משא   משאוי

תלמוד בבלי:

מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר מעוטי בהילוכא עדיף, ומר סבר מעוטי במשא עדיף... (שבת קכז א)

השוכר את החמור להביא עליה חטין והביא עליה שעורין חייב, תבואה והביא עליה תבן חייב, מפני שהנפח קשה כמשאוי... איתמר אביי אמר קשה כמשאוי תנן, רבא אמר קשה למשאוי תנן. אבי אמר קשה כמשאוי תנן נפחא כי תקלא, ואי מוסיף שלשה קבין חייב, רבא אמר קשה למשאוי תנן, תקלא כי תקלא, ונפחא הוי תוספת... (בבא מציעא פ א)

...היכי דמי אדם שכחו רע, אמר ריש לקיש כל שרוכבו וארכבותיו נוקשות. היכי דמי בהמה שכחה רע, אמרי דבי רבי ינאי כל שרוכבה מטילה גללים. אמרי דבי רבי ינאי לתפלה ולתפילין ד' קבין, לתפלה מאי היא דתניא הנושא משאוי על כתיפו והגיע זמן תפלה, פחות מד' קבין מפשילין לאחוריו ומתפלל, ארבעה קבין מניח על גבי קרקע ומתפלל. לתפילין מאי היא, דתניא היה נושא משאוי על ראשו ותפילין בראשו, אם היו תפילין רוצצות אסור, ואם לאו מותר, באיזו משאוי אמרו, במשאוי של ארבעת קבין... (שם קה ב, וראה שם עוד)

מלבי"ם:

שם משא מציין מה שאדם נושא על שכמו מעצמו, גם אם לא עמסו עליו אחרים, ובהרחבה כולל שם משא כל מה שישא האדם ויסבול, בין דברים כבדים על הגוף ובין דברים הגיוניים, שהם למשא על הנפש. (הכרמל)