מלח   קרבן

(ראה גם: כהונה-עבודה, קרבן)

 

וכל קרבן מנחתך במלח תמלח, ולא תשבית מלח ברית אלקיך מעל מנחתך, על כל קרבנך תקריב מלח. (ויקרא ב יג)

...ברית מלח עולם היא לפני ה' לך ולזרעך אתך. (במדבר יח יט)

זהר:

רבי אחא אמר, כתוב ולא תשבית מלח ברית אלקיך וגו', ולמה מלח, משום שהוא ממרק ומבשם את המר להטעים אותו, ואם לא היה מלח לא היה יכול העולם לסבול את המרירות, זהו שכתוב כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל, וכן כתוב צדק ומשפט מכון כסאך, (שהצדק נשלם על ידי המשפט, שהוא סוד מלח).

ומלח הוא ברית שהעולם מתקיים עליו, שכתוב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, ומשום זה נקרא המלח ברית אלקיך, וקוראים אנו ים המלח, שהים (שהוא נוקבא) נקראת על שמו.

רבי חייא אמר, כתוב כי צדיק ה' צדקות אהב, זה הוא מלח (שהוא יסוד) בים (שהוא מלכות)... ומי שמפריד אותם גורם לעצמו מיתה, ועל כן כתוב לא תשבית מלח וגו', מעל מנחתך, וזה בלא זה אינם הולכים... (ויחי תרסו, ועיין שם עוד)

מכילתא:

מהו רפואתו, והלא המים יפין שתתן בהם מלח מיד הם נסרחין, הא כיצד, נותן דבר המחבל לתוך דבר שמתחבל כדי לעשות בו נס... (בשלח ויסע פרשה א)

תלמוד בבלי:

...דאמר רבי שמעון בן לקיש, נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין, נאמר ברית במלח, דכתיב ולא תשבית מלח ברית, ונאמר ברית ביסורין, דכתיב אלה דברי הברית, מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר, אף ברית האמור ביסורין יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם. (ברכות ה א)

תנו רבנן, העובר לפני התיבה צריך לסרב, ואם... מסרב יותר מדאי דומה לתבשיל שהקדיחתו מלח... תנו רבנן שלשה רובן קשה ומיעוטן יפה, ואלו הן, שאור ומלח וסרבנות. (שם לד א)

...הבא מלח הבא לפתן צריך לברך (שוב), ורבי יוחנן אמר אפילו הביאו מלח הביאו לפתן נמי אין צריך לברך... ואמר רבא משמיה דרבי חייא אחר כל אכילתך אכול מלח, ואחר כל שתייתך שתה מים, ואי אתה ניזוק... תניא אידך אכל כל מאכל ולא אכל מלח... ביום ידאג מפני ריח הפה, ובלילה ידאג מפני אסכרה... (שם מ א)

הביאו לפניו מליח תחלה ופת עמו, מברך על המליח ופוטר את הפת, שהפת טפלה לו. (שם מד א)

...אמר ליה אביי תני רבי חייא מלח אינה כתבלין, דבכלי שני נמי בשלה, ופליגא דרב נחמן, דאמר רב נחמן צריכה מילחא בישולא כבשרא דתורא... (שבת מב ב, וראה שם עוד)

ואמר אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא מותר לסוך שמן ומלח בשבת, כי הא דרב הונא מבי רב ורב מבי רבי חייא ורבי חייא מבי רב כי הוו מיבסמי מייתי משחא ומילחא ושייפי להו לגוייתא דידייהו וגוייתא דכרעייהו, ואמרי כי היגי דציל הא משיחא ליציל חמרא דפלנאי בר פלניתא... (שם סו ב)

תנו רבנן נותנין בול של מלח לתוך הנר בשביל שתאיר ותדליק... (שם סז ב)

...והמולחו והמעבדו, היינו מולח והיינו מעבד... אמר רבה בר רב הונא האי מאן דמלח בישרא חייב משום מעבד... (שם עה ב)

...אמר רב יהודה אמר שמואל הכי קאמר, אין עושין מי מלח מרובין (בשבת) אבל עושה הוא מי מלח מועטין... אמר רבי יוסי וכי מפני שהללו מרובין והללו מועטין הללו אסורין והללו מותרין... אלא אלו ואלו אסורין, ואלו הן מי מלח המותרין, נותן שמן ומלח, או שמן ומים, ובלבד שלא יתן מים ומלח לכתחלה. תני רבי יהודה בר חביבא אין עושין מי מלח עזין, מאי מי מלח עזין, רבה ורב יוסף בר אבא דאמרי תרווייהו כל שהביצה צפה בהן, וכמה, אמר אביי תרי תילתי מילחא ותילתא מיא, למאי עבדי ליה, למורייסא. תני רבי יהודה בר חביבא אין מולחין צנון וביצה בשבת, רב חזקיה משמיה דאביי אמר צנון אסור וביצה מותרת... (שם קח ב, וראה שם עוד)

והמלח לא המלחת, מכאן שמולחין את הולד בשבת... (שם קכט ב)

אמר רב חייא בר אשי מפני מה אמרו מים אחרונים חובה, מפני שמלח סדומית יש שמסמאה את העינים, אמר אביי ומשתכחא כקורט בכורא... (עירובין יז ב)

בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח, והכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח, הנודר מן המזון מותר במלח ובמים... (שם כו ב)

...דתניא רבי יהודה אומר מים ומלח בטלין בעיסה ואין בטלין בקדירה מפני רוטבה... (שם צז ב)

בוזקין מלח על גבי כבש בשביל שלא יחליקו... (שם קד א, וראה שם עוד)

אמר רב הונא לא שנו אלא שלא מלחו, אבל מלחו אסור, דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח, כבוש הרי הוא כמבושל, אמר רבא הא דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח, כבוש הרי הוא כמבושל, לא אמרן אלא שלא נאכל מחמת מלחו... (פסחים עו א)

...והא תניא רבי יהודה אומר מים ומלח בטלין בין בעיסה בין בקדרה, לא קשיא, הא במלח סדומית הא במלח אסתרוקנית, והתניא רבי יהודה אומר מים ומלח בטלין בעיסה ואין בטלים בקדרה מפני רוטבה, לא קשיא, הא בעבה הא ברכה. (ביצה לט א)

...אמרה לו, רבי, לא כדין מתלין מתלא בירושלים מלח ממון חסר, ואמרי לה חסד, (הרוצה למלוח ממונו שיתקיים יעשה בו חסד). (כתובות סו ב)

בחוסר כל... תנא בלא מלח ובלא רבב. (נדרים מא א)

רבי יהודה הוה יתיב קמיה דרבי טרפון, אמר ליה רבי טרפון היום פניך צהובין, אמר ליה אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח, ואם אכלנום במלח כל שכן שהיו פנינו צהובין. (שם מט ב)

הנודר... מן המליח אין אסור אלא מן המליח של דג, מליח שאני טועם אסור בכל המלוחים, דג דגים שאני טועם אסור בהן בין גדולים בין קטנים, בין מלוחים בין תפלים... (שם נא ב)

...ותניא על המלח ועל הזמית ועל כמהין ופטריות אומר שהכל נהיה בדברו... (שם נה ב)

שמונה ממעטין את הזרע, ואלו הן, המלח והרעב... (גיטין ע א)

רבי יהודה אומר אם בנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו בנו קודמו. (קדושין כט ב)

אמר רבא מילחא גללניתא נהמא דשערי אקישא ובצלי דאמר מר פת פורני חריבה במלח ובצלים קשים לגוף כחרבות. (שם סב א)

דתניא מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר וכיבש שם ששים כרכים, ובחזרתו היה שמח שמחה גדולה, וקרא לכל חכמי ישראל, אמר להם אבותינו היו אוכלים מלוחים בזמן שהיו עסוקים בבנין בית המקדש, אף אנו נאכל מלוחים זכר לאבותינו... (שם סו א)

וברך את לחמך ואת מימיך זו פת במלח וקיתון של מים... ששמונים ושלשה חלאין יש בה (במרה), מחלה בגימטריא הכי הוו, וכולן פת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלן. (בבא קמא צב ב)

ואמר רב בכל עושין מחיצה חוץ ממלח ורבב, ושמואל אמר אפילו מלח, אמר רב פפא ולא פליגי, הא במלח סדומית, הא במלח איסתרוקנית. דאמר רבא עושה אדם שני צבורי מלח ומניח עליהם קורה, שהמלח מעמדת את הקורה והקורה מעמדת את המלח, אפילו מלח איסתרוקנית... (בבא בתרא כ ב)

מה עשה הקב"ה, סירס את הזכר והרג הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא... (שם עד ב)

...אמר ליה אפשר חתיכה של בשר עומדת שלשה ימים בלא מלח ואינה מסרחת... (סנהדרין צא ב)

תנו רבנן אין לוקחין... ולא מלח סלקונדרית (בסוריא)... אלא מן המומחה... מאי מלח סלקונדרית, אמר רב יהודה אמר שמואל מלח שכל סלקונדרי רומי אוכלין אותה. תנו רבנן מלח סלקונדרית שחורה אסורה לבנה מותרת, דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר לבנה אסורה שחורה מותרת, רבי יהודה בן גמליאל משום רבי חנינא בן גמליאל אומר זו וזו אסורה, אמר רבי יוחנן לדברי האומר לבנה אסורה קירבי דגים לבנים טמאים מעורבין בה, לדברי האומר לבנה אסורה, קירבי דגים שחורים טמאים מעורבים בה... (עבודה זרה לט ב)

כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה... (אבות ו ד)

חמשה דברים משיבין את הלימוד... והאוכל ביצה מגולגלת בלא מלח... ויש אומרים אף הטובל אצבעו ואוכל. (הוריות יג ב)

הבא מלח שאינה שובתת, ואיזו, זו מלח סדומית... (מנחות כא א, וראה עוד קרבן-מלח)

לכי תיכול עלה כורא דמילחא... (חולין יב א)

אמר רב יהודה בריה דרבי חייא מפני מה אמרו מים אחרונים חובה, שמלח סדומית יש שמסמא את העינים, אמר אביי ומשתכח כי קורט בכורא, אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי, כל מלחא מאי, אמר ליה לא מבעיא... (שם קה ב)

מיתיבי, דג טהור שמלחו עם דג טמא מותר, מאי לאו שהיו שניהן מלוחין, לא כגון שהיה טהור מליח וטמא טפל... אמר שמואל אין הבשר יוצא מידי דמו אלא אם כן מלחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה... (שם קיג א, וראה שם עוד)

אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי פוץ מלחא ושדי בשרא לכלבא. (נדה לא א)

אשתו של לוט מהו שתטמא, אמר להם מת מטמא, ואין נציב מלח מטמא... (שם ע ב)

תלמוד ירושלמי:

אמר רבי יהושע דרומיא שלשה דברים רובן ומיעוטן רע, ובינוניתן יפה, השאור והמלח והסירוב... (ברכות מ ב)

בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח, אמר רבי יסא לפי שאין הגוף ניזון מהן, אמר רבי לוי שהן מין קללה, אמר רבי אלעזר עשאן מי מלח נלקחין בכסף מעשר, רבי אחא בשם רבי מיישא והוא שנתן לתוכה שמן... (עירובין יח ב)

...ומה מקיים רבי שמואל בר נחמן טעמא דרבי יוחנן, מלח בזול פלפלין ביוקר, איפשר לעולם לחיות בלא פילפלין, אי איפשר לעולם בלא מלח... (הוריות יט א)

הוון בעיי למימר מליח לעולם, הא לשעה לא, אמר רבי יודן מן מה דתנינן הרי עלי כבשר מלוח וכיין נסך, הדא אמרה מליח לשעה מלוח הוא, אי זהו מלוח לשעה, כיי דתני כיצד הוא עושה, נותן את האברים על גבי המלח והופכן, אמר רבי אבא מרי שנייא היא שאם משהא הוא אותן שהן נמלחין, ויידא אמרה דא דמר רבי חייא בר אבא הנוטל זיתים מן המעטן טובל אחד אחד במלח ואוכל, הדא אמרה מלוח הוא לשעה מלוח הוא. (נדרים ז א)

מדרש רבה:

אמר רבי יצחק מצוה גדולה עמדה על המלח, דהוה אמר ליה הב לאילין אכסנאי קליל מלח, והות אמרה ליה (אשתו ללוט) אף הדא סוניתא בישא את בעי מולפא הכא, (גם מנהג רע זה אתה בא ללמד פה). (בראשית נ ח)

ותבט אשתו מאחריו, רבי יצחק אמר שחטאה במלח, באותה הלילה שבאו המלאכים אל לוט מה היא עושה, הולכת אל כל שכינותיה ואומרת להן תנו לי מלח שיש לנו אורחים, והיא מתכוונת שיכירו בהן אנשי העיר, על כן ותהי נציב מלח. (שם נא ז)

מפני מה מי עינים מלוחים, שבזמן שאדם בוכה על המת בכל שעה מיד היתה מסתמא, אלא על שהן מלוחים פוסק ואינו בוכה... (במדבר יח יח)

מדרש תנחומא:

...הלא לכם לדעת כי ה' אלקי ישראל נתן ממלכה לדוד על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח, וכן לאהרן נשבעתי ברית מלח עולם היא לפני ה'... (לך כ)

שהיה עשו בא מן החוץ היה אומר לאביו, אבא המלח מהו שתהא חייבת במעשר... (תולדות ח)

מסכת סופרים:

ועוד נמשלה התורה כמלח, והמשנה כפילפלין, והש"ס כבשמים, ואי אפשר לעולם בלא מלח, ואי אפשר לעולם בלא פלפלין, ואי אפשר לעולם בלא בשמים, ואיש עשיר מתכלכל בשלשתן... (פרק טו ז)

מסכת כלה רבתי:

עובדא הוה בחד גברא דאתא לבי כנשתא, אמר ליה לינוקא סב הדין פריטי ואייתי מה נאכל ונשבע ונותר וניתי לביתין, אייתי ליה מלחא... (פרק י)

מדרש משלי:

טוב פת חרבה ושלוה בה, אמר רבי יוחנן זו ארץ ישראל, שאפילו אוכל אדם בכל יום פת ומלח ודר בתוך ארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא. (משלי ז)

ילקוט ראובני:

ותהי נציב מלח, אי בעית אימא נמי שמה של אשת לוט מל"ח, ולמה נקראת מלח, שהיו עניים מבקשים לחם ונותנת להם מלח, וכי לא היה לה לתת צדקה כי אם מלח, על כן העניים התפללו אל ה' להחזירה תל מלח... ולדעתם כי המלח נעשה מן המים ומן העפר, וכוונתה שהיו דבריהם לטובה, והם כוונו לרעה, ונתקיימה כוונת העניים ותהי נציב מלח. (בראשית וירא)

ברית כהונת עולם, לא הזכיר מלח וכו', כי פנחס משך כח מן החסד, והנרמז בשמו פנ"י חס"ד שהיא מדתו של כהן לא הזכיר בו מלח, כי הבטיחו בקיום נצחי, ושלא תשלוט עליו מיתה וכו'. (במדבר פנחס)

תרגום יונתן:

ברית מלח - הי כמלחא דמבסים בשר קורבניא דקיים עלם הוא קדם ה'... (במדבר יח יט)

רש"י:

מלח ברית - שהברית כרותה למלח מששת ימי בראשית, שהובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח וניסוך המים בחג. על כל קרבנך - על עולת בהמה ועוף ואמ­רי כל הקדשים כולם. (ויקרא ב יג)

ברית מלח עולם - כרת ברית אהרן בדבר הבריא ומתקיים ומבריא את אחרים. ברית מלח - כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם. (במדבר יח יט)

משרפות מים - שעושים חריצים ומי הים נמשכים לשם, ונשרפים מחום השמש ונעשים מלח. (יהושע יא ח)

אבן עזרא:

ברית מלח - ברית כרותה מגזרת ארץ פרי למלחה, ומקום המלח כמו נכרת שלא יעלה בו צמח כלל, וכן גפרית ומלח. (במדבר יח יט)

רמב"ן:

...ויתכן מפני שאינו דרך כבוד להיות לחם השם טפל מבלי מלח, כטעם הקריבהו נא לפחתך, ולפיכך מעטו העצמים והדם שאין טעונין מלח, או שיש בכל אלה סוד נעלם ממנו... (ויקרא ב יא)

לא תשבית מלח - רש"י, ומדרש חכמים הוא, ורבי אברהם אמר על דרך הפשט הכנסתיך בברית והשבעתיך שלא תקריב טפל ולא יאכל, כי הוא דרך בזיון. ובעבור שהוא ברית בקרבנות יעשה הכתוב זאת הברית אב לכל הבריתות, ויאמר במתנות כהונה ובמלכות דוד "ברית מלח", כי הוא קיים כברית מלח בקרבנות... ומפני שאמר כאן ברית אלקיך ולא אמר ברית ה', כלשון הפרשה וכדרך כל הקרבנות, או שיאמר ברית ה' אלקיך, אני סובר בו ענין, שהמלח מים, ובכח השמש הבא בהם יעשה מלח, והמים בתולדותם ירוו הארץ ויולידו ויצמיחו, ואחרי היותם מלח יכריתו כל מקום וישרפו לא תזרע ולא תצמיח, והנה הברית כלולה מכל המדות, והמים והאש באים בה, ועדיה תאתה ובאה הממשלה הראשונה ממלכת השם כמלח שיתן טעם בכל המאכלים ותקיים ותברית במליחותה, והנה המלח כברית... (שם שם יג, ועיין שם עוד)

חזקוני:

גפרית ומלח - אין לך עומד בפני האש כמלח, ואין כלה על ידי אש יותר מגפרית, רוצה לומר אם קיימו התורה היו עומדים לפני כמלח, שאין האש אוכלתו, ועכשיו שלא קימוה הם כגפרית. (דברים כט כב)

רבינו בחיי:

ברית מלח - ...ועל דרך הקבלה ברית מלח עולם היא, יאמר כי הברית מלח עולם היא, כלומר קיום הבשר, והמלח עקרו מים, ובכח השמש השולט עליו נעשה מלח, ואם כן יש בכח המלח מים ואש, וכן הברית כלולה ממדת הרחמים וממדת הדין, וזה סוד (בראשית ל"ו) בת מי זהב, ויבאר לנו הכתוב כי הברית הזאת מלח העולם היא, כלומר קיום העולם, כי בו יתקיים ויכרת, כשם שהמלח המקום שבו נעשה הוא נכרת ולא יעלה בו שום צמח, וכענין שכתוב ארץ מלחה ולא תשב... גם היא מקיימת הדבר כמליחה. והנה זה דבר והפכו האחד כלול בחברו, והפעולות משתנות אבל הענין אחד... (במדבר יח יט)

של"ה:

..כתב רבי מנחם כשישראל יושבין על השולחן וממתינין זה לזה עד שיטלו ידיהם והם בלא מצוות, שהשטן מקטרג עליהם, לכך הזהיר להביא מלח על השולחן, שאז ברית מלח מגין עליהם... (שער האותיות ד"ה ונראה לי דברכת המזון)

כלי יקר:

במלח תמלח - כדי להמליך הקב"ה על כל ההפכים הנראים בעולם, וגרמו לרבים לצאת למינות, לומר מהחלק הא' לא יצאו ב' הפכים, והמלח יש בטבעו דבר והפכו, כח האש וחמימותו, ותולדות המים, עד שאמרו חכמי הקבלה שהוא כנגד מדת הדין ומדת הרחמים, על כן נקרא ברית אלקיך, כי בהקרבה זו כורתים ברית עם ה' להשליטו על כל ההפכים... (ויקרא ב יג)

הכתב והקבלה:

ברית מלח - פירוש שהמלח מורה על התערובת של יסוד האש והמים, וכן כאן הברית על תערובת הכהנים העובדים, וישראל המספקים מחיתם בכ"ד מתנות כהונה. (במדבר יח יט)

רש"ר הירש:

במלח תמלח - המלח מסמל אי-השתנות, סוגר בעד הדבר מכל השפעות חיצוניות. כן ביררנו בבראשית בנוגע למושג "ברית", הדבר הסגור בברית נשאר בתמימותו ובשלמותו גם בצורתו... (ויקרא ב יג)

העמק דבר:

במלח תמלח - מלח בא גם כן להמתיק המאכל, ואם כן לא היה ראוי להקרבה לפני ה', וביאר שמכל מקום במלח תמלח, כי בא בזה להורות ברית אלקיך, על השגחה פרטית לפי מעשה בני אדם, שהמלח בפני עצמו רע לאכילה, וגם שורף כמה דברים ומאבדם, ומכל מקום הוא המקיים וממתיק האוכל, והוא הדין בכל הליכות הטבע, שברא הקב"ה שיהיה יסוד האור הוא החושך, ויסוד כל טוב הוא רע, ומאופל וחושך מאיר עיני האדם. וקבע עולמו בזה האופן, כדי שתגיע ההשגחה העליונה לפי המעשים בטוב, שאם היה הטוב בלי רע וכו', לא היה אפשר להיות ההשגחה העליונה לפי המעשים אלא לצדיק גמור או לרשע גמור, מה שאינו כן עתה מגיע השתשלשות הענינים משעה רעה לתכלית הטוב, מצומצם לפי המעשים בהשגחתו, כמה יאריכון ימי הרעה עד שיבא לידי תכלית הטוב הבא באחרית החושך. ומלח בטבעו אות על זה הברית שברא עולמו באופן שישגיח על יצוריו בכלל ועל ישראל בפרט... (שם)

ברית מלח - כמו מלח שבא להמתיק המאכל, אם נשמרים בו שלא ירבו יותר מן הצורך, ואם לא במדה מקלקל המאכל, כך ברית הכהונה, אם משתמשים בקדושה כראוי הרי זו זכות גדולה, ואם לאו משחית את הנפש... (במדבר יח יט)