מערב

(ראה גם: דרום, ים, כותל מערבי, מזרח, צפון, רוחות)

תלמוד בבלי:

אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר, רבי עקיבא אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה... אלא מאי תדירא, תדירא בשכינה, דאמר רבי יהושע בן לוי, בואו ונחזיק טובה לאבותינו שהודיעו מקום תפלה, דכתיב וצבא השמים לך משתחוים... ורבי אושעיא סבר שכינה בכל מקום... אמר רב יהודה מאי דכתיב יערוף כמטר לקחי, זו רוח מערבית, שבאה מערפו על עולם... מנשמת א-ל יתן קרח, זו רוח מערבית... (בבא בתרא כה א)

מדרש רבה:

ברא הקב"ה ד' רוחות לעולם... מערב אוצרות שלג ואוצרות ברד וקור וחום יוצאין לעולם... וכנגדן אפרים ובנימין ומנשה, ומי יעמוד לפני שלג וברד, ואפרים ומנשה ובנימין, שנאמר (תהלים פ') לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך, ושכינה לעולם במערב בגבול בנימן, שנאמר (דברים ל"ג) לבנימן אמר ידיד וגו'... (במדבר ב ט)

פרקי דרבי אליעזר:

...באלו שבמזרח היה יוצא, כנגדו במערב הוא נכנס, והשכינה לעולם במערב, ונכנס ומשתחוה לפני הקב"ה, ואומר לפניו רבון כל העולמים עשיתי ככל אשר ציויתני... (פרק ו)

לקח טוב:

...הרקיע מתגלגל במערב, וכל המאורות הולכים אל המערב, שנאמר וצבא השמים לך משתחוים (נחמיה ט' ו'), כי שכינה במערב, לפיכך היה הארון במשכן במערב, וכן הדביר קודש הקדשים במערב... (בראשית א יד)

תרגום יונתן:

לערב מערביך - מיתן סחורא לגויך. (יחזקאל כז ט)

רש"י:

מערבך - לשון ערבות, הם כל צרכי האדם וממונו הוא ערובתו והצלתו. (שם)

רד"ק:

מערבך - סחורתך הנקראת מערב, והסוחרים נקראים עורבים, שעורבים זה לזה. (שם)

אבן עזרא:

ים - מערב נקרא בלשון הקודש, בעבור הים הגדול היוצא מספרד ועובר על מצרים אל ארץ ישראל, והוא למערבו... (שמות י יח)

רבינו בחיי:

...והיו שמונה קרשים, שני קרשים היו נבלעים בירכתים, אחד לצפון ואחד לדרום, נשארו ששה קרשים באמצע בכותל מערבי, וכן אמר ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים, ופסוק זה מבאר סוד היות שכינה שהיא במערב כלולה מו' קצוות, ולרמוז על זה נקרא המערב בשם ים, כי הים בית קבול למים, וסדר ארבע רוחות העולם במרכבה העליונה, הם אבות עולם ודוד... מערב הוא הסוף, והוא כנור של דוד המנגן מאליו, והוא הנקרא ים, וזהו הים האחרון, שתרגומו ימה מערבאה, וכדי לרמוז על אלו, נקראו ארבע רוחות העולם בשמות אלו, וזה מבואר. (שמות כו טו)

כוזרי:

...ואין השבת נכנסת אלא על מי שבאה עליו השמש אחר סיני על המדרגה עד אחרית המערב, ואחר כך עד אשר תחת לארץ, ואחר כך עד הצין אשר הוא מזרח הישוב... (מאמר ב כ)

מהר"ל:

...ומפני זה תבין, למה השכינה בחלקו של בנימין דוקא, ולמה בשבט שהוא אחרון, שכל אחרון יש בו השלמה... והובחר צד המערב שהוא אחרון כמו שנקרא מזרח קדם, שהוא התחלה, כך מערב אחרון נקרא, ומקום אחרון שבחלקו של בנימין בו היה השכינה, כי בית המקדש הוא סוף חלקו של בנימין והתחלת חלקו של יהודה, והיה קשור הסוף בתחלה, כי תחלת השבטים יהודה שהוא תחלה בכל מקום, ובנימין הוא האחרון, ולפיכך היה דגל מחנה יהודה קדמה, ודגל מחנה בנימין ימה, הרי כל הדברים האלו אל מקום אחד הולכים, כי השכינה בתחתונים, מצד שהתחתונים הם השלמה, וכל השלמה היא באחרונה, ולכך כל אחרון שם השכינה, ודבר זה ברור. (גבורות ה' פרק ע)

...זו רוח מערבית, שבאה מערפו של עולם, מפני שנקרא מזרח קדמה, מפני כי משם התחלת התנועה של הכוכבים, וכל התחלה היא קודם, וכל סוף הוא אחור. (חידושי אגדות בבא בתרא כח א)

מפני מה חמה יוצאת וכו', יש לפרש זה, כי ליתן שלום לקונה היינו הדבוק שיש לה בו יתברך שכאשר נותן שלום יש לו דבקות עמו, ורצה לומר, מפני שהשמש וכל צבא השמים מבקשים ונכספים לצד מערב, להתדבק לשם, מפני כי השכינה במערב, כדאיתא בפרק לא יחפור, ואף כי הוא יתברך אינו גשם ואינו במקום שיאמר שכינה במערב, אבל יש מקום מקבל יותר כבודו ממקום אחר, וצד מערב מוכן לזה, כי הוא מקבל כבודו, ולכך הגלגל הזה הוא משתוקק ונכסף למערב אשר שם כבודו, כאשר יבא חלק אחד מן הגלגלים למערב נדחה אותו חלק מכח כל שאר חלקי הגלגל שהם רבים, והם גם כן משתוקקים למערב, עד שנדחה החלק אשר במערב מן המערב ויבא לשם חלק אחר, וגם הוא נדחה משם על ידי כל שאר חלקי הגלגל עד שיבא שם חלק אחר, וכן חוזר חלילה. (שם סנהדרין צא ב)