מטטרון

(ראה גם: חנוך, מלאך)

זהר:

ותניא אמר רבי יוחנן מטטרון שר הפנים שהוא נער עבד מרבו האדון המושל עליו, הוא ממונה על הנשמה, להשפיע לה בכל יום מאותו אור שנצטוה (להשפיע לה), והוא עתיד לקבל חשבון בכתב מבית הקברות מיד דומה ולהראותו לפני אדונו, והוא עתיד לעשות אותו העצם לוז שאור (לבנין הגוף) תחת הארץ, ולתקן את הגוף ולהחיותו בשלמות (הראוי אל) גוף בלא נשמה, והקב"ה ישלח אחר כך הנשמה למקומה בגוף. (חיי שרה קנה, ועיין שם עוד)

...זהו שכתוב ויאמר אברהם אל עבדו, זהו מטטרון, עבדו של מקום, זקן ביתו להיותו תחלת בריותיו של מקום, המושל בכל אשר לו, פירושו שנתן לו הקב"ה ממשלה על כל צבאותיו, דהיינו על כל מלאכי מעלה. ולמדנו אמר רבי שמעון אמר רבי יוסי אמר רב, כל צבאותיו של אותו עבד נוטלין אור ונהנין מזיו הנשמה, שלמדנו אור הנשמה גדול מאור הכסא... וכשהולך לעשות שליחותו (של הקב"ה), כל צבאותיו והמרכבה שלו נזונים מאותו הזהר (של הנשמה)... וזה הוא שהנשמה אומרת לו שים נא ידך, כלומר סיעתך, (היינו הצבאות של מטטרון), תחת ירכי, זהו אור הנשפע מן הנשמה... 

אמר רבי יהודה ברבי שלום, כך קבלנו, בשעה שזה הולך בשליחותו של מקום, הקב"ה מניע כל צבאותיו של מעלה באות אחת משמו, (דהיינו בי' של הוי"ה שהוא סוד או"א), שהוא שורש אור נשמה כבסמוך... (שם קנז, ועיין שם עוד)

ועוד כל אלו השולטים בשליטה בעולם הזה, על ידו, על ידי מטטרון עולים לשלוט, וכל אלו היורדים על ידו יורדים משליטתם, כולם תלויים בסולם הזה, שהוא מטטרון. הוי"ה שולט על כולם, שכתוב, והנה ה' נצב עליו.

כשהקיץ מה נאמר, אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים, מטטרון הוא בית אלקים ודאי, והוא שער להכנס בפנים, שכתוב פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה י-ה... והכל אחד, כלומר שערי צדק, ושער הוי"ה, ושער השמים הם אחד, שהוא מטטרון. (ויצא עד, ועיין שם עוד)

וזה הוא שאומר עבדי, כי הסוד של מפתחות רבונו הוא בידו, כמו שאתה אומר ויאמר אברהם אל עבדו, שזהו הלבנה, כמו שלמדנו, (שהיא הנוקבא, והיא מתגלית על ידי) מטטרון, שהוא עבד שליח של רבונו. זקן ביתו (היינו מטטרון שנקרא זקן), כמו שאתה אומר נער הייתי וגם זקנתי, (שמקרא זה שר העולם אמרו, שהוא מטטרון), המושל בכל אשר לו, משום שכל הצבעים נראים בו, שהם ירוק לבן ואדום)... (וישב מח, ועיין שם עוד)

פתח ואמר, המלאך הגואל וגו', זהו למדנו ובארוהו, אבל בא וראה, הנה כתוב הנה אנכי שולח מלאך וגו', זהו מלאך שהוא גואל את העולם, (שנקרא מלאך הגואל), והוא שמירה לבני אדם, (כמו שכתוב לשמרך בדרך), וזה הוא המזמין ברכות לכל העולם משום שהוא מקבל אותם מתחילה), ואחר כך הוא מזמין אותם בעולם, (דהיינו המלאך מטטרון), ומשום זה כתוב הנה אנכי שולח מלאך לפניך, ושלחתי לפניך מלאך.

וזה הוא מלאך שפעם הוא זכר ופעם הוא נקבה, וכך הוא, שבזמן שהוא מזמין ברכות לעולם, אז הוא זכר ונקרא זכר, כזכר המזמין ברכות לנוקבא, כך הוא מזמין ברכות לעולם, ובזמן שנמצא בדין על העולם, אז נקרא נקבה, כנקבה שהיא מעוברת, כן הוא מתמלא מן דינים, ואז הוא נקרא נקבה, והכל סוד אחד. 

כעין זה כתוב, ואת להט החרב המתהפכת, שיש מלאכים שליחים בעולם שמתהפכים לכמה אופנים, פעם לזכר ופעם לנקבה, פעם לדין ופעם לרחמים, והכל הוא בענין אחד. כעין זה אותו מלאך הוא באופנים רבים, וכל צבעי העולם (שהם הנוקבא), כולם (לבן אדום ירוק) הם במקום זה, וזה סוד כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו', כל אלו הצבעים כן הוא מנהיג לכל העולם... (ויחי תסז, ועיין שם עוד)

קום רעיא מהימנא, כי ודאי מי שעוסק בהלכה (שהיא המלכות) שלא לשמה, והרויח ההלכה, ודאי בתפישה היא אצלו, (דהיינו שלא לרצון), ועם כל זה העמידו לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, והלכה זו היא מצד הנער הטוב, (שהוא מטטרון), שנפרש מאילן טוב ורע, שהוא איסור והיתר, טומאה וטהרה, כשר ופסול, ועל שם הנער נקראת (המלכות) נערה, שעתיד להתקיים כן, וינערו רשעים ממנה, שהם איסור טמא ופסול, סמאל והמחנות שלו. (תצא כו, ועיין שם עוד)

והנה אופן אחד בארץ, זהו הוא מטטרון שהוא עליון (על המלאכים), ת"ק שנים. (ויש לו חמשה שמות) מטטרון, מיטטרון, זבול, עבד, זבואל, הרי חמשה, וכפי שליחות אדוניו כך הרבו שמותיו, (שהרבו לו של שמו ד' שמות), לד' צדדיו, כד' צדדי העולם, (שהם חו"ג תו"מ המכונים דרום צפון מזרח מערב, שבכל צד יש לו שליחות מיוחדת).

הוא קושר קשרים (דהיינו שמייחד יחודים), לאדונו, שולט בסוד ארבעה אלף וחמש מאות נהרות אפרסמון הנמשכים ויוצאים מי"ג נהרי אפרסמון גנוזים אחרים, וארבעה אלף ות"ק רבוא היכלות שהם טמונים בתוך האורות עומדים לפניו, והוא ממונה עליהם. כל פעם שנכנס ויוצא רועדים לפניו אלף ות"ק רקיעים, י"ב אלפים רבוא (מלאכים) מימינו, וי"ב אלפי רבוא משמאלו, וי"ב אלפי רבוא מלפניו, וי"ב רבוא אלפי רבוא מאחוריו, כל אלו המחנות מאירים משלהבת אחת נוצצת היוצאת ממנו, ובשלהבת ההיא חקוקות אותיות של השם המפורש, שנוצצות ולוהטות מתוך אותה שלהבת, וכולם כשמסתכלים בהארת האותיות החקוקות והמפותחות, כולם רועדים ומפחדים ונוסעים להתנוצצות האותיות ההיא... 

ומטטרון הממונה הגדול, העומד בפקודת השם הקדוש ההוא, (שהוא הוי"ה דאלפין הנ"ל, הנקרא השם המפורש), ונושא כל המחנות בסודו, לד' פניו בד' צורות, (אריה, נשר ואדם, שהוא כולל אותן), תוך ד' רוחות העולם, (שהם חו"ג תו"מ), והוא מטטרון כולל השם הנקרא ש-די, וכולם קוראים לו את השם הזה אצל השם העליון הקדוש (הוי"ה)...

בידו נמסרו י"ב מפתחות עליונים בסוד השם הקדוש, וארבעה מפתחות מהם, הם ד' סודות של אורות המתחלקים מפתח אחד נקרא אור נוצץ נסתר וטמון, אין לו גוון, וההתנוצצות ההיא אינה עומדת להסתכל בה, ולא ראה בה צבע, אלא נוצץ התנוצצות לעינים ונגנז ואינו נודע.

המפתח השני הוא אור המאיר, והוא שמחה להסתכל בו, לפעמים הוא לבן, ולפעמים הוא ירוק, ולפעמים לא זה ולא זה. המפתח השלישי נקרא אור זוהר, שמזהיר, והמאיר הוא זוהר המאיר לכל שאר האורות, אור זה מרוקם בכל הצבעים, האור הזה הוא מאותו הזוהר של הרקיע שעל החיות, שכתוב כזהר הרקיע... המפתח הרביעי נקרא אור התבונה, הנותן תבונה בלב לדעת ולהסתכל ולעמוד על סודות עליונים, והאור הזה המשמח את הלב, נותן הארת החכמה והתבונה לדעת ולהסתכל... (זהר חדש יתרו תיז והלאה, ועיין שם עוד)

מתוך היראה (שחנוך) הלך בדרך אמת בארץ, הוא מצא את האור שאבד אדם הראשון, (דהיינו הזיהרא עילאה שאבד מחמת החטא דעץ הדעת)... שהאור הזה נגנז בגן עדן, עלה למעלה (דהיינו שהיה רוצה להשתמש עם האור, אבל האור לא התישב במקומו, כי לא היה שלם מכל צדדיו, כי השלמות שלמטה היתה חסרה לו, שנאבדה מחמת החטא דאדם הראשון, על כן ירד למטה (לגן עדן התחתון), והתחבא תוך עצי הגן, ונתפשט שם בכל צדדי הגן עד שנולד חנוך בן ירד... כיון שנולד חנוך בן ירד היה נמצא סמוך לגן, התחיל אותו האור להאיר בתוכו והתגדל במשחת קודש, והאור ההוא שכן עליו, כשהוא נתנוצץ נכנס לגן עדן, ומצא שם עץ החיים, ענפיו ופירות העץ, הריח בהם, ונתישב בתוכו אותו הרוח של אור החיים... באו שליחים מלאכים עליונים ולמדו אותו החכמה העליונה, ונתנו לו ספר שהיה גנוז תוך עץ החיים ולמד ממנו, וידע דרכיו של הקב"ה והלך אחריו, זה שאמר ויתהלך חנוך את האלקים, עד שאותו האור נשלם בתוכו. 

כיון שאותו האור נשלם למטה, רצה לעלות למקומו, בכדי להראות אותה השלימות שיש בסוד חנוך, יום אחד נכנס בגן עדן והראו לו הנסתרות שבגן, והניח אותו ספר וכל מה שראה מחוץ (לגן), והספר גנוז בין החברים.

אחר כך נתלבש אותו האור תוך הלבוש ההוא, (תוך גופו של חנוך) להראות שלמותו למעלה, ושיתביישו בשבילו כל אלו המלאכים שקטרגו לפני אדונם שלא יברא את האדם בארץ. זה שאמר ואיננו כי לקח אותו אלקים, ואיננו בעולם הזה, ואיננו כמו שהיה בעולם הזה, כי לקח אותו אלקים לצורה אחרת, בצורה זו הוא תמיד נער, והעמדנו הסוד הזה בכתוב, חנוך על פי דרכו, דהיינו להנהיג כל העולמות, גם כי יזקין לא יסור ממנה, כי תמיד נמצא בו וחוזר להיות נער...

בחנוך נכללה הצורה של העולם הנסתר, (שהוא ז"א שממנו מוחין דפנים). הוא כסא לאדונו, עושה שליחות בעולם, כשהעולם בדין (נמסרת ההנהגה למטטרון), הוא יוצא, ומטטרון נקרא רבון על כל הצבאות העליונים, (שכולם הם תחת הנהגתו), והזקן הוא נער, נכנס מעולם לעולם, (דהיינו שנכנס מעולם דמלכות לעולם ז"א, שהוא מוחין דפנים), אז נשקט הרוגז (ומנהיג העולם ברחמים).

צורה זו (של מטטרון, דהיינו שהוא בסוד מוחין דנער הכלולים במוחין דזקנה), נפרסה במפרס הכפורת, שנצטיירו בה באותו המפרש ב' צורות, א' דכר וא' נוקבא, (שהוא סוד מטטרון וסנדלפון), שהם ב' נערים עלמים אהובים עומדים דבקים זה בזה.

וזה סוד בראשית ברא אלקים, (בראשית היינו הכפורת, אלקים היינו שברא) המפרש של הכפורת הסתומה, את השמים ואת הארץ, הם ב' כרובים העומדים בדבקות של אהבה, שמים וארץ לא כתוב אלא את השמים ואת הארץ, הן לרבות ב' כרובים... (שם תרומה לט, ועיין שם עוד) 

כתוב ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כי לקח אותו אלקים, מהעולם הזה של בני אדם, ונמשך חנוך מעט מעט עד שנעשה מה שנעשה ושכן במקומו כראוי, שהוא מטטרון הגדול והחזק שר הפנים, שממנו מזדעזעים עליונים ותחתונים ושליטים ושמשים עליונים הקרבים אליו, לשלוט ולהוציא ממנו כח ועטרות קדושות. (שם רות תפז)

ספרי:

אשר על פני יריחו, רבי אליעזר אומר באצבעו היה מראה מטטרון למשה, והראהו את כל ארץ ישראל... (האזינו שלח)

תלמוד בבלי:

אחר קיצץ בנטיעות, עליו הכתוב אומר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך, מאי היא, חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל, אמר גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי, שמא חס ושלום ב' רשויות הן, אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא, אמרו ליה מאי טעמא כי חזיתיה לא קמת מקמיה, איתיהיבא ליה רשותא למימחק זכוותא דאחר... (חגיגה טו א)

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, פסוק זה שר העולם אמרו, נער הייתי גם זקנתי, מאן אמריה, אילימא קודשא בריך הוא, מי איכא זקנה קמיה, ואלא דוד אמריה, מי קשיש כולי האי, אלא שמע מינה שר העולם אמרו. (יבמות טז ב)

אמר ההוא מינא לרב אידית, כתיב ואל משה אמר עלה אל ה', עלה אלי מיבעי ליה, אמר ליה זהו מטטרון ששמו כשם רבו, דכתיב כי שמי בקרבו, אי הכי ניפלחו ליה, כתיב אל תמר בו, אל תמירני בו... (סנהדרין לח ב)

...ברביעיות מאי עביד, יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה, שנאמר את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה, גמולי מחלב עתיקי משדים... ומעיקרא מאן הוה מיגמר להו, איבעית אימא מיטטרון... (עבודה זרה ג ב)

דרש רבי חנינא בר פפא יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו, פסוק זה שר העולם אמרו, בשעה שאמר הקב"ה למינהו באילנות, נשאו דשאים קל וחומר בעצמן, אם רצונו של הקב"ה בערבוביא, למה אמר למינהו באילנות, ועוד קל וחומר... מיד כל אחד ואחד יצא למינו, פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו. (חולין ס א)

מדרש רבה:

דבר אחר להקים את המשכן, אמר רבי סימון בשעה שאמר הקב"ה לישראל להקים את המשכן רמז למלאכי השרת שיעשו אף הם משכן, ובעת שהוקם למטן הוקם למעלן, הוא משכן הנער ששמו מטטרו"ן, שבו מקריב נפשותיהם של צדיקים לכפר על ישראל בימי גלותם, ולכך כתיב את המשכן, שמשכן אחר הוקם עמו... (במדבר יב טו)

...באותה שעה היה הקב"ה בוכה ואומר אוי לי מה עשיתי, השריתי שכינתי למטה בשביל ישראל, ועכשיו שחטאו חזרתי למקומי הראשון, חס ושלום שהייתי שחוק לגויים ולעג לבריות, באותה שעה בא מטטרון ונפל על פניו, ואמר לפניו, רבונו של עולם, אני אבכה ואתה לא תבכה, אמר ליה אם אין אתה מניח לי לבכות עכשיו, אכנס למקום שאין לך רשות ליכנס ואבכה, שנאמר (ירמיה י"ג) ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה וגו'... (איכה פתיחתא כד)

מדרש תנחומא:

מיד הלך לו אצל שר הפנים, אמר לו בקש עלי רחמים שלא אמות, אמר לו, משה רבי, טורח זה למה, כך שמעתי מאחורי הפרגוד שאין תפלתך נשמעת בדבר זה... באותה שעה בא מטטרון ונפל על פניו, ואמר לפניו, רבונו של עולם, משה בחייו שלך ובמותו שלך הוא, אמר ליה הקב"ה אמשול לך משל... אף כך אמר הקב"ה למטטרון, לא אני מתאונן על משה בלבד, אלא עליו ועל ישראל... (ואתחנן ו)

תנא דבי אליהו זוטא:

...וכן קורא למלאכי השרת, ובתחלה קורא למטטרון ואומר לו אני קראתי שמך בשמי, שנאמר (שמות כ"ג) כי שמי בקרבו, מפני מה ראית שכינתי מסתלקת וביתי חרב ולא בקשתם עליהם רחמים... (פרק כ)

אותיות דרבי עקיבא:

אל"ף אמר הקב"ה א'בדתיו, ל'קחתיו, פ'קדתיו למטטרון עבדי שהוא אחד מכל בני מרומים כולן. אבדתיו בדורו של אדם הראשון, וכיון שהסתכלתי בבני דור המבול שהן מקולקין ובאין סילקתי שכינתי מביניהן, ועליתי בקול שופר ובתרועה למרום, שנאמר עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר (תהלים מ"ז), ולקחתיו לחנוך בן ירד מביניהם והעליתיו בקול שופר ובתרועה למרום להיות לי לעד עם ארבע חיות שבמרכבה לעולם הבא. פקדתיו על כל גנזים ואוצרות שיש לי בכל רקיע ורקיע, ומפתחי של כל אחד ואחד מסרתים בידו, ושמתיו שר על כל השמים ועשיתיו משרת לכסא כבודי, היכלי ערבות לפתוח לי דלתותיהן וכסא הכבוד לבלבל ולסדר חיות הקודש לקשור בראשם כתרים.... רוממתי על כל רום קומתו בתוך כל רמי הקומות שבעים אלפים פרסאות, גידלתי כסאו מאור כסאי והרביתי כבודו מהדר כבודי, הפכתי בשרו ללפידי אש, וכל עצמות גופו לגחלי אור... קראתיו בשמי יו"י הקטן שר הפנים, ויודע רזים, וכל רז ורז גליתי לו באהב, וכל סוד וסוד הודעיתיו ביושר, קבעתי כסאו בפתח היכלי מבחוץ לישב ולעשות דין בכל פמליא שלי שבמרום, וכל שר ושר העמדתי לנגדו ליטול ממנו רשות לעשות לו רצוני. שבעים שמות נטלתי משמותי וקראתיו בהם לרבות לו כבוד. שבעים שרים נתתי לידו לפקוד להם בכל לשון פיקודי דברי... ולא עוד אלא שבכל יום ויום יושב מטטרון שלש שעות בשמי מרום וכונס את כל הנשמות של עוברין שמתו במעי אמן ושל יונקי שדים שמתו על שדי אמן ושל תינוקות של בית רבן שמתו על חומשי תורה, ומביא אותן תחת כסא הכבוד ומושיבן כתות כתות וחבורות חבורות ואגודות אגודות סביבות פניו, ומלמדן תורה וחכמה והגדה ושמועה ומסיים להן ספר תורה, שאמר (ישעיה כ"ח) את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה, גמולי מחלב עתיקי משדים.

שבעים שמות של מטטרון, ואלו הן יהואל, י-ה, יופפיאל, אפפאל, מרגייאל, גיוראל, טנדואל, טטנדיאל, טטריאל, טבטביאל, איזתיה, זתזהיה, עבד, זבוליאל, צפצפיאל, ספריאל, פצפציאל, סניגרון, סרפופירון, מיטטרון, סיגרון, אדריגון, אסטם, סקפס, סקפוס, מיכון, מיטון, רוח פיסקונית, אטטיה, אססיה, זגזגיה, פצפציה, מצמיה, מצמציה, אבצננים, מברגש, ברדש, מכרכר, מצפד, תשגש תשבש, מטרפיטש, פספיצהו, בציחי, איטמון, פיסקון, צפצפיה, זרח, זרחיה, אבאביה, הבהביה, פפטפליה, רברכיה, חסחסיה, טפטפיה, תמתמיה, צחצתחיה, ערעריה, עלעליה, זזרויה, ערמיה, סבר סיחסיה, רזרזיה, טחסניה, ססרסיה, צבצביביה, קליקלקליה, חתחתיה, ורוחיה, זכזכיה, טיטריסיה, סויריה, זהפנוריה, זעזעיה, גלרזיה, מלכמלפיה, עטטריה, פרישיה, עמקקיה, צלצליה, צבצביה, געיט זעיטיה, גיעטיה, פרישפרישיה, שפט שפטיה, חסמיה, שר שריה, גביר גבוריה, גורטריה, זיוא רבא, נער נאמן, ידוד הקטן, על שם רבי, שנאמר כי שמי בקרבו, רברביאל, נעמיאל, סגנזגאל, שר החכמה, ולמה נקרא שמו סגנזגאל מפני שכל גנזי החכמה מסורין בידו וכלן נפתחו לו למשה בסיני עד שלמדו בארבעים ימים, כי היה עומד בהר תורה בשבעים פנים של שבעים לשון...

אמר מטטרון מלאך שר הפנים מלאך שר התורה, מלאך שר החכמה, מלאך שר התבונה, מלאך שר הכבוד, מלאך שר ההיכל, מלאך שר המלכים מלאך שר הרוזנים, מלאך שר השרים, רבים וגבוהים רבים ונכבדים שבשמים ובארץ. ה' אלקי ישראל הוא עד לי בדבר הזה שכשגליתי רז זה למשה רגשו עלי כל חיילי מרום שבכל רקיע ורקיע ואמרו לי מפני מה אתה מגלה רז זה לבני אדם ילודי אשה... אמרתי להן מפני שנתן לי רשות המקום, ועוד נטלתי רשות מכסא רם ונשא שכל שמות המפורשות מלפניו יוצאין בברקי אש ...

מדרשים:

וידי אדם, ידו אדם כתיב זו יד של מטטרון שהיא כותבת כל מצות וצדקות וגמילות חסדים שישראל עושין בעולם הזה. (מדרש חסרות ויתרות יחזקאל)

ילקוט שמעוני:

...מיד שגר מטטרון שליח לשמחזאי ואמר לו עתיד הקב"ה להחריב עולמו ולהביא מבול לעולם, מיד עמד בבכי והיה מצטער על העולם ועל בניו... (בראשית פרק ו, מד)

ילקוט ראובני:

בראשית ברא אלקים, דא מטטרון דברא ליה הקב"ה קדמון וראשית לכל צבא השמים, ודא הוא אדם הקטן דעביד ליה הקב"ה בדיוקנייהו וצורה דלעילא בלא ערבוביא, ועלוי אתמר תוצא הארץ נפש חיה למינה, ואיהו עץ פרי למינו וגו'... (בראשית)

להט החרב המתהפכת, דא מטטרון, דאתהפך מדינא לרחמי, אשתנוי כל דיוקנין וכו', כד אתהפך מימינא לשמאלא אחזי פרצופא דשור, וכד אתהפך משמאלא לימינא אחזי פרצופא דאריה, וכד אתהפיך תרווייהו למערב אתחזי אנפין והתהפך לנשר, וכד אתהפך למזרח אתהפך לאדם, י"ב מזלות אתחזי ביה, וכל דיוקנין דמלאכים ודיוקנין דנשמתין ודיוקנא דכל מה דאתברי בשמיא ובארעא. (שם)

ועוד תמן, הקב"ה העלה לחנוך ברוח סערה לשמים כמו אליה, כי לקח אותו אלקים בגמטריא רו"ח סער"ה, מיטטרון ביו"ד הוא השכינה, נקרא מיטטרון בי' דוקא, ומטטרון בלא י' הוא מלאך שלם. נער, מטטרון נקרא נער, כי הוא משמש שימוש נער לפני השכינה, על ידו מתחלקת מזון לכל כתות המלאכים מעולם השפל, ובפסוק נער הייתי וגם זקנתי אמרו בגמרא, פסוק זה שר העולם אמרו, ונקרא נער בהיותו משמש שימוש נער דוקא, אמנם לפעמים משמע שימוש זקן, הוא ביחוד המלבוש מעיל בתוכה, ולכך אליעזר בהיותו הולך את רבקה, קראו עבדו זקן ביתו.

אמר רבי ישמעאל, אמר לי מטטרון שר הפנים, מתוך אהבה שאהב לי הקב"ה יותר מכל בני מרום עשה לי לבוש נאוה והלבשתי, ועשה לי מעיל כבוד שכל מיני זיו וזוהר והדר קבועים בו, והעניקני עשה לי כתר מלכות מי' אבני טוהר באור גלגל חמה, וזיוו הולך בארבע רוחות ערבות רקיע, ובז' רקיעים ובארבע רוחות העולם, וקשרו על ראשי ה' הקטן בפני כל פמליא של מעלה, שנאמר כי שמי בקרבו.

אל תמר בו כי שמי בקרבו, שלא תחשבו כי אף על פי שמשה פעמים נקרא בו פ"ו ס"ה כ"א שיהיה לו שום שיתוף עמו... רזא דחליצה איהו דההוא נעל דהוא מטטרון חוצץ באפי ההוא נפשא, ולא שביק לה לאתדבקי במלכות קדישא, דאיהו סופא דדרגין קדישין, ולהכי חליצה נעל מעל רגלוהי, דנעל איהו רז דמטטרון ורגל רזא דמלכות, למימרא דמן היום ולהלן לא יחוץ נעל דהוא מטטרון באפי ההוא נפשא, ולא יעכב לה מלאתדבקו ברגל דאיהו מלכות קדישא, ומשום דמטטרון דבק במלכות קדישא בלי שום חציצה כלל, משום הכי בעינן שלא יהא דבר חוצץ בין נעל לרגל. וכל הנך קשרים וקרסים לרמז על קשר החייצא באפי ההוא נפשא, משום דצדיקים גמורים מתדבקים במלכות קדישא, ולהכי הוי יאות למחלץ במנעל כדקא אמינא, אבל הנך דלאו צדיקים כולי האי מתדבקים במטטרון וסנדלפון חייץ באפייהו, ומשום דרובא דעלמא לאו צדיקים גמורים נינהו, נהגו להשוות המדה ולמחלץ במנעל ולא בסנדל. (שם)

כי שמי בקרבו, זה מטטרון ששמו כשם רבו, שמעתי בשם החסיד האר"י, ואם תרבע שם המיוחד הוי"ה באופן זה, י' תחלקו לשתי אותיות ז"ג, ותרבע ז' רוצה לומר ז' פעמים ז', הוא מ"ט, ואם תרבע ג' רוצה לומר ג' פעמים ג' הוא ט', הרי לך מ"ט, גם תרבע הו"ה ביחד מוכנים הוא י"ו, והנה י"ו פעמים י"ו עולה רו"ן, נמצא ששם המפורש ברבוע עולה מטטרון ששמו כשם רבו.

מטטרון קרא הקב"ה שמהון סגיאין לזימנין אתקרי מיטטו"ר, בזימנא דממונה על מטרא, ולזמנין אתקריא פתחו"ן סגרו"ן אטמו"ן אוטרו"ן בזמן דאיהו חותם חובין בישראל, סגרו"ן בזמן דסגיר תרעין דצלותא, פתחו"ן בזמן דפתח צלותין, פסקי"ן בזמן דפסק הלכות במתיבתא דרקיעא תתאה, והכי של שמהון כפום שליחותיה...

דע כי מטטרון נקרא שהוא ממטיר, כמו בבראשית רבה יקוו המים, הקב"ה נעשה מטטר למים, לכך נקרא מטטרון, פירוש מנהיג העולם, ואמר תן בכל יום, ונאמר עליו אל תמר בו, אל תמירני בו, כי שמי בקרבו, שד"י בגימטריא מטטרו"ן, ועוד שמי בקרבו, תחליף ב"ק של בקרבו בא"ת ב"ש שד, וקח מן שמי יו"ד והיה ש"י בגימטריא מטטרו"ן, הם ש"ם רב"ו, ולמה מטטרון כמנין שד-י, שהוא מעיד בהקב"ה שדי לעבדו ולהללו, כדאיתא במעשה מרכבה, הנער מטטרון משתחוה לפני נו"ח שמו, ונכנס לתחת כסא הכבוד ומשבח ואומר בריך י"ה י"ה יה"ו יה"ו וי"ה יה"ו י"ה וה"י ו"י ה"ה בכל יום ויום, והנער שמשבח ג' פעמים ביום קומתו מלא העולם, כתר שבראשו ת"ק אלף על ת"ק אלף פרסאות, ישראל שמו, והכתר אבן יקרה שבין קרניו מאירה שמה מהלך ש' אלף על ש' אלף, גופו דומה לקשת מראה בית לה סביב, וחקוק בלבו שם הגדול, כי שמי בקרבו, והקול מכה ומתיש כח במקום שהשם חקוק בו, ומשם שמעין ה' שרי מעלה, ומשם מתפוצץ הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע, לכך נאמר השמר מפניו ושמע בקולו ואל תמר בו, ואל תמירני בו, מפני שקול הדיבור למקום שהשם בקרבו, זהו אם שמוע תשמע בקולו... באלפ"א בית"א דר' עקיבא אמר ע' שמות יש למטטרון...

לכתוב ע' שמות של מטטרון כתב עליו החייט וזה לשונו, הראב"ד כתב באגדה אמרו מנין שהקב"ה מניח תפילין וכו', דעת הרב שר הפנים שהוא חנוך ומטטרון שנקרא בשם רבו, זה הב"ה, שאמרו באגדה, וזהו המניח תפילין, הם רמז לד' מחנות שכינה שלמעלה ממנו... יסכים זה עם מה שקבלתי, כי יש מטטרון הגדול ומטטרון הקטן, כמו שיש באצילות אנפי רברבא ואנפי זוטרא, והגדול הוא גופא דשכינתא שנתאצל ממנה, ועל שמו נקראת השכינה מטטרון, והשני למטה ממנו הוא הרקיע שתחת ארבע מחנות השכינה, והוא על ראשי החיות אשר הם מרכבות המשנה, והשניה מרכבה לראשונה למטטרון הנברא... (שם)

הנה פרי חיים תלמידו של האר"י ז"ל כתב, כי שני מלאכים על מתי ארץ ישראל, ושמו גבריאל, וכל אחד יש לו חיילות רבות וכל חיילותיהם נקראים מלאך המות, ושני ממונים אלו הם עבדיו של מטטרון, והקב"ה מודיע למטטרון בכל יום ויום מי הם הנגזרים למיתה באותו יום... בכל יום ויום יושב מטטרון ג' שעות בשמי מרום, וכותב כל אותן שמות של עוברין שמתו במעי אמן, ושל יונקי שדים שמתו על שדי אמן, ושל תינוקות של בית רבן שמתו על ה' חומשי תורה, ומביא אותם תחת כסא הכבוד, ומושיבם כיתות כיתות חבורות חבורות... ומלמדם תורה וחכמה אגדות שמועות... שנאמר את מי יורה דעה את מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים. מבואר כאן מטטרון דאצילות ומטטרון דבריאה, והוא המלך מטטרון דאצילות, הוא נראה למשה, גם ליחזקאל עליו נאמר כמראה אדם עליו מלמעלה, והוא הנראה ועליו נאמר בצלמנו כדמותנו.

פתח רבי יוסי ואמר באינון רזין עילאין דמשכנא כתיב וראה ועשה בתבניתם, וכתיב את והקמות המשכן כמשפטו, אולפנא דאמר ליה הקב"ה למשה כל תיקונין וכל דיוקינין דמשכנא כל חד וחד כדקא חזי ליה, וחמא ליה למטטרון דקא משמש לכהנא רבא, ואי תימא והא לא איתוקם משכנא לעילא עד יומא דאיתוקם משכנא לתתא, ולא שימש ההוא נער דלעילא עד יומא דאשתמש לתתא, אלא ודאי היכן הוא וכו', וחמי ליה למטטרון דמשמש לכת"ר, אמר ליה הקב"ה למשה, חמי משכנא וחמי נער, כלא יתעכב עד דאיתוקם הכי לתתא... וחנוך היה מוכיח כל אנשי דורו שלא יחטיאו, וכוונתו היה לתקן המעוות שחטא אדם הראשון ולחזור א"י שנסתלק מן אהי"ה, וראה ברוח הקודש שמזרעו יצא משה הרומז לאות ו' והוא יהיה המחבר האמיתי... מטטרון שר העולם, מפני שהוא מחלק מזון לכל שרי אומות העולם, והוא חנוך נער, והוא נשמת אדם הראשון שפרחה ממנו קודם שחטא, וזכה בה חנוך, לכן נכנס חי בגן עדן, והנה גופם של אליה וחנוך נעשה מהם צורה מן חנוך מטטרון, ומן אליהו סנדלפון, ונפשם ורוחם ונשמתם יושבים עם שאר צדיקים, וכשאין צדיקים בעולם בזכותם נתקיים העולם... (שם וראה שם עוד)

אני המחבר אמרתי להודיע לרבים ע' שמות של מטטרון, שהם כמוס וחתום עמדי באוצרותי, וכל הפעולות עם כל שם ושם משמו, אך אמרתי מצאתי און לי בספר אותיות דרבי עקיבא, שכתב שלא בקש לגלותם פן ישכח אינשי דלא מעלי וישתמשו בשמות ההם, על כן אמרתי הנח ידך מזה להשמר פן אינו אלא לא תעשה, אבל על כל פנים אמרתי להודיע השמות הנ"ל בלא פעולתו מה שפועל כל שם ולא יועיל ולא יזיק, ואלו הם, יהוא"ל, גויתא"ל... (שם ועיין שם עוד)

..תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה, תחת עבד כי ימלך זה סמא"ל שרו של עשו, שהוא עבד למטטרון שרו של יעקב, שנאמר ורב יעבד צעיר... (שמות)

תרגום יונתן:

ויתהלך חנוך - ופלח חנוך בקושטא קדם ה' והא ליתוהי עם דיירי ארעא, ארום אתנגיד וסליק לרקיעא במימר קדם ה', וקרא שמיה מיטטרון ספרא רבא. (בראשית ה כב)

רש"י:

כי שמי בקרבו - ...ורבותינו אמרו זה מטטרון ששמו כשם רבו, מטטרון בגימטריא שד"י. (שמות כג כא)

רמב"ן:

אעשה שפטים - ...אני ולא השליח מאתו יתברך לכל המעשים הנעשים בארץ, והוא המלאך הגדול הנקרא בעבור כן, כי פירוש המלה מורה הדרך, כמו שאמר בספרי אצבעו של הקב"ה נעשה מטטרון למשה, והראה לו כל ארץ ישראל, ובילמדנו וישמע בלק כי בא בלעם, שלח מטטרון לפניו, ועוד שם ראה החילותי תת לפניך אי אכפת לך, אני מטטרון שלך... וכן במקומות רבים, וכן שמעתי כי שליח בלשון יון מטטור... (שמות יב יג)

עלה אל ה' - ...אבל בתלמוד (סנהדרין ל"ח) שאלו, אלי מיבעי, ולכן אמרו זה מטטרון ששמו כשם רבו, כלומר ואל משה אמר השם הנזכר בתחלת הענין, ויאמר ה' אל משה עלה אל מטטרון שנקרא כשמי ה', והענין עלה אל מקום הכבוד אשר שם המלאך הגדול, והכוונה כי משה יבא בתוך הענן אשר שם כבוד ה' ולא יבא אל השם המיוחד, כי לא יראני האדם וחי... וכל דבריהם אמת, אלא שדברו בהגדה ההיא כמסתיר פנים כי רב אידי לא גלה למין ההוא השואל ענין מטטרון הגדול וסודו חלילה, אבל הזכיר לו כי על המלאך מורה דרך בעולם התחתון הכתוב הזה מדבר... (שם כד א)

רבינו בחיי:

ועל דרך הקבלה, הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך, המלאך הזה אינו מן הנפרדים החוטאים, שכתוב בהם (איוב ד') ובמלאכיו ישים תהלה, והתהלה היתה ממה שתלו הכח בעצמם בענין סדום, כשאמרו כי משחיתים אנחנו... והוא מטטרון שר הפנים, ולכך אמר לשמרך בדרך, כי תרגום משמרת מטרת, והוא מדת הדין, ולכך אמר לפניך, כלשון לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו, ואומר כי ילך מלאכי לפניך, וזהו לשון מלאכי כלומר מלאכי החביב אצלי, שעל ידו אני נודע בעולם, ועליו נאמר (שמות ל"ג) פני ילכו... ומה שנקרא מלאך והוא אינו מן הנפרדים, מפני שהנהגת העולם בו, שהוא מדת הדין. ומה שאמר השמר מפניו, כי ממדת הדין יש לו לאדם להשמר שלא יענש בחטאו, ולכך הזכיר בו לשון שמירה ולשון פנים... כי לא ישא לפשעכם, יאמר כי המלאך הזה יש לו כח לשאת הפשעים והסליחה מסורה בידו, ואף על פי כן לא ישא לפשעכם אם תמר בו, כי כל הממר בו ממר בשמי המיוחד שבקרבו... כי שמי בקרבו, שמי המיוחד בקרבו כי ביה ה'... וכוונה בזה, כל מה שהוא אומר אינו אומר אלא בשמי... וכאשר חטאו ישראל בעגל נסתלק מביניהם המלאך הזה, וזה שאמר השי"ת (שמות ל"ג) כי לא אעלה בקרבך, כי כיוון ששמו בקרבו הנה הוא בקרב ישראל, אבל כיון שנסתלק מהם בחטאם, רצה הקב"ה שיהיה אחד מן הנפרדים שלוח לפניהם, הוא שכתוב ושלחתי לפניך מלאך וגו', והמלאך הזה מן הנפרדים אשר יבטיח בו לגרש הוא גבריאל המלאך... (שם כג כ, ועיין שם עוד)

ועל דרך הקבלה ואל משה אמר השם המיוחד עלה אל ה', זהו מטטרון, ששמו כשם רבו, וכן דרשו רז"ל, ונקרא בשם הזה, לפי שבשם הזה נכללים שתי לשונות המורים על ענינו, והוא אדון ושליח, אדון מלשון חכמים שקורין אל הגברת בעלת ממשלה מטרונא, שליח שמש מלשון יון שקורים לשליח מנטטור, ועוד יכלול ענין ג' מלשון שמירה, כי תרגום משמרת מטרת, ועל שהוא שומר העולם נקרא שומר ישראל. והנה תוך הוראת שמו השגנו שהוא אדון לכל מה שתחתיו, שכל צבא העליונים והתחתונים הלא הם ברשותו ותחת ידו, והוא השליח למי שעליו ולמעלה ממנו שהשליטו על הכל... (שם כד א, ועיין שם עוד)

תוספות:

ותוצא הארץ - בחולין ס"א פתח שר העולם וכו', וקשה למאן דאמר חנוך זה מטטרון, ומטטרון שר העולם באותה שעה עדיין לא נברא. ויש לומר שזה למאן דאמר שאינו חנוך, אי נמי נשמתו או מזלו כבר נבראו. (בראשית א יב)

הריקאנטי:

...ויתהלך חנוך, מדרש רות, מגו עלמא דא דבני נשא אתמשך חנוך זעיר זעיר עד דאתעביד מה דאתעביד, ושרי בדוכתיה כדקא יאות מטטרון רברבא ממנא דאנפיה דמיניה אזדעזען שליטין ושמשין עילאין, וייסד הפייט תקיף מטטרון שר הנהפך לאש מבשר וכו', ועל כן היה השביעי לדורות, כמו שאמרו רז"ל בדורות השביעי חשוב, אדם שת אנוש וכו' חנוך, ויתהלך חנוך, והוא המקבל מן המדה השביעית הנקראת גם היא מיטטרון, האבן שמאסו הבונים, ואתה המשיל ומינה והיא היתה לראש פנה על אלף אלפי אלפים ורבותיים על אבן אחת שבע עינים... (בראשית ועיין שם עוד)

רמ"ע מפאנו:

ראה ערך חנוך.

מהר"ל:

לא ראיתי צדיק נעזב, פסוק זה שר העולם אמרו, פירוש השר שהוא על סדר הנהגת העולם, ואמר כי אין בסדר העולם שיהיה הצדיק נעזב וזרעו מבקש לחם... ומפני שהוא שר העולם, והעולם יש לו התחלה בבריאה ויש לו תכלית, לכך התחלת הבריאה הוא נקרא נער הייתי ותכלית העולם הוא נקרא זקן, לפיכך אמר פסוק זה שר העולם אמרו, שאין בהנהגות כל ימי העולם מן הילדות עד הזקנה של עולם שיהיה צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם. והפייט פירוש כי שר העולם נקרא מטטרן כי נער הוא במספר זה מטטרן, לכך אמר כי נער זה שהוא שר העולם, שהוא מטטרן ובמקום אחר אמר שהוא חנוך, שכן אמר תקיף מטטרן שר הנהפך לאש מבשר, ואין זה קשיא, כי שניהם נקראים מטטרון, זה למעלה וזה למטה. (חידושי אגדות יבמות טז ב)

ומה שאמר כי קודם שחרב הבית היה עושה זה מטטרון, כבר בארנו זה במסכת חגיגה ט"ו א' ענין מטטרון, והוא שמוציא אל הפועל ענין העולם הזה, כמו שאמר שם שהוא כותב זכיות של ישראל, ולכך אמר כי קודם שחרב הבית היה מתיחס פעולה זאת אל מטטרון, שהיה מוציא שכל האדם אל הפועל, כי הוא שליח השי"ת... ועוד יש לך לדעת כי מטטרון שמו כשם רבו, וזה מפני ששם מטטרון במספר ש-די ושלא יהיה שתוף אליו יתברך אל השי"ת בשם הזה, קראו אותו ש-די קטן, ומפני שהוא קטן הוא מצורף לקטנים, ולכן מלמד להם תורה. (שם עבודה זרה ג ב)

...ומה שנקרא מטטרון שליח יותר משאר המלאכים כי כל המלאכים פועלים כל אחד פעולה מיוחדת מתיחסת אליו, אבל מטטרון פעולתו מעין פעולת השי"ת, אף כי יש חלוף שאין תכלית ביניהם, מכל מקום מעין פעולות השי"ת פעולות שלו, ולכך הוא נקרא שליח, כי השליח פועל כאשר שם בידו המשלח, רק כי השליח הוא יותר שייך אל הנשלח... (שם סנהדרין לט ב)

של"ה:

...כנודע מטטרון שר העולם, שעליו נאמר נער הייתי וגם זקנתי, ואמרו רז"ל פסוק זה שר העולם אמרו, והוא הנער המשרת למעלה, כמו שאמרו המקובלים ונתנו סימן לדבר, חנוך לנער, כי הוא שומר השער, והענין כי חנוך הוא מטטרון, ומה שהקשו התוספות על הא דאמרו שר העולם בשעת הבריאה, וחנוך היה מזמן ארוך אחר הבריאה, על כן דחקו לומר שהם מדרשות חלוקות, אבל לפי האמת קושייתם אינה קושיה להבאים בסוד ה', בודאי שר העולם הוא מעת הבריאה, והוא מטטרון נקרא בשם זה, כי הוא השומר ברצון השי"ת, ומטרה הוא תרגום של שמור כמו שהאריכו המקובלים, וענין חנוך הוא שנעשה מטטרוני ונסתכל בו, והוא בחינה התחתונה של מטטרון הנקרא מנעל, בסוד מטטרון וסנדלפון, הם סוד המנעל וסנדל האמור עליהם מה יפו פעמיך בנעלים, וזהו סוד שאומר במדרש חנוך תופר מנעלים היה.

נחזור לעניננו, כי מטטרון הוא שומר ישראל, והוא השליח של מעלה, וזה לשון הרב בחיי... והנה מתוך הוראת שמו השגנו שהוא אדון לכל מה שתחתיו, שכל צבא העליונים והתחתונים הלא הם ברשותו ותחת ידו, והוא השליח למי שעליו ולמעלה ממנו שהשליטוהו על הכל, ושמו אדון לביתו ומושל בכל קנינו, והנה הוא נקרא עבד כמבואר בזוהר ובפרדס, כי בחינת בנים אתם לה' אלקיכם מצד האצילות הוא בן, והבריאה היא סוד אמה העבריה, ומטטרון הוא סוד עבד עברי, נמצא מטטרון הוא עבד זקן בית המושל בכל אשר למעלה ברצון הבורא יתברך, ועליו נאמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך וגו'... ועוד אמרו רז"ל מי ששמר האבות ישמור הבנים... ובכן הלך העבד של מטה (אליעזר) ועליו חופף כבוד העבד שלמעלה הנשלח בשליחות השי"ת, בכל מקום שמזכיר לשון עבד רומז על העבד שלמטה, ובכל מקום שמזכירו בשם האיש רומז על כבוד העבד העליון, אשר על ידו נתדבק בקדושה, כי מלאך נקרא איש... (תורה שבכתב חיי שרה)