמאמר רז"ל האי מאן דבכוכב יהא גבר נהיר וחכים וכו', ועם כל זה אינם נותנים חלק מכחם אלא בהתעוררות מעשה הזיווג בפועל, כן הכחות מעולמות עליונים אין נותנים חלקם בחיים, אלא לעומת מעשה האדם בפועל ממש במצוות ובתלמוד תורה... (שער א פרק ו)

תעלומות חכמה:

כל המעשים - התלויים במזל, שהאדם צריך רק לעשות השתדלות מה שיוכל המזל לחול עליו, ואינו צריך חכמה ויגיעה, כי אם מזלו טוב יצליח גם בלעדם, ואם לאו לא יועילו השתדלויותיו. מעוות לא יוכל לתקון - מי שמזלו רע, לא יוכל לשנותו גם בשכר מצוה, דבהאי עלמא ליכא שכר, ואם יתקן על ידי תשובה לא יוכל להשלים בכל זאת חסרון - כשמזלו רע מתחילתו, אם כן היגיעה והחכמה לריק. (קהלת א יד וטו)

הכתב והקבלה:

לא איש - באדם יתמזגו היסודות לפי מזלו, ומי שמזגו נוטה לרע נקרא אדם, ולטובה נקרא איש, אמנם עבודת האדם מצד בחירתו חשובה יותר, ושכרו מרובה. (במדבר כג יט)

מלבי"ם:

...והראה לו גם כן, שכמו שמנהיג ה' את ההנהגה המסודרת מאת הטבע על ידי מערכת הכוכבים, שכל כוכב פועל פעולה מיוחדת, וה' ערכם וסדרם בסבובם התמידי למשול ביום ובלילה על ההנהגה הטבעית, כן ערך הנהגה שניה מסודרת לפי ההשגחה על ידי מערכה שניה שהם צבא משרתיו ומקדישיו למטה, שהם זרע אברהם, שהם מכוונים כמספר הכוכבים, וכל אחד יש לו סגולה מיוחדת, והם מושלים על הכוכבים והוראותיהם, וכל שכן שהם אינם נתונים תחת המזל ומשטרי שמים... (בראשית טו ה)

...וכבר אמרו שזווג ראשון מכריזים עליו קודם יצירת הולד, והוא קצוב מאת המזל השולט בעת היצירה, כמו שפירש רשי"י ז"ל בסוטה, ואברהם היה אצטגנין גדול וידע כי זווגו הוא בחרן, ואם היה לוקח אשה מחרן על פי עזר ה' שימצא בת זוגו המוכנה לו שם הוא אמת, כי זה הובטח מראשית היצירה, אבל מה שראה שנזדמנה לו אשה ממשפחתו, שזה לא ידע אברהם על ידי אצטגנינות, אם כן הוא ענין נסיי השגחיי, על זה אמר חסדו ואמיתו... (שם כד מח)

מה' יצא הדבר - שדבר זה היה ענין השגחיי ובדרך נס... ואם כן הוא כולו השגחיי, ולא כדבר התלוי במזל, שלפעמים ישונה על ידי הבחירה, כי אין הבחירה שלטת נגד פעולת ה' בהשגחה... (שם שם נ)

ועבדתם את ה' - ולא תעבדו את המזל שבו תלויים בני חיי ומזוני, וברך את לחמך - שהמזונות שמשיגים מהמזל אינם בטוחים מחלאים רעים. (שמות כג כה)

אלקי ישראל - אלקים מורה על ההנהגה הכללית שיסד בו' ימי בראשית, ואלקי ישראל על ההנהגה ההשגחית לפי מעשה עם ה', שיתנו גבורה לשדד המערכת ולהריק מצנורות של מעלה שפע וברכה, וההנהגה הטבעית על ידי השמים והמערכת, והם חיות שראה יחזקאל, המניעות את האופנים, והתנשאותם מהארץ הם הנסים הנסתרים, וההליכה על הארץ מציינת ההנהגה הקבועה על פי הטבע, ומעל לרקיע עולם הכסא, שם מנהיג ה' לבדו בהנהגה נסית מופלאת שלא באמצעות האופנים... (שם כד י)

כל צבאיו - הגלגלים והמערכת, שהם משרתיו - בקביעות, עושי רצונו - לא ימתינו על דבור מיוחד, כי הרצון הקודם בבריאה קבע חוקיהם. (תהלים קג כא)

מקימי מעפר דל - אף שלפי המזל מקומו בעפר, וגם האביון הגרוע יותר, יקימהו. (שם קיג ז)

סומך ה' לכל הנופלים - על ידי המערכה, ומשנה את מזלם. (שם קמה יד)

דעות האנשים בהוראת המערכת לפי מה שנמצא בקדמונים הם שנים, א' דעת הפילוסוף, האומר שהגרמים השמימיים והכוכבים פועלים בעולם השפל במה שבתמונותיהם ומצביהם המתחלפים, מניעים את היסודות ומרכיבים אותם להכינם למיני הכנות המתחלפות לקבל הצורות הטבעיות, עד שימשך בזה שישימו קצת בני אדם מוכנים לקבל החכמה וקצתם לא... אבל שיהיה לכוכבים הוראה אחרת גם בדברים אחרים שאין מבא לאיכיות בהם, כמו בעוני ובעושר, שישא אדם אשה אחת או רבות, שיהיה בעל מעלה או חסרון, יאמרו הכת הזאת שהוא שוא ושקר.

ב' הוא דעת הוברי השמים חוזים בכוכבים, שאומרים שכל הדברים הבאים על האדם הם באים בגזירות הכוכבים ומערכתם, שאי אפשר להמלט מגזירתם, בכל מה שיקרא להאדם, כמו אם שנים רבות יחיה, עני או עשיר, בעל בנים או ערירי ימות. ואיוב בויכוחו החזיק כדעת הוברי השמים... ולזה קלל ליל ההריון ויום לידתו, שהם היו בעוכריו ביסוריו ומכאוביו, וכנגדו התאמצו שלשת רעיו בטענותיהם להורות כי אך אלקים שופטו והוא לבדו ינהיג בהשגחתו הפרטית... (הכרמל)

רש"ר הירש:

גד - חותך מהיר ופתאומי, כן בא גם ה"מזל", רוצה לומר בא מזל שלא ציפו לו. (בראשית ל יא)

האזינו השמים - פונה בלשון זו לשמים בו נכללים כל ההשפעות של ההתפתחות הפיזית של הארץ, והייחסים האנושיים הבאים משינויים קוסמיים שמחוץ לארץ, ואחר כך ממילא תשמע הארץ. (דברים לב א)

העמק דבר:

ויאמר ה' אל לבו - כנוי למזלות, שמהם תוצאות חיים. (בראשית ח כא)

ומגבעות - והגדולים הנמשלים לראש ההר מצטיינים בגבהם, שהם למעלה מהליכות הטבע, כגון רבי חנינא דלא חש לכשפים, בפרק ד' מיתות, שהם מכחישים פמליא של מעלה, שהם ז' כוכבי לכת והמזלות, והכשפים גבוהים מהם. (במדבר כג ט)

כי לא נחש - נסיון לסימן, וסומך על זה לדעת גזרות המזלות, ואסור לישראל. (שם שם כג)

שפת אמת:

...וזה היה עיקר הברכה, שכתוב ויברך את יוסף, שיהיה התקשרות כל הפרנסה בשורש העליון בסמיכות גאולה לפרנסה כנ"ל, דאיתא חיי בני מזוני במזלא תליא מילתא, ומזלא אינו הטבע, רק שורש העליון, לכן אמרו תליא, כדאיתא על שבת קודש כל ברכאן בשביעאה תליא, כמו שכתבנו בפרשיות הקודמות בזה... (בראשית ויחי תרמ"ט)

במדרש והיה מספר בני ישראל וכו', אשר לא יספר וגו', הבט נא השמימה וכו', מאותו מזל שאתה רואה אינך מוליד, אראך שאתה מוליד וכו', ביאור הענין שאף על פי שבני ישראל הם חלק אלקי, והם דבקים בשורש נשמתם למעלה מכל העולמות, ומכל שכן מעולם הזה, אף על פי כן הלא הם נבראו בעולם הזה, והם בגופם תחת הטבע, אך כשיתרומם נפש הישראלי וכן בכלל נפשות בני ישראל הם מרוממים כל הטבע גם כן, ולכן אף שהכל תלוי במזל, עם כל זה יש בכח בני ישראל להגביה ולשנות כל המזל, ולכן נשתלחו לעולם, כדי שבעלייתם יתעלה גם הטבע כנ"ל... (במדבר תרל"ז)

במדרש ג' מתנות וכו' בזמן שהם מתנת שמים וכו', כבר כתבנו מזה, כי בודאי מוכן היה חלק זה לבני גד ולבני ראובן, אבל הרצון שגם אותו החלק המוכן לאדם יחפוץ לקבלו על ידי התורה, וזהו עיקר עבודת האדם, כי הבורא יתברך ברא העולם בטבע, ומוכן לכל אחד לפי מזלו, אבל בני ישראל צריכין להעלות הכל אליו יתברך למעלה מן המזל, וצריך שיהיה הרצון לקבל מתנת שמים ובכח התורה, ואז הוא דבר של קיימא, לכן איתא שצריכין להתפלל בכל יום על מזונות, אף מי שאינו מחוסר פרנסה... (מטות תרל"ט)

ברש"י למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים... ונראה לפרש, דהנה ידוע דשבעה גלגלים שבהם שבעה כוכבי לכת שצ"מ חנכ"ל הם משפיעים שבע המדות בלב האדם, כבש"ס שבת קנ"ו, האי מאן דבחמה וכו', והגלגל השמיני שעל גביהן הוא גלגל המזלות, ובודאי כמו ששבעה הגלגלים משפיעים שבע המדות בלב האדם, כן נמי הגלגל השמיני הוא המשפיע את השכל במוח האדם... והנה הנשיאים איתא במדרש שי"ב נשיאים הם לעומת י"ב מזלות, ועל כן יש לומר כמו שהמזלות משפיעים השכל במוח האדם, כן היה נמי ענין הנשיאים ליישר את ישראל בבחינת השכל שבמוח... (במדבר בהעלותך תרע"ד)

ר' צדוק:

והם הנרמזים בדברי רז"ל בר"ר י' אמר ר"ס אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל, (ספרים אחרים: מלאך, ונכון, ומיהו גם מזל פירושו מלאך עיין בב"ק ב' ב' וברש"י. ומה שאיתא שם בהמה לית לה מזלא וכאן אמרו דגם לכל עשב יש מזל אינו סותר, כי ודאי אינו סבור שענייני בהמה מיקרים, וכמו שאיתא בירושלמי פ"ט דשביעית, ובר"ר מ"ט) בעובדא דר"ש בן יוחאי שגם הם בהשגחה, רק רוצה לומר כשבטבע להיות ניזוק וצריך נס קל לדבר אין להם מלאך המליץ, כדיוק לשון רש"י ז"ל, שהוא הנקרא בלשון חכמים גם כן מזל, רוצה לומר הצלחה טובה, ואין נעשה להם הצלה נסיית. ויעויין מה שכתבתי במקום אחר על לשון מזל שבדברי רז"ל שבת קנ"ב ושאר דוכתי). שמכה אותו ואמר לו גדל, כהא דכתיב הידעת וכו'. שהנרצה גם כן על אותם כחת הנפשיים של כל עשב פרטי שיש לכל אחד כח פרטי בפני עצמו, שלולי כן לא היו נבראים שנים, על כרחך שכל אחד יש לו איזה כח וצורך השתמשות פרטי שבעבורו נברא, כמו שנתבאר לעיל (פרק ג') וכח הרוחני שלאותו כח רוצה לומר הכח הנפשי שבו הוא הנקרא מזל ברקיע...

ואל תתמה על דברינו כי עדיין מי הוא המכריח לברואים זולת השי"ת מאחר שגם בנפש הכחות נפש רוח נשמה הם מעצם הנפש ומנהיגים את הגוף משכנם באיברי הגוף שהם מוח לב וכבד שהם כולם חומרים גופנים שוים, אם כן על כרחך משכן כל הכחות אצל השי"ת, גם כן בחומרים גופניים ממש ועצמי הכחות הם מעצם השי"ת המשתלשל ממחשבה לדבור ולמעשה בדרך משל.

התשובה לזה על כל פנים אנו רואים שיש ג' מקומות שבהם נכללו כל הכחות העולמיים כולם, ובכל אחת בגילוי יותר, ויאמרו נא אנא הם הג' מקומות של מוח ולב וגמר המעשה, שהרי בלב כלול כל מה שבמעשה רק שהוא בכח ולא בפועל מעשיי כמו הם כלי המוח והלב. ואמנם כן השי"ת בעצמו הוא באמת המנהיג, כמו שהנפש אחר כן, השי"ת אחד שזהו היחוד האמיתי... ואין ההבדל רק למראה עיני הברואים המסתכלים בלבוש שהוא הבריאה שהוא דוגמת לבוש המעלת הגוף ומראה שיש ד' דברים בורא ונברא, והנברא כאלו הוא בפני עצמו ונבדל מן הבורא... (חלק א שיחת מלאכי השרת עמוד ס)

וענין התפלה שאמרו ז"ל (ברכות ו') שהוא מדברים העומדים ברומו שלעולם, היינו במקום המזלא שהוא מרומם מענין העולם הזה כנזכר, והיינו כי התפלה היא פועלת שינויים במזלא, וזה כל שורש ענין התפלה כי המזלא הוא המקבל ונהנה מזיו השכינה, והתפלה הוא להמשפיע ית"ש. וכפי תוקף ההשפעה מלמעלה כן הוא ההשתנות בבני חיי ומזוני נגד המזל. ואף דתלי במזלא, היינו דעל ידי התפלה שמתרבה השפע הרי ממילא מזלו עצמו משפיע לו זה מה שלא היה לו מקודם. ואולם גם זה עדיין תלוי במזלא, כד"ש (תנחומא מקץ ט') עתים הם לתפלה... וגם בזה יש הרבה משפטים שונים, ואולם התורה עוד למעלה מזה, דמאן דאחיד באוריתא אחיד בכולא... (חלק ה רסיסי לילה עמוד פב)

ענין אמרם ז"ל ג' מפתחות לא מסרן הקב"ה ביד שליח (תענית ב'), של חיה של גשמים ושל תחיית המתים, יש לומר שהוא על דרך אמרם ז"ל, (מועד קטן כ"ח) בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא, וזכותא הוא מעשה המצוה, שעל פי השגה ושכל תפיסת האדם, ומזלא הוא המקור שלמעלה מתפיסת האדם, והוא בחינת אין, שידוע מספרים הקדושים אין מזל לישראל, שבחינת האין הוא המזל לישראל, וזה ענין שלש מפתחות הללו שלא מסרן הקב"ה ביד מלאך, כי המלאך הוא נברא רק ממעשה המצוה, שהוא על פי השגת ושכל הנבראים, ושרש ג' דברים הללו המה מהמקור והשרש שלמעלה מתפיסת הנבראים, ובזה יונח קושיית התוספות, שנמסר לאליהו מפתח של גשמים ושל תחיה, שבאמת זה היה מבחינת המקור, כי צדיק גוזר, וכביכול הקב"ה בעצמו מקיים, ולא היה מצד שליחות. וגם יונח בזה הקושיא, הלא נתווסף חיים לחזקיה המלך בזכותא שלו, כי באמת זה היה מבחינת מזלא שנתדבק בהמקור, שהוא למעלה מתפיסת אדם בשער החמישים, שהוא בחינת בינה בפנימיות נקודה שבלב... ועל רמז זה מברכין הגשמים בשמיני עצרת, כאמרם ז"ל תענית ז' גדול יום הגשמים יותר ממתן תורה, שנאמר יערוף כמטר לקחי, מי נתלה במי, והיינו כי בשמיני עצרת, שהוא יום הגשמים, הוא המקור והשורש של התורה, כדאיתא בתקונים, דביה נביעא דאורייתא לאשקאה אילנא... (פרי צדיק שמיני עצרת מב)

שעורי דעת:

...והנה כל זה תמוה מאד, למה היה צריך להפך את דם הרעה לדם מילה, ומהו ענין ההפיכה בכלל, אם על פי חכמת האיצטגנינות ראו ענין דם והריגה העתיד לבא חס ושלום על ישראל, איך יהפך זה לדם מילה, ואם הקב"ה בחסדו רצה להציל את ישראל ולשנות את הגזירה שנגזרה עליהם ושכבר ראוה האצטגנינים, האם צריך היה לסגולת ההפיכה, כי היעשה כלום נגד רצונו יתברך?

מכל זה משמע, כי בזה הכוכב עצמו היתה סכנה צפויה לישראל שיביא עליהם דם והריגה, ומשה רבינו בתפלתו עצרו, והקב"ה בחמלתו הפך את הדם שבכח הכוכב הזה לדם מילה. נפלאים הדברים וסתומים.

וגם בתפלותינו אנו רגילים לומר דברים נפלאים ואיננו שמים לב להבינם, אנו אומרים קמי כהני דפרסי ידייהו על פי תקון חז"ל, (ברכות נ"ח ב') רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא... יהי רצון שיהיו כל חלומותי עלי ועל כל ישראל לטובה... ואם צריכים רפואה רפאם כחזקיה מלך יהודה מחליו... הדבר ממשי הוא החלום אשר יחלה וירפאהו?

הנה כשיקרה שיפול איש מגג הספינה המימה ואין עצה בדרך הטבע שלא יטבע זולת על ידי סבה חיצונה, יש אשר אם ההשגחה רוצה בהצלתו, תכין שנים הרבה קודם המעשה איזה קרש שנפל לתוך הים ויזדמן באותה שעה אליו. אבל לא יעשה שנוי הטבע שישאר האדם צף על פני המים ימים רבים בלי קרש או איזה דבר טבעי אחר, אם לא במקרה יוצא מהכלל, כשדרוש שיראה נס גלוי. ולמה צריך הקב"ה לעצות טבעיות כאלה? אלא רואים אנו מזה, כי הקב"ה העמיד גבולים וחוקים קבועים בבריאה, והנהיגה על ידי מערכת מסודרת ומסוימת, וכל הסבות הדרושות לטוב או למוטב נמצאות במערכה זו, ואין צורך לשנותה... 

ולכן, כשם שישנם אמצעים להשתמש בבריאה בעניניה התחתונים, שגם הם שרשם ועיקר ענינם הוא בעולמות העליונים, כמו כן ישנם כחות נעלים במערכת הבריאה, שאפשר לו לאדם, המגיע עדיהם על ידי אמצעים ידועים, לפעול בהם ולהביא תוצאות גדולות שנערכו ונקבעו גם כן בסדרי הבריאה עצמה. וכשם שטבע הארץ להוציא צמחה, ואם ירצה הקב"ה שלא תצמיח אינו צריך לשנות את הטבע, אלא בבריאה זו עצמה הוכנו סבות שונות שתפריענה את הצמיחה, כמו כן טבע הוא שקללת אדם כבלעם הרשע על פי סגולותיו המיוחדות שיהיו לו, תעשה את רשומה במערכת עם ישראל, ואין צורך לשנות הטבע ולחדש בריאה חדשה... והפיכת חלום גם כן תתבאר בדרך זו, כי לא כמו שחושבים הוא שחלום הוא גלוי ידיעה מהעתיד לבא, אלא חלום הוא השגת מצב ההוה, כי כל דבר הקורה בעולמנו אין שרשו והתחלתו הסבה הגלויה שאנו רואים פה, אלא התחלת כל דבר ומקורה היא בעולמות הגבוהים שורש הבריאה. ויש אשר נברא וקיים הוא לפני ימים רבים ושנים רבות בעולמות העליונים, ואף גם בעולם הזה בחלקיו הרוחניים הדקים שאין חוש האדם משיגם, ולבסוף משתלשל הדבר ומתגלה גם לעין האדם ולחושיו שנתנו לו להציץ על ידם ולראות את המציאות ולהרגישה...

וכן בענין הרעה שראה פרעה באצטגנינות שלו, כי הכוכב הזה שהוא סימן דם והריגה עומד נגד פני ישראל, לא היה זה סימן על העתיד גרידא, אלא הכוכב הראה על מציאות הקיימת כבר, שהיתה מוכנה כבר להתגשם בדם והריגה על עם ישראל חס ושלום, כי הכוכבים והמזלות הם מן האמצעים שעל ידם משתלשלת ההשפעה מלמעלה למטה, ועל פי חכמת האצטגנינות היה אפשר להכיר את המציאות הקיימת כבר למעלה ניכרת בכוכבים, ועל פי מצבו של כוכב רעה, ראה פרעה סימן דם והריגה על ישראל, והיתה סכנה גדולה בדרך הטבע יותר ממציאות נחש שרף ועקרב אשר בדרכם במדבר. וכשגרם החטא והוסרה ההשגחה המצילתם ואשר נשאה אותם על כנפי נשרים, עמדו בני ישראל בסכנת התגשמותו של ענין זה לכלותם במדבר, כי גם ענין החטא וענשו נסדר במערכת הבריאה להיות פועל פעולתו מלמטה למעלה, ולהמשיך שפע העונש מלמעלה למטה... אך לבסוף כשהפך הקב"ה את הדם שבכוכב רעה לדם מילה נרפא זה החולי, ולזה נאמר "היום גלותי את חרפת מצרים וגו'", כי על פי תנאי השתלשלות הענינים והתגשמותם נסדר ענין הפיכת אותו הענין עצמו מרעה לטובה... (חלק א עמוד קח)

מכתב מאליהו:

אמנם שתי בחינות יש, א' לכל אדם יש חלקו לעולם הבא, שהוא חלקו בגילוי כבודו יתברך... וכבר ביארנו לעיל שכל הנדרש לחלקו נותנים לו כלים ומסייעים, בדיוק ממש, ולצורך זה קובעים את זיווגו ומכריזים קודם לידתו בת פלוני לפלוני, בית פלוני לפלוני, שדה פלונית לפלוני (סוטה ב'), כל אלה הם כליו לעבודת ה' לפי חלק נשמתו... וזהו ענין המזל, כידוע, היינו חלקו וכליו שקבועים לו מראש...

הבחינה הב' האדם יכול לשנות את המזל, בחינת "משנה מקום משנה מזל", הן לטוב והן למוטב. יכול אדם לשנות מקומו ברוחניות, וממילא משתנים כליו... אברהם נטל שכר כנגד כל הי' דורות ממש, במזלו היה אב לארם, להיות ראש משפחתו, והרחיב מזלו, וזכה להיות לאב המון גוים, ניתן לו תכלית כל הבריאה.

ועתה הדברים ברורים, כל הצדיקים בבחינת השלמת חלקם-מזלם, בהכרח שישוו, שאם חיסר משהו הרי גזלן ורשע הוא ולא צדיק, ואם השלים הרי הוא צדיק, כי הרי השלים כל חלקו. אמנם ישנן עוד מדרגות למעלה מחלקו ומזלו, וזהו הנדרש בנח לגנאי, דאילו היה בדורו של אברהם והשלים חלקו בצדק ממש, מכל מקום לא נחשב לכלום, כי אברהם גילה בדורו גילוי כבודו יתברך בהתפשטות חלקו לחלקי כל העולם כולו במשך י' דורות שלמים. אולם בבחינת מילוי חלקו בנאמנות, היה נח שוה לכל צדיקי עולם. (חלק ב עמוד קנח)