(ראה גם: תורה שבעל פה, תלמוד)
אמר ליה רבי חייא לרב, בר פחתי לא אמינא לך כי קאי רבי בהא מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי, דילמא לאו אדעתיה... (שבת ג ב)
ואמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור, זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר, ואפילו במסכת כלה... אי בחדא מסכתא באתריה, אי בכוליה תנויה בריש מתיבתא. (שם קיד א)
ואמר אביי תיתי לי, דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן. (שם קיח ב)
רבינא אמר, בני יהודה דגלו מסכתא נתקיימה תורתן בידם, בני גליל דלא גלו מסכתא (למדו מאחרים, או מפרשין שמועותיהן ומדקדקים בטעמו של דבר), לא נתקיימה תורתן בידם. דוד גלי מסכתא, שאול לא גלי מסכתא, דוד דגלי מסכתא כתיב ביה יראיך יראוני וישמחו, שאול דלא גלי מסכתא כתיב אל כל אשר יפנה ירשיע. (עירובין נג א)
...יחיד, כל שראוי למנותו פרנס על הצבור, תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה בלמודו ואומר, ואפילו במסכת דכלה... (תענית י ב)
ואמר רב גידל אמר רב האומר אשכים ואשנה פרק זה אשנה מסכתא זו, נדר גדול נדר לאלקי ישראל... (נדרים ח א)
דאמר רב יהודה אמר שמואל בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במילייהו, במסכת ובפוריא ובאושפיזא. (בבא מציעא כג ב)
אמר רב אמר רב סחורא אמר רב הונא כל מקום ששנו חכמים דרך מנין אין מוקדם ומאוחר, חוץ משבע סממנין... רב פפא אמר אף סדר יומא... רב הונא בריה דרב יהושע אמר אף סדר תמיד... דקתני עלה זה סדר תמיד... (סנהדרין מט ב)
שמעון בר בא בשם רבי יוחנן, וזכרם לא יסוף מזרעם, מיכן שקבעו לה חכמים מסכת. (מגילה כ ב)
ששים המה מלכות (שיר ו') ס' מסכתות... (במדבר יח יז)
...עשאה (דוד) מסכתא וקבעה לדורות, מלך פורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו... (רות פרשה ה א)
ודלא מוסיף יסף כיצד, מלמד שאם שנה אדם מסכתא או שתים או שלש מסכתות ואין מוסיף עליהם, סוף שמשכח את הראשונות. (פרק יב יג)
הוא היה אומר, יכול אדם ללמוד תורה בעשרים שנה ולשכח בשתי שנים, כיצד, ישב ששה חדשים ואין חוזר לאחריו, נמצא אומר על טמא טהור ועל טהור טמא... י"ח חדשים ולא חזר לאחריו, נמצא משכח ראשי מסכתותיו... (פרק כב ו)
...דבר אחר מדבר בתורה... שם רמש אלו המסכתות דבר קפרא ורבי חייא ודרבנן בבלאי... (מזמור קד)
ועל כרם אדם חסר לב, מה הכרם הזה אם אין אדם מעדרו ומנכשו הוא מעלה כולו עשבים, כן תלמיד חכם אם אינו נושא ונותן בתורתו סופו להיות מבקש ראש הפרק ראש המסכתא ואינו מוצא. (משלי פרשה כד)
...שתורה שבעל פה דומה לצמר ופשתים, שעומלים בה ואורגים בה, לכך נקראת מסכתא לשון אריגה, כמו עם המסכת דכתיב גבי שמשון, הלכות לפרקים שמקבץ כל הדברים על ענין אחד זו היא מסכתא. (תתקכח)