(ראה גם: מואב)
רבי נחוניה בן הקנה אומר צדקה תרומם גוי אלו ישראל, וחסד לאומים חטאת, חסד שאומות העולם עושין חטאת הוא לישראל, ממי את למד, מן מישע מלך מואב, שנאמר (מלכים ב' ג') ומישע מלך מואב היה נוקד, מהו נוקד, רועה, והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר, מהו אילים צמר, רבי אבא בר כהנא אמר פרובטיא. מה עשה, כנס כל אסטרולוגין שלו, אמר להם לית אתון אמרין לי מה דין, אנא עבד קרבא עם כל אומה וגלה להון, וכד אנא עבד קרבא עם יהודאי נצחין לי. אמרו ליה חד סב הוה להון ושמיה אברהם ואתיהיב ליה למאה שנין בר יחידאי, וקרביה, אמר להון וקרביה לגמריה, אמרו ליה לא, אמר להו והא קרביה ולא גמריה ומתעבד להון נסין, אלו קרביה וגמריה על אחת כמה וכמה, וכדון ברא בוכרא אית לי דעתיד לממליך תחותי, אלא אנא מקריב ליה, דלמא מתעבד לן נסין, הדא דכתיב ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו על החומה, ויהי קצף גדול על ישראל... (כי תשא ה)