(ראה גם: אדם-מדות, אמונה, אמן, בטחון, האמן)
רבי יוסי אומר אם עבד כשר הוא אומרים עליו אי הוי איש טוב ונאמן ונהנה מיגיעו, אמרו לו, אם כן מה הנחת לכשרים. (ברכות טז ב)
...נו"ן כפופה נו"ן פשוטה, נאמן כפוף, נאמן פשוט... (שבת קד א)
ואמר רבא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה, שנאמר שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה. איני, והאמר רבי קטינא אפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמנה, שנאמר כי יתפש איש באחיו בית אביו לאמר שמלה לכה קצין תהיה לנו, דברים שבני אדם מתכסין בהן כשמלה ישנן בידיך, והמכשלה הזאת תחת ידך... לא קשיא, כאן בדברי תורה, כאן במשא ומתן. (שם קיט ב)
באו ואמרו ליהויכין מלך יהודה נבוכדנצר בעי לך, כין ששמע מהן כך, נטל מפתחות של בית המקדש, עלה לגגו של היכל, אמר לפניו, רבונו של עולם, לשעבר היינו נאמנים לך והיו מפתחותיך מסורין לנו, עכשיו שאין אנו נאמנים הרי מפתחותיך מסורין לך... (שקלים יז א)
אמר רבי אמי אין גשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה, שנאמר אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף, ואמר רבי אמי, בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה, מניין, מחולדה ובור, ומה המאמין בחולדה ובור כך, המאמין בהקב"ה על אחת כמה וכמה. (תענית ח א)
ופסקו אנשי אמנה, אמר רבי יצחק אלו בני אדם שהן מאמינין בהקב"ה, דתניא רבי אליעזר הגדול אומר, כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה, והיינו דאמר רבי אלעזר מאי דכתיב כי מי בז ליום קטנות, מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבא, קטנות שהיתה בהן, שלא האמינו בהקב"ה. (סוטה מח ב)
והא קיימא לן דכל מסיח לפי תומו הימוני מהימני, הני מילי במילתא דלא שייכי בה, אבל במילתא דשייכי בה עבדי לאחזוקי שיקרייהו. (גיטין כח ב, וראה שם עוד)
איתמר, דברים, רב אמר אין בהן משום מחוסרי אמנה, ורבי יוחנן אמר יש בהם משום מחוסרי אמנה. מיתיבי, רבי יוסי ברבי יהודה אומר מה תלמוד לומר הין צדק, והלא הין בכלל איפה היה, אלא לומר לך שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק, אמר אביי ההוא שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב... (בבא מציעא מט א, וראה שם עוד)
...אמר לו נאמן עלי הדיין, כסבור אותו הגמון עליו הוא אומר, והוא לא אמר אלא כנגד אביו שבשמים, אמר לו הואיל והאמנתי עליך דימוס פטור אתה. (ע"ז טז ב)
הנותן לפונדקית מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שהיא חשודה לחלף המתקלקל, אמר רבי יהודה רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה, ומודה רבי יהודא בנותן לחמותו שביעית שאינה חשודה להתחלף ולהאכיל את בתה שביעית.. ורבנן אמרי הנותן לחמותו כנותן לשכנתו, כהדא דתניא הנותן לשכנתו פת לאפות לו, תבשיל לעשות לו, אינו חושש לא משום שביעית ולא משום מעשרות... הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות ושכח לעשרן שואלו בשבת ואוכל על פיו, חשיכה מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר... רבי ביבי בשם רבי חנינא אימת שבת עליו והוא אומר אמת... (דמאי טז ב)
...תני הנאמן לשני נאמן לראשון, דברי רבי אליעזר, וחכמים אומרים הנאמן לראשון נאמן לשני, הנאמן לשני אינו נאמן לראשון, מה טעם דרבי אליעזר, משום שאינו חשוד להקדים, או משום שהפריש שני חזקה שהפריש ראשון... (שם יח א, וראה שם עוד)
האומר למי שאינו נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא נאמן וממי שהוא מעשר, אינו נאמן, מאיש פלוני הרי זה נאמן. הלך ליקח ממנו אמר לו לא מצאתיו ולקחתי לך מאחר שהוא נאמן, אינו נאמן... הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם, ואמר מי כאן נאמן מי כאן מעשר, אמר לו אדם אחד אני איני נאמן איש פלוני נאמן, הרי זה נאמן, הלך ליקח הימנו, אמר להן מי כאן מוכר ישן, אמר ליה מי ששלחך אצלי, אף על פי שהן כגומלין זה את זה הרי אילו נאמנים. החמרים שנכנסו לעיר, אמר אחד מהן שלי חדש ושל חבירי ישן, שלי אינו מתוקן ושל חבירי מתוקן אינן נאמנין, רבי יהודה אומר נאמנין. ועד אחד נאמן, אמר רבי יוחנן קל הקילו באכסנאי מפני חיי נפש. תני נכנס לעיר ואינו מכיר אדם, או שהיה עומד בגורן ואינו מכיר אדם שם, הרי זה נשאל בין לחבר בין לעם הארץ, דברי רבן שמעון בן גמליאל, רבי אומר אין נשאלין על התרומה אלא לחבר בלבד, אתיא דרבי כרבי מאיר, ודרבן שמעון בן גמליאל בשיטתיה, דתנינן תמן, כל המומין הראוין לבא בידי אדם רועין ישראל נאמנין רועין כהנין אינן נאמנים, רבן שמעון בן גמליאל אומר נאמן הוא על של חבירו ואינו נאמן על של עצמו, רבי אומר החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו... (שם יט א)
אלה פקודי המשכן, כך פתח רבי תנחומא בר אבא, (משלי כ"ח) איש אמונות רב ברכות, אתה מוצא כל מי שהוא נאמן הקב"ה מביא ברכות על ידיו, מי שאינו נאמן ואץ להעשיר לא ינקה, איש אמונות זה משה, שהוא נאמנו של הקב"ה, שנאמר (במדבר י"ב) לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, הוי איש אמונות רב ברכות, שכל הדברים שהיה גזבר עליהם היו מתברכים, לפי שהוא נאמן. (שמות נא א)
ילמדנו רבינו, גדול שבנאמנים איזהו, כך שנו רבותינו, ג' נאמנים הן, בעל הבית שמפריש מעשרותיו כראוי ואינו נחשד על התרומה ומעשר אין נאמן גדול מזה, ועני שהפקידו פקדון אצלו ולא נחשד על הפקדון אין נאמן גדול מזה, ורווק הדר בכפר בשכונות זונות ואין חוטא אין נאמן גדול מזה. אין את מוצא נאמן גדול מיוסף שהיה במצרים, שכתוב בהן אשר בשר חמורים בשרם (יחזקאל כ"ג), והוא בן י"ז, ולא נחשד על העריות, ביותר שהיתה אדונתו עמו בבית והיתה משדלתו בכל יום ויום... (וישב ה)
ונאמנות - ומהימנן דלא למשבקכון. (דברים כח נט)
הא-ל הנאמן - ...שלא ישוב דברו ריקם... (שם ז ט)
חסדי דוד הנאמנים - הקיימים, וכן בריתי עמכם קיימת. (ישעיה נה ג)
נאמן הוא - קבוע ומיוסד כל שעה ביום, וכמוהו "ותקעתיו יתד במקום נאמן"... (במדבר יב ז)
הא-ל הנאמן - קיים על ענין אחד לא ישתנה. (דברים ז ט)
אמונתו - נאמן הגבוה מצדיק ג' מעלות שביניהם חסיד וישר הרואה הפנים, והיא מדרגת אהרן. (שמואל א כו כג)
הנאמן - צורה פסיבית, אפשר לבטוח ולהאמין בו. (דברים ז ט)
הא-ל הנאמן - לשלם שכר לפי קושי העבודה. (שם)
במדרש איש אמונות ... ומשה רבינו ע"ה איש אמונות, פירוש להכיר את מקומו וכל השייך אל השורש שלו, ולכן אף על פי שאמר לו הקב"ה ואעשה אותך לגוי גדול לא קיבל, שידע שזה הכח של כלל ישראל שייך לשלשה אבות, ולא התדבק אלא לדבר השייך לו, זה בחינת נאמן, ולכן על ידו נמשכו כל הברכות, כי הברכה תלויה בזה החיבור אל השורש... (שמות פקודי תרנ"ז)