מספר   ש

(ראה גם: מספר-שלש-שלשים)

מהר"ל:

והם אמרו ליקח מספר כללי ממספר ישראל, ואין זה מספר, והשנים אף על גב שהוא מספר, אינו מספר גמור, תמצא בו נפרד, רק זוג, אבל התחלת מספר הוא מספר שלשה, לכך אמרו החרטומים ליקח ג' מאות ילדים ולרחוץ בדמם, ואז היו נאנחים ויזעקו, כי אחר זה אינו כלום עוד. ויש בזה עוד בעצת רשעים אלו החרטומים עצה עמוקה מאד, שירחץ בדם קטני ישראל...

ומספר שלש מאות הוא דבר מופלג בחכמה, שיש בו חיות בעבור שיש בו שלישי, שהוא אינו קצה כי השנים כל אחד קצה, ומה שיש בו קצה יש בו סוף שהוא המיתה, אבל האמצעי הוא שאין לו קצה, והוא סוד יעקב אבינו לא מת, במה שהוא שלישי לאבות, והוא אמצעי, כאשר ידוע למבינים... (גבורות ה' פרק נד)

שלש מאות, שיעור זה מיוחד לגובה, וזה מפני כי מזלות הרקיע הם שנים עשר,ומן הארץ עד רום הרקיע הם שלש מזלות, עד שהם בתכלית הגובה, ולכך כאשר דבר שהוא גבוה לגמרי אמרו על זה מספר שלש מאות מיל... (חידושי אגדות סוטה לג א)

...דבר זה יש לך להבין ממה שבארנו כמה פעמים ענין מספר שלש מאות, אשר מספר זה מורגל ביותר בתלמוד, והוא מורה על גודל חבור שלהם, כי היה חבור שלהם מן השלישית, והבן זה.... (שם בבא בתרא טז ב)

...ולפיכך אמר כי רומה דגלא שלש מאות פרסא, אמנם מספר של שלש מאות תמצא במקומות הרבה על הפלגת השעור, וזה כי השעור היותר גדול הוא אלף כי לא תמצא בתורה יותר מזה וכבר הארכנו בזה בכמה מקומות, ומספר שלשה אלף אין ראוי לדבר שהוא בעל שעור מתדבק, כי אין לג' אלפים התדבקות כי מי מאחד ומדבק אותם, שאינה תחת מספר אחד יותר עליון כולל ומאחד אותם, אבל המספר שלש מאות הוא תחת מספר אחד יותר עליון, כי מספר אלף כולל אותם, ולכך מספר ג' מאות מתיחס לשעור ולא מאה אחת, בעבור כי האחד אין לו שעור בעבור שהוא אחד, והשעור יש לו ראש וסוף ואמצע, ואם לא כן אין כאן שעור, דבר זה אי אפשר רק בשלשה, כי הראש והסוף והאמצע הם שלשה, ודבר זה יתבאר עוד, וכאלו אמר כי לגל יש לו התרוממות היותר גדול אשר ראוי אל בעל השעור, ולכך אמר כי רומיה ג' מאות פרסה. וכאשר תתבונן בחכמה תמצא השעור הזה, שהוא שלש מאות הוא ראוי לגלי הים בפרט, כי אין ספק כי התחתונים אשר בארץ שיעור שלהם שעור קטון, וזה אמרם (סוכה ה' א') מעולם לא עלו משה ואליהו למעלה מעשרה, ומספר זה מתיחס להם, ומספר אשר הוא יותר עליון מן הספר אשר הוא ראוי אל התחתונים הוא מאה, שהוא מספר כללי אחר מספר עשרה, ולכך אמר כי רומא דגלא שלש מאות, כי הגל הזה נבדל מן התחתונים בהתרוממות מן הארץ, כי ראוי לפי הטבע שיהיה הים מכסה על הארץ ומתרומם עליו, ולכך שעור שלו מתיחס למספר ג' אמה, ודבר שהוא מתעלה ומתרומם לגמרי מן הארץ הוא ג' מאות בפרט... (שם עג א)

שלש מאה וכו', כי מורה מספר זה על הכח החזק שהיה לו לנבוכדנצאר לשבר, ומספר ג' בכל מקום מורה על החוזק, וכמו שאמר הכתוב (קהלת ד') "והחוט המשולש לא במהרה ינתק", ובכל דבר כאשר ירצה להחזיק דבר מתחזק בשלשה, ולכך ג' שנים הוי חזקה לכל דבר בכל מקום ומספר שלש מאות מורה על חזוק לגמרי, כי המאה הוא משולש במדריגת המספר, שהרי יש בזה אחדים ועשרות ומאה, נמצא כי המספר של שלש מאות משולש מצד שהוא משולש משלשה מספרים אחדים עשרות ומאות, והמאות גם כן שלשה, ודבר זה מורה על החוזק גמור שיש לו לחתוך ולשבר... (שם סנהדרין צו א)

...וכבר בארנו אצל גלי הים ענין מספר שלש מאות, שהוא מתייחס אל כל דבר שהוא מתרומם ונבדל מן הארץ, וזה מפני כי מספר של עשרות נגד התחתונים, כמו שאמרו (שבת ז' א') רשות הרבים תופס עד עשרה, ומספר מאה נגד האמצעים ומספר אלפים נגד העליונים, ולכך המספר אשר ראוי לדבר אשר גבוה והוא נבדל מן התחתונים הוא מספר מאה... ומה שאמר שלש מאות, לפי שמספר ג' יש לו אמצעי, ובלא שלשה אי אפשר שיהיה אמצעי, ודבר זה ידוע, וכל אמצעי תמיד מתרומם ומתעלה, כמו שתראה שהשמש כאשר הוא באמצע העולם הוא בתכלית הגובה והתרוממות... (שם בכורות נז ב)

ר' צדוק:

ויש להוסיף ביאור על זה כידוע, וכמו שכתב הרשב"ם פסחים קי"ט א' כי דרך רז"ל לתפוס מספר שלש מאות לגוזמא, וכן הם הגוזמאות שזכרו רז"ל (חולין צ' ב') שדברי חכמים בג' מקומות תפוח גפן ופרוכת, ושמעתי כי שלש מאות היא הגוזמא היותר גדולה בעולם הזה, כי מספר התי"ו אינו מזה העולם אלא מעולם הבא, ועד השי"ן מספרי העולם הזה, והוא דבר עמוק בחכמה... (חלק א שיחת מלאכי השרת עמוד מה)

ראה עוד בערך מספר מקומץ המנחה.