מצפון

(ראה גם: אדם-חייו)

רש"ר הירש:

ולא יתבוששו - להרגיש אכזבה מצד מה שקיוו לו, בחסדו נטע הקב"ה רגש זה באדם לדעת אם הוא אינו עומד על הגובה הדרוש. סימן טוב לאדם כשהוא ביישן, עליו לשפט את עצמו. תודעת האידיאל של האדם הוא המצפון, ופסק דינו היא הבושה. (בראשית ב כה)

היה ערום - ...האדם צריך להחליט בעצמו על מעשיו מתוך בחירה חפשית והכרת חובתו ולא מתוך גירוי יצריו. הקול האלוקי שנופח באדם, שהוא המצפון, מזהיר את האדם באופן כללי להיות טוב, אך מה שהוא טוב לאדם עליו לשמע מפי ה'... (שם ג א)

הכהנים והשופטים - ...לבית הדין נמסר חלק מהשפוט, ובתחום זה עליו לשפט, השאר נשאר בידי ה' שהוא מקור המצפון, עליו מיוסדת החברה האנושית הצודקת, אם אין המצפון קול אלוקי, מה נשאר לנו עוד?! (דברים יט יט)

היוסר גוים - ביחסים שבין עם לעם יתכנו מסגרות רק על ידי שיראים מפני כח גבוה מהם, לשם כך ניטע בנו המצפון, וזה תלוי בדעת טוב ורע. (תהלים צד י)