כי נחמתי - ולא לצד מעשיהם הרעים, דאם לא כן אין אלו שלא הגיעו לעונשין בכלל, אלא לצד שניחם על עשיית כולם, ולזה אמר תיכף ונח מצא חן - לא לצד מעשיו, דאם כן לא יצילוהו, ואפילו צדיק לא תצילנו צדקתו, אלא מציאת החן שהשיג מאמצעות בחינת המצוות, כי יש מצוות שתועלתן להמשיך חן, וה' לא הודיען, לטעם שאמרו חז"ל, ונח זכה לחן כשמו, נח - חן. (בראשית ו ז)
...וכן נשאה חן כתיב, ולא כתיב מצאה חן, דבכל המקרא כתיב לשון מצא גבי חן, על כן דרשו שהיא נשאה מה שנתנו עליה (שלא כדרך הטבע)... (דברי אליהו, אסתר)
"מצא חן בעיני" אינו רוצה לומר שחונן ולא נענש, לשון זה נאמר בכל מקום במובן שחונן בדבר מה שניתן לו, כמו "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום". חנן רצה לומר, להתייחס אל מישהו ביחס שבין ה"ענן" והארץ. החן בעצמו עדיין אינו המתנה כי אם היותו ראוי לה... "מצא חן בעיני ה'" נאמר רק במי שחונן על ידי ה' בכוחות מיוחדים ובאמצעים לשם מטרות מיוחדות... (בראשית ו ח)
...ומציאת חן הוא בלא טעם, וכמו שמצינו באסתר דכתיב "ותהי אסתר נושאת חן", ואמרו (מגילה י"ג) אסתר ירקרוקת היתה וכו'... ובנח כתיב מצא חן, ואיתא (סנהדרין ק"ח) אף על נח נחתך גזר דין, אלא שמצא חן, ובמדרש (בראשית סוף כ"ח) ואף נח לא שהיה כדאי, אלא שמצא חן, ובשבת התגלות עתיקא רעוא דרעוין וזהו חן... (שמות י)