מילדת

(ראה גם: גלות מצרים-מילדות, לידה)

תלמוד בבלי:

אין מילדין את הבהמה ביום טוב אבל מסעדין, ומילדין את האשה בשבת וקורין לה חכמה ממקום למקום, ומחללין עליה את השבת, וקושרין את הטיבור... (שבת קכח ב)

בת ישראל לא תילד את העובדת כוכבים, מפני שמילדת בן לעבודת כוכבים, אבל עובדת כוכבים מילדת בת ישראל... תנו רבנן... ועובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל מפני שחשודין על שפיכות דמים, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים עובדת כוכבים מילדת את בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה, אבל לא בינה לבינה, ורבי מאיר אומר אפילו אחרות עומדות על גבה נמי לא, דזימנין דמנחא ליה ידא אפותא וקטלא ליה ולא מיתחזי. (עבודה זרה כו א)

תלמוד ירושלמי:

וקורין לה חכמה ממקום למקום, כיי דתנינן תמן, ולא זו בלבד אלא אפילו חכמה הבאה לילד (מחללת שבת לבא)... וקושרין את הטיבור, כהדא אמתיה דבר קפרא נפקא מיילדה בשבת, אתת ושאלת לרבי, אמר לה אזלון ושאלון לחייתא, אמרה ליה ליכא חייא, אמר לה זילי עבידי כמנהגיך... (שבת פה ב)

אבל נכרית מיילדת בת ישראל, ותני כן מיילדת מבחוץ אבל לא מבפנים, לא תכניס ידה לפנים שלא תמיק את העובר במיעיה, ולא תשקינה כוס של עיקרין. היתה חכמה ייבא (אם היתה ממונה חכמה), כיי דמר רבי יעקב בר אדא בשם רבי יוחנן אם היה רופא אומן מותר, והכא אם היתה חכמה מותר. (עבודה זרה ט ב)

תנא דבי אליהו רבא:

ועוד אמרתי להם, רבותי, מה כתיב אחר כך, וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה וגו'... מכאן לחיה שהרגה את הנפש במזיד מוציאין אותה, ואם חזרה ועשתה תשובה ומוצאין בה סימנין מרפאין אותה, ואם לאו עונשין אותה אפילו על ממון שלה, שהוא דבר הקל... (פרק כג)

משנה תורה:

שלשה נאמנין על הבכור, חיה, ואמו ואביו, חיה מיד, שאם אמרה זה יצא ראשון נאמנת... (נחלות ב יד)

בעל הטורים:

שפרה - שפעמים הוולד נוצר מת, ולוקחת המילדת שפופרת ומשימה בתוך מעיו ומשיבה רוחו, דבר אחר שמשפרת את הוולד. (שמות א טו)