מלא יד

תרגום יונתן:

ומלאת את ידם - ותקרב ית קרבניהון... (שמות כח מא)

רש"י:

ומלאת את ידם - כל מלוי ידים לשון חינוך, כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה, ובלשון לע"ז כשממנין אדם אל פקידת דבר נותן השליט בידו בית יד של עור, ועל ידו הוא מחזיק בדבר וקורין לאותו מסירה ריוסטי"ר, והוא מלוי ידים. (שם כח מא)

וימלא את יד - חנכו בכל דבר שאדם נכנס לגדולה. (שם)

אבן עזרא:

ומלאת יד - דעת המתרגם ארמית כמו ומלאו ידיו, רק מה נעשה במלת "מלאו ידכם היום", והגאון פירש יד חיוב, ואחרים אמרו כי מלואים להיות שלמים מלאים ורגילים, והנה מה יעשה במלת ומלאו ידיו. (שם כט ט)

רמב"ן:

ומלאת את ידם - רש"י, ולא הבינותי בדבריו, איך יבא לשון מלוי ידים לחנוכת כל דבר... לא ידעתי אם ירצה הרב לומר שעל שם הבית יד יקרא החנוך מלוי ידים, ויביא ראיה מן השוטים. ודע כי הענין ההוא להם יצא מן התורה, שהוא אצלם קנין החליפין של בועז, וכך מתורגם להם, שלף איש נעלו, ששולף הגנ"ט (כסיה) שלו... והנה דברנו בדברי הבאי, והנכון בלשון מלוי ידים בתורה שהוא לשון שלמות, כלשון "כי מלאו ימי", "ובמלאת הימים האלה"... והטעם כי הזר אשר לא תשיג ידו בטהרתו להקריב קרבן או לעבוד עבודת המלכות, הנה ידו חסרה בעבודה ההיא, וכאשר יכשר לעשות כן, הנה ידו שלמה, ראויה לכל העבודות והמלאכות, וכן מלאו ידכם היום כי עתה ידיכם מלאה בכל עבודת ה'... וכן איל המלואים בפרשה הזאת שמלואי הכהנים בו, כי חטאת והעולה לכפר, וזה למלאת ידם בהקרבה. ויש מפרשים ומלאת ידם שימלא ידם מן הקרבנות, וכן החפץ ימלא את ידו, שיקריב מהן כרצונו מלא ידיו, והנכון מה שפרשתי. ופירוש החפץ ימלא את ידו ויהי כהני הבמות, שיביאם לו בקרבן כאשר בדא מלבו לחנכו, ואחר כן יהיה כהן לבמות. (שם כח מא)

ספורנו:

ומלאת את ידם - תשלים אותה בענין שתהיה שלמה וראויה לעבוד עבודת הקדש. (שם)

אור החיים:

ומלאת יד - רוצה לומר שימשחם. (שם כט ט)

העמק דבר:

ומלאת יד - שיעשו בלי רפיון ידים והתעלפות בידים מלאות עבודה. (שם)

רש"ר הירש:

ומלאת יד - הוא יפוי כח לעבודה. (שם כט ט)