(ופסל מיכה)
ויהי איש מהר אפרים ושמו מיכיהו, ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לוקח לך ואת אלית וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו, ותאמר אמו ברוך בני לה'. וישב את אלף ומאה הכסף לאמו. ותאמר אמו הקדש הקדשתי את הכסף לה' מידי לעשות פסל ומסכה ועתה אשיבנו לך. וישב את הכסף לאמו, ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל ומסכה ויהי בבית מיכיהו. והאיש מיכה לו בית אלהים, ויעש אפוד ותרפים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן... (שופטים יז א)
...ויקימו להם בני דן את הפסל, ויהונתן בן גרשום בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ, וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלקים בשילה. (שם יח ל)
...תנא הוא נבט הוא מיכה הוא שבע בן בכרי, נבט שניבט ולא ראה, מיכה שנתמכמך בבנין, ומה שמו, שבע בן בכרי שמו. (סנהדרין קא ב)
...מפני מה לא מנו את מיכה, (באלו שאין להם חלק לעולם הבא), מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים, שנאמר כל העובר ושב אל הלוים. ועבר בים צרה והכה בים גלים, אמר רבי יוחנן זה פסלו של מיכה. תניא רבי נתן אומר מגרב לשילה ג' מילין, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה, בקשו מלאכי השרת לדוחפו, אמר להן הקב"ה הניחו לו, שפתו מצויה לעוברי דרכים, ועל דבר זה נענשו אנשי פלגש בגבעה, אמר להן הקב"ה, בכבודי לא מחיתם, על כבודו של בשר ודם מחיתם... (שם קג ב)
...כל שמות האמורים בנבות קדש, במיכה חול, רבי אליעזר אומר בנבות קדש, במיכה יש מהן חול ויש מהן קדש, אלף למד חול, יו"ד ה"א קדש, חוץ מזה שאל"ף למ"ד והוא קדש, כל ימי היות בית האלקים בשלה. (שבועות לה ב)
...בימי כושן רשעתים היה פסלו של מיכה, שנאמר (שופטים י"ח) ויקימו להם בני דן את הפסל וגו', ובימיו היתה פלגש בגבעה... (פרק יב)
...דבר אחר אנכי ה' אלקיך, מלמד שנסתכל הקב"ה בעולם כולו מתחלת העולם ועד סוף העולם, וצפה בי' אנשים שבעטו בו... אנכי ה' אלקיך בעט מיכה... (פרק כו)
והמה לקחו את אשר עשה מיכה, זהו שאמר הכתוב לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים, אמר רבי יהודה בר אלעאי עבודה זרה עברה עם ישראל בים, והים נקרע לפניהם, הוי לך ה' הצדקה, אמר רבי יודן כתיב ויעלו בית יוסף גם הם בית אל וה' עמם, הוי לך ה' הצדקה. אמר רבי סימון המה לקחו את אשר עשה מיכה צולמנא, ואת הכהן אשר היה לו כומרא, ויבואו אל ליש עבדין עבודה זרה והיא מצלחא בידיהון, הוי אומר לך ה' הצדקה... (שופטים פרק יח, עד)
...מיכה העלה צורה הזאת, כי היה מסתכל בצפיות המרכבה כשעברו הים, ושם על לב, ונטל מן העפר אשר תחת מערכת השור והניח אצלו עד בא העת, וזה נוח להבראות יותר מאדם וארי ונשר, מפני שהיה ראשון לבריאה, כי תחילה כל הבריות נבראו ארץ, והתהום יוצא ככף רגל עגל, ושר התהום דומה לעגל. (שמות כי תשא דף פ)
מהר אפרים - דאשתעבדו לצלמא דאקים מיכה בטורה דבית אפרים. (ירמיה ד טו)
ויהי איש - הספור הזה היה בימי עתניאל בן קנז, והיתה דמות מיכה כל ימי שילה, וכן ירושלים נקראה בימי פלגש בגבעה יבוסי. (שופטים יז א)
עגל מסכה - ...ויש אומרים מיכה היה שם שיצא מתוך דמוסי בנין שנתמעך בבנין שנתמעך בו במצרים, והיה בידו שם וטס שכתב בו משה עלה שור עלה שור, להעלות ארונו של יוסף מתוך נילוס, והשליכו לתוך הכור ויצא העגל. (שמות לב ד)
ויהי - בסדר עולם כתב שהיה בימי כושן רשעתים, דכתיב בפסל מיכה שהיה כל ימי היות בית אלקים בשילה, ואם כן היה גם בימי יהושע, וכתיב ויעבדו את ה' כל ימי יהושע, וגם אין לומר איש הישר בעיניו יעשה, שאף על מזבח בני גד וראובן עלו עליהם למלחמה... (שופטים יז א)
וישב את הכסף - ולא רצה לעשות המסכה, מאתים הכסף - ואמו נתנה מאתים לשכר הצורף, ומהשאר עשה פסל. (שם שם ד)
אין מלך - ואם כן לא היה בימי עתניאל, ואלה הדברים היו בין שמשון לעלי... (שם יח א)
חגורים - ואידך בענין פסל מיכה ושש מאות איש חגורים (שופטים י"ח ט"ז), שפסל מיכה עבר עמהם בים, שאף כשהיו חגורים לילך היה הפסל עמהם... (שמות יב יא)
חומה מימינם ומשמאלם - חמה כתיב חסר, שהקב"ה נתמלא עליהם חמה על פסל מיכה שעבר בים, והיינו דכתיב (זכריה י' י"א) ועבר בים צרה, סופי תיבות רמה, שהוא בגימטריא פסל מיכה. (שם יד כט)
כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא - כי תוליד - רמז לאחר כ"י שנה אחרי מותו יעבדו עבודה זרה, פסל מיכה. (דברים ד כד)
ויהי - נראה שהיה לפני זמן השופטים, ובימי השעבוד קודם עתניאל או אהוד. ונסמך לכאן כמו שכתבנו מפני אלף ומאה הכסף לרעה, או שבשניהם רע לשבט דן... (שם יז א)
...או נוכל לומר שכל זה קרה אחרי שמשון ולפני עלי, כסדר הפרשיות. מיכיהו - נקרא בקטנותו, ואחר כך מיכה. (שם)
אך בקש משה להפסיק הזוהמא מערב רב עלה אתנו לפיכך קבלם ומל אותם... אף הוא החיה את מיכה כמו שנזכיר בסמוך, ולפי שהעביר בים צרה, וכביכול קצר המצע מהשתרר עליו שני רעים היו משה ובני ישראל כבדי שפה בסוף שירת הים באמרם ה' ימלוך לעולם ועד, ולא אמרו ה' מלך, כי מתנאי המלוכה האמתית הוא אבדן כל מערער...
כי הדורות הראשונים גרמו לנו גזרת היאורה תשליכוהו שנתקיימה במשה כל הבן הילוד, שהוא שקול ככל ישראל... ותחמרה אמו בחמר ובזפת לטהר את החמר שהיה להם לחמר לבוני המגדל, והזפת מבעיר כבשונות לשרפת הלבנה לאבן, ותחת בלבול לשונם הוצרך משה רבינו להיות כבד פה וכבד לשון... ולפיכך כבד עלינו ענשם והוצרכנו לסבול בשבילם עבודת פרך בחומר ובלבנים ולהתמעך קצתו בדימוסי בנין, ומיכה שניצול במצרים מדין הפלגה לשכים בעינינו ולצנינים בצדנו, פלגה עשה במלכות שמים ובמלכות בית דוד כי הא דאמור רבנן תאנא הוא מיכה הוא נבט הוא שבע בן בכרי. וגרם לנו ולבנינו הנפוץ, ובמצרים כתיב ויפץ העם, ומשה שהצילו נענש להיות בן בנו תועה אצלו, והיה עשנו מתערב עם עשן שיל"ה בגימטריא משה, והוא בגימטריא אלהים אחרים לאכפייה לן, והיינו חרון אף במספר מש"ה, שכן קברו של משה משקיע את פעור בגימטריא משה... (מאמר חקור דין חלק ג פרק כב)
וישב הכסף - זה מורה שהיה ירא ה', וגם סירב לעשות פסל, ודבר על לבה שאינו הקדשה לפי שלא היה ברשותה, והשפיע קצת שעשתה רק ממאתים הפסל, אבל השאירו בביתו, ועבירה גוררת עבירה. (שם שם ד)
וכן פסל מיכה ההתחלה והגורם היה שיטופו בתאות ממון, שהוא בעט בשורש היהדות, ודבר זה בא על ידי הפרצה התאות ממון חוץ לגבול, דהיינו מה שלא לצורך הנאה כלל... (חלק ב ישראל קדושים עמוד כה)
...ושבט דן איתא (מדרש תנחומא תצא י') שפלטו הענן חוץ למחנה ישראל, שמורה דחס ושלום אין להם חלק לעולם הבא, שאינם בכלל כל ישראל יש להם חלק וכו', והם הקימו פסל מיכה, ואיתא (אליהו רבא) אנכי בעט מיכה, והיינו שבעט בשורש, וחשבו קודם ירבעם, שאסור לא יהיה לך בעט ירבעם, ומיכה בעט עוד תיכף ליציאת מצרים, כמו שכתוב בסנהדרין ק"ג ועבר בים צרה זה פסלו של מיכה, והיינו שהעביר הכסף שעשה מיכה ממנו הפסל, ומיכה הוא שנתמכמך בבנין, והוציאו משה רבינו ע"ה והוא בעט שעיקר שבשורש אנכי, ולכן נקרא שבט דן ירוד שבשבטים... (פרי צדיק שמות שקלים ד)