רבי אחא הלך לכפר טרשא ובא שם למלון, התלחשו עליו כל בני העיר, אמרו, אדם גדול בא לכאן נלך אליו. באו אליו, אמרו לו, וכי אינו חס על המגפה, אמר להם מהו, אמרו לו, שכבר יש שבעה ימים שמגפה שורה בעיר, וכל יום היא מתחזקת ואינה בטלה. אמר להם נלך לבית הכנסת ונבקש רחמים מהקב"ה, עוד שהיו הולכים, באו אנשים ואמרו להם פלוני ופלוני נוטים למות, אמר להם רבי אחא אין עתה העת לעמוד על כך, כי השעה דוחקת, אלא הפרישו מכם ארבעים אנשים מאלו הכשרים ביותר, ויתחלקו עשרה עשרה לד' חלקים, ואני עמכם, עשרה לזוית זו של העיר, ועשרה לזוית זו של העיר, וכן לד' זויות של העיר, ותאמרו ברצון נפשכם הענין של קטורת הסמים, אשר הקב"ה נתן למשה, וענין הקרבנות תאמרו גם כן עמו... עשו כן שלשה פעמים, ועברו בכל העיר אל ארבע זויות, ואמרו כן, לאחר כן אמר להם נלך לאלו שהגיעו למות, והפרישו מכם (אנשים שיבואו) לבתיהם, ויאמרו כזה (שאמרנו), וכאשר תשלימו תאמרו אלו הפסוקים, ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וגו', ויקח אהרן וגו', ויעמוד בין המתים וגו', וכן עשו, ונתבטלה המגפה מהם. שמעו קול שאמר הסתרה הסתרה הראשונה, המתיקו למעלה, שהרי דין השמים אינו שורה כאן, כי הם יודעים לבטל אותו. חלק לבו של רבי אחא, נתנמנם, שמע שאמרו לו כאשר עשית זאת עשה זאת, לך ואמור להם שיחזרו בתשובה, כי חוטאים המה לפני. קם והחזיר אותם בתשובה שלמה, וקבלו על עצמם שלא יתבטלו מתורה לעולם, והחליפו שם העיר, וקראו אותה מאתא מחסיא על שם שהקב"ה חס עליהם. (ויקרא קכד, ועיין שם עוד)
...אמר ליה דלמא ממתא מחסיא ניהו, דגיסי בהו רבנן (רגילים אצלם, ולבם גס בהם). (קדושין לג א)
אמר להו רב משרשיא לבריה... ותיבו אקילקלי דמתא מחסיא ולא תיבו אפדני דפומבדיתא... (דהוו תלמידי חכמים ותרבות יפה בהם). (הוריות יב א)