מקנה

(ראה גם: בעלי חיים, כבש, עז, צאן)

רמב"ן:

מקניהם - כי הבהמות אשר בעדרים בשדה הם יקראו מקנה, בעבור שהם עיקר קנין האדם בין טמאות בין טהורות, כענין שכתוב "הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצאן", ואשר אינם עדר כגון בהמות יחידות בבית אין שמם ממקנה, ויכנסו בכלל "וכל בהמתם". (בראשית לה כג)

ואת מקני - הצריכים מים רבים ולרבותינו השוו בהמתן לגופן, ואמרו בהמתו של אדם היא חייו. (שמות יז ג)

מלבי"ם:

יש הבדל בין מקנה ובין קנין, ששם מקנה מציין פעולת הקניה, רוצה לומר שקנה אותו כמו מקנת כסף, כסף מקנתו, וכדומה, שמורה על פעולת הקניה, אבל קנין הוא שם מופשט של הקנין בעצמו בלא השקף על הפעולה, ומציין מה שיש לו, וכולל אף מה שהרויח בלא פעולת הקנין, כמו ולדות שפחותיו ובהמותיו ופירות שדהו, כמו מקנה קנינו אשר רכש, וכן עושה מקנה וקנין, רוצה לומר שהעושה מקנה בכסף ומרויחים קנינים שהסחורה משבחת ומולדת ולדות ופירות... (הכרמל)

רש"ר הירש:

מקנה - מלשון קנין, כן היו המצרים אנשי מקנה ותועבותם רועי צאן, יבל הוא אם כן הסוחר מרבה הרכוש. (בראשית ד כ)

...לא הרי מקנה כהרי רכוש, רכוש נכסים המטלטלים ביד בעליהם ואין בהם רוח חיים, מקנה נכסים שיש בהם רוח חיים, הם הולכים מדעתם בעקבות בעליהם, יודעים את קוניהם והם הם עיקר הקנין. (שם יג ב)

...משום כך מציין מקנה ביחוד בעלי חיים, הללו יודעים את קוניהם, הם כפופים להם ונמשכים אחריהם מאליהם... (שם יד יט)

העמק דבר:

בסוסים ובמקנה - מבואר מהכתוב דכל בהמות ביתיות בכלל מקנה... (בראשית מז יח)

מקננו - משמעו עדר של מאות. (שמות י כד)