(ראה גם: מזיק, עבד, רוצח)
מכה איש ומת, למה נאמר, לפי שנאמר ואיש כי יכה כל נפש אדם, שומעני אפילו סטרו סטירה, תלמוד לומר מכה איש ומת, מגיד שאינו חייב עד שתצא כל נפשו... (משפטים פרשה ד כא)
לא יצא האיש בסנדל המסומר ולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה (בשבת)... (שבת ס א)
דאמר ריש לקיש אין הקב"ה מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה, שנאמר כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים, אבל אומות העולם אינו כן, מכה אותן ואחר כך בורא להם רפואה, שנאמר ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא. (מגילה יג ב)
דאמתה דבי רבי חזיתי לההוא גברא דהוה מחי לבנו גדול, אמרה ליהוי ההוא גברא בשמתא, דקעבר משום ולפני עוור לא תתן מכשול, דתניא ולפני עוור לא תתן מכשול, במכה לבנו גדול הכתוב מדבר. (מועד קטן יז א)
...רבי שמעון בן אלעזר אומר אף על המגוייד אין מעידין (להשיא אשתו), מפני שיכול לכוות ולחיות. (יבמות קכ ב)
החובל בחברו חייב עליו משום חמשה דברים, בנזק בצער בריפוי בשבת ובושת, בנזק כיצד סימא את עינו קטע את ידו שיבר את רגלו, רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק, ושמין כמה היה יפה וכמה הוא יפה. צער, כואו בשפוד או במסמר ואפילו על ציפורנו מקום שאינו עושה חבורה, אומדין כמה אדם כיוצא בזה רוצה ליטול להיות מצטער כך, ריפוי, הכהו חייב לרפאותו, עלה בו צמחים, אם מחמת המכה חייב, שלא מחמת המכה פטור... אמאי עין תחת עין אמר רחמנא, אימא עין ממש... תלמוד לומר מכה אדם ומכה בהמה, מה מכה בהמה לתשלומין, אף מכה אדם לתשלומין... (בבא קמא פג ב, וראה שם עוד)
כדתניא, הרי שעבר על דברי הרופא ואכל דבש או כל מיני מתיקה, מפני שדבש וכל מיני מתיקה קשין למכה, והעלה מכתו גרגותני, יכול יהא חייב לרפאותו, תלמוד לומר רק... (שם פה א, וראה שם עוד)
התוקע לחבירו נותן לו סלע, רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי מנה, סטרו נותן לו מאתים זוז, לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז, צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו רוקו, העביר טליתו ממנו, פרע ראש האשה בשוק, נותן לו ארבע מאות זוז... החובל בעצמו אף על פי שאינו רשאי פטור, אחרים שחבלו בו חייבים... (שם צ א)
אמר רב יהודה בריה דרבי חייא מלמד שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות פציעות פציעות, שלא היה יודע מהיכן נשמה יוצאה, עד שהגיע לצוארו... (סנהדרין לז ב)
אמר רבי חנינא עובד כוכבים שהכה את ישראל חייב מיתה, שנאמר ויפן כה וכה וירא כי אין איש וגו', ואמר רבי חנינא הסוטר לועו של ישראל כאילו סוטר לועו של שכינה, שנאמר מוקש אדם ילע קודש. אמר ריש לקיש המגביה ידו על חברו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע, שנאמר ויאמר לרשע למה תכה רעך, למה הכית לא נאמר אלא למה תכה, אף על פי שלא הכהו נקרא רשע, זעירי אמר רבי חנינא נקרא חוטא, שנאמר ואם לא לקחתי בחזקה, וכתיב ותהי חטאת הנערים גדולה מאד. רב הונא אמר תיקצץ ידו, שנאמר וזרוע רמה תשבר, רב הונא קץ ידא... (שם נח ב)
...למוצאי שבת פגע בו רבי עקיבא מן קיסרי ללוד, היה מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ. (שם סח א)
...מה מכה בהמה לרפואה פטור, אף מכה אדם לרפואה פטור... (שם פד ב, וראה שם עוד)
והלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך, (אין לו חלק לעולם הבא)... (שם צ א)
...אבא שאול אומר מה חטיבת עצים רשות, אף כל רשות, יצא האב המכה את בנו, והרב הרודה את תלמידו ושליח בית דין... איתיביה רבינא לרבא יצא האב המכה את בנו... לימא כיון דאילו גמיר לאו מצוה, השתא נמי לאו מצוה, התם אף על גב דגמיר מצוה, דכתיב יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך... (מכות ח א)
...והכתיב ויצא מעם פרעה בחרי אף, ולא אמר לו ולא מידי, אמר ריש לקיש סטרו ויצא... (זבחים קב א)
ותניא איזהו שחין ואיזהו מכוה, לקה בעץ באבן בגפת בחמי טבריא ובכל דבר שלא בא מחמת האור, לאתויי אבר מעיקרו, זה שחין, ואיזהו מכוה, נכוה בגחלת ברמץ בסיד רותח בגפסית רותח ובכל דבר הבא מחמת האור, לאתויי חמי האור, זו היא מכוה... תא שמע ליבן שפוד והכה בו נדון משום מכות אש, אלמא חבטא קדים, התם נמי דברזייה מיברז, דהיינו חדוד... (חולין ח א)
עד היכן תוכחה... רב אמר עד הכאה, ושמואל אמר עד קללה... עד היכן לא ישנה אדם מאכסניא שלו, רב אמר עד הכאה, ושמואל אמר עד שיפשלו לו כליו לאחוריו, בהכאה דידיה כולי עלמא לא פליגי, בהפשלת כליו לאחוריו כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי בהכאה דדביתהו... (ערכין טז ב)
אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאבימי קולפי טאבי בלעי (מכות טובות קבלתי) עלה דהא שמעתא...(שם כב א)
...וכיון שיצא (הולד) לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר לפתח חטאת רובץ... (נדה ל ב)
אמר רבי סימון אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל, הדא הוא דכתיב (איוב ל"ח) הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ וגו', לשון שוטר... (בראשית י ז)
...בא וראה, כל מה שהכה הקב"ה בעולם הזה, מרפא אותו לעתיד לבא, העורים מתרפאים, שנאמר (ישעיה ל"ה) אז תפקחנה עיני עורים... הכל מתרפאים, מי שהביא מכה על הכל אינו מתרפא, אלא (שם ס"ה) ונחש עפר לחמו... (שם צה א)
...בשר ודם מכה אדם על ידי עדים, והקב"ה מכה אותו על ידי עצמו, מחצתי ואני ארפא, רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר בשר ודם מכה באיזמל ומרפא ברטיה, אבל הקב"ה במה שהוא מכה מרפא, שנאמר כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך. (ויקרא יח ה)
קול דמי אחיך, מכאן אתה למד שעשה בו פציעות פציעות וחבורות חבורות, צועקים אלי, צועקים עלי, משל לשנים שעשו מריבה... אמר לו קין, רבונו של עולם, לא ידעתי ולא ראיתי הרוג מימי, וכי יודע הייתי שאני מכהו באבן והוא מת... (בראשית ט)
אמר רבי יוחנן כל שהוא מן השפה ולפנים דוחה את השבת ומרפאים אותו בשבת, אמר הקב"ה אין מכה שאין לה רפואה, ונכרת רפואתה וסמה של כל מכה ומכה, אם מבקש את שלא יגיע לגופך צרה עסוק בתורה, שהיא רפואה לכל הגוף, לראש מנין, שנאמר (משלי ד') תתן לראשך לוית חן... (יתרו ח)
...כך אומות העולם הם מבקשים להתגרות בהקב"ה ואינן יכולין, ובאין להתגרות בישראל... משל מי שאינו יכול להכות לחמור מכה את האוכף... (פקודי ד)
באבן או באגרוף... והזכיר הכתוב שתי הכאות, אחת קשה והיא אבן, ואחת קלה והיא האגרוף, לא תמית בה על הרוב, לומר כי בשתיהן צריך אומד... (שמות כא יח)
על משענתו - ...ולפי דעתי משענתו כפשוטו, כמו ואיש משענתו בידו מרוב ימים, ויאמר הכתוב כי כאשר יתחזק המוכה והוא מתהלך תמיד בחוץ בשווקים וברחובות על משענתו כמשפט החולים שנתרפאו מחולי, ונקה המכה, ולמד שאם פשע בנפשו ומת בחולשותו אחרי כן לא יומת, ודבר הכתוב בהווה, כי המוכים שנפלו למשכב לא יתהלכו בחוץ עד שתחיה מכתם, ויצא מידי סכנה... (שם שם יט)
עין תחת עין - ...ועל דרך הפשט אין הצלה מזאת השאלה לבד אם יאמרו כי המכה אשר יתן מום בעמיתו והוא מום קבוע שישאר בו, כגון עין יד ורגל וכויה שישאר ממנה הרושם לעולם, אז נעשה כמותה בגופו, והוא מה שאמר כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו, ואין בזה תשלומי שבת ורפוי כלל, אבל אשר יכה אותו באבן או באגרוף על בגדיו ונפל למשכב, ונתרפא רפואה שלימה ולא נשאר בגופו מום, בזה אמר רק שבתו יתן ורפא ירפא... והכלל כי הקבלה בכל מקום אמת. (שם שם כד, וראה שם עוד)
בנקבו שם יומת - סמך לו מיד ואיש כי יכה כל נפש אדם, מכאן דרשו רז"ל כל הסוטר לועו של חבירו כאילו סוטר לועו של שכינה. (ויקרא כד טז)
פן יוסיף - ממה שחזר ואמר פן יוסיף הוכיח מכאן הרב הקדוש רבי יונה ז"ל שמכה חברו או אשתו עובר בשני לאוין, האחד לא יוסיף והשני פן יוסיף, שהוא גם כן לאו, שכל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה... (דברים כה ג, וראה עוד ערך מלקות)
עין תחת עין - כך היה ראוי לפי הדין הגמור, שהיא מדה כנגד מדה, ובאה הקבלה שישלם ממון, מפני חסרון השערתנו, פן נסכל ונוסיף על המדה לאשמה בה. (שמות כא כד)
מכה - כשבא על כבוש מלחמה יש הבדל בין כשנקשר עם מלת "את" ובין שנקשר עם בי"ת, שעם 'את' מורה שיכה את כולם, כמו הכה את מדין כלו, ועם בי"ת מורה שאינו הורג רק מקצתם, כמו ויך בם, ולרוב יפרש המספר והכמות שהכה בם. (הכרמל)
וכי יריבון - ריב הוא בדברים, ומלמד שאף על גב שהניזק גרם לכך, מפני שהכה המזיק בשבט לשונו, חייב המזיק... ונקה - משמע מדין שמים, אחר שהניזק התחיל בריב דברים, שראוי להכאה, כהקורא לחבירו רשע... (שמות כא יח ויט)