(ראה גם: חושים)
...ומה צריך שיאמרו בזה (בנבואה), ויהיה מי שכבר התבטלה מחשבתו ותשוקתו לענינים הבהמיים, רוצה לומר בחירת תענוג המאכל והמשתה והמשגל, ובלבד החוש הממשש אשר באר אריסט"ו במדות ואמר שזה החוש חרפה לנו, ומה טוב מה שאמר, כי באמת הוא חרפה, מפני שהוא לנו מאשר אנחנו בעלי חיים, ולא דבר אחר כשאר הבהמות, ואין בו דבר מענין האנושות... (חלק ב פרק לו)
...כי מבני אדם אנשים כמו שאמרנו שכל צרכי החומר אצלם חרפה וגנות וחסרון, התחייבו בהכרח, ובלבד חוש המשוש, אשר הוא חרפה עלינו כמו שזכר אריסט"ו, אשר בעבורו נתאוה למאכל ולמשתה ולמשגל, כי צריך למשכיל למעט מהם מה שאפשר, ולהשמר מהן ולהצטער בעשותו אותן, ושלא ידבר בהן ולא ירחיב בהן המאמר ולא יעשו חבורות לאלה הדברים... (חלק ג פרק ח)
ועוד תדע כי כל כח גשמי הוא פועל במישוש, כמו שהוא ידוע, כי הגשם פעולתו במישוש, ולפיכך חוש הטעם וחוש המישוש פועלים כשימשש את חושיהם, אבל חוש הראות וחוש השמיעה אין ממששין את חושיהם, לפי שהם נבדלים, והקשת פועל במקבל מבלי שימשש אותו, ולכך מדמה הלשון שהוא כח נפש המדברת, שהוא כח נבדל, מדמה אותו לחץ שחוט לשונם... (חידושי אגדות עבודה זרה כה)