מטבע

(ראה גם: כסף, מחצית השקל, ממון, מסחר, שקל)

תלמוד בבלי:

ויחן את פני העיר, אמר רב מטבע תיקן להם... (שבת לג ב)

תנו רבנן ד' פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם, שכר כותבין, ושכר מתורגמנין, ושכר יתומים ומעות הבאות ממדינת הים... (פסחים נ ב)

תנו רבנן ג' דברים עלו במחשבה ליבראות, ואם לא עלו דין הוא שיעלו... ויש אומרים על המטבע שיצא. (שם נד ב)

מאן ניהו בנן של קדושים, רבי מנחם בן סימאי, ואמאי קרו ליה בנן של קדושים, דלא איסתכל בצורתא דזוזא. (שם קד א)

דאמר רבי מאיר כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כסא כבודו והראהו למשה, ואמר לו זה יתנו, כזה יתנו. (שקלים ד ב)

תנו רבנן, המוציא שטר חוב על חבירו, כתוב בו בבל, מגבהו ממעות בבל, כתוב בו ארץ ישראל, מגבהו ממעות ארץ ישראל, כתוב בו כסף סתם, מה שירצה לוה מגבהו, מה שאין כן בכתובה... ואימא נסכא, אמר רבי אלעזר דכתיב ביה מטבע, ואימא פריטי, אמר רב פפא פריטי דכספא לא עבדי אינשי. (כתובות קי ב)

ומנין שכל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, תלמוד לומר אחת לאחת למצוא חשבון... (סוטה ח ב)

...דאמר רב יהודה אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה כסף צורי, ושל דבריהם כסף מדינה... אלא מאי סלע, פלגא דזוזא, דעבידי אינשי דקרו לפלגא דזוזא איסתירא. (קדושין יא א)

חליפין מאי ניהו, מטבע, שמע מינה מטבע נעשה חליפין, אמר רב יהודה הכי קאמר, כל הנישום דמים באחר, כיון שזכה זה מתחייב בחליפין... (שם כח א, וראה שם עוד)

גזל מטבע ונסדק... משלם כשעת הגזלה, מטבע ונפסל... אומר לו הרי שלך לפניך, אמר רב הונא נסדק נסדק ממש, נפסל פסלתו מלכות, ורב יהודה אמר פסלתו מלכות נמי היינו נסדק, אלא היכי דמי נפסל, שפסלתו מדינה זו ויוצאה במדינה אחרת... איתמר המלוה את חבירו על המטבע ונפסלה המטבע, רב אמר נותן לו מטבע היוצא באותה שעה, ושמואל אחר יכול לומר לו לך הוציאו במישן... 

תנו רבנן, איזהו מטבע של ירושלים, דוד ושלמה מצד אחד, וירושלים עיר הקודש מצד אחר, ואיזהו מטבע של אברהם אבינו, זקן וזקינה מצד אחד, ובחור ובתולה מצד אחר, בעא מיניה רבא מרב חסדא, המלוה את חבירו על המטבע והוסיפו עליו מהו, אמר לו נותן לו מטבע היוצא באותה שעה... אמר רבה הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור, מאי טעמא, אמר הא מנח קמך, אי בעית שקליה, והני מילי בצלולין דקא חזי ליה... ואמר רבה השף מטבע של חבירו פטור, מאי טעמא דהא לא עבד ולא מידי, והני מילי דמחייה בקורנסא וטרשיה, אבל שייפא בשופינא חסורי חסריה... (בבא קמא צו ב)

ואלו חייב להכריז, מצא... שלשה מטבעות זה על גב זה... אמר רבי יצחק מגדלאה והוא שעשויין כמגדלין... אמר רבי חנינא לא שנו אלא של שלשה מלכים, אבל של מלך אחד אינו חייב להכריז, היכי דמי, אי דעשויין כמגדלין, אפילו של מלך אחד נמי, ואי דאין עשויין כמגדלין אפילו של שלשה מלכים נמי לא... מאי מכריז... אמר רבינא טבעא מכריז (מטבעות מצאתי)... תנו רבנן המוצא סלע בשוק, ומצאו חבירו ואמר לו שלי היא, חדשה היא, נירונית היא, של מלך פלוני היא לא אמר כלום, ולא עוד אלא אפילו שמו כתוב עליה לא אמר כלום, לפי שאין סימן למטבע, דאמר דלמא אפוקי אפקה ומאיניש אחרינא נפל. (בבא מציעא כד ב)

הזהב קונה את הכסף, הכסף אינו קונה את הזהב, הנחשת קונה את הכסף, והכסף אינו קונה את הנחושת, מעות הרעות קונות את היפות, והיפות אינן קונות את הרעות, אסימון קונה את המטבע, והמטבע אינו קונה את האסימון, מטלטלין קונין את המטבע, מטבע אינו קונה את המטלטלין... בילדותיה סבר דהבא דחשיב הוי טבעא, כספא דלא חשיב הוי פירא, וקני ליה פירא לטבעא, בזקנותיה סבר כספא דחריף (בהוצאה) הוי טבעא, דהבא דלא חריף הוי פירא, וקני ליה פירא לטבעא... (שם מד א, וראה שם עוד)

כמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה אונאה, רבי מאיר אומר ארבע איסרות, איסר לדינר, ורבי יהודה אומר ארבע פונדיונות, פונדיון לדינר, ורבי שמעון אומר שמונה פונדיונות, שני פונדיונים לדינר, עד מתי מותר להחזיר, בכרכים עד כדי שיראה לשולחני, בכפרים עד ערבי שבתות, אם היה מכירה אפילו לאחר שנים עשר חודש מקבלה הימנו ואין לו עליו אלא תרעומת, ונותנה למעשר שני ואינו חושש, שאינו אלא נפש הרעה... עד כמה תיפחת ויהא רשאי לקיימה, בסלע עד שקל, בדינר עד רובע, פחות מכאן איסר אסור להוציאה, הרי זה לא ימכרנה לא לתגר ולא לחרם ולא להרג, מפני שמרמין בה את אחרים, אלא יקבנה ויתלנה בצואר בנו או בצואר בתו... (שם נא ב, וראה שם עוד)

ההוא דהוו קרו ליה עכברא דשכיב אדינרי... (סנהדרין כט ב)

תנו רבנן, להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה (נברא האדם יחידי), שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, אבל הקב"ה טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחבירו, שנאמר תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש... (שם לח א)

...סלה כל אבירי ה' בקרבי, כאדם שאומר לחברו נפסלה מטבע זו... (שם קד ב)

אמר רב אושעיא בקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם משום כספא ודהבא של ירושלים, והוינן בה, ירושלים הויא רובא דעלמא, אלא אמר אביי בקשו לגנוז דינרא הדרייאנא טוריינא שיפא מפני טבעה של ירושלים, עד שמצאו לה מקרא מן התורה שהוא מותר, ובאו בה פריצים וחללוה. (עבודה זרה נב ב)

הרי עלי זהב לא יפחות מדינר זהב, כסף לא יפחות מדינר כסף, נחושת לא יפחות ממעה כסף... ודילמא נסכא, (חתיכת זהב), דאמר מטבע, ודלמא פריטי, אמר רבי אלעזר פריטי דדהבא לא עבדי אינשי. (מנחות קו ב)

תלמוד ירושלמי:

רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב חונה, לא יעמוד אדם ויתפלל ומין מטבע בידו, לפניו אסור לאחריו מותר, רבי יסא היה צוררן ותופשן בידו, ולמדת הדין, אמר רבי יצחק וצרת הכסף בידך, ובלבד בידך... (ברכות יח א)

מטבע שנפסל והמלכות מקבלתו, רבי יוסי בשם רבי יונתן כאסימון, רבי חייא בשם רבי יונתן כמטבע של מלכים הראשונים, נימא אם היה יוצא על גב צורתו מחלל (מעשר שני), ואם לאו אינו מחלל. מטבע שמרד, (שיצאה ממורד), כגון בן כוזיבא, אינו מחלל, היו לו מעות של סכנה (המלכות אוסרתן ומחפשת אחריהם), אתא עובדא קומי רבי אימי אמר יוליך הנייה לים המלח, היה לו מעות של דיסקניס (שם המלך), רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו מחללין כדרך שהן יפות אצל התורמסר... אמר רבי אבין כל המטבעיות היו יוצאות בירושלים מפני כן על שם יפה נוף משוש כל הארץ. (מעשר שני ג ב)

ברת רבי חייה רובה אוזפת לרב דינרין, אתת שאלת לאבוה, אמר לה שקילי מיניה דינרין טבין ותקילין... (בבא מציעא יג ב)

וכמה תהא הסלע חסרה ולא יהא בה הונייה, רבי מאיר אמר ארבעה איסרות מאיסר לדינר... תני יותר מיכן מוציאה בשוה סלע עד שקל, דינר עד רובע, פחות מיכן אפילו הוא כאיסר אין יכול להוציאה, היתה יוצאת על אסימון בסלע ועל המטבע בשקל, על אסימון בשקל ועל המטבע בסלע, אין לו אלא צורת המטבע... (שם יז א)

מדרש רבה:

ארבעה הם שיצא להם מוניטון בעולם, אברהם ואעשך לגוי גדול, יצא לו מוניטון, ומהו מוניטון שלו, זקן וזקנה מיכן, בחור ובתולה מיכן, יהושע (יהושע ו') ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ, יצא לו מוניטין בעולם, מהו, שור מיכן וראם מיכן, על שם (דברים ל"ג) בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו. ודוד, (דברי הימים א' י"ד) ויצא שם דוד בכל הארצות, יצא לו מוניטון, ומה היה מוניטון שלו, מקל ותרמיל מיכן, ומגדל מכאן, על שם (שיר ד') כמגדל דוד צוארך. ומרדכי, (אסתר ט') כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות, יצא לו מוניטון, ומה מוניטון שלו, שק ואפר מיכן, ועטרת זהב מיכן. (בראשית לט טז)

מדרש תנחומא:

ומלכו רביעאה תהוא תקיפא כפרזלא... ולמה מושלה כברזל וכחרס, אמרו רז"ל המלכות הזו עתידה להשתמש במטבע של חרס... (תרומה ז)

...רבי שמעון בן לקיש אומר, לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ונטל כל אחד ואחד מטבע, לפיכך יתן כל אחד ואחד מטבע... (תשא י)

משנה תורה:

אסור לאדם ליתן מעות או דינרים לתוך פיו שמא יש עליהם רוק יבש של מוכי שחין או מצורעין או זיעה, שכל זיעת אדם סם המות חוץ מזיעת הפנים. (רוצח יב ד)

הפירות אף על פי שאין קונין בהן, כמו שביארנו, הרי נקנין בקנין כשאר המטלטלין, אבל המטבע כשם שאין קונין בו, כך אינו נקנה בקנין, ואינו נעשה הוא עצמו קנין לקנות כשאר דברים... אבל הדינרין של זהב לגבי מטבעות של כסף הרי הן כפירות, וכן המעות של נחושת כמו פירות לגבי מטבעות של כסף... 

המטבע אין לו דרך שיזכה בו מי שאינו ברשותו אלא על גבי קרקע, כגון שקנה הקרקע ועל גבו המעות, או שישכור את מקום המעות, כיון שזכה בקרקע בכסף או בשטר או בחזקה או בקנין זכה במעות... (מכירה ו א והלאה, וראה שם עוד)

...כיצד, הרי שהיה דינר של זהב בעשרים וארבעה דינר של כסף, וצרפה בעשרים דינר או בעשרים ושמונה, הרי זה מחזיר את ההונייה, היה יתר על זה בטל הצירוף, פחות מכאן מחילה. וכן אם היה הסלע חסרה שתות והיו מוציאין הסלעים במניין ולא במשקל מחזיר ההוניה. עד מתי חייב להחזיר הדינר או הסלע, בכרכים עד כדי שיראה לשולחני, בכפרים שאין השולחני מצוי שם יש לו להחזיר עד ערבי שבתות, שאין מכיר הסלע וחסרונה אלא השולחני... הנותן סלע חסרה לחבירו, אם היה מכירה אפילו לאחר שנים עשר חודש הרי זה מחזירה, ואם היה אפשר להוציאה על ידי הדחק אינו יכול להחזירה לאחר זמן, אלא אם כן קבלה ממנו במדת חסידות... (שם יב ט)

מי שהיו לו מעות פקדון ביד אחר, ורצה להרשות שליח להביאן, אין הקניין מידו מועיל בזה, שאין המטבע נקנה בחליפין, אלא כיצד עושה, נותן לו קרקע כל שהו, ומקנה לו המעות... (שלוחין ג ז)

כל כסף האמור בתורה היא שקל הקדש והוא עשרים מעה, וכל כסף של דבריהם ממטבע ירושלים, שיהיה הסלע שלהן אחד משמנה בו כסף והשאר נחושת כמו שבארנו. אבל המעה היא היתה כסף נקי אפילו בירושלים, והיא כסף של ירושלים, ולפי שזה שהצריכו להיות כפירת הטענה שתי כסף היא מדבריהם, עשו אותה שתי כסף של ירושלים... (טוען ג ב)