(ראה גם: אחאב)
ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל, אצל היכל אחאב מלך שומרון. וידבר אחאב אל נבות לאמר, תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק, כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה. ויאמר נבות אל אחאב, חלילה לי מה' מתתי את נחלת אבותי לך... ויעשו אנשי עירו הזקנים והחורים כאשר שלחה אליהם איזבל, כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם. קראו צום, והושיבו את נבות בראש העם. ויבואו שני האנשים בני בליעל וישבו נגדו ויעידוהו אנשי בליעל את נבות נגד העם לאמר, ברך נבות אלהים ומלך, ויוציאוהו מחוץ לעיר ויסקלוהו באבנים וימות... (מלכים א כא א והלאה)
רבי אלעזר ורבי יוסי היו הולכים בדרך, אמר רבי יוסי לרבי אלעזר, זה שכתוב, ויצא הרוח וגו', והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו וגו', ולמדנו, שהיה הרוח של נבות היזרעאלי, ושואל, וכי הנשמות אחר שעלו ועומדות למעלה תוכלנה לשוב לעולם הזה, ודבר פלא הוא שאמר אצא והייתי רוח שקר בפי וגו'. ועוד מהו הטעם שאחאב נענש עליו, הרי דין התורה ששם שמואל לפני ישראל היה כן, שכתוב, את שדותיכם וכרמיכם וזיתיכם הטובים יקח. ואם אחאב לקח הכרם מנבות, מן הדין היה, ועוד שאחאב היה נותן לו כרם אחר או זהב, ולא רצה לקחת.
אמר לו יפה שאלת, בא וראה, שזה שאמרו שרוח ההוא הוא רוח של נבות, יש להסתכל כאן, וכי רוחו של נבות היה יכול לעלות ולעמוד לפני הקב"ה לבקש ממנו שקר, שכתוב ויצא הרוח וגו', ואם צדיק היה איך יבקש שקר בעולם ההוא, שהוא עולם האמת, ומה בעולם הזה לא יבקש הצדיק שקר, בעולם ההוא לא כל שכן, ואם לא היה צדיק, איך היה יכול לעמוד לפני הקב"ה.
אלא ודאי נבות לא היה צדיק כל כך שיעמוד לפני הקב"ה, אלא רוח אחר היה, השולט בעולם, שזה הוא הרוח העולה העומד תמיד לפני הקב"ה, דהיינו השטן, וזה הוא שמשטה לבני העולם עם השקר, (שמשקר בשם הקדוש), ומי שהוא רגיל בשקר עוסק תמיד בשקר, ועל כן אמר אצא והייתי רוח שקר וגו'. אמר לו הקב"ה צא ועשה כן, צא מכאן, כמו שבארוה, דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, ועל כן הוא רוח שקר ודאי... (וישב רעו)
ואמר רבי יעקב בריה דבת יעקב, כל שחבירו נענש על ידו, אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה, מנלן, אילימא משום דכתיב ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד, ויאמר זה בכה וזה אמר בכה, ויצא הרוח ויעמוד לפני ה', ויאמר אני אפתינו וגו', ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו, ויאמר תפתה וגם תוכל, צא ועשה כן, ואמרינן מאי רוח, אמר רבי יוחנן זה רוחו של נבות, ומאי צא, אמר רב צא ממחיצתי, ודילמא התם היינו טעמא דכתיב דובר שקרים לא יכון. (שבת קמט ב)
רבי יהודה אומר אף הרוגי מלכות נכסיהן ליורשין, אמרו ליה לרבי יהודה, והלא כבר נאמר, הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו, אמר להן בן אחי אביו היה, וראוי ליורשו היה, והלא בנים היו לו, אמר להן אותו ואת בניו הרג, שנאמר אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי, ורבנן, ההוא בנים הראוין לצאת ממנו... (סנהדרין מח ב)
המתנבא מה שלא שמע, כגון צדקיה בן כנענה, דכתיב ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל, מאי הוה ליה למיעבד, רוח נבות אטעיתיה, דכתיב ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד, ויצא הרוח ויעמד לפני ה' ויאמר אני אפתנו, ויאמר תפתה וגם תוכל, צא ועשה כן, אמר רב יהודה מאי צא, צא ממחיצתי, מאי רוח, אמר רבי יוחנן רוחו של נבות היזרעאלי, הוה לי למידק, כדרבי יצחק, דאמר רבי יצחק סיגנון אחד עולה לכמה נביאים, ואין שני נביאים מתנבאין בסיגנון אחד. (סנהדרין פט א)
כל שמות האמורות בנבות קדש, במיכה חול, רבי אליעזר אומר בנבות קדש, במיכה יש מהן חול ויש מהן קדש. (שבועות לה ב)
...נבות לא נתן מקום לשעה, לכך כתיב ביה כי סוקל נבות וימות... (ויחי ו)
כתיב כבד את ה' מהונך, ממה שחנך, שאם היה קולך נאה עבור לפני התיבה... נבות היה קולו נאה, והיה עולה לירושלים והיו כל ישראל מתכנסין לשמע את קולו, פעם אחת לא עלה והעידו עליו בני בליעל ואבד מן העולם, מי גרם לו, על ידי שלא עלה לירושלים בראייה לכבד את הקב"ה ממה שחננו, למה שכבר אמרה תורה ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך. (מלכים ב כא, רכא)
...שהרי אף הנשמות לאחר מיתה חוטאים ונענשים, כרוחו של נבות, שאמר ליה הקב"ה צא ממחיצתי. (שסט)