אמר רבי יהודה אמר רב מעשה (במרים) בבתו של נקדימון בן גוריון שפסקו לה חכמים בד' מאות זהובים לקופה של בשמים לבו ביום, אמרה להם כך תפסוקו לבנותיכם, וענו אחריה אמן. תנו רבנן מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים, והיו תלמידיו מהלכין אחריו, ראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביין, כיון שראתה אותו נתעטפה בשערה ועמדה לפניו, ואמרה לו רבי, פרנסני, אמר לה בתי מי את, אמרה לו בת נקדימון בן גוריון... אמר להן לתלמידיו זכור אני כשחתמתי על כתובתה של זו והיית קורא בה אלף אלפים דינרי זהב מבית אביה, חוץ משל חמיה... (כתובות סו ב)
מעשה במרים בתו של נקדימון שפסקו לה חכמים חמש מאות דינרי זהב לקופת בשמים בכל יום, אף היא עמדה וקללה אותם, ואמרה להם כך תפסקו לבנותיכם אמר רבי אחא אף אנו ענינו אחריה אמן, אמר רבי אלעזר אראה בנחמה אם לא ראיתיה שהיתה מלקטת שעורים מתחת טלפי סוסים בעכו, וקראתי עליה הפסוק הזה, (שיר א') אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך, אל תקרי גדיותיך אלא גיותיך. (איכה א נא)