משכן   אדנים

(ראה גם: משכן-כללי-קרשים)

זהר:

ויקם משה את המשכן, במה הקים אותו, שכתוב, ויתן את אדניו, שנתן אלו האדנים שמתחת הקרשים, שיקים עליהם ויסובב בהם אלו הצירים של הפתחים, כי אלו האדנים שמתחתיהם הם יסוד וקיום לסבב עליהם. ולמה כתוב ויתן, הוא משום שחיזק ותקן אותם בכחו, בשעה ההיא הוסר האדנים האחרים של הסטרא אחרא. (פקודי שעט ועיין שם עוד)

...ואם נקודה זו, (שהיא המלכות), לא היתה מתתקנת תחלה, כל מה שנתפשט ממנה לא היה יכול להתתקן, וכיון שנקודה זו הוקמה והאירה אז, כל שאר התקונים האחרים נתתקנו, ונתישבה במקומה, ועל כן (נאמר תחלה) ויקם משה את המשכן, שזו הנקודה שהיתה חשכה ושקועה במקומה, ואחר כך ויתן את אדניו, שהם האדנים, שהם מכאן ומכאן, (מכל צדדי המשכן), וכולם היו בחשבון מאה, וכולם נחלקו למקומם (לצדדי המשכן), שכתוב, מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן, ואלו האדנים, כבר העמדנו, אבל לא כתוב בהם קימה, אלא ויתן, שהיא נתינה, לשום עליהם מה שצריך, (דהיינו הקרשים), משום שיש תחתונים ועליונים רוכבים זה על זה, ועל כן כתוב בהם נתינה.

בשעה ההיא שנקודה הזו הוקמה, נשתקע הצד האחר, אבל לא נמחה כלל, כי אינו נמחה אלא לזמן ההוא שעתיד לבא, שאז נמחה מן העולם כמו שהעמדנו, וכאן הוקם זה, נשתקעה זו (סט"א), ויתן את אדניו, אז התחיל להתחזק צד הזה של הקדושה, וכשניתנו אדנים האלו, נשתקעו כל האדנים דסטרא אחרא, ונכנסו בנקב דתהום הגדול, כי משום שנתעלה צד הזה דקדושה עליונה, וחלקה (הגיע) להתעלות, אז הצד האחר הזה נשתקע ונכנס בנקב ההוא של התהום.

ואם לא חטאו ישראל, לא היה (הסט"א) יכול לשלוט בעולם, ולאחר כך חטאו, וגם כן המשיכו עליהם הסטרא אחרא כבתחילה, ומיום ההוא לא היה עצה (כנגד הסט"א), אלא לתת חלק לסטרא אחרא ההוא מכל... (שם תיח, ועיין שם עוד ומשכן-הקמה)

מדרש רבה:

ואדניו, אלו אדני הקרשים ואדני העמודים שהיו ק"ה אדנים... ואדניהם אלו נ"ו אדנים שבהם היו מעמידין העמודים, וד' עמודים וד' אדנים שהיו פורסין עליהם מסך שער החצר. (במדבר ו ו)

ברייתא דמלאכת המשכן:

והיה עושה את האדנים חלולים, וחורץ את הקרש מלמטה, רביע מכאן ורביע מכאן, והחריץ חציו באמצע, ועושה לו שתי יתידות כמין שני חווקין ומכניסן לתוך שני אדנים, שנאמר "שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידותיו". (פרק א)

רש"י:

והאדנים גבהן אמה, ויושבים רצופים מ' זה אצל זה, וידות הקרש הנכנסות בחלל האדנים חרוצות משלשה צדיהן, רוחב החריץ כעובי שפת האדן, שיכסה הקרש את כל ראש האדן, שאם לא כן נמצא ריווח בין קרש לקרש... (שמות כו טז)

עקדה:

עשר אמות אורך הקרש - שהעשרה מספר עולם השכלים שהנביאים מהלכים ביניהם, והאמה התחתונה תחובה באדני כסף, כי השכל האחרון האנושי יצא מכלל המדרגות הראשונות, ששלמותם בפועל, ונכנס למין שלמות בכח, ויוצא לפועל על ידי הכוסף והתשוקה לשלמותו... (שם כה כ)

רש"ר הירש:

את אדניה - בדרך כלל מסובים האדנים לעמודים, ורק כאן לחצר, ועוד שחצר בלשון נקבה בנגוד לרגיל. החצר מסמלת את המעבר מהחולין של העם לקדש, ועל כך רומזים בעקר האדנים, שהם ממתכת בלתי מעודנת לגמרי, הנחושת... (שם לה יז)

העמק דבר:

לכפר על נפשותיכם - שהאדנים (שנעשו מהכסף) רומזים לעולם הזה, ואם כן באו לכפר על מי שעיקם דרכו בעולם הזה, וכן כל תרומת שקלים באה לכפרה על ידי קרבנות. (שם ל טז)