(ראה גם: אהרן-מטה, מטה, עשר מכות)
ויאמר אליו ה' מזה בידך, ויאמר מטה. ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש, וינס משה מפניו. (שמות ד ב)
ואת המטה הזה תקח בידך, אשר תעשה בו את האותות. (שם שם יז)
ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור וישב ארצה מצרים, ויקח משה את מטה האלקים בידו. (שם שם כ)
כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת, ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין... וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינים, ויבלע מטה אהרן את מטותם. (שם ז ט ויב)
ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרותם על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם, והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים... (שם שם יט)
ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרות על היאורים ועל האגמים, והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים. (שם ח א)
ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ, והיה לכנים בכל ארץ מצרים. (שם שם יב)
ויט משה את מטהו על השמים וה' נתן קולות וברד ותהלך אש ארצה, וימטר ה' ברד על ארץ מצרים. (שם ט כג)
ויט משה את מטהו על ארץ מצרים, וה' נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה, הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה. (שם י יג)
ויאמר ה' אל משה עבור לפני העם וקח אתך מזקני ישראל, ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך והלכת. הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם, ויעש כן משה לעיני זקני ישראל. (שם יז ה)
קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו, והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם. ויקח משה את המטה מלפני ה', כאשר ציוהו... וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים, ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם. (במדבר כ ח)
וביד המצרי חנית זו היא מטה האלקים, שהוא נמסר בידו, כמו שאתה אומר, ומטה האלקים בידי, וזהו המטה שנברא ערב שבת בין השמשות, וחקוקה בו חקיקה קדושה, השם הקדוש, ובמטה הזה חטא בסלע, כמו שאומר ויך את הסלע במטהו פעמים, אמר לו הקב"ה, משה, לא לזה נתתי לך את המטה שלי, חייך לא יהיה עוד בידך מכאן ולהלאה... (הקדמה קא, ועיין שם עוד)
ודבר (הכתוב) לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, כאשר מתבאר בהנה, (נמצא) ישראל יעקב עליון זה מן זה, (שישראל יותר חשוב מיעקב, שעל כן ברכו בשם ישראל), ועל הוראתם היה מטה משה חקוק משני צדדיו שמו הקדוש, אחד רחמים בדין, (שהיא מדרגת) ישראל, ואחד דין בדין, (שהיא מדרגת) יעקב... (ויחי יד, ועיין שם עוד)
ואמרת אל אהרן קח את מטך, מאי טעמא מטה אהרן ולא מטה משה, אלא ההוא דמשה איהו קדישא יתיר, דאתגליף בגנתא עלאה בשמא קדישא ולא בעי קודשא בריך הוא לטמא אותו באלו המטות של החרטומים, (שהיה צריך לבלוע אותם), ולא עוד אלא כדי להכניע לכל אלו הבאים מצד שמאל, (צריכים למטה אהרן), משום שאהרן בא מימין, שהוא כהן, והשמאל נכנע אל הימין. (וארא קיז)
אמר רבי אלעזר, רואה אני שלפעמים נקרא מטה הזה מטה האלקים, ולפעמים נקרא מטה משה, אמר רבי שמעון בספרו של רב המנונא סבא, יפה אומר שכולו אחד, בין שתאמר מטהו של הקב"ה, בין שתאמר מטהו של משה, ומטה הזה הוא לעורר צד הגבורה, ועל כן אומר הכתוב נטה את ידך, (שפירושו) יד שמאל, שהוא בצד הגבורה... (בשלח צא)
ומטך וגו' קח בידך והלכת, מהו הטעם, משום שחקוק בנסים היה, ושם הקדוש העליון היה רשום בו, בתחילה (נהפך המטה) לנחש, (שהוא סוד יסוד דז"א דקטנות), כמו שלמדנו דרך נחש עלי צור, נחש, הרי נודע שמעורר הצור, ומי צור, הוא כמו שכתוב הצור תמים פעלו, (שהוא מלכות), ושם ידע משה איך עומד הנחש עלי צור, וכבר העמדנו הדברים. (שם תכד)
וזהו מ"ט מן מטה שלך, שנאמר בו ומטה האלקים בידי, המטה שלך הוא מטה משה, ומשום זה א' שהיא בינה חוזרת לך, כמו שהעמידוהו במשנה, אלף בינה היא חוזרת לך בתשובה, ותכנס בין ו"ו ותעשה וא"ו, לקיים בך לישראל וברחמים גדולים אקבצך... (משפטים שפו, ועיין שם עוד)
ומטך אשר הכית בו וגו', למדנו, אמר רבי יוסי, חקוק היה המטה מב' צדדיו, בהשם הקדוש בצד אחד, היו צד הרחמים והדין באותיות חקוקות, ובצד אחד היה דין בדין, נחש עלי צור. תא חזי, כתוב ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים, מהו ונטה, כלומר ונטה בצד הזה ששם חקוק ברחמים ודין, וכתוב ויט משה את ידו, ולא כתוב וישלח את ידו, כלומר שנטה מצד אחד. ויש אומרים שנחש עלי צור היה חקוק מקודם לכן, כי בסנה נחקק, שכתוב וישליכהו ארצה ויהי לנחש, באותה שעה נחקק (על המטה) נחש עלי צור.
ותא חזי, רצה הקב"ה ששמותיו שהיו חקוקים במטה יעשו אותות, ולמדנו ב' אותות נעשו בים באותו הצד שנטה משה ברחמים ודין, א' שבקע הים לישראל בי"ב שבילים, ב' שהשיב את הים בדין על המצרים, והטביע אותם בתהום, זה שאמר וישב ה' עליהם את מי הים... באותה שעה רצה להוציא מים, אמר לו הקב"ה, משה, נטה את המטה מצד האחר, (שהיינו מן הצד החקוק בו נחש עלי צור), שהם ב' מיני דין, כנ"ל בסמוך), שב' אותות נעשו בו, כמו שנעשו בצד האחר (שם המטה), אות אחד כאן, (בהכאת הצור, שזה נעשה מבחינת הדינים דצור), ואות אחד במי מריבה, ששם היה הנס צריך להעשות מבחינת הדינין שבנחש, כמו שכתבנו לפנינו), אבל עתה והכית בצור, (דהיינו רק בדינין דצור ולא בדינין דנחש), מהו צור, בצור הזה שהנחש עולה בו...
בפעם הב', (דהיינו במי מריבה), אמר רבי אלעזר מה שכתוב קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם, מהו ודברתם, אמר רבי אלעזר צוה אותו על הנחש, (דהיינו שיעשה נס מבחינת הנחש), כי כבר עשה (הנס) בצור, (כאן בהכאת הצור), עתה צריך שיעשה הנס בנחש, כדי להשלים שמותיו של הקב"ה באלו האותות... (זהר חדש בשלח יא, ועיין שם עוד)
וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו, הוא כמו שאמר מטה כלפי חסד, אמר רבי יוסי ב' מטות היו, אחד של משה ואחד של הקב"ה, זה משמע משכתוב ומטה האלקים, פירוש, מטה האלקים הוא מבחינת מלכות שנקראת אלקים, מטה משה הוא מבחינת ז"א, כי משה הוא מרכבה לז"א, שלמדנו, בשעה שמשה היה לוקח המטה (של אלקים) היה כאלו הוא ברשותו וביכלתו, זה שאמר ויקח משה את מטה האלקים בידו, ודאי הוא שבידו לקח, אלא מהו בידו, ברשותו כאלו הוא שלו, (כלומר שנתעלה מבחינת מלכות לבחינת ז"א).
ואמר רבי יוסי ברשותו של משה היה עד שהוקם המשכן, כיון שהוקם המשכן, החזיק המטה לפני העדות, ומשם היה לוקחו לעשות בו נסים, זה שאמר ויקח משה את המטה מלפני ה', כיון שלקחו הרי הוא ברשותו וכשלו היה. אמר רבי יהושע אותו המטה של סנפירנון היה, (דהיינו של אבן ספיר), ומששת ימי בראשית נברא, כמו שלמדנו, והמכתב והמטה רבי יהודה אומר של עץ היה, (פירוש המטה של בחינת מלכות היה של אבן ספיר, כי המלכות נקראת אבן ספיר, והמטה של ז"א היה של עץ, כי ז"א נקרא עץ מי שאומר שהמטה היה של סנפירנון, משכתוב כמראה אבן ספיר דמות כסא, וכתוב מטה האלקים, (ועל כן המטה הוא של אבן ספיר, כמו הכסא, שהוא סוד מלכות), ומי שאמר עץ היה, משכתוב ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וגו', (שהוא היה המטה, כמו שמפרש)... (שם שם כט, ועיין שם עוד)
באו לים, בא רהב שרו של מצרים ושרו של הים, אמר הקב"ה, משה, הרם את מטך ונטה את ידך, כיון שאמר הרם את מטך, מהו ונטה את ידך, אלא הרם את מטך כנגד השר של הים והכניעו. באו למרה כמה מים מרים נזדמנו אצלם, ונצטער משה וצעק, זה שאמר ויצעק אל ה', אמר לו הקב"ה, משה, הרי לך עצה בזה, השלך המטה (אל המים), ויחקק נחש עלי צור, שניהם ביחד וינצלו, זה שאמר ויורהו ה' עץ, כמו שאמרו מקום שיפול העץ, (שפירושו) עצה... כשבאו לאלים באו המים לקטרג עליהם, (דהיינו מתוך הדינים שבצור), אמר הקב"ה, משה, במקום הזה אין צריך מטה, (כדי לחקוק הנחש בצור ולבטל דיניו, כמו במרה), כי הנה יעקב, שהוא האילן בע' נפש (שירדו למצרים), והוא (סוד) ע' תמרים... (שם שם לח, ועיין שם עוד)
...ומטך אשר הכית בו את היאור, מפני התרעומת, וזה אחד משלשה דברים שישראל מתרעמין עליהם, והיו אומרים מיני פורענות הן, ואלו הן הקטורת, הארון והמטה... אמרו המטה הזה של סנפירינון הוא, הביא עשר מכות על המצריים במצרים, ועשרה על הים, לפיכך ידעו שהוא של נסים, שנאמר ומטך אשר הכית בו וגו', מפני התרעומת... והכית בצור, מכאן היה רבי יוסי בן זמרא אומר המטה של סנפירינון הוא, והכית על הצור אינו אומר כאן, אלא והכית בצור... (בשלח-ויסע פרשה ז)
ומטה האלקים בידי, אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם, במטה הזה הוצאת את ישראל ממצרים, במטה הזה קרעת להם הים, במטה זה עשית להם נסים וגבורות, במטה זה תעשה להם נסים וגבורות בשעה הזאת. (שם פרשת עמלק, פרשה א)
עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה... (אבות ה ו)
רבי לוי אומר, המטה שנברא בין השמשות נמסר לאדם הראשון בגן עדן, ואדם מסרו לחנוך וחנוך מסרו לנח, ונח מסרו לשם, ושם מסרו לאברהם, ואברהם מסרו ליצחק, ויצחק מסרו ליעקב, ויעקב הורידו למצרים, ומסרו ליוסף בנו, וכשמת יוסף נלקח כל ביתו ונתן בפלטרין של פרעה, והיה יתרו אחד מחרטומי מצרים, וראה את המטה ואת האותות אשר עליו, וחמד אותם בלבו ולקחו והביאו ונטעו בתוך גן ביתו של יתרו... ולא היה אדם יכול לקרוב עליו עוד, וכשבא משה לביתו נכנס לגן ביתו של יתרו וראה את המטה וקרא את האותות אשר עליו ושלח ידו ולקחו, וראה יתרו את משה, ואמר זה עתיד לגאול את ישראל ממצרים, לפיכך נתן לו את צפורה בתו לאשה... (פרק מ)
...אלא מהו כל המופתים אשר שמתי בידך, זה המטה, שהיו כתובים עליו י' מכות, שהיה כתוב עליו נוטריקון דצ"ך עד"ש באח"ב, אמר לו הקב"ה אלו המכות אשר שמתי בידך עשה אותם לפני פרעה על ידי המטה הזה, ואני אחזק את לבו כדי לפרע דינם מהם. (שמות ה ו)
אמר לו היאך אביא עליו עשר מכות, אמר לו ואת המטה הזה תקח בידך, אמר רבי יהודה, המטה משקל מ' סאה היה, ושל סנפירינון היה, וי' מכות חקוקות עליו נוטריקון, דצ"ך עד"ש באח"ב, אמר לו הקב"ה בטכסיס הזה הבא עליו את המכות... (שם ח ג)
דבר אחר, ואתה הרם את מטך, אמר רבי סימון משל לבעל הזמורה שהיה מהלך בחוץ והזמורה בידו, אמרו אילולא הזמורה בידו לא היה מתכבד, שמע המלך ואמר לו העבר הזמורה ממך וצא לחוץ, וכל מי שאינו שואל בשלומך אני נוטל את ראשו. כך אמרו המצריים לא היה יכול משה לעשות כלום אלא במטה, בו הכה היאור, בו הביא כל המכות, כיון שבאו ישראל לתוך הים והמצריים עומדים מאחריהם, אמר הקב"ה למשה השלך את מטך, שלא יאמרו אילולא המטה לא היה יכול לקרוע את הים, שנאמר הרם את מטך. (שם כא ח)
ומטך אשר הכית בו את היאור, אמר לפניו, רבונו של עולם, מטה זה של פורענות הוא, הוא הבאיש המים במצרים, והוא הביא י' מכות על המצריים, אמר לו הקב"ה אין מדתי כמדת בשר ודם שהוא מכה באיזמל ומרפא ברטיה, אבל אני במה שאני מכה בו אני מרפא, לכך נאמר ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך, כדי שידעו הכל שהוא של ברכה.... (שם כו ב)
ומטה האלקים בידי, אמר לו מטה זה בידי, שאמר המקום יהי בידך לעולם, דבר אחר ומטה האלקים בידי, כשעשה בו אהרן נסים נקרא על שמו, שנאמר מטה אהרן, ובזמן שעשיתי אני בו נסים נקרא על שמי, ובזמן שהקב"ה עושה נסים נקרא על שמו, שנאמר ומטה האלקים. (שם שם ד)
ויקח משה את מטה האלקים, אמר לו הקב"ה טול מטה זה בידך, וכל נסים שאתה מבקש אתה עושה בו, הכה בו את היאור, שנאמר ומטך אשר הכית בו את היאור, פעמים שהוא קורא אותו מטה האלקים ופעמים שהוא קורא אותו ומטך... (שמות כג)
...וירד האיש אל גנת רעואל אשר אחרי הבית, ויתפלל אל אלקיו אשר עשה אתו נפלאות רבות, ויהיה בהתפללו ויבט בצדו, והנה מטה ספיר מוצב ארצה והיא נטועה בתוך הגנה, ויקרב אל המטה, והנה חקוק בו שם ה' אלקים צב-אות כתוב ומפורש על המטה, ויקרא בו ויתלשהו כהתלש עץ יער מסובכו, והיה למטה בכפו, הוא המטה הנברא בתבל מפעלות אלקים אחרי בוראו שמים וארץ וכל צבאם ימים ונהרות וכל דגתם, ויהי בהגרש אדם מגן עדן ויקח את המטה בידו ויצא ויעבוד את האדמה אשר לוקח משם, ויגיע המטה עד נח... ויגיע המטה אל יד רעואל המדיני, ובעת צאתו ממצרים לקחו בידו ויטעהו בתוך גנתו, ויבחנו כל גבורי קיני לתלשו בבקשם לקחת צפורה בתו, ולא יכלו, וישאר בתוך הגן עד בא אשר לו המשפט ויקחהו. ויהי כראות רעואל את המטה בידו ויתמה על ככה, ויתן רעואל צפורה בתו למשה... (שמות פרק ב, קסח)
קח את המטה, זה שאמר הכתוב מטה עוזך ישלח ה' מציון, זה המטה שהיה ביד יעקב אבינו, שנאמר כי במקלי עברתי, הוא המטה שהיה ביד יהודה, שנאמר חותמך ופתילך ומטך אשר בידך, והוא היה ביד משה, שנאמר ואת המטה הזה תקח בידך, והוא היה ביד אהרן, שנאמר וישלך אהרן את מטהו, והוא היה ביד דוד, שנאמר ויקח מקלו בידו, והוא היה ביד כל מלך ומלך עד שחרב בית המקדש, וכן עתיד אותו המטה לימסר למלך המשיח, וכן עתיד לרדות בו את אומות העולם, לכך נאמר מטה עוזך ישלח ה' מציון.
דבר אחר קח את המטה, זה שאמר הכתוב אולת קשורה בלב נער אלו ישראל, שנאמר כי נער ישראל ואוהבהו, שהיו מכעיסין בכל שעה לפני הקב"ה, ומי מרחיק אותה מהם, שבט מוסר ירחיקנה ממנו, לפיכך אמר הקב"ה למשה מרדות הן צריכין, כשם שהנער הזה סורח, והסופר הזה מכה אותו ומביאו לידי חיים, לכך נאמר קח את המטה. (במדבר פרק כ, תשסג)
וירם משה את ידו ויך וגו' על צד א' של המטה היה שם קדוש המייבש את מים, ועל צד השני היה שם קדוש המביא מים, ומשה היה טועה ויך הסלע תחלה על צד המייבש, ולכן לא הוציא מים עד פעם שניה...
מטה משה היה מעץ הדעת טוב ורע, מטטרון וסמאל, ושותפות שהיה לסמאל הות גורם שהכה משה את הסלע ועבר על מצות הקב"ה וכו', וכשחזר בתשובה ניתן לו מטה מעץ החיים וכו', ומה שגרם למשה להיות מ"ט לפני סמאל, היה משום שלא נמסר למשה רק מ"ט שערי בינה, ואילו לא היה נחסר לו מן נ' שערי בינה לא היה חוטא בסלע. (במדבר חקת)
וארכין משה ית ידיה על ימא בחוטרא רבא ויקירא דאיתברי מן שירויא וביה חקיקי ומפרש שמא רבא ויקירא ועשירתי אתוותא די מחא ית מצראי, ותלת אבהת עלמה ושית אימהתא, ותריסר שבטוי דיעקב, ומן יד דבר ה' ית ימא ברוח קידומא... (שמות יד כא)
מה זה בידך - ...והוא נתן לו בנמצא עמו תמיד, כי מטהו משענתו כמנהג הזקן, כי כדרך רועה לא בא אל פרעה. (שם ד ב)
...ואמר על המטה מטה האלקים, בעבור האות שנעשה בו, ומטה האלקים הוא מטה משה, והוא מטה אהרן, כי בידו היה כאשר עשה בו האותות... (שם שם כ)
את המטה מלפני ה' - הוא מטה האלקים, והוא המונח לפני העדות. (במדבר כ ט)
ומטך אשר הכית בו - ולא אמר והמטה אשר נהפך לנחש, או והמטה אשר עשית בו את האותות, להזכיר בו פלא, כי אז הפך המים לדם, והוציא אותם מטבע, ועתה יביא מים בצור החלמיש, והנה יעשה בו דבר והפכו. (שם יז ה)
קח את המטה - מטה אהרן, ולכן כתב "מלפני ה'", שנאמר בו "לאות לבני מרי". (במדבר כ ג)
ומטך אשר הכית - ונהפך לרעה, קח בידך והכית בו בצור, ויתהפך לטובה, שיתהפך הצור לאגם מים. ובמדרש: אשר הכית בו את היאור, ג' דברים הם, כל אחד מהם דחה את הפורענות, והביא הפורענות, אלו הם, הקטרת, והארון והמטה... המטה של סנפירינון היה, הוא שהרג בכורי מצרים והביא המכות על מצרים, והוא שהוציא מים מן הצור. ודע והתבונן שלא נשתמש שום נביא במטה אלא משה בלבד, ומפני שהמטה היה תחלת האותות נמסר למשה, שהיה תחלת הנביאים, ואף יהושע תלמידו שקבל ממנו לא נשתמש במטה אלא בכידון, הוא שכתוב (יהושע ח') ויאמר ה' אל יהושע נטה בכידון אשר בידך על העי, וטעם הדבר, כי המטה אשר ביד המושל מורה על האדנות ועל היכולת ועל הכח, כענין שכתוב (יחזקאל י"ט) מטה עז שבט למשול, אבל הכידון הוא מנהג כל יוצא למלחמה שנושאו בידו, ואין זה סימן אדנות וממשלה כמטה, והנה ההפרש שבין המטה והכידון כהפרש שיש בין נבואת משה לנבואת יהושע, והמטה מספרו ידוע, וכידון הוא המלאך, והבן זה, כי נבואת משה היתה מאמתת הכח העליון בלתי אמצעות מלאך, ונבואת יהושע היתה על ידי המלאך שחזר למקומו אחר מות משה עבד ה'... (שמות יז ה, ועיין גם שמות י כא)
המטה - ה' תגין על הה"א, לומר שהוא צדיק תשיעי שהיה המטה בידו, אדם, חנוך, נח, שם, אברהם, יצחק, יעקב, יוסף משה. ואת המטה - בגימטריא ספירינון היה. (שמות ד יז)
...ואין זה מן התימה, כי הנה ראינו שאמר השי"ת למשה ואת המטה הזה תקח בידך וגו', הנה המטה הזה מפני שהיה בידו של משה בעמדו לפני הסנה וחל עליו מן הענין האלקי עד שנעשה בו האות הראשון, מפני זה אחר כך היה מסייע בעשיית האותות האחרות, שבכל האותות שנעשו במצרים צוה הא-ל שיעשו על ידי המטה, ולא היה המטה מסייע בעשיית האותות בתנועתו לבד, אבל בהמצאו שם גם כן, שהרי מצינו שאמר השי"ת למשה במי מריבה האחרונים קח את המטה והקהל את העדה וגו', הנה בכאן לא צוהו שיכה בסלע כלל, אבל שידבר אליו, ועם כל זה אמר קח את המטה, הנה נראה כי המצא המטה שם היה מסייע בעשיית הנס ההוא... אבל הרמב"ן ירחיק זה, ואמר כי מאחר שצוהו קח את המטה, יש במשמע שיכה בו, ואלו היה רצונו דבור זה לבד, מה המטה הזה בידו, ובאמת שאין זו קושיא, כי כמו שנצטרך להודות שתנועות המטה היו מסייעות בעשיית הנסים, אף על פי שלא היה מטבע המטה ולא מטבע התנועות, כן הוא אפשר קרוב שבהמצא המטה לבד יסייע בעשיית הנס...
הנה מפני שהצור לא היה מוכן כלל שיצאו ממנו מים, צוה השי"ת שיקח בידו המטה, שיהיה מסייע במעשה הנסים, ומפני השפע האלקי אשר היה חל עליו, ושיכה במטה ההוא הצור כדי שיקבל חלחול ורפיון, וישובו לצורת המים, כי על ידי זה ישתנו הדברים הארציים למים, כמו שנתבאר בהקדמה השניה... הנה אם כן בפעם הראשונה הצריך השי"ת להכות הסלע במטהו, ובפעם השנית לא הצריך כן, אלא שיעמוד המטה בפני הסלע, והמשל אצלי הוא לתינוק אשר בתחלת למודו יכהו מלמדו במקל ורצועה, ואחרי אשר לומד אם יסיח דעתו די לו בהראות לו הרצועה... (דרוש ח)
ואת המטה הזה תקח - יורה על משענת להתעוררות, קצינות וממשלה, הכנעת המשועבדים קבוץ הנפזרים, ולהוכיח הסרים מדרך השכל. (שמות ד' יז)
ומטך - ולא רומח, ושעשה דבר והפכו, מים לדם וסלע למים, ונראה שלקחו עמו להר נבו, ורק מטה אהרן היה לפני הארון. (שם יז ה)
קח את המטה - מטה משה שעשה בו האותות, והוא מטה ההנהגה. (במדבר כ ח)
ואת המטה הזה - שאינו מעץ חשוב, קדשתיו, תקח בידיך - לשבט מושל לשנות הטבע במצותי. (שמות ד יז)
והכית בצור - ויראו שאין פועל המטה טבעי כי אם רצוני, הפועל פעולות הפכיות, כברמב"ן. (שם יז ה)
נטה ידך - ומשה חלק כבוד לה' ונטה היד במטה. (שם ט כב)
ומטך - מה שהוצרך להכות הבאר, כי דרכו יתברך להריק לנו רב שפע, אלא שהעון מבדילו, שהוא כקליפה מבדלת בין ישראל לבאר, והמטה שברה, כפי שהכה היאור שהוא כח חיצוני... (שם יז ה)
קח את המטה - על ידי זה יהיו במקום קדוש, ויחזיקו ד' אמות את כל הקהל, כדי שיראו כולם שמוציא המים על ידי הדבור. (במדבר כ ח)
...ומה שאמר לו קח את המטה לא היה להכות, כמו במלחמת עמלק, שגם שם אמר ומטה האלקים בידי... (גור אריה שם)
מטך - כאן אמר לו שיקח את מטה אהרן... ומשה ואהרן עשו כל הנסים באמרי פיהם, כנחש שכחו בפיו, ושלא יאמרו שעשו על ידי כישוף במטה נהפכו לנחשים שאין להם לחש כשנושכים, או שרק משה השליך מטהו לפני ישראל, שהיה הוא מנהיג גם לפרעה וגם לישראל, ואמר לו אחוז בזנבו, כי הנחש יזיק רק לשונא ה', וסופו להיות רועה ישראל ולא יזיק כזנב הנחש, ואהרן השליך מטהו לפני פרעה לאות שירדה בו ובעמו אבל לא בישראל... וכח מטה אהרן גדול מכח מטה משה, לכן בדם פעל בו, ולמאן דאמר שנהפך לדג, רמז לו שפרעה רצה לעשות ישראל כעץ יבש, וה' סכל עצתו, שפרו כדגים, ואם כן לקח מטה משה לדם, שאינו נכון שימית דגתם, אחרי שהיה גם כן דג. (שמות ז ט)
מה שחטא היה, כי ה' אמר לו שיקח את מטה אהרן שהוציא שקדים, ויאמר לסלע שיתן מים כשם שהמטה נותן לחלוחית על ידי דבר ה', ועל ידי זה היו רואים שלא במטהו עשה הנסים בכשוף כי אם בדבר ה'... (במדבר כ ח)
ואת המטה הזה - דלפי הזוהר הקדוש היו ב' מטות... תעשה בו - אולי רומז למטה אהרן שעשה בו האותות, והראשון מטה תפארת ועוז. (שמות ד יז)
והמטה אשר נהפך לנחש - מזה משמע שהיה מטה משה שנהפך לנחש, לא מטה אהרן שנהפך לתנין, וכן מבואר ממה שכתב "הנה אנכי מכה במטה אשר בידי", ועוד משמע שהיאור הכה במטה משה, וכל זה סותר למה שכתב בצווי אל אהרן, "קח מטך ונטה ידך", ועל פי זה פירש הר"י אברבנאל ששניהם הכו את המים, את היאור הכה משה במטה משה, ושאר המימות הכה אהרן במטה אהרן. אבל כשתעיין בפרשיות אלה, תראה שבכל מקום בעת הצווי אמר ה' שנית מה יעשו... ומה שאמר "במטה אשר בידי", כי אהרן הכה את היאור בשליחות משה במטה שביד משה, ובכל זאת אחר שמסרו משה ליד אהרן להכות נקרא מטה אהרן, וכן נס התנין היה במטה משה, ונקרא מטה אהרן, כי בעת הנס היה ביד אהרן, כי רק מטה אחד היה שנעשו בו האותות, כמו שאמר "ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות". (שמות ז טו)
ואתה הרם את מטך - לדעת רז"ל שיסלק את המטה, שכבר פרשתי למעלה, שעל ידי שלא רצה ללכת בשליחות עד ששלח עמו את אהרן, אמר "ואת המטה הזה תקח בידך", ועל ידי זה היו אומרים שצריך לכלי ואמצעי שבכחו יפעל, אבל בקריעת ים סוף כתיב מוליך לימין משה זרוע תפארתו, שנתלבשה זרוע ה' בזרועו של משה, ואין צריך מטה... (שם יד טז)
ומטה האלקים - כמו שאמרו במדרש, שלפעמים נקרא מטה משה ולפעמים מטה אהרן, ופעמים נקרא מטה האלקים, שמטה אלקים יקרא עת יעשה ה' נס להתנוסס מצד אלוקותו, אף שאין ישראל כדאים, וזה היה צריך בעת ההיא, ואחר שמשה הרים ידו עם המטה, היה לאות אל כל ישראל... (שם יז ט)
ענין מטה משה מבואר להבאים בסוד ה' בכתבי האריז"ל, שהוא עץ הדעת הכולל טוב ורע, ושני טטי"ן של מט"ט, ומשה רבינו ע"ה הפך אותו כלו לטוב, וסלק את הרע שבו, ועל זה נאמר "ותרא אותו כי טוב הוא", ובזה נבין טענת משה רבינו ע"ה "והן לא יאמינו לי כי יאמרו לא נראה אליך ה', ויאמר וגו' מה זה בידך"... כי משה היה אחיזתו מצד הגבורה, כי היה לוי מסטרא דדינא, אך בכחו הפך מדת הדין לרחמים, ועל זה טעם כי יאמרו לא נראה אליך ה', ה' דוקא, וכיון שמדתך מגבורה, אי אפשר שתקבל נבואתך משם הוי"ה מדת הרחמים, ועל זה נתן לו השי"ת האות ומופת המטה, שהפכו כלו לטוב וסלק את הרע שבו, והשליך את המטה, ומיד נתעורר כח הנחש הרע שבעץ הדעת, ועל זה אמר אחוז בזנבו דוקא, ששם כח הרע, שממראה מתניו ולמטה יש אחיזה לצד הנחש, ובכפו נהפך למטה, ותרא אותו כי טוב, ומזה יאמינו כי נראה אליך ה', כי הפכת מדתך מדת הדין למדת הרחמים, ולזה היה מופת התנין להפך, שנהפך מדת הרחמים למדת הדין, שדין ורחמים יצאו מפועל אחד, רק הכל לפי המקבל, היפך מפרעה, שאמר שיש פועל טוב ופועל רע... (הכרמל)
קח את המטה, מאז מלחמת עמלק היה המטה לפני ה', המטה מסמל את משה כשליח ה', תנועה במטה מראה שהמעשה הנולד הוא בהשגחה... אבל אינו צריך להכות בסלע, לומר שיציאת המים הוא דבר חדש שנגרם על ידי מריבתם... ומפי חכם ברנייס שמעתי: כאן הוא המעבר מההנהגה בדרך נסים גלוים לזו שבנסים נסתרים, ורצה להראות להם כי מה שנעשה עד עתה על ידי מטה משה, ייעשה מעתה על ידי דבר משה. (במדבר כ ח)
מטך - לאבן עזרא ורש"י הוא מטה משה, ונחש הוא ביבשה ותנין במים, אמנם כפשוטו מטה משה נהפך לנחש, ומטה אהרן שעליו אומר כאן קח את מטך נהפך לתנין. (שמות ז ט)
הרם את מטך - שהניחו בשעת תפלה, שהוא דבר שבקדושה, וכבברכות כ"ג) לא יאחז תפילין וספר תורה בידו ויתפלל, ואמר לו שיטה היד וגם המטה, שהמטה לנס נגלה, ולכן נקרא "באותות" (זה המטה), והיד לנס נסתר, כמו ידי אלישע ביהורם, שאם יקפצו לים יבקע בנס נגלה, ואם לאו יתייבש לאט על ידי רוח הקדים... (שם יד טז)
קח את המטה - מטה משה, שכבר הניחו מפני שכמעט פסקה ההנהגה הנסית. ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר ציוהו - שיניחנו שם, מקום גבוה מהליכות הטבע. (במדבר כ ח וט)
בענין המטה יהי לתנין, ובמדרש שהוקשו המלכיות לנחש... הענין הוא כי הגלות באה לברר התערובות טוב ורע שנעשה על ידי החטא מעץ הדעת טוב ורע... והוא עצמו ענין היפך הנחש למטה ומטה לנחש, כי רצונו ית"ש להיות דביקות האדם בעץ החיים דרך התורה הנהגה פנימיות, ולולי החטא לא היה כל הטבע מעכב את האדם... ועל ידי החטא בעץ הדעת היה העונש שלא יוכל להתקרב אל עץ החיים, עד שיתקן זה הדרך הטבע... ולכן הוצרכו בני ישראל להיות במצרים קודם שזכו לקבל התורה, והוא לתקן דרך הטבע, ובכח איש ישראל לבטל הטבע, ואז נעשה מנחש מטה, כי מטה הוא סוף הנהגתו יתברך, ומשם יפרד להתלבש בגשמיות ובטבע, ושם הס"א מתגבר להיות נחש, ומזה מושכין כל המלכיות שבעולם הזה... אבל כשאמר לו הקב"ה שלח ידך, הוא כוחו של משה שר התורה, אחוז בזנבו, מיד נהפך מנחש למטה, ונעשה כל הטבע כפוף אל הפנימיות וס"א בורחת, ולהיפוך כתוב וינס משה מפניו, כענין גולל אור מפני חושך וכו', כשמתתקף הס"א הקדושה מסתלקת, לכן רמזו חז"ל כי המטה נברא בערב שבת בין השמשות, שאז ס"א עוקרת, וכחו של משה שליט בעולם, ומתגלה ההנהגה פנימיות... (שמות וארא תרנ"ג)