(ראה גם: דבורה, הסטוריה-שופטים, סיסרא)
אמר להם הקב"ה (אל הכוכבים) הכינו עצמכם לנקום (מסיסרא) נקמת בני, ב' נקמות אני עתיד להפרע מהם, נקמה א' על שש מאות רכב שהשאיל לשרי מצרים כדי שיעשו מלחמה בישראל, שכתוב ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים, ועוד נקמה של בני על שהצירו להם עד עתה. ומשום זה נדונו בב' דינים א' במים וא' באש... ובאלו הכוכבים היה כוכב אחד שלא בא לאותה נקמה ונתקלל לעולם, אשר כשמתחיל להאיר באים שאר הכוכבים ובולעים אותו ואת כל המחנה שלו ונאבדים כולם כאחד, כמו שאומר אורו מרוז אמר מלאך ה', וכי יש לו רשות למלאך בזה, אלא זהו מלאך שכתוב בו ויסע מלאך האלקים ההולך לפני מחנה ישראל, וזה הוא שכל המלחמות שלו... (ואתחנן קפא, ועיין שם עוד)
ומנלן שמשמתינן, דכתיב אורו מרוז, דהכי סברא דגברא רבה, דכתיב אמר מלאך ה', ומנלן דמחרמינן, דכתיב אורו ארור, דאכיל ושתי בהדיה, וקאי בארבע אמות דידיה, ודכתיב יושביה. ומנלן דפרטינן חטאיה בציבורא, דכתיב כי לא באו לעזרת ה', ואמר עולא בד' מאה שיפורי שמתיה ברק למרוז, איכא דאמרי גברא רבה הוה, ואיכא דאמרי כוכבא הוה, דכתיב מן שמים נלחמו הכוכבים. (מועד קטן טז א)
אורו מרוז - כוכב, ויש אומרים אדם חשוב סמוך למקום המלחמה ולא בא. מלאך ה' - בשליחותו של ה', אורו - בד' מאות שפורי שמטיה ברק למרוז, לעזרת ה' - כביכול שמי שעוזר את ישראל כעוזר את השכינה. (שופטים ה כג)
מרוז - עיר קרובה שלא באה, קללה. (שם)