מיכיהו

(ראה גם: אחאב)

 

והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל, ויאמר כה אמר ה' הראית את כל ההמון הגדול הזה, הנני נותנו בידך היום וידעת כי אני ה'... (מלכים א כ יג)

ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה, כי לתשובת השנה מלך ארם עולה עליך... (שם שם כב)

ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר ה' הכיני נא, וימאן האיש להכותו. ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול ה' הנך הולך מאתי והכך האריה, וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו. וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא, ויכהו האיש הכה ופצוע. וילך הנביא ויעמד למלך אל הדרך ויתחפש באפר על עיניו. ויהי המלך עובר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש, ויאמר שמר את האיש הזה אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול. ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו, ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת. וימהר ויסר את האפר מעל עיניו ויכר אותו מלך ישראל כי מהנביאים הוא. ויאמר אליו כה אמר ה' יען שלחת את איש חרמי מיד, והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו... (שם שם לה)

ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את ה' מאותו ואני שנאתיו, כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע, מיכיהו בן ימלה, ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן... והמלאך אשר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר, הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך, יהי נא דברך כדבר אחד מהם ודברת טוב. ויאמר מיכיהו חי ה' כי את אשר יאמר ה' אלי אותו אדבר... ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי, ויאמר אי זה עבר רוח ה' מאתי לדבר אותך. ויאמר מיכיהו הנך רואה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה. ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמון שר העיר ואל יואש בן המלך. ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא, והאכילוהו לחם לחץ ומים לחץ עד בואי בשלום. ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר ה' בי, ויאמר שמעו עמים כולם. (שם כב ח)

תלמוד בבלי:

ראה מיכה, סנהדרין פט ב.

תלמוד ירושלמי:

ראה מיכה.

מדרש רבה:

...זה אחד מג' נביאים שאמרו בלשון הזה, אליהו ומיכיהו ומשה... וכן מיכיהו אמר לאחאב (מלכים א' כ"ב) אם שוב תשוב בשלום אף אני אומר לא דבר ה' בי... (במדבר יח י)

ילקוט שמעוני:

והנה נביא אחד, זה מיכה, שנאמר כה אמר ה' הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נותנו בידך, אמר אחאב באיזה זכות, אמר הקב"ה הנני נותן לו מצוה קטנה שתעמד לו, שנאמר ויאמר מי יאסור את המלחמה, ויאמר אתה, למה לא אסרו עבדיו מרכבתו, אלא הוא בעצמו כדי להרבות לו שכר. (מלכים א פרק יח, ריט)

ויגש איש האלקים ויאמר אל מלך ישראל, ויאמר כה אמר ה', אמר רבי יוחנן כל מקום שנאמר ויאמר ויאמר צריך להדרש, אמר לו כשיפול בן הדד בידך לא תחמול עליו, אמירה שניה אמר לו הוי יודע כמה מצודות וחרמים פירשתי לו עד שבא לידך, ועכשיו אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו. (שם רכ)

רש"י:

עלה - לא אמר לו בשם ה', ונתן ה' - הלואי שיתן. (מלכים א כב טו)

לא אדונים לאלה - אתה לבדך תמות, כדלקמן, ואף שכתוב ועמך תחת עמו, אמרו רז"ל טפה שיצאה מאותו צדיק (מיכיהו) כשהכהו חברו, היתה כפרה על כל ישראל. (שם שם יז)

ונביא - לרז"ל היה מיכה, ויש אומרים אמציה כהן בית אל, ויש אומרים עדו... (שם יג יא)

רד"ק:

מבני הנביאים - אמרו שהוא מיכיהו, כי אחאב ראה שנשאר רק בן הדד, וה' לא רצה שישאר אחד מארם, והוא חמל עליו, ורחמי רשעים אכזרי... (שם כ לד)

מי יפתה - ...ואמר מיכיהו זה דבר מליצה, לא שראה דברים אלו, או כבמדרש... (שם כב כ)

והשיבהו - נראה שהיה תפוס שם כבר. (שם שם כו)

עקדה:

ויצא - ...וכן מיכיהו שאמר לאחאב בטרם היות יד ה' עליו עלה ותצלח, כפי שגזר שכלו, וכאשר כיוון לנבואה ידע שלא יצליח. (בראשית כח י)

אלשיך:

הכיני - כל זה שיראה המלך והעם כי משפט מות לאינו שומע בקול הנביא, ועדיין היה יכול להשיב שנצטוה רק שלא לרחם עליו, והיה יכול לשימו במשמר, על כן התנכר, שיחרץ המלך משפטו בעצמו, וגם לא יוכל לומר שישקל פדיון, כי האיש במשל ברח בשגגה, והוא שלחו במתכוון, וגם אם היה האיש מיכה הנביא, היתה בזה הוראה שאין לעבור על דברי נביא. (מלכים א כ לה)

מיכיהו הנלך - ולא אמר דרש נא ה' וכדומה, לכן העתיק לו לשון נביאיו, והמלך הרגיש בדבר, והזכיר שם ה'. (שם כב טו)

אור החיים:

...ואם תאמר איך נדע אם הרוח הטעתו, על זה אמר אשר ידבר הנביא בשם ה', כי לא ינוח רוח שקר בשם ה' הנכבד, כי ה' אלקים אמת. ואם דבר שקר בשם ה' אינו מהטעאת הרוח, ולכן לא אמר מיכיהו נבואתו בשם ה', עד שהתחכם יהושפט והשביעו לדבר בשם ה', ובזה אם יש רוח מטעה תפנה מקום, וכן היה. ולכן לא יקשה איך גילה מיכיהו סוד ה', כי יחרב העולם ולא ישתנה מקור האמת, לייחד שמו על דבר שקר חס ושלום... (דברים יח כ)

מלבי"ם:

ראיתי - לא הגיעתני נבואה, שאז לא היה רשאי להעלים, אלא ראה מראה, מתוכו הבין זאת. (מלכים א כב יז)