מספר   שלשה

מדרש תנחומא:

בחדש השלישי, זה שאמר הכתוב הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת (משלי כ"ב), אמר רבי יהושע ברבי נחמיה, זו תורה שאותיותיה משולשים, אל"ף בי"ת גימ"ל, והכל היה משולש, שתורה משולשת, תורה נביאים כתובים, משנה משולשת, תלמוד הלכות ואגדות, הסרסור משולש, מרים אהרן ומשה, תפלה משולשת, ערב ובקר וצהרים, קדושה משולשת, קדוש קדוש קדוש, ישראל משולשים, הכהנים לוים וישראל, משה אותיותיו משולשין, משבט לוי שאותיותיו משולשים, מזרע משולש, אברהם יצחק ויעקב, בחדש משולש, ניסן אייר סיון, על הר סין שאותיותיו משולשין, שנאמר ויחנו במדבר סין, לשלשת ימים נתקדשו, שנאמר היו נכונים לשלשת ימים. אמר רבי נחמיה לעולם השלישי חביב, אדם הוליד שלשה בנים קין הבל שת, שת חביב, שנאמר (בראשית ה') זה ספר תולדות אדם, וכתיב ויולד כדמותו כצלמו, לנח שלש בנים, שנאמר ויולד נח את שם את חם ואת יפת... שלשה בנים לעמרם, מרים אהרן ומשה... וכתיב לולי משה בחירו, בשבטים ראובן שמעון לוי, לוי חביב שנאמר (דברים י') בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי... (יתרו י')

אבן עזרא:

ראה מספר-אחד, שמות ג טו.

ביום השלישי - לעולם קשה, שהוא חצי המרובע (רבע החודש, שבו משתנה החולי)... (בראשית לד כה)

מהר"ל:

אבל האבות אינם נכללים עם הבנים כלל, ואם היה אחד בלבדו נמצא שהיה בתחתונים אחד שאין צריך להשלמה, והוא עיקר ושורש הכל, ודבר זה לא תמצא כי אם בו יתברך, שהוא עיקר הכל, והוא אחד שאין צריך להשלמה, ולפיכך היו האבות ג' ולא אחד, כי אחר שאין ראוי להיות אחד בלבד, שאין סבה בתחתונים ראוי שיהיה אחד, רק השי"ת שהוא אחד בעליונים, ואם הסבה בתחתונים אחד הוא חסר, שכבר אמרנו שצריך להשלמה, היו האבות שלשה, וזה מפני שהשנים נקרא שנים מפני השניות, וכל שניות אין בו אחדות, אבל בג' אין בו שניות בעבור השלישי הנוסף המקשר את השנים, ולכך נקראו ג' אבות בעבור שהם מתאחדים להיות אבות ביחד לישראל, ובשנים אין האחדות רק שניות, ודבר שהיא סבה אחת אין ראוי שיהיה מחולק בשניות. ועוד כי שלשה הוא יסוד המספר, כמו שנתבאר למעלה, כי שלשה יסוד המספר, ולכן היו שלשה אבות יסוד מספר ישראל... וכבר אמרנו למעלה כי שלשה יש בו ראש וסוף ואמצע, ואברהם שהוא ראשון נגד ראש... (גבורות ה' פרק ט)

...והשלישי תמיד יותר מוכן לקבל השלימות, בעבור שהוא מספר שלם, כי האחד אין בו רבוי, ואינו נקרא מספר, ומספר שנים אינו מספר שלם, כי אין בו רק זוג, ואין בו נפרד, אבל שלשה בעבור שיש בו זוג ויש בו נפרד, נקרא זה מספר שלם, ובעבור שהשלישי הוא מספר שלם, מוכן הג' יותר לקבל השלימות, ולפיכך הובחר לוי שהוא השלישי להיות יוצאים ממנו הגואלים, ובעבור הכנתו שיש לשלישי אל קבלת השלימות... (שם פרק לא)

ראה עוד מספר-שנים, נצח ישראל פרק כד, ותפארת ישראל פרק יח.

וזה שאמר בריך רחמנא דיהיב אוריין תליתאי, שכל דבר המשולש הוא שיש בו היושר, בעבור השלישי שהוא באמצע אין נוטה מן היושר, וקאמר בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי, שדברי התורה אינם יוצאים מן היושר, ונתן אותם לעם תליתאי לאשר יש בהם היושר... (תפארת ישראל פרק יא)

יש לך לדעת כי כל אחד מאלו חכמים בחרו לומר ג' דברים, מפני כי דברים אלו דברי מוסר שיהיו על לוח לב האדם תמיד לא יסורו ממנו, וג' דברים דרך האדם לזכור, אבל יותר מג' ישכח מקצת מן הדברים... כי ג' דברים אפשר שיהיו מן ענין אחד, ויש קשור זה בזה, ודבר זה הוא מסגולת השלשה, שהם מתקשרים כאשר תניח אותם זה אצל זה, על ידי האמצעי שהוא בין שתיהם, ולפיכך סגולת השלשה שיש להם קשור ביחד, וכאשר האדם מזכיר את אחד, יזכיר גם את השני ואת השלישי... (דרך חיים פרק ב י)

...ואין זה נקרא שולחן אחד, רק על ידי ג', כי שנים הם מחולקים, ואין למספר זה מאחד כלל, ולפירושנו לא תמצא מספר שנקרא לגמרי על שם רבוי כמו שנים במ"ם הרבוי, כי שנים תחלת הרבוי, ולכך יבא מלת שנים במ"ם הרבוי. ויש לך להבין עוד בחכמה, איך שנים הם רבוי ולא יתאחדו, ושלשה יש להם התאחדות כאלו הם דבר אחד, ולכך יבא מספר שלשה תמיד על דבר שיש להם חבור ביחד, ולא כן שנים, וזה תוכל להבין בצורה, כאשר תניח שני קוים זה אצל זה, אין זה נראה כאחד כלל, בעבור שלא יתאחדו הקוים, אבל כאשר אתה מניח שלשה הרי הקוים הם מתאחדים, ודבר זה נקרא דבר אחד, ולפיכך בשנים אין צירוף, ולא כן בשלשה, כי במספר זה יש צירוף, ועוד השנים הם כנגד הקצוות שהם הפכים, כי השחור והלבן הם שני הפכים לגמרי, ואין בהם אחדות כלל, שתראה מזה כי השנים אין בהם אחדות ולא כן בשלשה, כי על ידי השלישי יש חיבור, שאי אפשר שיהיו ג' דברים הפכים, ושני דברים שהם הפכים כמו השחור והלבן, ותניח עוד צבע שלישי כמו האדום, הרי צבע זה הוא ממוצע, שאינו שחור ואינו לבן, והוא ממוצע ביניהם, ועל ידי זה מתחברים שני הפכים, כי הוא ביניהם, ולכך על ידי שלישי יש חבור להם... (שם פרק ג ג)

ועוד מה שניתנה (תורה) בחדש השלישי, וכל הנלוה לנתינתה היה במשולש, הוא להורות על היושר שבה, שכל מצותיה הבאים בה הם ישרים ואמיתיים, כי כל שיש בו שלישי יש בו היושר, מצד שהשנים הם שתי קצוות, והשלישי שביניהם הוא היושר מבלי נטות אל אחת הקצוות... (דרשה על התורה)

וישראל אין להם מזל, לכך אמר מחנה ישראל ג' פרסה, שהג' יורה שמובדלים מהגשם, לפיכך היה יעקב שנקרא קדוש הג', משה ג' לבטן, ועוד. כי ב' קצוות הוא התפשטות הגשם, והממוצע שהוא הג' אין לו התפשטות... (גור אריה במדבר כא לה)

ותדע עוד להבין, כי המשך הדבר הוא בשלשה, כי הקו שיש בה המשך יש בו שלשה גבולים, התחלה אמצע וסוף, ולכך כאשר מלמד לבן בנו תורה, אשר יש כאן שם התחלה ואמצע וסוף, כי אין שם התחלה רק בענין זה, ולפיכך נחשב כאלו קבלה מהר סיני, שהוא התחלה, ועד הסוף הוא סוף כל הדורות... ועוד יש לך להבין דברי אמת, כי הקו שנמשך ביושר יש בו שלשה חלקים אשר אמרנו, התחלה ואמצע וסוף, ומפני כי יש לו המשך לתורה, זאת נחשב לו כאלו נמשך עד התחלה, ומשם כאילו נמשך עד הסוף של כל הדורות... (חידושי אגדות קידושין ל א)

...ולכלם היה מספר שלש או שלש מאות או שלש אלפים, מפני כי מספר זה מורה על השגה שהיא נבדלת מן האדם, ודבר זה בארנו בכמה מקומות, שעל זה יבא מספר הזה בפרט, שהוא מתייחס אל שלישית, והבן כל זה... (שם סנהדרין סח א)

תלת מאה וכו', כי מורה מספר זה על הכח החזק שהיה לו לנבוכדנצר לשבר, ומספר ג' בכל מקום מורה על החוזק, וכמו שאמר הכתוב (קהלת ד') "וחוט המשולש לא במהרה ינתק", ובכל דבר כאשר ירצה להחזיק דבר מתחזק בשלשה, ולכך ג' שנים הוי חזקה לכל דבר בכל מקום, ומספר שלש מאות מורה על חוזק לגמרי, כי המאה הוא משולש במדריגת המספר, שהרי יש בזה אחדים ועשרות ומאה, נמצא כי המספר שלש מאות משולש מצד שהוא משולש משלשה מספרים, אחדים עשרות ומאות, והמאות גם כן שלשה, ודבר זה מורה על החוזק הגמור שיש לו לחתוך ולשבר, ולכך שלש ג' מאות פרדות נושאים כלי משחיתים... (שם שם צו א)

ויש לפרש גם כן כי ההלכה הפסוקה מתיחס לה מספר שלשה, כי שלשה יש בהם האמצעי, שאין לו נטיה אנה ואנה כמו שהוא כל אמצעי, וכך הלכה פסוקה אין לה נטיה לשום צד, לכך אצל ההלכה אמר שלש מאות, ואילו הבעיא ראוי ומיוחס לה מספר ד', כי כשם שמספר ג' יש בו האמצעי, שאינו נוטה מן היושר שהוא הלכה, כך היפך זה מספר ד' הוא כנגד ד' צדדין, והבעיא מפני שהיא נוטה לצד זה ונוטה לצד זה, ולכך אמר דמבעיא להו ת' מאות בעיי. (שם שם פב ב)

רש"ר הירש:

...מעיזים אנו לשער, הבית והמשפחה, איש, אשה וילד מיוצגים על ידי מספר שלוש, ואילו החברה מיוצגת על ידי מספר שתים... אם אין זה רחוק מן האחת, הרי מספר שלוש הוא החותמת של ייעוד האשה, המשפחה והבית, ואילו מספר חמש הוא החותמת של ייעוד האיש, המשפחה והחברה... (ויקרא כז ח)