משחית

(ראה גם: מלאך המות, סט"א, שדים, שחת, שטן)

זהר:

תא חזי, כשהקב"ה הביא מבול על העולם, כדי להשחית הכל, אמר לו הקב"ה לנח, אתה צריך להשמר שלא להראות עצמך לפני המשחית, (שהוא מלאך המות), שלא ישלוט עליך. משום שאין מי שיגן עליו. כיון שנקרב הקרבן שהקריב נח, אז נתבשם העולם, ולא נתבשם כל כך עד שעמדו ישראל על הר סיני, כיון שעמדו ישראל על הר סיני אז נתבשם העולם, והמשחית לא נמצא עוד בעולם, ורצה הקב"ה בזמן ההוא, להעביר המשחית ההוא מן העולם, (דהיינו שיבולע המות לנצח), אבל ישראל חטאו לימים מועטים בזמן ההוא, ועשו את העגל, ואז מה כתוב, ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב, ועדים הוא סוד השם הקדוש, ושהעטיר אותם הקב"ה, ונלקח מהם, אז שלט המשחית על העולם וחזר כמקודם, כזמן ההוא שהיה שולט בעולם ועושה דין (בבני אדם). (פקודי קטו, ועיין שם עוד)

מכילתא:

ואתם לא תצאו - מגיד משנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע, שנאמר, לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך וגו'... (בא פרשה יא)

רמב"ן:

ואתם לא תצאו רש"י (כבמכילתא), ולא הבינותי דבריו, במה שאמר ולילה רשות למחבלים הוא, שנאמר "בו תרמוש כל חיתו יער", וכי אסור לאדם בכל לילה לצאת מפתח ביתו עד בקר מן המקרא הזה, והיה לו לומר שהלילה הזה נתנה בו רשות למשחית לחבל, ולכן הזהירה ממנו, אבל לא ראה הרב לומר כן מפני שהקב"ה בעצמו ובכבודו הוא המכה, וכענין הזה שנוי במכילתא... והענין לומר, שהזהיר הכתוב את ישראל במצרים שלא יצאו מפתח ביתם בלילה ההוא, לפי שהקב"ה עובר במצרים כמלך שעובר ממקום למקום, וספקלטורים לפניו, שלא יפגע בו אדם ולא יסתכל בו... וכיון שמצינו בשעה שנתן רשות להמשחית לחבל שאינו מבחין בין צדיק לרשע, לפיכך אין אדם רשאי לשנות דרך העולם שיצא בלילה, לפי שהוא זמן של חיות, שינתן להם לטורף, ואין להבחין בין צדיק לרשע. (שמות יב כב)

אלשיך:

כחצות הלילה - הקדמנו לעיל בנח, כי במשפט הנעשה על ידי משחית לא יבחין בין צדיק לרשע, ב' אפילו בפקידה הנעשית על ידו ימצאו כחות חיצוניים שמשחיתים, ג' בהיות לאיש עבירות, כחות הטומאה הנעשים על ידי זה דבקים בו, ובבא עת פקידה לא ירפו ממנו, והמשחיתים יכירו על מצחו, על כן היו מקדמונינו מכסי מצחא בעידן ריתחא. והנה ישראל במצרים לא היו צדיקים אלא עובדי ע"ז, וכחות הטומאה ימצאו בהם אחיזה, ועל כן הוצרך הקב"ה לעבור שם בעצמו, כדי שתפול חיתיתו על רוחות החיצוניים לבל יאחזו בישראל. (שמות יא ד)

העמק דבר:

ותבט אשתו - רש"י, והוא פלא... אבל יש בזה סוד, דבשעת הזעף המזיקים מתגרים ביותר עם האנשים החשובים, וכבאיכה רבתי, בין י"ז בתמוז לט' באב אסור למלמד לייסר התינוקות, ולא הזהיר כמו כן לשוליא דנגרי, אלא לתנוקות של בית רבן בחירי ה'... (בראשית יט כו)