נאור - מנאר האויבים ומטלטלם מהעולם. (תהלים עו ה)
נאור - נכבד שאינו גוף, ויש מפרשים משחית, כמו "נאר מקדשו". (שם)
נאור - מנהיר ומצהיל. (שם)