מעונן

(ראה גם: כשוף)

זהר:

מעונן, (למה נקרא האוכל קודם תפלתו מעונן), משום שהשתדל בעון ולא השתדל בזכיות, ואם תאמר הרי נ' עומדת באמצע (המלה), כן הוא ודאי, שאין יכולים לשלוט בסטרא אחרא, עד שמערבים בה ערוב מן צד הקדושה כחוט דק אחד... ועל כן עון הוא דבר שקר, וכדי לקיימו מכניסים בה דבר אמת, וזה היא נ' (שבאמצע המלה מעונן)... (ויקהל תח)

ספרא:

לא תעוננו, אילו אוחזים עינים, רבי ישמעאל אומר זה המעביר על העינים, רבי עקיבא אומר אלו נותני עתים, כגון אילו שהם אומרים למודות ערבי שביעיות להיות יפות, עתידות קטניות להיות רעות. (קדושים פרק ו)

תלמוד בבלי:

תנו רבנן, מעונן, רבי שמעון אומר זה המעביר שבעה מיני זכור על העין, וחכמים אומרים זה האוחז את העינים, רבי עקיבא אומר זה המחשב עתים ושעות, ואומר היום יפה לצאת, למחר יפה ליקח, לימודי ערבי שביעיות חיטין להיות יפות, עיקורי קטניות להיות רעות... תנו רבנן, לא תנחשו ולא תעוננו, כגון אלו המנחשים בחולדה בעופות ובדגים. (סנהדרין סה ב)

תרגום יונתן:

מעונן - ולא חרורי עינין... (דברים יח י)

אבן עזרא:

תעוננו - יש אומרים מלשון ענה, שיחשוב בלבו דבר ויטה אזניו לשמוע מה יענה המדבר, ולא אבה הדקדוק, ויש אומרים מעונן לשון ועונתה לא יגרע, והנכון בעיני מגזרת ענן, כי ידוע כי יש מי שיעונן שיסתכל בעננים ובדמותם ובתנועתם, ויתכן להיות תעוננו מפעלי הכפל, כמו תסובבו, כי מצאנו ועוננים כפלשתים... (ויקרא יט כו)

משנה תורה:

...אלא שהמעוננים והקוסמים וכיוצא בהן מקצת דברים הם מתקיימין ומקצתן אין מתקיימין, כענין שנאמר "יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים החוזים בכוכבים, מודיעים לחדשים מאשר יבואו עליך", מאשר ולא כל אשר, ואפשר שלא יתקיים מדבריהם כלום אלא יטעו בכל, כענין שנאמר "מפר אותות בדים וקוסמים יהולל"... (יסודי התורה פרק י ג)

איזהו מעונן, אלו נותני עתים, שאומרים באצטגנינות יום פלוני טוב, יום פלוני רע, יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית, שנה פלונית או חודש פלוני רע לדבר פלוני. אסור לעונן, אף על פי שלא עשה מעשה אלא הודיע אותן הכזבים שהכסילים מדמין שהן דברי אמת ודברי חכמים, וכל העושה מפני האצטגנינות וכיון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים, הרי זה לוקה, שנאמר לא תעוננו, וכן האוחז את העינים ומדמה בפני הרואים שעושה מעשה תמהון והוא לא עשה, הרי זה בכלל מעונן ולוקה... (עכו"ם פרק יא ח)

בעל הטורים:

מעונן - בגימטריא - אוחזי העינים. (שם)

ספר החינוך:

שלא לעונן, שנאמר ולא תעוננו, ופירוש הענין, כמו שאמרו בספרא, שהוא לשון עונה, כלומר שלא נקבע עונות לומר שעה פלונית טובה לעשות בה מעשה פלוני, ויצליח כל העושה אותו באותה שעה, והעושה אותו בשעה פלונית לא יצליח, כמו שיאמרו המהבילים בעלי הכשוף... ובכלל לאו זה דמעונן אמרו ז"ל שהוא מעשה אחיזת עינים שיעשו בני אדם... וענין זה הוא מין גדול מהתחבולה יחובר אליה קלות היד וגבורת מהירותה עד שיראה לבני אדם שיעשה המתחבל ענינים של פלא, כלומר דברים שהם חוץ מן הטבע, כמו שיעשו תמיד המשתדלים בזה, שיקחו חבל וישימו אותו בכנף בגדם לעיני האנשים, ואחרי כן יוציאו נחש, וכן ישליכו טבעת באויר ואחר כן יוציאוהו מפי אחד מהעומדים לפניהם... ואף על פי שנאמר מעונן אצל מכשף בכתוב אחד, אינו מין כשוף ממש, שאלו היה האסור בו משום לאו דמכשף, לא היינו מלקין עליו, משום דלאו דמכשף נתן לאזהרת מיתת בית דין, שנאמר מכשפה לא תחיה... משרשי המצוה מה שכתבנו בלאו דמנחש בסמוך, ועוד הפסד גדול מאד נמצא בזה, לפי שישובו אצל ההמון והנשים והנערים הענינים הנמנעים בתכלית המניעה אפשריים, ויערב לדעותם לקבל הנמנע, והיותו אפשר, מבלתי היות הענין נס מאת הבורא, ואולי יצא להם מזה סבה רעה לכפר בעקר והכרת נפשם... והיא שהשואל אל היודע אין עליו חיוב מלקות בשאלה לבד, עד שיכוון פעולתו אל העת הידועה ויעשה מלאכתו בה, ואז ילקה בעבורו. (קדושים מצוה רנ, וראה גם כשוף ונחוש)

מנורת המאור:

החושבים בעונות ומסתכלים בם ואומרים עונה זו טובה לעשות בה כל דבר, ועונה זו בהיפך זה. אולי שתפעול כן בכל אדם הבוטחים בדבר, אבל הבוטח באדון הכל, הוא יהיה לו למגן, דכתיב "והבוטח בה' חסד יסובבנו" (תהלים ל"ב י') רוצה לומר חסד השי"ת יגינהו מן המקרים, וכן אמר דוד עליו השלום, "בידך עתותי" (שם ל"א ט"ז), רוצה לומר רבונו של עולם, יכלתך היא בכל, ואתה יצרתם בידך לשנות פעולתם כרצונך. והחסידים ואנשי מעשה שאינן מקפידין בזה, וכל שכן החכמים המשיגים למעלה מזה, מניחים כל בטחונם ושמירתן בשומר הכל, אדון על הכל, והוא ישמור להם ולכל הבוטחים בו... אבל אותו הפריש דעתו מלהשיג דברי תורה, והוציא כל ימיו להשיג הנעלם ממנו, וחושב שהוא מהוברי שמים ושהוא יודע לכוון העתים ולשפוט הזמנים ולראות העתידות נקרא מעונן... וכשישראל עושים רצונו של מקום ושמים בטחונם בשי"ת אינם נתונים ביד מזל, וגם אין ניחוש מזיק אותן... (נר ב כלל י חלק ב פרק ב)

אברבנאל:

ששת ימים תעבוד - ולא יאמרו יום פלוני רק טוב לכך... (דברים ה יג)

...ד' המעוננים העובדים צורות לגדול הצמחים, ואומרים איזו שעה יפה לכך, ועליהם אמר ויציבו להם מצבות ואשרות... (מלכים ב יז יז)

מלבי"ם:

לא תעוננו - תנא קמא ורבי שמעון מפרשים שהוא פעל נבנה משם עין, שמצאנו ממנו פעל הקל, "ויהי שאול עוין את דוד", ונבנה ממנו פועל המרובע עונן... וידוע שבנין הכבד יורה לפעמים היפך הפועל... ולכן פירוש התנא קמא האוחז את העינים, רוצה לומר שמסיר פעולת העינים לאחזם ולהטעותם, ורבי שמעון סבירא ליה שבא לשון הכבד מצד ההוראה שיש לבנין הכבד על התמדת הפעולה, כמו שכתב רש"י (שמות א' ט"ו)... שעוסק בהתמדה עם העינים, וגירסת הגמרא זה המעביר שבעה מיני זכור על העינים, שכל ידי זה עושה בהם פעולה תמידית לראות דברים נעלמים. (ויקרא יט כו, וראה שם עוד)