עשה לך שתי חצוצרות כסף מקשה תעשה אותם, והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות. ותקעו בהן, ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד. ואם באחת יתקעו, ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל. ותקעתם תרועה ונשאו המחנות החונים קדמה... (במדבר י ב)
עשה לך, למה נאמרה פרשה זו, לפי שהוא אומר על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, שומע אני הואיל ונוסעים על פי הדיבר וחונים על פי הדיבר יכול לא יהיו צריכים חצוצרות, תלמוד לומר עשה לך, מגיד הכתוב שאף על פי שנוסעים על פי ה' וחונים על פי ה' צריכים חצוצרות. עשה לך, משלך. ויקחו אליך, משל ציבור, דברי רבי יאשיה, רבי יונתן אומר אחד זה ואחד זה משל ציבור הכתוב מדבר, ומה תלמוד לומר עשה לך, קח, בשלך אני רוצה מבהם... מיעוט חצוצרות שתים, או אם רצה להוסיף מוסיף, תלמוד לומר שתי חצוצרות, שלא להוסיף עליהם ולא לגרוע מהם. שתי חצוצרות, שיהו שוות במראה ובקומה ובנוי. מקשה, אין מקשה אלא מעשה אומן, ומין קשה, ומעשה קורנס. והיו לך למקרא העדה, שתהא מזמן העדה ומסיע את המחנות. (בהעלותך עב)
ותקעו בהן... הרי אני דן, נאמר תקיעה בעדה ונאמר תקיעה בנשיאים, מה תקיעה האמורה בעדה בפתח אהל מועד, אף תקיעה האמורה בנשיאים בפתח אוהל מועד... ותקעתם תרועה, תרועה בפני עצמה ותקיעה בפני עצמה. אתה אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה, או תקיעה ותרועה כאחת, כשהוא אומר ובהקהל את הקהל תתקעו ולא תריעו, הרי תקיעה אמורה, הא מה תלמוד לומר ותקעתם תרועה, תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה. או אין לי אלא תקיעה לפני תרועה ותקיעה לאחר תרועה מניין, תלמוד לומר תרועה יתקעו למסעיהם, נאמר כאן תרועה ונאמרה להלן תרועה, מה תרועה האמורה להלן תקיעה לאחר תרועה, אף תרועה האמורה כאן תרועה לאחר תקיעה, ומה כאן תקיעה לפני תרועה, אף כאן תקיעה לאחר תרועה, הא למדנו שתוקע ומריע ותוקע... (שם עג)
ובהקהיל את הקהל למה נאמר, לפי שהוא אומר ותקעו בהם ונועדו אליך, מה הקהל את העדה בשתים, אף הקהל את הקהל בשתים, אי מה הקהל את העדה תוקע ומריע ותוקע, אף הקהל את הקהל תוקע ומריע ותוקע, תלמוד לומר ובהקהל את הקהל תתקעו ולא תריעו. (שם עד)
ובני אהרן הכהנים יתקעו, למה נאמר, לפי שהוא אומר ואם באחת יתקעו, שומעני אף ישראל במשמע, תלמוד לומר ובני אהרן הכהנים, בין תמימים ובין בעלי מומים דברי רבי טרפון, רבי עקיבא אומר תמימים ולא בעלי מומים, נאמר כאן כהנים ונאמר להלן כהנים, מה כהנים האמור להלן תמימים ולא בעלי מומין, אף כאן תמימים ולא בעלי מומין... אמר לו הין שמא בראש השנה וביום הכפורים וביובל, אמר לו העבודה שלא בידיתה, אשריך אברהם אבינו שיצא מחלציך עקיבא, טרפון ראה ושכח, עקיבא דורש מעצמו ומסכים להלכה.
והיו לכם לחוקת עולם למה נאמר, לפי שהוא אומר עשה לך שתי חצוצרות כסף, שומע אני הואיל ועשה אותם יהיו ירושה לבניו, תלמוד לומר לחוקת עולם, לחוקה ניתנו ולא לדורות, מיכן אמרו כל הכלים שעשה משה במדבר היו לדורות, חוץ מן החצוצרות. (שם עה)
עשה לך שתי חצוצרות כסף, זה שאמר הכתוב שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם (תהלים כ"ד)... מה הקב"ה כתיב בו עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר (שם מ"ז), ואמר לו הקב"ה למשה, מלך עשיתיך, שנאמר (דברים ל"ג) ויהי בישורון מלך, מה מלך כשהוא יוצא תוקעין לפניו, אף אתה עשה לך שתי חצוצרות כסף, שבשעה שתהא יוצא ומכניס את ישראל תוקעים בהם והן מתכנסין, שנאמר ותקעו בהן ונועדו אליך... אמר לו הקב"ה למשה מלך עשיתיך, מה מלך שיוצא למלחמה תוקעין לפניו, אף אתה כשאתה יוצא למלחמה יהיו תוקעין לפניך, מנין, ממה שקראו בענין, עשה לך שתי חצוצרות כסף. (בהעלותך ט)
עשה לך - משלך, עשה לך - לך אתה עושה ואין אתה עושה לאחר, אתה משתמש בהן ואין אחר משתמש בהן, אלא בשופרות, כשבא להלחם ביריחו נכנסו ליריחו שבע אומות... ומה כתיב שם, ויריעו העם ויתקעו בשופרות (יהושע ו'), מלמד שאפילו יהושע תלמידו לא נשתמש בהן, ולא תאמר יהושע בלבד, אלא משה רבינו עצמו עד שהוא בחיים נגנזו, אמר רבי יצחק הרי זה שמשה אומר כשהוא בא להפטר מן העולם, הקהילו אלי את כל ראשי שבטיכם וגו', והיכן היו החצוצרות, שלא היה אומר להם תקעו בהן ויתכנסו, אלא עד שהוא בחייו נגנזו, אמר רב יהושע דסכנין בשם רבי לוי, לקיים מה שנאמר (קהלת ה') אין שלטון ביום המות... דבר אחר אתה משתמש בהן, שאתה מלך, ואין אחר משתמש בהן אלא דוד המלך, שנאמר (דה"ב כ"ט) ויעמדו הלוים וגו' והשיר משורר והחצוצרות מחצרים. אמרו רז"ל אף החצוצרות שהיו במקדש נגנזו, אבל דוד המלך משתמש בכנור... (שם י)
עשה לך... תקעו והריעו נוסעין המחנות קדמה, הריעו בשניה נסעו המחנות תימנה, אמר הקב"ה בעולם הזה נתתי תורתי בקול שופר, לעתיד לבא אני מכנס גלותכם בקול שופר, שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'.
עשה לך שתי חצוצרות, למה נאמרה פרשה זו, לפי שהוא אומר על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, שומע אני הואיל ונוסעין על פי הדבור וחונין על פי הדבור יכול לא יהו צריכין חצוצרות, תלמוד לומר עשה לך שתי חצוצרות. אבא חנן אומר משום רבי אליעזר, למה נאמרה פרשה זו, לפי שנאמר בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך, ולא היו אלא משל צבור, הא מה תלמוד לומר קח לך, עשה לך, בשל צבור הכתוב מדבר. חצוצרות, מיעוט חצוצרות שתים, או אם רצה להוסיף יוסיף, תלמוד לומר שתי חצוצרות, שלא להוסיף ולא לגרוע מהם. שתי חצוצרות שיהו שוות במראה ובנוי. מקשה, אין מקשה אלא מן קשה, ומעשה אומן, ומעשה קורנס... לפי שאמר שתי חצוצרות כסף למצוה, יכול אם היו של זהב יהיו כשרות, תלמוד לומר כסף והיו, בזמן שהן כסף כשרות, אם אינן כסף אינן כשרות... (במדבר פרק י, תשכד)
עשה לך - עיבד לך מדילך תרתין חצוצרן דכסף ממינא קשיא עובד אומן תעבד יתהון... (במדבר י ב)
תרועה יתקעו - שיתקעו שלישית ורביעית, כי לכל דגל מסע בפני עצמו. וכן בברייתא של מלאכת המשכן. אבל בספרי שנו, אי כשם שתוקע למזרח ולדרום כך למערב ולצפון, תלמוד לומר תרועה יתקעו למסעיהם, תרועה אחת לשתיהן, ויש אומרים ג' לכל רוח ורוח, וכן פשוטו, שיתקעו לכל רוח, כבר פירשנו שתרועה רמז למדת הדין, כי כן כתוב במסעות "על פי ה' ביד משה", והיא המנצחת במלחמה, וכתוב "וכי תבאו מלחמה וגו' והרעותם", וכן תראה שחומת יריחה נפלה בתרועה... (שם וראה עוד ערך תקיעה, תרועה)
ועל דרך האמת היו שתי חצוצרות רמז לתקיעה ותרועה, כי כשאמר לו השי"ת "והיו לך למקרא העדה ולמסע", כאלו אמר יהיו לך לתקיעה ולתרועה, ואם כן באר בפירוש שירמזו לתקיעה ולתרועה, שהן שתי המדות שישראל חונים ונוסעים על פיהם... ומעתה הבן גדולתו של משה בשתי חצוצרות, שהן סימן המלך במלכותו, וצוה הקב"ה בזה לכבוד משה, כי כן תכסיס המלך שתוקעין לפניו בשופר, כי כן יצוה לאסוף חיילותיו, ובעבור שעלתה השגתו להתנשא בשם הגדול מדת הרחמים, לכך צוה אותו לעשותן של כסף, ולא הוכשרו לעשותן משאר מיני מתכות... ובעבור שנתייחד לו דבור הרחמים פנים אל פנים, מראה בתוך מראה, לכך היו שתים, והיו מקשה, וזהו סוד אמרו ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה, התקיעה בשתיהן שהיו סימן להקהיל את ישראל, ירמוז לדבור הרחמים מתוך האש לכל ישראל... והתקיעה באחת, שהיה סימן לנשיאים המיוחדים בעם, ירמוז למשה המיוחד על כולן, שהיה שומע מתוך התקיעה הוא קול השם המיוחד והוא לבדו המשיגו והמתבונן בו, והתרועה במסע המחנות הנוסעים למלחמה תרמוז להשגתם של ישראל שהיא התרועה... והוסיף עוד ואמר "לך", כלומר והיו המדות לך לבדך ולא לאחר זולתך, ומרוב קדושת החצוצרות ובהיותם כלי שההשגות נרמזו בו היו טעונין גניזה... (שם, ועיין שם עוד)
עשה לך - בהיות הכוונה עתה לנסוע להכניסם לארץ מיד, צוה בחצוצרות לתרועת מלך, גם בנסוע המשכן ובנסוע המקדש ובצאתם להלחם, כאמרו "וכי תבאו מלחמה בארצכם והרעותם בחצוצרות". והיו לך למקרא - מפני שהיה מקרא העדה והנשיאים אל פתח אהל מועד לפני ה', רצה שתהיה קריאתם בחצוצרות לכבוד המלך... (שם)
למה הוצרך לחצוצרות, והרי עיניהם על הענן, אולי לצד לצד שלא היו נוסעים יחדיו, רק יהודה תחלה וכו', שידע כל אחד זמנו בדיוק, או על פי חז"ל שלא היה הענן מזדקף עד שמשה אומר "קומה ה'". (שם)