(ראה גם: פנים, ראש)
בסוד המצח, באות נ' (שהיא גבורה), שהיא השלמות של אות ז' (שהיא מלכות, כי המלכות נבנית מקו שמאל שהוא גבורה). לפעמים נכללת הנ' באות ז', ולפעמים היא לבדה. המצח שהוא קטן וחד ואינו עגול, זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, הוא חושב שהוא חכם, ואינו ידוע, נבהל ברוחו, נושך בלשונו כנחש.
אם הקמטים במצחו בלא חיבור, רשימות אחרות שבמצחו כולם בחיבור (זה עם זה). זה צריכים שלא להתחבר עמו רק לזמן קצר ולא זמן מרובה, כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו, ואינו דואג לתועלת אחרים. הוא אינו בעל סוד כלל, זה הוא הולך רכיל מגלה סוד, ודבריו אינם חשובים כלל. זה הוא בסוד אות נ' הכלולה באות ז' ואינו נקרא נאמן רוח להתקיים.
אם המצח קטן ועגול, זה הוא אדם חכם במה שמסתכל, לפעמים נבהל ברוחו, האהבה שלו היא בשמחה, רחמן הוא על הכל, מתבונן בדברים רבים. אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר. אם שלשה קמטים עליונים גדולים במצחו בשעה שמדבר, ג' קמטים קרובים לעין אחת, וג' קמטים על עין האחרת, בוכה בשעת כעסו, זה הוא יותר טוב ממה שנראה, משליך אחר כתפיו כל דברי העולם. בין במעשיו ובין בדברים אחרים, ואינו דואג להם. הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עמו ירויח מדברי העולם האחרים, (שהוא אינו מחשיבם). לפעמים מתדבק רצונו בהקב"ה, ולפעמים לא. בדין הוא מצליח, הוא מתרחק מן דין, וזה סוד אות נ' לבדה, שאינה נכללת באות ז', ומשום שאינה נכללת באות ז' הוא מתרחק מן דין, ואינו עומד בו, והאהבה היא מהצד שלו.
(אם) המצח הוא בלא עיגול, והוא גדול, זה הוא אדם שכל פעם כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לב' בחינות, והן בחינות שגעון, בחינה אחת מהן, הוא שגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שגעונו, שניכר לכל, והוא כסיל.
(אם) יש במצחו ד' קמטים גדולים, לפעמים בשעה שמדבר מקמט אותם במצחו, ולפעמים מתפשט מצחו בעורו ואינם נראים, ואלו הקמטים הנראים (אז), הם קמטים אחרים גדולים בצד עיניו. צוחק בחנם, פיו גדול, אין הוא אדם לתועלת. מצד האחר הוא שגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה (אבל שלא לשמה), אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאות לב, מראה שהוא צדיק ואינו כן, כל דבריו אינם לשם הקב"ה אלא בשביל אנשים, וחושב מחשבות ומנהיג עצמו מנהג חיצוני, כדי שיסתכלו בו, זה הוא בסוד אות נ' שהיא בכלל אות ז'.
אם המצח הוא בעיגול וגדול, הוא פקח, זכרון הכל בו, יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל, ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. מדבר קטן הוא מסתכל בדברים גדולים, נקרא נבון, אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתביש בהם אינו דואג ואינו שם על לבו, רך הלבב הוא.
(אם) שני קמטים עליונים גדולים במצחו, באלו שעל העינים וחוץ מהם קמט תחתון הנחלק על העינים, זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו, הוא ירא לשעתו ולא יותר, לריצוי הוא מתרצה במעשיו החיצוניים לפני בני אדם, והם אינם אלא לפעמים כמעשה ילד, ולפעמים בחכמה. זה הוא בסוד אות נ' שהוא בלבדה ולא נכלל באות ז', והוא חלש, מחמת שלא נכלל באותיות הראשונות, אלא נסמך לאות ס' להכלל בה, ולא באותיות הראשונות. עד כאן סודות החכמה של המצח. (יתרו עו והלאה)
המצח של המלך שהוא ז"א, הוא פקידה של הרשעים כשמעשיהם נפקדים, ונתגלה עונותיהם, אז נקרא מצח המלך, כלומר, הגבורה מתגברת בדיניה, ומתפשטת בצד שלה, וזה נשתנה ממצח עתיקה קדישא שנקרא רצון... (משפטים תקכא, ועיין שם עוד)
תא חזי, בשער של מטה כשנגלה המצח נמצא עזות, זה שאמר ומצח אשה זונה היה לך, מאנת הכלם, וכאן (בא"א), כשנגלה המצח נמצא האהבה והרצון השלם וכל מיני רוגז נשקטים ונכנעים לפניו. ממצח הזה שלמטה מאירים ארבע מאות בתי דינים (שהם סוד חו"ב תו"מ, הנמשכים מקו שמאל דאמא לז"א, שכל אחת במספר מאה, וכשנתגלה עת רצון הזה במצח א"א) כולם נשקטים לפניו, זה שכתוב, (שפירושו נשאר במקומו והדין אינו נעשה). ולמדנו שלא נמצא שערות במקום הזה (במצח), משום שמתגלה (שיוצאת הי' מאויר), ואינו מתכסה (כמו בגולגלתא המלאה שערות), הוא נתגלה כדי שיסתכלו בעלי הדין, והיו נשקטים (והדינים) לא יעשו... (נשא אדרא רבה לו, ועיין שם עוד)
המצח מתתקן עליהם (על ב' הפנים והחוטם), שהוא בינה (הוא מתתקן) בכמה קמטים שהוא סוד הדרכים של ים התורה, שעליהם נאמר כל אורחות ה' חסד ואמת, מי הוא שעושה בדרכים אלו שהם קוי המצח, זה הוא המוח, שהוא חכמה, ואלו קוי המצח בם ל"ב שבילים של ים התורה, (שהוא בינה)... (זהר חדש יתרו כ"ג, ועיין שם עוד)
הקוים שעל המצח הם כעין זה (חלק) מהם הם חמשה קוין ברוחב, ובסוד כוכב ההוא (שהוא מלכות) הם כעין זה, מהם כעין זה ו' ו' ו' ו' שהם ארבעה (קוים), וכסוד כוכב הזה הם כעין זה... (שם קפט, ועיין שם עוד)
...חמשה קוים במצח, שנים העוברים מצד אל צד, ושלשה קוים שאינם עוברים, זה הוא באות פ' ואות א', והכל הוא פ"א במלואו...
במצחו יש ג' קוים העוברים (מצד אל צד), ושנים שאינם עוברים, רושם ההוא הוא שחור, ומסביב לו קו חוט אדום, ובתוך אותו חוט יש שערה אחת דקה וקטנה וג' שערות באמצע, כולן ביחד (אדם זה) יחכם מעט בתורה אם ילמד, ולא יצלח במעשיו...
במצחו (של האדם הנ"ל) תמצא ששה קוים, ג' עוברים (מצד אל צד) וג' אינם עוברים, שערותיו חזקות ואינן כל כך, תלויות ואינן תלויות, אדם זה הוא בשלום עם כל אדם, הוא קמצן, אין בו שמחה, ואפילו (בזמן) שמחה אינו שמח, ונראה כשרוי ביגון...
ג' קוים במצחו, מצחו עגול, עיניו מאירות, מרוקמות מעשה רוקם, טהורות, יושבות על מלאת, שונאיו יפלו תחתיו, הוא נבון, מצליח בכל דבר, מבוהל במעשיו, הוא טוב עם אנשים, מדבר קשות בלי פחד, נדיב הוא, עושה טוב ולא שלמה...
במצחו (של אותו האיש הנ"ל) יש ג' קוים העוברים (מצד אל צד), ואחד קטן שעובר, גם רושם אחד עולה מעינו עד כנגד אזנו, שערותיו תלויות וקשות, גבות עיניו הן גדולות, הוא מום מצד האחר, אמו הלכה בכשפים כשהיה במעיה, ויצאה לפרשת דרכים בלילה. בעת שנולד, בתוך ב' שנים שלו נחלש עד שנתמעטה דמותו, ואמו הלכה עמו בלילה, ועשתה כשפים עליו. זה הוא בשמחה, אין בו אמונה, משבח עצמו במה שאין בו, הוא גבה רוח, מדבר רעות, הוא נדיב ואינו כילי כלל, הוא בעל ניאוף, הוא מצליח ואינו מצליח, לשונו חדה. ואם קו אחד עבר במצחו, וב' קוים קטנים, זה הולך בכשפים, וכבר אמו עשתה אותם, הקוים העוברים מעין ימין לעין שמאל, נעברים (זה על זה), הוא גס רוח, אבל אין בו רע כלל, כילי הוא, אין בו מעט ניאוף, הוא שנון בלשונו...
ואם ג' קוים במצחו שעוברים (מצד אל צד), וג' קוים קטנים שאינם עוברים, וכל שאר הסימנים בו, זה יש לו פגם ורושם אחד בעינו, שאדם שהיה צד צפרים עשה לו בלי כוונה, עם העץ שהיה מושיט לצפרים, (והמכה) נרשמה על עינו השמאלית, למעלה מגבות עיניו לאורכו...
ואם הקוים מתחלפים ששני קוים קטנים וקו אחד גדול יש במצחו, ופניו אדומים, הוא זוכה לבנים ולבת אחת, או (שאשתו) יולדת בן, ונפטרת מן העולם. (שם רד-רנ, ועיין שם עוד)
...ג' רשימות גדולות יש לו על מצחו, וג' רשימות אחרות שאינן נראות כל כך, ג' קוים אחרים (יש לו על המצח) מצד זה לצד זה, שפתיו הן גדולות בעזות שלו מדבר קשות (עם בני אדם), כל כמה שרוצה, כי דרך הענוה נעבר מחוטמו ומעל פניו, כי בושה וענוה מישר החוטם על הפנים, וזה (שיש לו חוטם עקום) אין בו כלל (בושה וענוה), ומשום שהוא עז פנים משקר וצוחק בדבורו.
ואם הקוים נעברים מעל מצחו, שהם ג' גדולים וג' קטנים, ושערותיו שחורות, הנה הוא בין ב' אותיות ה"א במשקל, זה משפיל ראשו וצחוק בדיבורו, שערותיו חלקות ולא כל כך, צרות גדולות באות עליו וניצל מכולן... (שם רסא ועיין שם עוד)
...לזה יש רושם במצחו (הרומז עליו) שהוא חוטא, או שהוא נואף, ואינו מתראה לפני אנשים כדי שלא יכירו בו, זהו איש מצליח, ומי שמתחבר עמו יצליח יותר ממנו... ד' קוים גדולים יש לו במצחו, וששה קוים קטנים, אזניו גדולות, עיניו גדולות, וב' רשימות שחורות קטנות בעין ימינו, שערותיו הוא אינו מתתקן בשערותיו, משום שהן גדולות וקשות, במצחו יש רושם של מכה. אדם זה הוא שרף, ומוכן בכל יום (לשרוף את) הכל כשמתרעם בכעסו, נתקרר חוטמו, ונעשה לבן, אין כעסו נשקט אלא כשהוא לזמן מרובה, הוא נאמן בדברים גדולים, ובדברים קטנים אינו נאמן, הוא בעל חמדה, גופו מלא מכות ואבעבועות, בכל ימי השנה חוץ מיום קצר אחד בימי החורף הוא מתנהג בביתו בענוה חושק לאכול בכל מקום אף על פי שלא הזמינו אותו, אם זוכה בתורה, והוא מלמד ילדים, זוכה על ידיהם (בב' אותיות) שי"ן תי"ו... (שם רסז, ועיין שם עוד)
אם הקמטים שבמצחו הם ארבעה ורשומים בב' עבריו, כאריח (שהוא חצי לבנה) על לבינה (כלומר שלמעלה הוא קו קצר ותחתיו קו ארוך), שערותיו גדולות, זה הוא מצליח, וירא שמים. משבח עצמו בכל דבר, יותר ממה שיש בו, ובזמן שמנענע את עצמו, יורדות דמעות מעיניו, וכואב בחוטמו עד שמוציא ליחה ירוקה, זהו מין קשה מאלו המינים של הצרעת, מי שמשתתף עמו מצליח, הוא נאמן בכל דבר. (שם רפז)
אם יש במצחו קו אחד גדול וד' קטנים ודקים ולא כך כך, והם מתהפכים למראה אדום, שערותיו תלויות וחלקות מעט, שלשלת גדולה היה לו, (דהיינו צדיק גדול אחד היה בין אבותיו), ותלוי בו, יש לו זרע, הוא נאמן הוא מצליח במעשיו, זה יש לו פגם ממום, שהוא סריס חמה, או מעי אחד תלוי בו בכיס אשכיו ואינו מוציא זרע כראוי להיות... (שם ש)
ג' בהיות לאיש כח עבירות, כחות הטומאה הנעשים על ידי זה דבקים בו, ובבא עת פקידה לא ירפו ממנו, והמשחיתים יכירו על מצחו, על כן היו מקדמונינו מכסי מצחא בעידן דרתחא... (שמות יא ד)
מכתב פתוחי חותם - כי מעשיו של אדם מפותחים על מצחו, וישתדל שיהיו דברים המורים על חותם עבדות קודש לה'. (שם כח לו)
ומצח נחושה - כך נאמר על המעיז ביותר, שהוא מרים מצחו ומחזקו. (ישעיה מח ד)