משא   נבואה

(ראה גם: נבואה)

זהר:

רבי חייא פתח ואמר משא דבר ה' על ישראל וגו', מקרא זה יש להסתכל בו, משא דבר ה', ושואל בכל אלו המקומות שאומר משא, למה משא, ומשיב בכל מקום שהוא על דין של שאר העמים ואומר משא הוא לטוב, בכל מקום שהוא על ישראל ואומר משא הוא לרע, בכל מקום שהוא על דין דשאר עמים לטוב הוא, משום שמשא מעמסה (כפשוטו), כי כביכול מעמסה היא על הקב"ה שלום העמים עובדי עכו"ם, וכשנגזר עליהם הדין מעביר מעל עצמו אותו המעמסה, שהיא סובל בשבילם. בכל מקום שהדין נגזר על ישראל, ואומר משא כביכול הוא מעמסה על הקב"ה להעניש את ישראל, והוא משא מצד זה ומצד זה הוא משא, (הן אם יענישם הן אם לא יענישם). (מקץ פד)

מדרש רבה:

...בעשר לשונות נקראת הנבואה... אי זה קשה מכולן, רבי אליעזר אומר חזון קשה, שנאמר חזות קשה הוגד לי, רבי יוחנן אמר דבור קשה, שנאמר (בראשית כ"ב) דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות, רבנין אמרי משא קשה, כמשמעו כמשא כבד... (שיר השירים ג ג)

תרגום יונתן:

משא - מטל כס די לווט לאשקאה בת בבל. (ישעיה יג א)

רש"י:

משא - פורעניות. (שם)

אבן עזרא:

משא - נבואה, או משל בדרך נבואה. (שם טו א)

אברבנאל:

משא - נאמר על חזון, ומראה על נבואה, והוא בערך המקבל אשר ישאנה ויקבל אותה... (שם יג א)

הסוג הג' מתחיל בלשון משא, והם ענין השפע שה' משפיע נקרא דבר ה', ובחינת הנביא המקבל השפע נקרא חזון, ואינו מתאר בזה מדרגת נבואתו, וכאשר יבחן השפע הנבואי מצד עצמו לא מבחינת הנותן והמקבל יקרא משא, וכאשר נאמר דבר ה' אשר חזה רוצה לומר שבאה עליו השפעת ה' והוא משא על כך וכך...

עוד זכרו ד' לשונות, משא - גזירת ה' בלשון משל ויפוי דברים, משל הוא מבואר לענין, וחידה מדברים סתומים שיצטרכו חדוד השכל ודקות העיון, ומליצה על צחות הלשון... ולרבנן משא הוא לשון קשה, שיודיע הקב"ה לנביא פרטים מאומה או מאיש מיוחדים...

או שיערו שהנבואות מי' חמרים, א' להודיע לנביא שהוא נביא... ז' הגדת העתידות בדברים מפורשים כינו משא, כשהיא בדברים ולא במחזות... (הושע א הקדמה, וראה עוד נבואה)

המשא - כדפירשנו נאמר לשון זה על נבואה יחידית על איש או אומה, והתרעמותו לא על החורבן שהיו ראוים לכך, כי אם על רשע וטוב לו... (חבקוק א א)

הכתב והקבלה:

נשאתי את ידי - לאבן עזרא משל כאדם הנשבע, אך מליצות כאלו רק בשיר ולא במאמריו יתברך, ולכן פירש הרמב"ן אחרת. ונראה שהתגלות הנבואה אל האבות בהבטחת הארץ נקראת "נשאתי את ידי", ושורש משא נמצא הרבה על הנבואה, וכן יד, כמו "היתה עלי יד ה'", ונראה שהוא מלשון כידודי אש (איוב מ"א)... ומשא בא על הנבואה כי היא משא לחושי הנביא ואבריו המזדעזעים, ולהיפך דעתו נישאת למעלה. (שמות ו ח)

מלבי"ם:

...והתנבא משא על חורבן קרוב, וחזון על חורבן רחוק... (נחום א א)

הרבה נבואות יש הנרשמות בשם משא, כמו משא בבל וכו', והנבואות המצוינות בשם משא הן משונות בסדרן ובמליצתן מיתר הנבואות, ומציין שהנביא נושא דבריו תמיד במשל ובמליצה, ישים דברים בפי מדברים ונשואים שונים, ומעריך דמות הענין אשר קרה בדמיונות ומליצות, כמו שנשא משלו על מפלת האומות האלו במשא הנבואה...

משא השיר, השיר שהיו הלוים אומרים נקרא משא, שהיו נושאים בו דברי תהלות במשל ומליצה, ושר המשוררים שעל פיו ערכו את השיר נקרא יסור במשא, על שהיה אוסר קשר המשוררים על פיו התחילו וסיימו בערך הנגינה בסדר הקולות, והוא כמו מי יאסור המלחמה, על שהוא עורך המערכה וקשרה יחד. (הכרמל)