(ראה גם: רקוד, שמחה)
אחות אהרן - ...שתוף נגד צדק, וידעת שבתהלים ק"נ ט' מיני זמר כנגד ט' גלגלים, ותוף נגד צדק, ומחול כנגד מאדים, ותמצא עקרים גדולים בתורה מפורשים על ידי נשים, כענין עולם הבא על ידי אביגיל, ותחית המתים על ידי חנה... וזה יורה שאין האשה טפל לגמרי ויש לה עיקר. ובמחולות - שהיו גם שכוונתן רעה, וכן בעגל כתיב ובמחולות. (שמות טו כ)
ומחולות - שהם נגד גלגל מאדים, לכן הזכירם, ולרז"ל ראה רק מחולות, והיה סימן שהקב"ה ימחל להם, וכיון שראה כך נזדרז לסלק העגל. (שם לב יט)
...והנה בין כולם הם תשעה כלי זמר, כנגד תשעה גלגלים, ובעלי חכמת המוזיק"א יודעים לכוין כל מין ומין וכו', ומפני זה הזכיר במעשה העגל מחול יותר מכל שאר כלי זמרים שהיו שם, לפי שהמחול נגד כוכב מאדים, כי הם היו במדבר במקום חורב ושממה, וכוכב הזה שולט עליו. וזהו שתמצא על הים, ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות, כי היו שם נשים שלא היה כוונתם לשם שמים, ותוף נגד צד"ק... אבל החכמים עשו במדרשים מחולות מלשון מחילה, וביאור הענין, כי כל מיני זמר שהיה בידם לא נזדמן לו למשה שיראה מהם סימן, כי אם מחולות, והוא אות וסימן למחילה שהקב"ה עתיד למחול עונם. (שמות תשא)
פרק בתרא דתענית אמר רבי חלבו עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בגן עדן, והוא יושב ביניהן, וכל אחד ואחד מראה עליו באצבעו, שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו וגו'... ועתה דע כי בדברים אלו באו לגלות רב טוב הצפון לצדיקים לעתיד בגן עדן, ורמזו אותו בלשון חכמה מאד, וזה כי המחול מיוחד לבתולות בפרט, כדכתיב, "אז תצא בתולה במחול בחורים וזקנים" וגו', ודבר זה נראה לחוש, כי המחול הוא לבתולה, וזה מפני כי המחול הוא שמחה בפועל, ואיננו כמו השמחה בלב, שאינו בפועל רק השמחה בלב, אבל הריקוד השמחה היא נמצאת בפועל לגמרי, ולפיכך זה שייך דוקא לבתולות, מפני כי הנשים ובפרט הבתולות אינן בעלות מחשבה, כמו כל איש אשר הוא בעל מחשבה יותר ויותר, כי כל מחשבה מעכבת את השמחה שלא תצא לפועל לגמרי, כי המחשבה מתנגדת אל השמחה... ומפני כי לעתיד בגן עדן השמחה בפעל, זה בעצמו נקרא מחול לצדיקים...
ועוד תדע להבין ענין המחול, דע כי השמחה היא מצד הנפש, כי השמחה היא כאשר האדם הוא בשלימותו, ואין שלימות רק אל הנפש ולא אל הגוף החמרי, מצד שהגוף החמרי הוא בכח ולא בפעל, ויש לו כבידות טבע... ולפיכך כאשר האדם מרקד יש בו השמחה יותר, כי הנפש בשלימות כחה, ואז נמצא השמחה, ולפיכך אמר שהקב"ה יעשה מחול לצדיקים בגן עדן, כי הצדיקים כאשר יהיו בגן עדן יהיו מסולקים מן החומר ותהיה הנפש גוברת, לא כמו הרשעים שאף כאשר יפרדו מן העולם הגשמי, שמפני כאשר היו בעולם הזה היה נמשך נפשם אל הגוף שהוא חמרי, ולפיכך אף אחר הפרדם מן הגוף אין נפשם נבדלת מן החומר, לא יהיה מחול הזה להם, שיהיה נפשם מסולקת מן הגוף. אבל הצדיקים אשר היו גוברים על הגוף באו בעולם הזה, היה זה בכבידות גדולה שהיו מושלים על הגוף המונע, ולא היה להם בעולם הזה מחול, שהמחול הנפש גוברת והגוף נמשך אחריו, ודוקא לצדיקים יהיה המחול הזה... ומזה הטעם כאשר מקדישים להקב"ה מרקדים ומתעלים למעלה ואומרים קדוש קדוש, שהוא נבדל מן הגוף...
אמנם מה שאמרו שיעשה מחול לצדיקים ולא אמר בלשון אחר, שיהיה להם ריקוד, להורות על ענין ההתעלות הזה, כי המחול הוא סבוב ועיגול ואין עיגול בלא אמצעי, וידוע כי האמצעי שהוא תוך העיגול הוא נבדל מכל העיגול... ודבר זה ידוע, כי הנקודות שהם על העיגול כלם הם פונים על ידי הקוים הנמשכים מן הנקודות שהם על העיגול אל הנקודה האמצעית, לא יסורו ימין ושמאל. וכן ענין הצדיקים ומעלתם במחול הזה שהוא התפשטות מן החמרי לגמרי עד שיהיו פונים אליו יתברך ונמשכים אליו, וזה שאמר שיש מחול לצדיקים הוא התעלות מן החמרי עד שיהיו נמשכים אחר השי"ת, כמו שימשכו כל הנקודות אשר הם העיגול אל הנקודה האמצעית...
והבן מה שאמר שיהיה להם מחול, אשר כל מחול הוא סבוב, שלא יאמר כי יש לכל צדיק מעלה מיוחדת ואין אחד כולל כל הדביקות, ולפיכך אמר שיהיה להם מחול שהולך בסבוב, ואילו לא היה זה מחול, היה כל צדיק מיוחד בדביקות מיוחדת... (באר הגולה באר ד)